כשהבמאי ג'יימס קמרון יצר את הסרט אווטאר ב-2009 הוא היה צריך להתמודד על שאלות מדע-בדיוניות מסובכות שקשורות בהפעלת אווטאר פיזי מגודל בעולם עוין. לאחים ואשובסקי שיצרו ב-1999 את גדול סרטי המדע בדיוני מטריקס לא היתה בעיה כזו. האווטארים שלהם חיו בסוג של פלטפורמת תוכנה שנקראה מטריקס, והם היו שיעתוק אחד לאחד של דמותו של בני האדם שמפעילים אותם.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
מערכת הורייזן (Horizon) של פייסבוק, שהוצגה ב-2019, אינה מדע בדיוני כלל וכלל אבל היא סוג של מטריקס. במקום תקע בעורף, היא מבוססת על הרכבת משקפי המציאות המדומה (VR) אוקולוס, שמכניסים אותך לעולם הווירטואלי, או למטאברס כמו שמכנים את זה היום. בעולם הזה נעים האווטארים שהמשתתפים בנו לעצמם, שמבטאים את אישיותם בצורה המתאימה להם ביותר, כשהדגש הוא על משחקיות ואינטראקציה בין המשתתפים.
עד עכשיו אפשר היה לשחק בהורייזן, לטייל, לדבר עם חברים, לצפות ביחד בטלוויזיה. עכשיו הושק רובד חדש בעולם הזה – חדרי העבודה (Workrooms) – שמאפשרים לקיים ישיבות עבודה וירטואליות, פגישות והרצאות, גם כשהמשתתפים נמצאים הרחק זה מזה. פייסבוק השיקה לפני כמה שבועות את גרסת הבטא של Horizon Workrooms, והיא זמינה להורדה בחינם ב-Oculus Quest 2, דרך משקפי האוקולוס או דרך אפליקציית הסמארטפון של אוקולוס.
נפגשתי עם האנשים שמפתחים את טכנולוגיית ה-VR של פייסבוק, ממש כאן בתל אביב. השאלה שניקרה בחלל האוויר הווירטואלי הייתה האם הדבר הזה הוא המחליף של ישיבות הזום האינסופיות שמאפיינות את השנתיים האחרונות. לקראת המפגש הקימו עבורנו חדר עבודה וירטואלי ואפילו כתבו ynet על הלוח המחיק. כשזה מגיע לניהול ישיבה של ממש, זה מתחיל להיות מורכב קצת יותר. מערכת זום, כמו גם Meet של גוגל, Teams של מיקרוסופט או Webex של סיסקו, הן מערכות משעממות להחריד: שורה של משבצות עם פניהם של משתתפי הפגישה. אבל אולי זה מה שעוזר להתרכז בעניין עצמו ולסיים אותו. ב-Horizon Workrooms אתה קודם כל מתלהב מבניית האווטאר שלך, ממש כאילו אתה משחק ב-Sims. אחר כך אתה מתלהב מהסביבה המגניבה והאפשרויות הרבות לשחק איתה. משעמם זה בטוח לא, אבל גוזל זמן? יכול להיות שכן.
אחר כך אתה מבחין שהאווטארים האחרים הם לא סתם אנימציות של בני אדם חסרי רגליים (כך החליטו בפייסבוק להציג אותנו), אלא שהם משקפים את התנועות והבעות הפנים של האנשים האמיתיים שמאחוריהם. בהתחלה זה מרגיש קצת מוזר, לדבר על ענייני עבודה עם דמות מצוירת, אבל המוזרות עוברת בשלב כלשהו ואז אפשר להתפנות ליישום את הכלים שמציעה המערכת, כמו הצגת מסך המחשב שלך באופן וירטואלי, שיתוף המסך, שימוש בלוח המחיק המשותף. בשלב הזה אתה מתחיל לחוש שהמשקפיים נהיים קצת כבדים על הראש, אבל אי אפשר סתם להוריד אותם ולהיעלם לשותפיך לפגישה. אומרים, שעם הזמן מתרגלים לזה.
אז מה מציעה לנו פייסבוק במערכת הזו לבד מהאווטארים והמרחב המשותף? יש טכנולוגיית אודיו מרחבית שמאפשרת לשמוע את האדם מהכיוון שממנו הוא מדבר, יש אפשרות לשרטט לעצמך את שולחן העבודה הווירטואלי שלך במשיכה של ידית השליטה, להציב עליו את המחשב והמקלדת שלהם מהעולם הפיזי, להקים שולחן ישיבות, להציב לידו לוח מחיק שכולם יראו אותו, לשתף קבצים, לכתוב הערות. כל הדברים האלה נעשים בקלות ובתנועות פשוטות וניתנים לארגון מחדש בהתאם לצרכי הישיבה.
תכונה מעניינת היא האפשרות לשלב בישיבה אנשים נטולי אוקולוס. אלה מופיעים בחלל הווירטואלי כמשבצות וידאו תלויות על הקיר, אבל הם יכולים לשמוע את המשתתפים האחרים ולדבר אליהם. תכונה חדשה נוספת היא זיהוי תנועות הידיים של המשתתפים, מה שמאפשר להשתמש בידיים במקום בידיות השליטה ומאפשר התנהגות טבעית יותר.
המטאברס קרוב מאי פעם
נראה שפרויקט Horizon Workrooms הוא רק קצה הקרחון של מה שפייסבוק מכינה לנו בעולמות הווירטואליים. כשמנכ"ל החברה מארק צוקרברג מדבר על המטאברס שיחליף את האינטרנט, הוא מדבר בעצם על הטכנולוגיה שמפתחים במעבדות המציאות של פייסבוק (Facebook Reality Labs), ארגון גדול בתוך פייסבוק העולמית, העוסק בפיתוח טכנולוגיות לעולמות ה-VR/AR, ועובדים בו מאות חוקרים, מתכנתים ומהנדסים. ראש התחום הוא אנדרו בוסוורת', סגן נשיא פייסבוק העולמי ל-VR, שהתמנה אך לאחרונה לתפקיד זה.
חלק גדול ומשמעותי מצוות המעבדות האלה מורכב מישראלים ופועל מישראל, תחת ניהולו של דדי גדות. הצוות הישראלי אחראי בעיקר על בניית תשתית היקום הווירטואלי, שהיא-היא האינטרנט של העתיד. בתוך היקום הזה משתלבים מכשירים כמו אוקולוס ואחרים, וגם אפליקציות כמו ה-Workrooms. אבל התשתית היא העיקר והיא מקור ההכנסות המרכזי שפייסבוק מצפה לקבל מהמטאברס.
גדות הוא יוצא חברת משקפי ה-AR מג'יק ליפ (Magic Leap), החברה שייצגה הבטחה גדולה בתחום המציאות הרבודה ושהחזיקה בישראל צוות פיתוח גדול. גדות היה ראש קבוצת פיתוח ראיית המכונה של החברה ומי שההיה מוכר כפנים של החברה בישראל. בשנה שעברה החברה נקלעה לקשיים והחליטה לסגור את מרכז הפיתוח בישראל. התוצאה היתה שפייסבוק, גוגל ואפל התחרו על קליטת כ-70 עובדי מג'יק ליפ ובסופו של דבר מרביתם הצטרפו למרכז הפיתוח של פייסבוק בתל אביב, מה שמקנה מנוף טכנולוגי לא מבוטל לחברה.
לפייסבוק היו כמה נסיונות בתחום המציאות הווירטואלית. בין השאר היא הציגה פלטפורמה בשם Spaces וגם אפליקציה לניהול ישיבות בשם Infinite Office אבל כל אלה הוחלפו בפלטפורמת הורייזן החדשה. האם היא תהיה המטאברס של העולם? פייסבוק עושה הכל כדי שזה מה שיקרה, אבל צריך לזכור שגם אפל ומיקרוסופט עובדות במרץ על טכנולוגיית מציאות וירטואלית משלהן וגם אנבידיה הזכירה לאחרונה שטכנולוגיית האומניברס שלה נמצאת במשחק. מדובר בתחרות של כולם בכולם, כשלזוכה מובטח פרס הטריליון הבא של עולם הטכנולוגיה.
