קצת יותר משבוע לפני הטבח בדרום ביקר בישראל בחשאי יו"ר ענקית האלקטרוניקה הבינלאומית סמסונג, לי ג'ה-יונג - אישיות בינלאומית בסדר הגודל של מנכ"ל אפל - במטרה "לבחון הזדמנויות עסקיות חדשות". במהלך שהותו בארץ, שנשמרה בסודיות מוחלטת, ביקר ג'ה-יונג במרכז המחקר והפיתוח של סמסונג בתל אביב, ובחן טכנולוגיות חדשניות שפותחו כאן. מלבד מרכז הפיתוח המקומי שלה, שבו מועסקים כ-500 מפתחים, סמסונג היא בעלים של כמה חברות בישראל, כולל מרכז הפיתוח של חברת "הרמן" וקרנות השקעה.
3 צפייה בגלריה
טים קוק בהשקת אייפון 15
טים קוק בהשקת אייפון 15
טים קוק, מנכ"ל אפל
(צילום: Justin Sullivan / Getty Images)
עוד בנושא:
הביקור, אחד מני רבים של מנכ"לי חברות ענק בינלאומיות בסדר הגודל הזה לאורך העשור האחרון, בגלוי ובחשאי, יכול ללמד על המקום המרכזי שתופסות אצלן השלוחות הישראליות שלהן. ספק אם ביקור דומה יוכל להתבצע עוד בטווח הנראה לעין; ספק אפילו אם הפרויקט החשאי שג'ה-יונג ביקש להתרשם ממנו יקרום לבסוף עור וגידים. חברות ענק דורשות יציבות, ומצבה של ישראל תלוי כרגע על בלימה: ההייטק הישראלי, שנפגע השנה בשל המשבר הכלכלי בעולם ובשל המהפכה המשפטית בארץ, ניצב עכשיו בפני מלחמה. ברוב מרכזי החברות עיקר העובדים הם גברים צעירים, ולפי ההערכות, בין 10% ל-15% גויסו למילואים. אחרים נאלצים להישאר עם הילדים בבית. משאבי חברות רבות מופנים לסיוע למפונים מהדרום, לדאגה לציוד מיגון לחיילי צה"ל, ולפעילות התנדבותית מכל הסוגים.
ריפרש
שדה הקרב הדיגיטלי במלחמה עם חמאס
43:41
כ-400 מרכזים של חברות הייטק רב-לאומיות פועלים בארץ. הם מעסיקים כ-70 אלף עובדים מכלל 400 אלף עובדי תעשיית ההייטק בישראל, ולמעשה מהווים עמודי תמך של התעשייה כולה. הוקמו כאן מרכזי פיתוח גדולים של רבות מחברות הענק: אינטל, אפל, גוגל, יבמ, פייסבוק, מיקרוסופט, אנבידיה, אורקל וסיסקו ורבות אחרות. לצידם צמחו חברות ענק ישראליות, כמו צ'ק פוינט ואמדוקס. כולן לקחו סיכון מחושב בכניסה למדינה למודת מלחמות. עד כה ההימור הצליח ושרד לא רק את הבירוקרטיה הישראלית אלא גם מלחמות קצרות וארוכות, ומשברים כלכליים ומגפת הקורונה. בישראל נולדו אין ספור רכיבים ויישומים, שמיליארדים עושים בהם כיום שימוש יומיומי - ממעבדי המחשבים של אינטל ואפל, דרך רכיבי זיהוי הפנים באייפון, עד מצלמות הסלולריים של סמסונג.

אנבידיה: 12% מגויסים

השבוע, כשראשי החברות הללו - ממארק צוקרברג ועד טים קוק - התחרו ביניהם במילות נחמה מרגשות ובכספים שהרעיפו על עובדיהן בישראל, אפשר היה רק לנחש את החששות המכרסמים בהם מאחורי הקלעים. סביר שסימני השאלה רק יגברו במקרה של מלחמה ממושכת ופגיעות משמעותיות בעורף.
ישראל היא אמנם מדינה קטנה אבל יש לה השפעה עצומה על תעשיית השבבים העולמית. היא אחד המקומות הבודדים מחוץ למזרח אסיה שבהם מתבצע ייצור שבבים מתקדם, במקביל לפיתוח ותכנון שלהם. הבולטת ביותר בתחום השבבים היא אינטל, שפועלת בארץ כבר כמעט 50 שנה ומעסיקה כ-12,800 עובדים בחמישה אתרים מרכזיים. רק אתמול הכריזה החברה על המעבד השולחני המהיר בשוק, מדור 14, שפותח בהובלת הצוותים בישראל. מרכז הייצור הענק שלה, שמספק חלק ניכר ממעבדי המחשבים בעולם, נמצא בקריית גת, במרחק של 30 דקות נסיעה מעזה, ועל פי מסמכים שנתפסו אצל מרצחי חמאס - קריית גת הייתה אחד היעדים בתוכנית הפעולה שלהם.
3 צפייה בגלריה
ג'נסן הואנג
ג'נסן הואנג
מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג. עובד של החברה נחטף לעזה
(צילום: RITCHIE B. TONGO / EPA)
מרכז הפיתוח של אנבידיה, יצרנית השבבים למערכות בינה מלאכותית, ממוקם ביקנעם, במרחק נסיעה של שעה מגבול הצפון. גוגל פתחה כאן לא מכבר מרכז לפיתוח שבבים משלה, ואמזון (AWS) מעסיקה בארץ יותר מ-1,500 איש - בין היתר עובדי אנפורנה לאבס לשעבר, שמפתחים שבבים לחוות השרתים שלה.
לפי הודעת אנבידיה, 400 מתוך 3,300 עובדיה בישראל, כ-12%, גויסו למילואים. מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, ספד השבוע נרגשות לבתו של חברו אייל וולדמן, מייסד מלאנוקס, שנרצחה בדרום יחד עם בן זוגה, עובד החברה לשעבר. עובד אחר באנבידיה, אבינתן אור, וחברתו נועה ארגמני, הם בין החטופים.
לוח הזמנים בפיתוח מוצרים טכנולוגיים מתוכנן לפרטי פרטים שנים קדימה, וכל עיכוב קטן בפיתוח עלול לפגוע במוצרים המתוכננים. באפל, שהשיקה לא מכבר את אייפון 15, עובדים כבר בהרצליה על רכיבי אייפון 17. באינטל מתכננים את שבבי הדור שאחרי הבא. בכירי שלוחות החברות הבינלאומיות בארץ - כולם מלח הארץ, חלקם בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל - מודעים היטב לעין הפקוחה של הבוסים בחו"ל על המתרחש בישראל. בזמנים כאלה הם מתאמצים לשדר כלפי מעלה עסקים כרגיל, ורותמים את העובדים למאמץ יתר. "כולם מחפים אחד על השני" – זה ההסבר הנפוץ ביותר ששמענו השבוע לשאלה איך ייתכן שהעניינים "מתנהלים כרגיל" בימים כאלה. מנכ"ל הבנק הדיגיטלי וואן זירו, גל בר דעה, סיפר השבוע ל-CNBC: "בחור אחד הודיע בקבוצת הוואטסאפ שהוא התגייס, ופתאום שלושה אנשים קופצים ומכסים את המשימות שלו". לא מפתיע: הישראלי לשעבר ג'וני סרוג'י, סגן נשיא בכיר לטכנולוגיית חומרה באפל והאחראי על מרכז הפיתוח הגדול שלה בארץ, סיפר בעבר ל"ממון" על ההתגייסות המיוחדת של עובדי המרכז בישראל בימי הסגרים של הקורונה כדי לעמוד בלוח הזמנים בפיתוחו של מעבד ה-M1.
3 צפייה בגלריה
כוח צה"ל ליד גבול רצועת עזה
כוח צה"ל ליד גבול רצועת עזה
מלחמת חרבות ברזל. 10-15% מעובדי ההייטק גויסו למילואים
(צילום: EPA/MARTIN DIVISEK)
גם אמדוקס, שמעסיקה בישראל כ-5,000 איש, ונאלצה לסגור את הקמפוס שלה בפארק ספירים שליד שדרות, הודיעה כי "המון עובדים מחו"ל התנדבו לקחת משימות של הצוותים בארץ". במיקרוסופט טוענים בינתיים כי "אין דחייה ועיכובים בפרויקטים קיימים".
רוב החברות בחרו לעודד את העובדים, לאפשר הפוגות בעבודה למי שנדרש לכך ולספק תמיכה נפשית, וחזרו למודל ההיברידי המאפשר להם עבודה מכל מקום שיבחרו בו. ענקית הטכנולוגיה סיסקו, שפועלת בישראל כבר 25 שנה ומפעילה כאן שישה אתרי פיתוח, הודיעה שתיתן מענק משמעותי לכל אחד מ-800 עובדיה בארץ. במקביל, החברה מציעה סיוע חירום טכנולוגי ללא עלות לכל ארגון הזקוק לכך, והקימה מרכזי איסוף ואריזה של ציוד לכל מקום נדרש, ומשחקיות לילדי המפונים מהדרום.

עם כל הסימפתיה

במקביל למסה הגדולה של העובדים שגויסו בצו 8, עובדי הייטק רבים מתנדבים בימים אלה לעשרות מיזמים מסוגים שונים - חלקם הגדול בעידוד וביוזמת החברות עצמן - לפיתוח כלים טכנולוגיים ייעודיים, כמו אתרים לחיפוש נעדרים, כלי הגנה מפני מתקפות סייבר ועוד. כבר בשבוע שעבר הצטרפו אלפי אנשי הייטק מכל הארץ למטות המיוחדים שהקימו גופים כמו מחאת ההייטק ואחים לנשק לסיוע למפונים מהדרום, למשפחות החטופים והנעדרים ולגופי הביטחון. ליוזמה התנדבותית אחרת, בשם Israel Tech Guard, הצטרפו בתוך דקות מהנדסי תוכנה, אנליסטים, מומחי עיבוד תמונה, מדעני נתונים, מומחי בינה מלאכותית, מנהלי מוצרים ופרויקטים ועוד, ואפילו מנכ"לים. 85 חברות הייטק חברו ליצירת מוקד ערב"ה (עזרה ראשונה בטכנולוגיה והטמעה), שמסייע לגופים ציבוריים להטמיע במהירות טכנולוגיה למתן שירותים חיוניים. בין השאר פותח שם במהירות יישום משותף לאל על, למשרד התחבורה ולמשרד החוץ, שמרכז מידע על ישראלים המבקשים לחזור לישראל. עשרות חברות סייבר חברו כבר בשבת שעברה והקימו את "המרכז האזרחי לתיאום פעילות בתחום הסייבר" על מנת לסייע לשוק בהתמודדות עם אירועי סייבר הקשורים במלחמה.
קשה לדעת איך תתפתח מלחמת "חרבות ברזל". להערכות בכירים בענף - על הנייר, עסקיהן של החברות הבינלאומיות לא מושפעים מן המתרחש במדינה קטנה כמו ישראל, אולם בפועל, בגלל תרומתם הסגולית הייחודית של המרכזים שלהן בארץ, מלחמה מתמשכת שתגרור עיכוב בפרויקטי ליבה שיוצאים מכאן, תיצור כבר מציאות חדשה לגמרי לטווח הארוך. בסוף, אמר לנו אתמול מנכ"ל בכיר, שלא לציטוט כמובן - עם כל הסימפתיה, it's all about money.