שלושה אירועי השקה קיימה אפל השנה בזה אחר זה, אך דווקא הפחות זוהר - השקתם של שלושה מחשבים חדשים ומעבד חדש אחד בשבוע שעבר - הוא כנראה הדרמטי ובעל ההשלכות המשמעותיות מכולם. לא רק על משתמשי אפל - על עתיד המחשבים האישיים בעולם בכלל.
ג'וני סרוג'י מציג את ערכת השבבים החדשה של אפל
אפל ואינטלאפל ואינטל
אינטל אאוטסייד: המהפכה של אפל
(עיבוד תמונה. צילום: shutterstock)
אז מה היה לנו שם? גרסאות חדשות ללפטופ היפהפה והדקיק מקבוק אייר, למחשב השולחני הקומפקטי מק מיני, ולמחשב הנייד הכי חזק של אפל, מקבוק פרו. החידוש האמיתי היה ב"מנוע" החדש שפעם בשלושתם - לא מעבד של אינטל כמו אצל קודמיהם ב-15 השנים האחרונות, אלא ערכת שבבים (M1) שתוכננה מן היסוד על-ידי אפל עצמה. והבשורה החשובה ביותר: המעבדים מבוססים על טכנולוגיה שפיתחה חברת ARM הבריטית (כיום חלק מ-Nvidia), שמניעה כבר שנים ארוכות את מעבדי הסמארטפונים שלנו.
אפל מבקשת להיות אדון לעצמה בפיתוח מעבדים למכשיריה, הן כדי שתוכל ליהנות מהתאמה מדויקת שלהם והן כדי להשתחרר מן התלות ביכולות ובלוחות הזמנים של אינטל. על-פי המומחים, אפל גם תחסוך בכך מיליארדים בשנה. אבל להחלטה על פיתוח עצמאי ולאימוץ טכנולוגיית ARM והעדפתה על זו של אינטל צפוי אפקט משמעותי יותר, אם אכן המעבדים של אפל יוכיחו מה שהבטיחה בהשקה: מהירויות של "פי 3 לפחות" בהשוואה לקודמיהם, חיי סוללה מדהימים (18 שעות וידיאו רצופות במקבוק אייר ו-20 שעות במקבוק פרו), התעוררות מהירה ממצב שינה, ועוד.
מקבוק פרומקבוק פרו
אינטל בחוץ. מקבוק פרו החדש
(צילום: אפל)

הכישלון של מיקרוסופט

מעטים האמינו עד כה שאפשר בכלל להזניק מעבדים מבוססי ARM, המוכרים לנו מעולם הסלולר, ליכולות כאלו. נכון, בשולי שוק המחשבים אפשר למצוא כיום מחשבים ניידים עם מעבדים מבוססי ARM (ומתוצרת קוואלקום): כולם חלשים ומוגבלים יחסית. ניסיון העבר של מיקרוסופט לאמץ מעבדים כאלה במחשבים ניידים - הפלופ הגדול של מחשבי Surface RT - הסב לה הפסד של כמעט מיליארד דולר (ולאינטל שצפתה מן הצד - הרבה נחת). גם בניסיון הנוסף מלפני שנה, עם Surface Pro X - לא נרשמה הצלחה: חלק מהאפליקציות פעלו באיטיות, והיו כאלה שלא עבדו. נסיונות הירואיים דומים של סמסונג עם גלקסי בוק 2 מלפני שנתיים ושל לנובו עם Flex 5G הסתיימו גם הם באכזבה. והנה, באה עכשיו אפל ומוכיחה, שעם קצת מאמץ, מדובר במשימה אפשרית.
אינטל לא חוששת מאובדן ההכנסות הישיר: המעבדים שמכרה לאפל היו כ-2% עד 4% בלבד מכלל מכירות המעבדים שלה - לא נעים, אבל לא נורא. היא כן חרדה מניפוץ מחסום הפחד, שימריץ עכשיו יצרניות מחשבים אחרות, בשילוב עם יצרניות שבבים כמו קוואלקום, שהתמחתה במעבדי ARM, ללכת בעקבות אפל. זה רק עניין של זמן, ובשביל אינטל זו כבר לא רק פגיעה תדמיתית - זה איום קיומי.
M1M1
M1. ערכת השבבים החדשה של אפל
(צילום: אפל)
הסדקים בחומת ענקית המעבדים הם לא חידוש: חוסר שביעות הרצון באפל מהשידוך נמשך כבר שבע שנים, ועל הפרידה הוכרז רשמית כבר לפני שנתיים. לא רק מול אפל - מסיבות שונות, אינטל לא מצליחה להתגבר בשנים האחרונות על בעיות פיתוח וייצור של מעבדים מתקדמים בגדלי 10 ו-7 ננומטר, ויצרניות מעבדים מתחרות וזריזות יותר מאתגרות אותה מימין ומשמאל.

מכה קלה בכנף

אינטל מעסיקה בארץ כ-14 אלף איש, והיא היצואנית הגדולה בישראל, מעמודי התווך של הכלכלה וענף ההייטק. מנקודת ראות ישראלית, כל עקיצה שהיא חוטפת בישבן עשויה להשליך עלינו בטווח הרחוק. שלא לדבר על מכה קלה בכנף. האירוניה היא, ש"לעקיצה" הזו יש זווית הישראלית: חלק מן האנשים האחראים לה ישירות הם דוברי עברית, שהיו פעם בכירי אינטל, בשר מבשרה, ופשוט "חצו את הכביש" כמקובל בתעשיית ההייטק התחרותית. בראש הרשימה עומד ג'וני סרוג'י, סגן נשיא בכיר באפל לטכנולוגיית חומרה, ישראלי לשעבר יליד חיפה, שניצח אישית על המהלך המורכב. 13 שנה כיהן סרוג'י כמנהל בכיר במרכז הפיתוח של אינטל בישראל, מתוכם עשה 4 שנים בטקסס בפיתוח שבב הפנטיום המיתולוגי. לפני שנתיים אפילו הוזכר שמו של סרוג'י, גאווה ישראלית, כמועמד לתפקיד מנכ"ל אינטל.
מפעל אינטל בקריית גתמפעל אינטל בקריית גת
מפעל אינטל בקריית גת
(דוברות אינטל)
על-פי הערכות, גם למרכז הפיתוח של אפל בישראל חלק נכבד במהלך החדש. המרכז, שסרוג'י אחראי אישית להקמתו, נחשב לאחד המעסיקים הגדולים בארץ בתחום החומרה והשבבים, וגם הוא מאויש ביוצאי אינטל ישראל - כמו גם ביוצאי ענקיות כמו קוואלקום, TI, מארוול ועוד. מנכ"ל המרכז כיום, רוני פרידמן, היה עד לא מכבר מבכירי אינטל העולמית, והוביל את פיתוח מעבדי הדגל של החברה עד אמצע העשור האחרון. פרידמן, שעבד במשך 33 שנים - רוב חייו - באינטל, הוא כמובן בחירה אישית של סרוג'י, ועצם בחירתו הייתה הצהרת כוונות ברורה לכיוון שבו נדרשת התמקדות. נכון, אפל היא חברה גלובלית מבוזרת, והיא נזהרת מלפרט איזה מהמרכזים שלה אחראי לאיזה פיתוח, אבל קל לנחש מה היתה תרומתם של פרידמן ומאות המפתחים שלו לצרה שנוחתת עכשיו על ראש מעסיקיו לשעבר.