בחודשים האחרונים חלה עלייה משמעותית בשיח פוגעני בזירה הפוליטית, ונתונים מצביעים על כך שככלל השיח הפוגעני כלפי נשים רחב יותר, וחוצה מגזרים ודעות פוליטיות. על פי מחקר חדש של הרשות לקידום מעמד האישה, פוליטיקאיות "זוכות" לפי שניים יותר תגובות פוגעניות לעומת פוליטיקאים: "מדובר במצב שמדיר נשים מהתמודדות במרחב הציבורי והלכה למעשה מביא לפגיעה בשוויון בכלל, ובשוויון בבחירות, עד כדי פגיעה ביסודות הדמוקרטיה", אמרה איילת רזין בית-אור, המנכ"לית היוצאת של הרשות.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
הסקירה נערכה בהשתתפות 31 נבחרות ציבור בזירה המקומית והארצית, בהווה ובעבר, ממגוון עמדות, גילים, קהילות בישראל בחודשים ינואר-פברואר 2023. כדי לבחון את היקפי השיח הפוגעני, ניתחו ברשות גם תגובות גולשים לעמודי הפייסבוק של פוליטיקאים. בין היתר, נותחו כלל התגובות בעמודים של 29 מועמדות ו-26 מועמדים לכנסת בבחירות הארציות בשנים 2019-2018.
איילת רזין בית-אורצילום: GIT Photographמניתוח השיח על המועמדים והמועמדות נמצאו כ-20,123 תגובות פוגעניות כלפי נשים וכ-12,557 תגובות פוגעניות כלפי גברים. שיעור השיח הפוגעני על נשים (6% מכלל התגובות) כפי שנבדק, גבוה פי שניים לעומת שיעור השיח הפוגעני על גברים (3% מכלל התגובות). "כאשר בוחנים את דירוג המועמדים המובילים בשיח הפוגעני, ניתן להבחין בבולטות של נשים המהוות שבעה מתוך עשרת המועמדים", תיארו ברשות.
בנוסף, המחקר מצביע על כך שכ-9% מהשיח הפוגעני על נשים כולל התייחסות מגדרית, כאשר התגובות הללו מאופיינות בעלבון בסמיכות לציון המגדר, כמו "אישה עלובה", "אישה צבועה" וכדומה, או בקללה המיוחסת לנשים בדרך כלל, כמו "שרמוטה" או "כלבה".
בקרב הגברים, לעומת זאת, ההתייחסות המגדרית מהווה 2% בלבד, כאשר התגובות נוטות להתייחס לחולשה של גברים - "חלש", "פחדן", "נמושה", "רופס". יעל יחיאלי, מייסדת מיזם 5050 שותפות ושוויון מגדרי, הסבירה: "כשאישה נכשלת זה כי היא אישה, אבל כשגבר נכשל זה פרסונלי". לדבריה, "נבחרות ציבור רבות סופגות עלבונות מגדריים על בסיס קבוע, וזו אחת הסיבות שמונעות מנשים להתמודד על תפקידים ציבוריים. אני מאמינה שככל שיהיו יותר נשים בעמדות מפתח תהיה פחות אלימות כלפי האישה האחת".
