הקלינטק נחשב לאחד מענפי ההייטק ה"רוחניים", אלה שמדברים על אימפקט וערכים אבל מחזירים למשקיעים תשואה נמוכה יחסית אם בכלל, וגם זה אחרי הרבה שנות דגירה. אולי זה מה שחושבים, אבל זה כנראה מזמן לא נכון. חן הרצוג, שותף וכלכלן ראשי ב-BDO, אומר כי הכלכלה ירוקה, הגישה שמתמקדת בהתמודדות עם משברי הסביבה וכעת גם עם משבר הקורונה, הולכת ומתעצמת. האיחוד האירופי מזרים תקציבי עתק בסך 750 מיליארד אירו, כרבע מתקציב האיחוד, לטובת שמירה על המאזן האקולוגי והפחתת פליטות. הבנק העולמי קרא לממשלות להכין תוכניות תמרוץ ירוקות, כמוהו גם הפורום הכלכלי העולמי וארגון ה-OECD. אפילו ישראל פרסמה תוכניות והקצתה מענקים בהיקף של מאות מיליוני שקלים.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
יכול להיות שחלק מהתדמית של ענף ההייטק הזה הוא תחומי העיסוק שלו, שלעיתים נראים קצת משמימים: התייעלות במיזוג האוויר, תאורה חסכונית, מחזור פסולת. איפה זה ואיפה טכנולוגיות רחפני תקיפה או אפליקציות לעריכת סרטוני וידאו. אבל משקיעים מסתכלים על השורה התחתונה, וכאן מדובר על שווקים ששווים מיליארדי דולר. כשמביאים בחשבון שרוב הכסף כאן הוא כסף ציבורי, תקציבים של ממשלות שנועדו לפתור בעיות סביבה, מבינים שמידת הסיכון בהשקעות בקלינטק אפילו נמוכה יותר לעומת תחומים אחרים.
בואו תכירו כמה חברות קלינטק ישראליות עם פוטנציאל שוק ענק. אולי תכינו להם קצת מקום בארון התצוגה של חברות החד-קרן. או-טו-טו הן מגיעות.
ה"פג תוקף" כביזנס
כמויות המזון המושלך לפח עוד לפני שפגש בצלחת הן בלתי נתפסות. לפי סוכנות המזון של האו"ם מדובר בכשליש מהמזון בעולם, לפי מחקר במכון וולקני כמחצית מהתוצרת החקלאית מושלכת ולא מגיע ללקוחות, בסופרמרקטים כ-4%-5% מהמזון הטרי לא נרכש, ומושלך לפח. מיליוני טונות של מזון, אובדן של הרבה כסף וגם תוספת עצומה של פסולת שצריך לטפל בה. והנה באה חברה קטנה מישראל, ומציעה פיתרון כל כך פשוט, שלמנהלי רשתות המרכולים הגדולות בעולם פשוט בא לבכות. מאושר.
תחשבו על כמויות המזון הטרי בסופרמרקטים, שמגיעות לתום תקופת הטריות שלהן ופשוט נזרקות לפח. בחברת ווייסטלס (Wasteless) מתל אביב חשבו על הדרך האולטימטיבית לגרום ללקוחות לרכוש את הסחורה לפני שתוקפה פג: הנחה הולכת וגדלה על המחיר. וכמו תמיד בקרב חברות ישראליות, מצאו דרך לגייס בינה מלאכותית כדי לעשות את העבודה: האלגוריתם יודע לקבוע את המחיר הנכון בכל שלב בחיי המוצר, כך שהסיכוי שייקנה יהיה המירבי, ועם כל עסקה ועסקה הוא הולך ונעשה חכם יותר. המחיר המעודכן מוצג ללקוחות על תגיות אלקטרוניות והקופות מתעדכנות במקביל. ואתם, יתנו לכם כריך טרי בשני שקלים הנחה, לא תקחו?
עודד עומר, מנכ"ל ומייסד משותף, מדבר בעיניים מצועפות על הכמיהה לטכנולוגיה של ווייסטלס באירופה. "ללקוחות אכפת מאוד מהנושא של הקיימות, הם נענים אפילו להנחות של 10 סנט", הוא אומר, "והרשתות מגלות שעם הנחות של 2%-3% הם מצליחות למכור את כל המלאי, שלפני כן היה נזרק. זה מדהים". בשנה האחרונה רשתות המרכולים האירופאיות עברו מניסוי הטכנולוגיה להפעלה הדרגתית וזה קורה בעשרות חנויות ענק בהולנד, גרמניה, בריטניה, פולין, אוקראינה וכעת דובאי בדרך. אחת הרשתות הגדולות באירופה עומדת להיכנס כשותפה ומשקיעה אסטרטגית. אז כן, עסקי הקלינטק טובים והחברה - שלא כמו רבות מחברות הסטארט-אפ - אפילו חצתה את סף הרווחיות בשנה האחרונה.
"בקורונה רשתות המזון עושות עסקים יפים אבל אני אומר למנהלי הרשתות, כשהקורונה תיגמר אנשים יחזרו למסעדות והמכירות יפלו", אומר עומר, "עכשיו יש לכם כסף, בוא נטפל בעניין ההנחות על סחורה טרייה, ואז כשתגיע הנפילה, תצליחו לקבל מזה עוד הכנסות". ווייסטלס הוקמה בשנת 2016 על ידי עודד עומר, בן בירון סמנכ"ל השיווק ויוסי רגב סמנכ"ל הטכנולוגיה. לפני כן עומר היה CTO בחברת וויסבירגר, שנמכרה לענקית הבירה Anheuser-Busch InBev. החברה גייסה עד כה 6.1 מיליון דולר וכעת היא עומדת לפני סבב גיוס הון נוסף.
הזהב החדש - זבל
גם אחרי צמצום השלכת המזון הטרי, כמויות הזבל שמייצר העולם המערבי הן מטורפות. "זבל, יש כמו זבל", אומר ג'אק (טאטו) ביג'יו, מנכ"ל חברת UBQ Materials. ויש בזה משהו פואטי, שהתוצאה של זה היא שגם כסף יש כמו זבל – כסף שהממשלות מוכנות להשקיע כדי לטפל בבעיה. חברת UBQ מציעה פיתרון שעובד כמו קסם: היא הופכת זבל לכסף.
איך עושים את זה? הקסם הזה נקרא כימיה אורגנית והוא עובד כך: מצד אחד נכנסת כל האשפה הרגילה שלנו – ניירות, קרטונים, הרבה זבל אורגני, אפילו חיתולים משומשים – מצד שני יוצאים גרגרי חומר תרמופלסטי, אם תרצו מעין פלסטיק, אבל כזה שאינו מבוסס על נפט, אלא על החומרים האורגניים. מדעני החברה עבדו על הטכנולוגיה במשך ארבע שנים מתחת לרדאר כדי לוודא שאיש לא מעתיק אותם. עכשיו יש להם פטנט ייחודי: חומר שנקרא UBQ, שאיתו אפשר לייצר כל מה שייצרו עד כה מפלסטיק, באותן מכונות שמייצרות את מוצרי הפלסטיק, באותו מחיר כמו שעולה הפלסטיק, בהבדל אחד - הוא לא פלסטיק.
השמועה מכה גלים, וכמויות ההזמנות שמגיעות לחברה עלולות להבהיל מדענים עם לב חלש. חברת מקדונלד'ס בברזיל כבר משתמשת במגשים עשויים מ-UBQ ובקרוב תכניס גם ריהוט UBQ ומרכיבים נוספים במסעדות. חברת מרצדס בגרמניה משלבת חלקי UBQ המכוניות היוקרה שלה, חברת מיינטי מייצרת קולבים ומוצרים נוספים לעולם האופנה עבור קלווין קליין, ארמני, וכל השאר. וכתר פלסטיק, כמובן, שמייצרת כיסאות ושולחנות כמו תמיד, רק לא מפלסטיק, אלא מ-UBQ.
איך מתמודדים עם כל הביקוש? ביג'יו אומר שבימים אלה החברה מקימה מפעל בהיקף ייצור גדול בהולנד. למה בהולנד? כי האירופאים מוכנים לשלם המון כסף למי שרק ייקח מהם את הזבל שלהם. אז UBQ מרוויחה גם מהטיפול בזבל, ולאחר מכן ממכירת חומר הגלם לעולם הפלסטיק. "המפעל הזה יקום, ומיד נלד על תוכנית מאוד אגרסיבית של הקמת מפעלים בכל העולם, אין ברירה, הלחץ גובר", אומר ביג'יו.
חברת UBQ נוסדה בשנת 2012 על ידי ביג'יו ואיש העסקים היהודי-אמריקאי יהודה פרל, מי שמכר את מותג "סברה" לשטראוס ופפסיקו. מאוחר יותר הצטרפה יצרנית הפלסטיק הניתן למיחזור דרנל (Darnel) כמשקיעה אסטרטגית והמנכ"ל שלה אלברט דואר התמנה ליו"ר אקזקיוטיבי של UBQ. החברה ממוקמת בקיבוץ צאלים שבנגב המערבי ועד כה גייסה כ-40 מיליון דולר. היא מעסיקה כ-35 עובדים, אבל היי, עם המפעל בהולנד יצטרפו עוד 120 עובדים ואפשר לנחש שגם הרבה דולרים נוספים יושקעו בה.
לייצר אנרגיה מאוויר
לצד הטיפול בפסולת, בעיית האנרגיה המזהמת היא כנראה הבעיה הסביבתית הגדולה מכולם. יש הרבה רעיונות לייצור אנרגיה בת קיימא שאינה מבוססת על נפט, אבל הרעיון של חברת יאפא טכנולוג'יז (Yafa Technologies) נשמע המופרע מכולן: למה לא נייצר אנרגיה מאוויר? כן, כשהכסף יגדל על עצים.
אז זהו, שכשד"ר סאלח מנאסרה, מייסד ומנכ"ל יאפא, מסביר איך עובדת הטכנולוגיה שלו, כל העסק נראה יותר הגיוני: סוללות של אוויר דחוס (תחשבו על בלונים של גז) מזרימות אוויר בלחץ אל תוך הגנרטור של יאפה, ובאמצעות טכנולוגיה חדשה הוא מייצר אנרגיה חשמלית בנצילות גבוהה. התוצאה היא זרם חשמל שיכול להפעיל מכשירים בבתים פרטיים, במפעלים, בבתי חולים, נמלי תעופה. אם הגנרטור מוטמע על ארבעה גלגלים הוא יכול להניע מכונית חשמלית למרחק 100 ק"מ. נגמר החשמל? נכנסים לתחנת מילוי אוויר או שמחליפים בלון אוויר דחוס ואפשר להמשיך ולנסוע. איך לא חשבו על זה קודם?
כך למעשה סוללות האוויר הדחוס יכולות לשמש לאגירה ואחסון של אנרגיה, מה שיהיה הרבה פחות מסוכן מאחסון בסוללות ליתיום, שאורך חייהן מוגבל והן נוטות להישרף. לדבר מנאסרה, אפשר לנצל מקורות רבים לאוויר דחוס בנוסף על מדחסים חשמליים, למשל עודפי אוויר דחוס במפעלים יוכלו לשמש לשימור אנרגיה, ועודפי מים חמים בבית יוכלו להפעיל מדחס אוויר ולמלא סוללות אוויר.
מנאסרה הוא בעל תואר ראשון מהטכניון, תואר שני מארה"ב ודוקטורט בהנדסת מכונות מגרמניה ויש לו שנות ניסיון רבות בתחומי האנרגיה והרכב. את חברת יאפא טכנולוג'יס הקים בחיפה בשנת 2019 ביחד עם חוסם גאנם המשמש סמנכ"ל טכנולוגיה ועם ויק סאאד, המשמש מנהל פיתוח עסקי. ההשקעה הראשונית בחברה נעשתה על ידי מרכז החדשנות Highroad המתמחה בטכנולוגיות אורבניות. החברה נמצאת עדיין בשלב בניית אב הטיפוס של המערכת אבל כבר מחוזרת על ידי גופים כלכליים חזקים וחברות אנרגיה בינלאומיות. על הפרק: עסקת השקעה בהיקף של כמיליון אירו מחברת אנרגיה ידועה.
אתה מרגיש שהיחס לסטארטאפיסט ערבי בישראל שונה?
"מבחינת הממסד אין בעיה ויש גישה של לתמוך בנו. אבל מול המשקיעים הפרטיים אתה רואה שיש הבדל בין הצעות שהיית יכול לקבל אם השותפים לא היו ערבים. אנחנו מקבלים הצעות יותר נמוכות, למשל הערכות שווי יותר נמוכות, דרישות תמורה על ההשקעה גבוהות יותר. מרגישים את זה באוויר. קיבלנו הרבה הצעות להשקעה מגרמניה, מאוסטריה, שרק נעבור לעבוד משם. כרגע אני לא חושב על זה".
