בשביל עשרות מיליוני צעירים אמריקאים, טיקטוק היא לא פחות מאי של שפיות ויצירתיות - בייחוד בחודשים האחרונים. בשעה שמשבר הקורונה העולמי ריתק אותם לבתים, כשיותר מ-145 אלף אמריקאים מתו מהנגיף המסתורי ומדינות שלמות שותקו בגללו, הרשת החברתית הפכה למקום מפלט של ממש.
טראמפ וטיקטוקטראמפ וטיקטוק
טראמפ וטיקטוק
(עיבוד תמונה. צילום: AP, AFP)
עם סרטונים באורך של 15 שניות, כלי עריכה פשוטים וגישה ללהיטים המוזיקליים הכי גדולים, טיקטוק התפוצצה מכישרון, יצירתיות, אתגרים, מסרים חינוכיים ואפילו קולות של מחאה. העלייה המטאורית הגיעה עם מחיר: נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, סימן אותה כאויבת מספר אחת של הביטחון הלאומי.
בשבועיים האחרונים עסוק הבית הלבן בשאלה האם וכיצד להחרים את טיקטוק משימוש בטריטוריה אמריקאית. המתנגדים ממהרים להזכיר שיש לארה"ב צרות גדולות מאלה, כשבכל יום מתים אלף איש מנגיף הקורונה, כשהאומה כולה נקרעת במחאות Black Lives Matter, ומעל לכל - בחירות 2020 לנשיאות שנמצאות במרחק שלושה חודשים בלבד.
למרות כל אלה, מצא טראמפ זמן לשחרר הצהרות בדבר איסור שימוש בטיקטוק, ואף חתם אמש (ה') על צו נשיאותי האוסר על חברות אמריקאיות לעשות עסקים עם בייטדאנס - הבעלים של טיקטוק. למרות זאת, איפשר הנשיא לענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט להתקדם במשא ומתן לרכישת הפעילות האמריקאית של טיקטוק - תחת כמה תנאים חסרי תקדים. הבולט שבהם - דרישה שעוד לא ברור עד כמה היא חוקית בכלל, ש"נתח משמעותי" מסכום המכירה של טיקטוק יועבר לקופת האוצר האמריקאי.
המשא ומתן בין מיקרוסופט ובייטדאנס
למתבוננים מהצד, הסיפור של טראמפ וטיקטוק מזכיר למדי את מסע החרם שמוביל הנשיא מאז 2018 כנגד ענקיות סיניות אחרות - וואווי ו-ZTE. גם במקרים אלה הבית הלבן תייג את הענקיות הסיניות כמסוכנות לבטחון המדינה. הטענה המרכזית היא שמאחורי חזית מסוגננת של קדמה ויכולת טכנולוגית, בייטדאנס - הבעלים של טיקטוק, כמו ענקיות הטלקום שלפניה, מהווה שער עבור המפלגה הקומוניסטית של סין, שמשתמשת בחברות האלה כדי לשאוב מידע, לפעמים רגיש במיוחד, על אזרחים אמריקאים.
קמפיין החרם על וואווי הבשיל בסופו של דבר לכדי הכנסתה לרשימת הסחר השחורה - מה שהפך את מרקם היחסים בינה לבין חברות אמריקאיות לבלתי אפשרי. פגיעה משמעותית נרשמה כשגוגל הודיעה כי לא תעבוד יותר עם היצרנית הסינית - כך שטלפונים חכמים מבית וואווי היו צריכים ללמוד להסתדר בלי אנדרואיד ומערך האפליקציות והשירותים של גוגל. המאמץ האמריקאי חלחל גם למדינות אירופה, והחשדנות כלפי וואווי זלגה לכל העולם.
מחוץ לסין נפגעו העסקים של וואווי אנושות, אבל למרות זאת היא טיפסה בשבוע שעבר לראש טבלת היצרניות בשוק הסמארטפונים - כשהיא עוקפת את סמסונג לראשונה. ZTE רוסקה כמעט לגמרי לאחר שהתריעה כי לא תצליח להתמודד עם חרם אמריקאי. בחודש שעבר הוגדרו וואווי ו-ZTE רשמית כמהוות איום על הביטחון הלאומי בארה"ב.
את החשדנות כלפי טכנולוגיה סינית ראינו גם במקרים זניחים יותר לכאורה: אפליקציית Zao הסינית הפכה בשנה שעברה ללהיט מיידי, כשהיא מציעה למשתמשים גישה לטכנולוגיית Deep Fake לצורך החלפת פניהם באלה של שחקנים הוליוודים מוכרים בתוך סצנות מסרטים מפורסמים. כשההתלהבות הגיעה למשתמשים אמריקאים - היא הוחלפה במהרה בחשדנות טיפוסית, שמא האפליקציה היא ניסיון לאיסוף תמונות פנים של משתמשים בידי השלטונות הסינים.
ביקור היסטורי בבייג'ינג, 2017ביקור היסטורי בבייג'ינג, 2017
ביקור היסטורי בבייג'ינג, 2017
(צילום: רויטרס)
אבל טכנולוגיה היא רק חלק אחד מתצרף גיאו-פוליטי רחב. העיסוק של הבית הלבן בטיקטוק בחודשים האחרונים הוא הביטוי המוחשי העכשווי ביותר למתיחות ארוכת שנים בין סין וארה"ב. "המצב הזה של מתיחות בין שתי המעצמות הולך ומסלים באופן עקבי מאז שטראמפ נכנס לתפקיד", מסביר ד"ר יורם עברון, חוקר סין בחוג ללימודי אסיה, אוניברסיטת חיפה. "קפיצת מדרגה במתיחות הזו התרחשה ב-2018 עם מלחמת הסחר".
מה יושב בלב הסכסוך? "כמעט הכל. מדובר בהבנה של ארה"ב שהמדיניות שהיא נקטה מול סין במשך כל השנים, כשניסתה מצד אחד לכלול אותה בסדר העולמי הליברלי שארה"ב קידמה ותוך כדי זה גם להשפיע לחיוב על ההתנהלות שלה, היא מדיניות שמהזווית האמריקאית לא רק נכשלה - אלא גם נוצלה על ידי סין. התפיסה האמריקאית היא שסין ניצלה את הכוונות הטובות של ארה"ב ואת הסבלנות שלה כדי להתחזק, להדביק את הפער מול ארה"ב ובסופו של דבר להכשיל אותה. לתפיסתם, סין הפרה הבנות וסיכומים בינלאומיים ופעלה בניגוד לכללים ולערכים של מערכת הסחר הליברלית. בשנים האחרונות ארה"ב מגיעה לתובנה שסין הולכת וסוגרת את הפער, ולכן צריך לעצור אותה".
זו תובנה פרסונלית של טראמפ או תפיסה כללית? "זה כמעט קונצנזוס בארה"ב. זו הבנה שחוצה מפלגות וחוצה מוסדות, שמחלחלת ורווחת בממסדים שונים ובדרגות שונות. טראמפ שם את זה בחזית, הוא הדובר הקיצוני של התפיסה הזו - כמו בהרבה דברים אחרים, אבל מדובר בהבנה רווחת בוושינגטון באופן כללי".
וואווי-סמסונגוואווי-סמסונג
(מקור: Canalys)
לדברי ד"ר עברון, החשדנות האמריקאית מעוגנת במסמכים. "בארה"ב יוצאים מנקודת הנחה מבוססת שלפיה סין עושה שימוש בחברות אזרחיות כדי לשרת יעדים לאומיים בתחומי הביטחון הלאומי. ההנחה היא שהשלטון הסיני מעורב בצורה הדוקה במכלול החברה האזרחית - כולל במשק. ואכן, מאז שנת 2015 סין הגדירה אסטרטגיה של אינטגרציה צבאית-אזרחית, במסגרתה חברות אזרחיות, פרטיות, וחברות צבאיות ישתפו פעולה כדי לקבל מבחינה טכנולוגית את היתרונות של שני המגזרים בו-זמנית. זה לא סוד, הם הצהירו על כך בגלוי וזה מעוגן במסמכים רשמיים".
בתרחיש שבו ביידן נבחר - אנחנו מצפים שהמתיחות תירגע? אולי תחריף? "חלק מההסלמה שאנחנו רואים עכשיו היא עניין של עיתוי. ארה"ב נמצאת שלושה חודשים לפני בחירות, והאווירה שקיימת נגד סין היא הדבר שהכי מתקרב לקונסנזוס שם, אז כדאי לקחת בחשבון שלפחות חלק מהרטוריקה המיליטנטית קשורה לבחירות. בהיבט הזה, כנראה שהעמדות ימשיכו כדרך למשוך תמיכה עד הבחירות, ואחר-כך העניינים קצת יירגעו. למרות זאת, ההתנגדות כלפי סין היא משהו שחורג מגבולות של דמות כזו או אחרת. גם אם ביידן ייבחר הוא לא יוכל להחזיר את הגלגל לאחור, ולא בטוח שהוא ירצה. הממסד האמריקאי כולו בעניין. ואם טראמפ ייבחר שוב, יכול להיות שהוא עצמו יתמתן, בכל זאת זה אדם שהכלכלה חשובה לו".
עד כמה סין בלחץ? "העניין הזה עם ארה"ב מגיע בעיתוי מאוד בעייתי מבחינת סין. בוודאי שהיא בלחץ. גם ככה הצמיחה הכלכלית בסין נמצאת בירידה, הקורונה גרמה לפגיעה קשה בתדמית העולמית שלה, יש בעיות בהונג-קונג, הדבר האחרון שהם צריכים עכשיו זה את המלחמה הזאת עם ארה"ב, שמצליחה לייצר לחץ באמצעות סנקציות ורטוריקה תוקפנית. זה גם מניב תוצאות מול שווקים אחרים בעולם, אנחנו רואים את צינון היחסים של אירופה וסין כחלק מזה".
זה עובד גם על היחסים של סין עם ישראל? "אני לא חושב שיש פה עוינות מיוחדת, אבל בסופו של דבר מגזר ההייטק הישראלי מחובר בציציות לכלכלה האמריקאית, וברגע שחברות ישראליות מבינות שסין הופכת להיות מוקצית - הן לא ירצו להתלכלך גם".