בעידן הדיגיטלי נראה כי ויתרנו מזמן על הזכות לפרטיות. הידיעה שחברות טכנולוגיה אוספות עלינו מידע, לא ממש מטרידה את רובנו, והוא הפך למעין מס שאנו משלמים - חצי ברצון, חצי מתוך חוסר ברירה, עבור שימוש בשירותים שונים. אבל ג'ון פון טצ'נר (Jon von Tetzchner) הוא אחד האנשים שמסרבים לקבל את המצב הזה. פון טצ'נר, שנחשב לאחד מחלוצי האינטרנט ועמד בעבר בראש מפתחת הדפדפן אופרה, הוא היום מנכ"ל חברת Vivaldi שייסד - אשר פיתחה דפדפן ששם את פרטיות המשתמשים במרכז, ושואף להוות אלטרנטיבה לשירותים של ענקיות הטכנולוגיה. לרגל השקת הגרסה החדשה של הדפדפן, ויואלדי 4.0, פון טצ'נר מסביר בראיון בלעדי ל-ynet על הייחוד של ויואלדי, כמוצר וכחברה, ומדוע המתחרים שלה מסוכנים כל כך בעיניו.

עוד כתבות שיעניינו אתכם:

פון טצ'נר, יזם איסלנדי-נורווגי בן 53, נמצא בתחום פיתוח הדפדפנים מאז 1994, ומעיד על עצמו ש"לא הייתי עושה את זה אם לא הייתי נהנה מזה". אך הדרך שבה הוא בוחר לעצב את מוצריו שונה מהותית משל השחקניות הגדולות בשוק. "ענקיות הטכנולוגיה אוספות היום כמויות משוגעות של מידע דרך ערוצים שונים", אומר פון טצ'נר, "על חיפושים ברשת, רכישות, מיקומים אפילו בתוך בניינים, וזה לא העסק של אף אחד חוץ מהמשתמש. לנו חשוב להתייחס אל המשתמשים כאנשים ולא כמשתנים". הוא מתאר את התהליך שהביא לכך שויתור על פרטיות ברשת הפך לנורמה, "לפני בערך עשר שנים היה שינוי במודל הפרסום באינטרנט, שהגיע מגוגל ופייסבוק. בעבר הפרסום היה מבוסס תוכן - אם גלשת באתר של טכנולוגיה או אופנה, ראית פרסומות שקשורות לנושא. זה מודל שספקי התוכן שגשגו בו. כשהפרסום התחיל להיות מבוסס אדם, אז באופן פוטנציאלי ניתן לשלם אותו דבר לאתר חדשות איכותי ולבלוג קונספירציות. זה שינה את הכלכלה".
7 צפייה בגלריה
ג'ון פון טצ'נר
ג'ון פון טצ'נר
"אם הדוור היה קורא לכם את הדואר - הייתם חושבים שזה בסדר?" ג'ון פון טצ'נר
(יח"צ)
הרבה אנשים אומרים שלא אכפת להם שינטרו אותם - כי אין להם מה להסתיר. מה בעצם הבעיה עם איסוף המידע?
"אם הדוור היה קורא לכם את הדואר, הייתם חושבים שזה בסדר? דמיינו שחברות הטלפון היו מקשיבות לשיחות שלכם, או שמישהו שצובע לכם את הבית היה אוסף עליכם מידע כשהוא בפנים".
בנוסף לפגיעה האישית, הוא מסביר כי "בהרבה מקרים כשאנשים מדברים על פרטיות, הם לא לוקחים בחשבון שאולי אין להם מה להסתיר, אבל כשאוספים כאלה כמויות מידע, מנצלים אותו לבניית פרופילים על המשתמשים. ככה מחלקים את החברה לקבוצות אנשים שאחר כך ניתן לעשות עליהם מניפולציות. המניפולציה עשויה להיות פשוטה, כמו לגרום לך לרכוש משהו שאתה לא צריך. אבל באופן פוטנציאלי - אפשר להשפיע על הדעות שלך. פייסבוק למשל יכולים להגיד מה הנטיה הפוליטית של משתמשים. קיימברידג' אנליטיקה (חברת ייעוץ פוליטית, שעשתה שימוש במידע שדלף על 87 מיליון משתמשי פייסבוק) היא סיפור על איך שניתן להשתמש במידע".
"מבחינתי, בניית פרופילים על משתמשים היא צורה של ריגול", הוא מאשים בחריפות. "איסוף מידע בכמות כזו צריך להיות לא חוקי. האם זה משהו שאנחנו רוצים? או שאנחנו רוצים שבאמת יהיה לנו חופש דעה וביטוי?". הוא מוסיף כי "החבר'ה הגדולים אומרים שאנשים רוצים מודעות מותאמות אישית, אבל בפועל, אנשים רוצים לחסום פרסומות כי זה נהיה אישי מדי וקריפי - התחושה שהמודעות יודעות מי אתה, כשאתה רואה בכל מקום מודעות למחשבים שבמקרה הסתכלת עליהם לפני שבועיים".
7 צפייה בגלריה
התמונה של מארק צוקרברג
התמונה של מארק צוקרברג
"גוגל ופייזבוק שינו את הכלכלה". מארק צוקרברג
(צילום: AP)
אבל ברגע שאנשים התרגלו לקבל שירותים בחינם בזכות המודל הזה, זה יכול להשתנות?
"זה לא נכון שהשירותים בחינם בגלל איסוף הנתונים. הם לא כל כך יקרים, ולדעתי לאנשים לא היה אכפת לשלם כמה דולרים עבורם. זו חלק מההשתלטות של ענקיות הטכנולוגיה, שסיפקו דברים בחינם והביאו לכך שחברות קטנות שדרשו תשלום קטן לא היו מסוגלות להתחרות מולן. בהתחלה תמיד רואים רק את מה שמקבלים חינם, ואז בהדרגה החברות עושות דברים שלא היית מאשר כשהתחלת להשתמש בשירות. אם הן לא יכולות להתחרות בהתבסס על שום דבר חוץ מאיסוף מידע - משהו לא בסדר. זה מודל שגוי, שמתייחס ללקוחות בחוסר כבוד".
גוגל ופייסבוק הן חברות שנמצאות בלב הביקורת הציבורית כבר שנים בעקבות פרקטיקות איסוף המידע שלהן, אבל פון טצ'נר לא חוסך ביקורת גם מחברות בעלות תדמית טובה יותר. על מיקרוסופט הוא אומר כי "היא בעסקי איסוף המידע. כשמתקינים ווינדוס נשאלים אם מיקרוסופט רשאית להשתמש במידע כדי לבנות עליך פרופיל עבור פרסום. מיקרוסופט מאוד מקשה להשתמש בווינדוס במחשב באופן מקומי, מבלי להזדהות בחיבור למערכת אונליין". הוא מוסיף כי "גוגל היא אולי חברת הפרסום הכי גדולה באינטרנט, אבל מיקרוסופט לא מאוד רחוקה". לטענתו, "גוגל מפתחת את טכנולוגיית ה-FLoC שתפסיק את הניטור של עוגיות צד שלישי אונליין, ובמקום זה תבנה פרופיל על המחשב, למטרות פרסום. מיקרוסופט בונה משהו דומה" (ביום חמישי, לאחר קיום הראיון, פורסם כי גוגל דוחה את תוכניותיה במספר שנים). פון טצ'נר מוסיף כי "אני חושב שאפילו במיקרוסופט עצמם לא מבינים מה לא בסדר אצלם. הייתי בפגישות במיקרוסופט, והם אמרו לי ש'אנחנו לא כאלה גרועים'. עניתי להם - 'נו באמת, אולי אתם לא כל כך גרועים בהשוואה לגוגל, אבל זה לא אומר שאתם נהדרים'".
7 צפייה בגלריה
מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נדלה
מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נדלה
"מיקרוסופט נמצאת בעסקי איסוף המידע". סאטיה נאדלה
(צילום: AP)
על אפל, שנחשבת לחברה ששומרת על הפרטיות של משתמשיה, אך שנויה במחלוקת מבחינת שימוש בפרקטיקות אנטי-תחרותיות, הוא אומר כי "היא עושה עבודה טובה יותר ממיקרוסופט וגוגל בפרטיות - וזה חיובי. הייתי רוצה שהם יהיו יותר פרטיים, היו סיפורים במהלך השנים על דברים שעשו כמו איסוף מידע על מיקום של המשתמשים. אבל בכל הנוגע להתנהגות אנטי-תחרותית, הם בהחלט כאלה. הם לא נחמדים למתחרים, לכן יש עכשיו קרבות משפטיים רבים בנושא".

"להתרחק מהחבר'ה הגדולים"

הגרסה החדשה של ויואלדי, שהושקה מוקדם יותר החודש, מתאפיינת בשירותים מובנים בדפדפן - כמו תרגום, מערכת שמאפשרת גישה ישירה לתיבת המייל (Email Client), לוח שנה וקורא חדשות (Feed Reader). בנוסף לכל אלה הדפדפן מציע חוסם פרסומות ומעקבים, כחלק מהגישה הדוגלת בפרטיות, ואפשרויות רבות להתאים את חווית הדפדפן לצרכי המשתמש.
נראה שכל פיצ'ר משרת את האידאולוגיה שבבסיס החברה. על קורא החדשות אומר פון טצ'נר כי "אנחנו מודאגים מהשימוש בבינה מלאכותית שמחליטה איזה חדשות אנשים צריכים לקרוא, באופן שנותן חיזוק לדעות שלהם. דרך קורא החדשות שלנו, ניתן להירשם למקורות לבחירת המשתמש, והוא מקבל מהם את כל התכנים". על לוח השנה הוא אומר ש"זו דרך נוספת להשתחרר מגוגל, מיקרוסופט ודומיהם, ויכול להיות מקומי במחשב, או באינטראקציה עם לוחות שנה אונליין". מבחינת העיצוב ניתן ללחוץ ולהקליד בו ישירות, והוא "מראה יותר טקסט לכל אירוע, ממה שמקובל לרוב". גם שירות התרגום - בשלב זה לתרגום דפי רשת בלבד, ובהמשך עתיד להתרחב לתרגום מילים - לא משמש ככלי לאיסוף מידע על המשתמשים.

7 צפייה בגלריה
סימניות לגישה מהירה
סימניות לגישה מהירה
מודל הכנסות שלא מתבסס על פרסום, אלא על שיתופי פעולה עם מנועי חיפוש ואתרים שמוצגים בסימניות. ויואלדי
(יח"צ)
מערכת המיילים מאפשרת לקרוא במרוכז מיילים ממספר חשבונות, ופון טצ'נר אומר כי היא "מאוד אפקטיבית ועוזרת להתמצא - יש לנו חלוקה להודעות שלא נראו, שלא נקראו, ושנקראו. בלחיצה אחת אפשר לראות את כל המיילים שנשלחו בין שתי כתובות מסוימות. הכל באופן מקומי במחשב, זה מאפשר להתרחק מהחבר'ה הגדולים, ולאף אחד אין גישה למיילים האלה".
מה ההבדל בין להשתמש בחשבון הג'ימייל שלי דרך הדפדפן שלכם לבין פשוט להתחבר אליו?
"במקום להיות מחוברת לגוגל מכל מקום, זו דרך להתחבר רק לשרת המייל, בדרך המסורתית. ככל שמתרחקים משירותי גוגל, נהיה קשה עבורם לנטר אותך. אם את רוצה להפסיק להשתמש בג'ימייל, היכולת לשלב מספר כתובות מייל במערכת מהווה דרך הדרגתית לעבור כתובת".
בנוסף, ניתן לבחור בין שלוש רמות שימוש בדפדפן - בסיסית, קלאסית ומורחבת. "ברמה הבסיסית, אנחנו פשוט דפדפן, ללא מייל, לוח שנה וכו'. בגרסה הקלאסית יש יותר פיצ'רים, ובגרסה המלאה יש הכל - אם אתה משתמש מתקדם, תראה בה יתרונות עצומים. אם אתה פשוט לא רוצה שינטרו אותך, אפשר להשתמש בבסיסית".
7 צפייה בגלריה
ויואלדי
ויואלדי
חוסם הפרסומות והמעקב של ויואלדי
(יח"צ)

"רציתי לבנות את החברה, המשקיעים רצו למכור"

פון טצ'נר מעיד כי היום יש לויואלדי, שהוקמה ב-2014 ומונה כ-50 עובדים, קרוב לשניים וחצי מיליון משתמשים. לגבי השאיפות העתידיות, הוא אומר ש"אנחנו שואפים לכמה משתמשים, אבל אנחנו לא מכוונים לשליטה עולמית, אלא רוצים לבנות מוצר נהדר ולספק אלטרנטיבה. באופרה הגענו למעל 300 מיליון משתמשים. אבל רומא לא נבנתה ביום אחד. אנחנו עוברים מפה לאוזן, אין לנו את המימון של חברה גדולה".
מודל ההכנסות של ויואלדי מתבסס על שיתופי פעולה עם מנועי חיפוש שמוטמעים בדפדפן, ואתרים שמוצעים כסימניות - והדפדפן מספק אליהם גישה מהירה. "זה לא הרבה כסף, בערך דולר למשתמש לשנה, אבל זה מודל הוגן שאנחנו גאים בו. אנחנו צריכים עוד כמה מיליוני משתמשים כדי להיות רווחיים - זה חשוב, אבל כסף זה לא הכח שמניע אותנו. אנחנו רוצים לעשות את הדבר הנכון, ולא להרוויח כסף ולאבד את הערכים. אנחנו עובדים מקרוב עם הקהילה שלנו. יש 200 מתנדבים שעוזרים לנו לתרגם את הדפדפן, מתנדבים שבוחנים גרסאות מוקדמות, וכאלה שמפיצים את הבשורה. האנשים האלה חושבים שאנחנו עושים משהו חשוב. זה מגיע עם הרבה אחריות לא להשתמש לרעה באמון הזה".
7 צפייה בגלריה
ויואלדי
ויואלדי
ויואלדי
(יח"צ)
מלבד קהילת המתנדבים הייחודית, ויואלדי ייחודית גם בהיותה חברה בבעלות העובדים, ללא משקיעים חיצוניים, ולפי פון טצ'נר - גם ללא רצון להביא כאלה או להפוך לציבוריים. ההחלטה הזו הגיעה בעקבות ניסיון עבר מר בחברת אופרה, שנמכרה ב-2016 לחברה הסינית Golden Brick Capital תמורת כ-600 מיליון דולר. "עזבתי את אופרה בעקבות אי הסכמה עם כמה משקיעים ותיקים, שהתישה אותי", הוא נזכר, "אני רציתי לבנות את החברה, והם רצו למכור אותה. כשעזבתי, חשבתי שאמשיך להשתמש בדפדפן של אופרה. אבל אז החברה החליטה לזרוק את כל מה שבנינו ב-19 שנות עבודה, את קוד המקור ואת פילוסופיית העיצוב - התאמה לצרכי המשתמש האינדיבידואל. לא ציפיתי לזה".
"אפשר להשתמש במנוע חיפוש כמו DuckDuckGo ו-Startpage שלא אוספים את כמויות המידע של גוגל ומיקרוסופט. להחליף ספק מייל - יש ספקים שאולי יעלו כמה דולרים לשנה, כמו Fastmail"
"אחרי שעזבתי הם ניסו למכור באופן אגרסיבי. לדעתי המשקיעים חשבו שהם מוציאים על קוד המקור הרבה משאבים, וניסו לגרום לשורה העליונה להיראות טוב יותר. הם לא הבינו את הערך של מה שהם בנו. זה משהו טיפוסי שקורה כשאנשים לא טכניים מנהלים חברה", אומר פון טצ'נר. לטענתו, "גם מבחינה פיננסית הם עשו טעות ענקית, כי הם הורידו את ערך החברה. בתקופה שלי באופרה הייתה צמיחה בהכנסות של 40-50% בכל שנה, והיינו רווחיים. אבל הם האמינו שיקבלו יותר כסף אם ימכרו לגוגל, מיקרוסופט או משהו כזה. הם לא הצליחו למכור להן, לפייסבוק, או לחברות אחרות, ובסוף מכרו לחברה סינית - עבור סכום קטן ממה שלדעתי הם דמיינו, וזה לקח שש שנים".
אותה השתלשלות הובילה כאמור להקמת ויואלדי - "אחרי שמכרתי את המניות שלי באופרה השתמשתי בכסף כדי לממן את הצמיחה של ויואלדי", מספר פון טצ'נר. "הרגשתי שאנחנו חייבים למשתמשים ממשיך דרך ראוי. הרבה מהעיצוב בתוכנות היום בנוי על אופטימיזציה שמבוססת על המשתמש הממוצע. אני חושב שמוצרים צריכים להתאים לצרכים של אנשים שונים. זה מה שעשינו בעבר באופרה ומה שאנחנו עושים בויואלדי. כשהבנו שעניין איסוף הנתונים הולך ומחמיר, שמירת הפרטיות הפכה לעיקרון נוסף".

"כשיש ברירה - תבחנו את האופציות"

פון טצ'נר רואה בענקיות הטכנולוגיה מתחרות, וכשהוא נשאל אם התחרות מולן בכלל אפשרית, הוא משיב כי "גם באופרה וגם בויואלדי התמודדנו עם התנהגות אנטי-תחרותית של מיקרוסופט וגוגל. היו מקרים שבהם משתמשי ויואלדי ניסו להתחבר לאתרים של גוגל, וקיבלו הודעה שהם צריכים להחליף דפדפן. בעבר, כשמשתמשי אופרה נכנסו לאתר MSN של מיקרוסופט הם היו מקבלים הודעה שאי אפשר להשתמש באופרה, או שהאתר הוצג בצורה משובשת. היו גם עסקאות הפצה בימי אופרה, שנפלו בגלל התערבות של מיקרוסופט".
הוא מתאר כי גם אחרי שמיקרוסופט חויבה על ידי בית משפט להפסיק את פרקטיקת העבר שלה - למנוע הפצה של דפדפנים מתחרים עם ווינדוס, "הם השתמשו בטריקים אחרים - ווינדוס עם דפדפן אלטרנטיבי עלה יותר. אופרה הייתה הדפדפן הכי פופולרי גם בסמארטפונים של מיקרוסופט, ואז הם הוציאו עדכון שלא אפשר לכלול אותו במערכת ההפעלה. הרבה יצרני טלפונים היו מציעים אותנו כחלק מחבילה כי הדפדפנים של מיקרוסופט היו כל כך גרועים, שאפילו שמיקרוסופט עשתה כל ביכולתה כדי למנוע מאיתנו לקבל הפצה, קיבלנו הפצה - עד שהם מנעו מאיתנו להיות במערכת שלהם בכלל".
7 צפייה בגלריה
סונדאר פיצ'אי
סונדאר פיצ'אי
"גוגל התנהגו באופן אנטי-תחרותי כלפינו". סונדר פיצ'אי
(צילום: AP)
באופן אישי אתה משתמש בשירותים של ענקיות הטכנולוגיה?
"כן, אני לא חושב שיש ברירה. מאוד קשה לא להשתמש באף אחד מהם. אבל כדאי לאנשים לנסות להישען עליהם כמה שפחות. אפשר למשל להשתמש במנוע חיפוש כמו DuckDuckGo ו-Startpage שלא אוספים את כמויות המידע של גוגל ומיקרוסופט. להחליף ספק מייל - יש ספקים שאולי יעלו כמה דולרים לשנה, כמו Fastmail, אבל הוא נהדר והמידע נשאר שלך. להחליף את לוח השנה שלכם. בגדול - כשיש ברירה תבחנו את האופציות. לרוב יש כאלה. אני למשל לא משתמש במיקרוסופט אופיס אלא ב-LibreOffice. אפשר לנסות את לינוקס - זו מערכת הפעלה נפלאה. אל תפחדו לנסות משהו חדש, כמובן כל עוד בדקתם שמדובר בחברה ומוצר אמינים".