קשה להפריז בהשפעה של הטכנולוגיה על החיים שלנו: תחשבו רגע איך נראתה השגרה שלכם לפני הסמארטפון. איך נראה זמן האיכות שלכם עם המשפחה? מה הייתה רמת הזמינות שלכם לחברים ועמיתים לעבודה? כיצד ניווטתם את דרככם למקום שאתם לא מכירים? באילו שיטות חיפשתם אהבה? במבט לאחור, אין ספק שהרבה השתנה.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
והרבה עוד ישתנה: בשנים הקרובות צפויות מהפכות טכנולוגיות גדולות לא פחות. באמצעות מציאות מדומה ומציאות רבודה אנחנו ניטמע בתוך האינטרנט ונחווה אותו בתלת-ממד; הבלוקצ'יין יעזור לנו לרכוש חתיכות זעירות של נכסי נדל"ן ולעבור לעידן של חוזים חכמים אוטומטיים; הבינה המלאכותית תעזור לנו להחליט מה לאכול ומה ללבוש; רובוטים ורחפנים יביאו לנו במהירות את האוכל שהזמנו; מחשוב קוונטי יגלה לנו תרופות וחומרים חדשים; ואת המסכים שלנו אנחנו נתרגל לקפל או לגלגל.
"אנחנו בעשור של קפיצת מדרגה", אומר אייל איצקוביץ, מנהל שותף בקרן ההון סיכון פיטנגו פירסט. כמובן, ייתכן שחלק מהתחזיות בכתבה הזאת לא יתממשו או יתממשו רק באופן חלקי, אבל הקדמה הטכנולוגית כידוע לא עוצרת במקום. אלה המקומות שהיא עשויה לקחת אותנו אליהם בעשור הקרוב.
בינה מלאכותית: לדבר עם מכשירים
ד"ר גלית ולנרב-2021, לדבר על בינה מלאכותית זה קצת כמו לדבר על "טכנולוגיה". הרי היא נמצאת כמעט בכל מקום: מהמצלמות של הסמארטפונים שלנו, ועד למכוניות האוטונומיות שמשייטות בכבישים; מהאלגוריתם של נטפליקס ועד ליישומים רפואיים לאבחון גידולים סרטניים.
זה לא יהיה הימור מסוכן לנבא שבשנים הקרובות נראה את הבינה המלאכותית כובשת עוד ועוד חזיתות ומשתלטת על עוד תעשיות ותחומים - רפואה, נדל"ן, אדריכלות, קמעונאות, שיווק, אמנות. אנחנו נתפעם מציורים שנוצרו באמצעות AI, נקרא מאמרים וספרים שנכתבו על-ידי אלגוריתמים, ומי יודע - אולי יום אחד אפילו נגור בבניין שתוכנן על-ידי בינה מלאכותית.
במישור האישי, הבינה המלאכותית תסייע לנו לקבל החלטות יומיומיות: למשל, מה לבשל היום - בכפוף לדיאטה שלכם ולמוצרים שיש במקרר, כמובן. או מה ללבוש היום. "אבל האתגר יהיה שהתוכנה תפתיע אותי מדי פעם", אומרת ד"ר גלית ולנר מאוניברסיטת תל אביב ובצלאל, "אם יש טרנד אופנתי מסוים, אולי היא יכולה להציע לי לנסות אותו".
את הקניות שלנו נעשה מול צ'אטבוטים, שאיתם נשוחח כאילו היו בני אדם. לא רק זה, לעתים הם יהיו אלה שיפנו אלינו ויזכירו לנו שנגמר הקפה ואנחנו חייבים להזמין שקית חדשה מיד או שמחר לא יהיה לנו אספרסו. ואם את הקפה הזה מפרסם במקרה ג'ורג' קלוני, הוא גם יהיה הדמות שמולה נסגור את העסקה, כי יהיה לו אווטאר דיגיטלי שנראה ונשמע בדיוק כמוהו.
ואם כבר מדברים על כוכבי קולנוע: כבר היום הבינה המלאכותית מאפשרת לייצר סרטונים וקטעי אודיו סינתטיים (דיפ פייק) שנראים אמינים לחלוטין, אבל כל קשר בינם לבין המציאות מקרי בהחלט. הטכנולוגיה הזאת תמשיך להתפתח ואנחנו נשמע על שחקנים שהשתתפו בסרטים בלי לצאת מהמיטה, ועל כוכבים שמשחקים בסרטים למרות שכבר הלכו לעולמם.
רן ברגמן, שותף ומדען נתונים ראשי בדלויט, מצביע על מגמה מעניינת: מעבר לבינה מלאכותית שרצה על השבבים במכשירי הקצה ולא בענן, מה שמאפשר לה לבצע חישובים במהירות גם ללא חיבור לאינטרנט, לשמור על הפרטיות על המשתמשים ולהפוך את המכשירים לעצמאיים.
ככל שהבינה המלאכותית תתפוס נתח יותר גדול מהחיים שלנו, האתגר המשמעותי יהיה למנוע ממנה לשכפל ולהנציח הטיות ואפליות מהעולם האמיתי. בינה מלאכותית שמתאמנת על עולם שבו מיעוטים, נשים ולהט"בים מופלים לרעה, לומדת בעצמה להפלות אותם לרעה. אתגר נוסף יהיה לשמור על המידע והפרטיות שלנו בעולם מחובר ומרושת שאוסף עלינו יותר נתונים מתמיד.
מציאות מדומה/רבודה: לצלול לתוך האינטרנט
רן ברגמןצילום: שירן כרמליש מי שטוענים שכאן טמונה המהפכה הטכנולוגית הגדולה של השנים הקרובות: מציאות מדומה מאפשרת למשתמש להיטמע בתוך עולם וירטואלי בתלת-ממד, בזמן שמציאות רבודה מוסיפה שכבות וירטואליות על גבי הסביבה הפיזית שבה אנחנו נמצאים. שתי הטכנולוגיות האלה היו מזוהות בעבר בעיקר עם תעשיית הגיימינג, אבל היום כבר ברור שיש להן עוד שימושים לא פחות מלהיבים.
דמיינו שאת פגישת העבודה הבאה שלכם לא תעשו בזום, אלא בחלל וירטואלי שבו לכל אחד מהמשתתפים יש אווטאר (כפיל) דיגיטלי. חולמים להגיע לפסגת האוורסט? אתם לא חייבים לטפס את כל הדרך לשם. ומה לגבי שיעור ריקוד בתוך קליפ של ביונסה? "החיבור בין העולם הווירטואלי לעולם הפיזי יתפוס תאוצה", אומר רן ברגמן מדלויט, "הסופרמרקט כבר לא חייב להיות פיזי. אפשר להרכיב משקפיים, לבחור מוצרים - והסל כבר יגיע אליי הביתה. לא צריך לחכות בקופה".
כל ענקיות הטכנולוגיה, בלי יוצאת מן הכלל, נערכות לעידן המציאות המדומה והרבודה. חלקן עושות זאת בשקט, מתחת לפני השטח, בזמן שאחרות מוכנות לחשוף - לפחות באופן חלקי - את התוכניות שלהן. מייסד ומנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, לא מסתיר את כוונתו להיות אחד מאדריכלי המטאברס, הגלגול הבא והתלת-ממדי של האינטרנט, שבו אנחנו לא נצפה בתוכן אלא נהיה בתוכו.
כדי להיכנס למטאברס אנחנו נצטרך משקפי מציאות מדומה או רבודה. לפייסבוק יש כבר משקפי מציאות מדומה, אוקולוס קווסט 2 שנמכרות כמו לחמניות טריות, ולאחרונה היא השיקה את אחד היישומים המסקרנים ביותר עבורם - Horizon Workrooms, אפליקציה לפגישות עבודה וירטואליות באמצעות אווטארים מאוירים. במקביל היא נערכת להסתער גם על עולם המציאות הרבודה. הסנונית הראשונה תהיה משקפיים חכמים בשיתוף חברת ריי-באן, שלא ברור אילו יכולות בדיוק יהיו להן.
אפל אמנם שומרת על הקלפים קרוב לחזה, אבל בתעשייה מעריכים כי בשנת 2022 היא תשיק קסדת מציאות מדומה/רבודה וכעבור כמה שנים (אולי ב-2025) גם משקפי מציאות רבודה. לא מעט סטארטאפים ומפתחים מחכים לרגע שזה סוף סוף יקרה: בתעשייה מעריכים כי זו תהיה נקודת המפנה שתהפוך את המכשירים האלה למיינסטרים ואת המציאות שלנו להרבה יותר דיגיטלית ממה שהיא היום.
בלוקצ'יין: לעקוף את המתווכים
אנחנו מכירים את הבלוקצ'יין בתור התשתית הטכנולוגית שמאחורי מטבעות קריפטוגרפיים כמו ביטקוין, אתריום ואחרים, אבל האמת היא שעד כה נחשפנו רק לחלק זעיר מהיכולות שלה. החדשות הטובות הן שזה הולך להשתנות: בשנים הקרובות הבלוקצ'יין יחדור יותר ויותר אל חיי היומיום שלנו משום שהוא מאפשר לבצע עסקאות ופעולות באופן מבוזר ומאובטח ובו בזמן לעקוף גורמי תיווך כמו בנקים, עורכי דין, רואי חשבון ועוד. "כל תעשיית הפיננסים עוברת טלטלה", אומרת ד"ר גלית ולנר, "מי שלא מרגיש את זה, ירגיש את זה בשנתיים הקרובות".
ד"ר מילי פריגיל ארציעל חוזים חכמים שמעתם? מדובר בהסכמים דיגיטליים שנכתבים בשפת קוד ומאפשרים לבצע אוטומציה של פעולות. אנחנו נוכל לרכוש ביטוח נסיעות ואם המטוס יתעכב, ברגע שהמערכת של רשות שדות התעופה תתעדכן, כספי הפיצוי יועברו לארנק שלנו. דמיינו תסריט אחר: רכשתם יצירת אמנות פיזית או דיגיטלית? בעוד חמש שנים, כאשר תמכרו אותה למישהו אחר, חוזה חכם יכול להבטיח שגם האמן יקבל אחוזים מהמכירה. "זה משנה לגמרי את המודל של הכלכלה היצירתית", אומרת ד"ר מילי פרי, יו"ר מרכז מצוינות בלוקצ'יין בלשכה לטכנולוגיות מידע.
הבלוקצ'יין צפוי לשנות גם את שוק הנדל"ן: אנחנו נוכל לקנות חדר בדירה בתל אביב, או אפילו מ"ר, ביחד עם אנשים שאנחנו בכלל לא מכירים. חוזה חכם יבטיח שהחלק היחסי שלנו בדמי השכירות יועבר לארנק הדיגיטלי שלנו באופן אוטומטי מדי חודש. רוצים לשמור על מידע אישי ונכסים אינטלקטואליים בצורה הכי בטוחה? ניחשתם נכון: בלוקצ'יין הוא הפתרון. "איך רופא סורי שנמלט לטורקיה ולא לקח את התעודה הפיזית יכול להתפרנס? אם התעודה שלו מוטמעת בבלוקצ'יין, הוא יכול להראות אותה בכל מקום", אומרת ד"ר פרי.
עוד יישומים אפשריים שבלוקצ'יין מאפשר, ממש על קצה המזלג: בחירות דיגיטליות מאובטחות; שיתוף משאבים בין קבוצות שלא מכירות אחת את השנייה; גביית מסים בזמן אמת; וגם בניית רשתות חברתיות מבוזרות שבהן המידע שלנו נשמר הרחק מהשרתים של ענקיות הטכנולוגיה. ואחרי כל זה, צריך להזכיר את המכשולים שנכון לעכשיו מונעים מהטכנולוגיה להפוך למיינסטרים - רגולציה שלא עומדת בקצב, צריכת חשמל גבוהה והזמן הרב יחסית שלוקח להשלים עסקאות בבלוקצ'יין.
מחשוב קוונטי: חישוב פראי
אייל איצקוביץצילום: יורם רשףהמחשבים שאנחנו עובדים איתם כבר עשרות שנים מכירים רק שני סוגים של יחידות מידע - 0 ו-1. המחשב הקוונטי מכיל אופציה נוספת, 0 ו-1 בו זמנית בכל מיני קומבינציות, עובדה שמעניקה לו יכולות חישוב פנטסטיות כיד הדמיון. עד כמה זה דרמטי? ב-2019 הכריזה גוגל שהצליחה להשיג "עליונות קוונטית" לאחר שהמחשב הקוונטי שלה ביצע ב-200 שניות כמות חישובים שלמחשב-העל הכי מתקדם בעולם היו לוקחים 10,000 שנה.
יכולות החישוב המתקדמות האלה בשילוב בינה מלאכותית יוכלו לשמש לאינספור יישומים, למשל פיתוח של תרופות וחיסונים חדשים במהירות; יצירת אמצעי לחימה וחומרי נפץ חדשים; גיבוש מודלים חדשים לחיזוי האקלים; וגם יצירת יכולות הצפנה שאינן ניתנות לפריצה. "אם לישראל יהיה מחשב קוונטי סודי היא תוכל לדעת את כל המידע של איראן וחיזבאללה והם לא יידעו את זה", אמר בשנה שעברה ל-ynet ג'ונתן דאולינג, אחד האבות המייסדים של טכנולוגיית הקוונטום שהלך מאז לעולמו. "המיחשוב הקוונטי יאפשר לבינה המלאכותית לעבור לשלב הבא", אומר אייל איצקוביץ מפיטנגו פירסט.
לא מעט חברות עובדות על פיתוח יכולות קוונטיות - בראשן גוגל ו-IBM - אבל יותר חשוב מכך, זהו מרוץ חשוב ברמה הלאומית. ארה"ב וסין נאבקות ביניהן על עליונות טכנולוגיות בחזית הבאה של עולם המחשוב, וגם ישראל הקטנה משקיעה משאבים בנושא. הבעיה היא שהמחשבים הקוונטיים יקרים מאוד לפיתוח, רגישים מאוד להפרעות, פועלים בטמפרטורה קפואה ועדיין מוגבלים ביכולות שלהם.
בשנים הקרובות חלק מזה עשוי להשתנות: מספר הקיוביטים, יחידות המידע של המחשבים הקוונטיים, מטפס משנה לשנה, תהליך שמשפר משמעותית את היכולות. ב-2021 אמורה IBM להציג מחשב קוונטי עם 127 קיוביטים, וב-2023 המספר יעמוד כבר על 1,000 קיוביטים. אבל לדברי נעם זכאי, מנהל הפיתוח העסקי של תחום הקוונטום ב-IBM אירופה, "אנחנו צריכים מערכות עם מיליוני קיוביטים. זה ייקח עוד זמן". בינתיים, בטח תשמחו לגלות שכדי ליהנות מהיכולות של המחשוב הקוונטי אתם ממש לא צריכים לחסוך מיליונים: ניתן להתחבר אליהם דרך הענן על מנת לבצע חישובים מורכבים.
באוויר וביבשה: משלוחים מהירים
אחת המגמות הבולטות של תקופת הקורונה היא המעבר לקניות אונליין. ואת המוצרים שאנחנו קונים - ולא משנה אם מדובר בבגדים או באוכל מוכן - אנחנו לא רוצים לקבל בעוד חודש, שבוע או אפילו מחר. אנחנו רוצים אותם עכשיו. למרבה המזל, ענקיות הטכנולוגיה והמסחר האלקטרוני שוברות את הראש בשאלה איך לגרום לזה לקרות.
אחת התשובות לשאלה הזאת היא כמובן רחפנים. אמזון, שהפכה את השילוח המהיר לאמנות, משקיעה מאמצים רבים בתחום (גם באמצעות מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל), אם כי בחודשים האחרונים דווח על קשיים וקיצוצים בחטיבת הרחפנים שלה פריים אייר. ווינג של אלפבית, החברה האם של גוגל, היא שחקנית דומיננטית בתחום, ובל נשכח את פלייטרקס הישראלית - שתיהן כבר מבצעות ניסויים בארה"ב ובמדינות אחרות.
אבל יש כמה בעיות שבגללן לא נקבל פיצה או מצרכים במשלוח אווירי בעתיד הממש קרוב: קודם כל, רחפנים הם פתרון שמתאים יותר לאזורים כפריים, שבהם קל יותר לנחות, ופחות לאזורים עירוניים צפופים; חיי הסוללה מקשים עליהם לפעול שעות ארוכות ברציפות; הם רגישים לשינויים במזג האוויר; והמשקל שהם יכולים לשאת מוגבל לקילוגרמים בודדים. יש גם בעיה רגולטורית: כיצד מפקחים על מאות רחפנים שממלאים את השמיים במקביל? בישראל בוצעו השנה טיסות ניסיון בחדרה בשביל לבחון את הסוגייה הזאת בדיוק. המטרה: להיות אחת המדינות הראשונות שיאפשרו משלוחים אוויריים באמצעות רחפנים.
אבל לפני שהרחפנים יהפכו למראה נפוץ בשמיים שלנו, אנחנו נתרגל לרובוטים אוטונומיים שנוסעים על המדרכות (ולעתים גם על הכביש) כשהם נושאים בבטנם משלוחים. גם בתחום הזה פועלות שחקניות ענק: לאמזון יש רובוט חמוד בשם "סקאוט", שכבר פועל בכמה ערים בארה"ב, ומולה מתייצבת יאנדקס הרוסית עם "רובר", שבחודשים האחרונים נצפה בנסיעות מבחן בתל אביב בשליחות שירות יאנגו דלי.
גם בפני הרובוטים האלה עומדים לא מעט אתגרים: הם צריכים להשתלב בבטחה בתנועת הולכי הרגל ורוכבי הדו-גלגלי, לעתים המסלול שלהם כרוך בחציית כביש מסוכנת ומי מבטיח שאף עובר אורח לא יחליט לחסום להם את הדרך או לפגוע בהם, פשוט כי הם לא מוצאים חן בעיניו? בדיוק מהסיבות האלה, לעתים קרובות משתרכים מאחורי הרובוטים האלה משגיחים אנושיים שמוודאים שהכל מתנהל כשורה. הנה, רק בשבוע שעבר פורסם בטיקטוק סרטון שבו נראה רובוט של חברת סטארשיפ נדרס על-ידי מכונית כשהוא מנסה לחצות את הכביש במעבר חצייה.
רן ברגמן מדלויט מעריך כי בשלב הראשון הרובוטים האלה יפעלו במתחמים סגורים שניתן למפות ולהגדיר בהם מסלולים קבועים, למשל אוניברסיטאות, בתי חולים וקמפוסים של חברות גדולות: "בבית החולים שיבא, למשל, אפשר להפעיל רובוט להעברה של בדיקות ודברים אחרים". ביאנדקס מבינים היטב את הפוטנציאל הטמון במתחמים כאלה, והשנה הם חתמו על הסכם לשיתוף פעולה עם חברת משלוחי המזון GrubHub שבמסגרתו יספק הרובוט "רובר" אוכל לסטודנטים רעבים בקמפוסים של מכללות בארה"ב. בקרוב אצלנו?
לא רק בסמארטפון: מסכים גמישים בכל מקום
למרות ההייפ, סמארטפונים מתקפלים הם עדיין מחזה נדיר למדי. מתוך יותר ממיליארד סמארטפונים שצפויים להימכר השנה ברחבי העולם, רק תשעה מיליון יהיו מתקפלים. מי שנחושה לשנות את המצב הזה ולהפוך את הסמארטפונים המתקפלים למיינסטרים היא סמסונג, שהשיקה לאחרונה שני דגמים חדשים - גלקסי Z פולד 3 וגלקסי Z פליפ 3 - עם תג מחיר נמוך מתמיד, תכונות חדשות ועמידות משופרת.
סמסונג היא החלוצה של הקטגוריה, אבל היא לא לבד. בשנים האחרונות גם וואווי, שיאומי, מוטורולה וחברות נוספות השיקו מכשירים מתקפלים. מי שצפויות להצטרף לחגיגה בקרוב - אולי אפילו השנה - הן גוגל, אופו ו-Vivo. לפי ההערכות בתעשייה, אפל תשיק ב-2023 אייפון מתקפל ראשון, מהלך שצפוי להפוך את הקטגוריה לפופולרית עוד יותר ולצד זאת לייעל ולהגדיל את שרשרת האספקה. באותה שנה, מעריכים בחברת המחקר Counterpoint Research, יימכרו כ-30 מיליון סמארטפונים מתקפלים ברחבי העולם.
הסמארטפון הנגלל של LG
למה אנחנו בכלל צריכים את זה? סמארטפון מתקפל מאפשר לנו לשאת את המכשיר בקלות בכיס המכנסיים או לאחוז בו ביד אחת כשהוא סגור, וליהנות מחוויית שימוש של טאבלט כשאנחנו פותחים אותו כמו ספר. בתצורה אחרת, מדובר בסמארטפון בגודל סטנדרטי שמתקפל למלבן קומפקטי כמו מכשירי הצדפה משנות ה-90. בעתיד אנחנו עשויים לראות תצורות אחרות, למשל מכשירים עם שני קיפולים.
לצד המכשירים המתקפלים, בשנים הקרובות צפויים להגיע לחיינו גם טלפונים עם מסכים נגללים: מדובר במסכים גמישים שניתן לגלגל בלחיצת כפתור וכך לשלוט בשטח הפנים שלהם. LG הציגה בתערוכת CES אבטיפוס של מכשיר כזה, אך סגרה את חטיבת הסמארטפונים שלה לפני שהפכה את החזון שלה למציאות. אל דאגה, חברות אחרות - בהן OPPO ו-TCL - הביעו עניין במכשירים כאלה בעבר וסביר להניח שהם יגיעו למדפים בעתיד הקרוב. ובעצם, למה להסתפק רק בסמארטפונים? ל-LG יש כבר טלוויזיה עם מסך נגלל, ראינו אפילו תיקים עם מסכים גמישים, ובטח יש כבר מי שחושב על עוד שימושים מעניינים לטכנולוגיה הזאת.
