הירידות בשווקים, שהחלו בסוף השבוע בצל נתוני האינפלציה המאכזבים שפורסמו ביום שישי בארה"ב, נמשכו גם היום (ב'): המסחר בבורסה בתל אביב ננעל בירידות חדות - מדד ת"א 35 ירד בכ-2%, ת"א 125 בכ-2.3%.
גם המסחר העולמי נפתח השבוע עם ירידות חדות בבורסות אסיה, כאשר מדד ניקיי ירד ב-3%, האג סנג ב-3.45%, קוספי ב-3.52% ושנגחאי ב-0.9%. באירופה דאקס ירד ב-2.4%, פוטסי ב-1.5% וקאק ב-2.7%. בניו יורק: נאסד"ק צנח ב-4.68%, דאו ג'ונס ב-2.79% ו-S&P 500 ב-3.87%.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
1 צפייה בגלריה
ירידות בבורסות
ירידות בבורסות
ירידות בבורסות
(צילום: EPA)
בתוך כך, שוק המטבעות הווירטואלים צונח גם כן - הביטקוין ירד ב-15.3% לסביבת 23.3 אלף דולר, והאתריום איבד כ-16% ונסחר בכ-1,200 דולר. בשוק המט"ח הדולר התחזק מול השקל ב-0.72% לשיא של החודשים האחרונים - ונסחר ב-3.46 שקל. האירו עלה ב-0.33% ושערו נע סביב 3.61 שקלים.
התחזקות השקל מול הדולר בימים האחרונים הגיעה כבר לשיעור של כ-3% ותייקר את הנסיעות לחו"ל וייתכן שגם חלק ממוצרי היבוא אולם מסייעת מאד לתעשייה הישראלית והיצואנים. יצוין שהדולר ירד לפני 7 חודשים בלבד, ב-17 בנובמבר 2021, עד לשער של 3.04 שקל וגרם לבנק ישראל לרכוש עשרות מיליארדי שקלים בשוק המט"ח, שכעת, לפחות על הנייר, הוא מרוויח עליהם. מאז שער המינימום הזה רשם השקל התחזקות של קרוב ל-13%, אחת ההשקעות הטובות למי שרכש דולרים בשערי השפל.

הירידות בשווקים בימים האחרונים

אתמול הנפילות שנרשמו בסוף השבוע בוול סטריט הגיעו לבורסה המקומית, שהתנהלה בירידות חדות. בנעילה: מדד ת"א 35 ירד ב-3.5%, ת"א 125 ב-3.6%. בנעילה השלילית בוול סטריט ביום שישי, נאסד"ק נפל ב-3.52%, דאו ג'ונס ב-2.73% ו-S&P 500 ב-2.91%. הובילו בירידות: דוקוסיין שקרסה ב-25%, וויוורק ב-17%, מטא (פייסבוק) ב-4.58%, אלפבית (גוגל) ב-3%, נטפליקס ב-5% ומיקרוסופט ב-4.46%.
הירידות החדות בבורסות ניו יורק הגיעו לאחר נתוני אינפלציה מאכזבים שפורסמו בארה"ב: מדד המחירים לצרכן האמריקני עלה ב-1% בחודש מאי ושיעור האינפלציה השנתי בארה"ב עומד כעת על 8.6% - שיא של למעלה מארבעה עשורים. מדובר בעלייה חדה מהמצופה, כאשר ההערכות סבבו סביב עלייה של 0.7% "בלבד".
הזינוק הנוכחי מגיע לאחר שבחודש אפריל עלה מדד המחירים לצרכן בארה"ב ב-0.3% וקצב האינפלציה השנתי דווקא ירד ל-8.3%. מדובר היה בשיעור גבוה מתחזיות הכלכלנים שעמדו על 8.1%, אך זו הייתה הפעם הראשונה מזה שמונה חודשים שקצב האינפלציה בארה"ב רשם ירידה. לפני כן, בחודש מרץ, נרשם שיא של 41 שנים באינפלציה במדינה, כשזאת טיפסה ל-8.5% בשנה. אז עלה המדד בארה"ב בחודש אחד ב-1.2%, מעט מעל התחזיות של האנליסטים, שאומנם חזו עלייה, אך לא כל כך גבוהה.
עליות המחירים החדות נרשמות ברחבי העולם בצל הקשיים בשרשראות האספקה שממשיכים זה תקופה ארוכה, המלחמה בין רוסיה לאוקראינה והסנקציות הקשות שהטילו במערב על הנפט הרוסי והסגרים שסין הטילה על אזורים נרחבים בניסיון להתמודד עם התפרצויות מחודשות של נגיף הקורונה.

האינפלציה והעלאות הריבית

בתוך כך, מחרתיים תפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את שיעור מדד המחירים לצרכן, וצפויה עלייה נוספת שתעלה את האינפלציה השנתית מעל ל-4%. ב-4 ביולי צפוי בנק ישראל להגיב בהעלאת ריבית שעשויה להיות בין רבע לחצי אחוז, תלוי מאוד בהחלטת הבנק המרכזי של ארה"ב מחרתיים. שם צפויה עליית ריבית של 0.5% עד 0.75%.
הבנק המרכזי של ארה"ב (הפדרל ריזרב, או "הפד") הודיע לפני כחודש על העלאת ריבית נוספת כחלק מהמאמצים שלו להתמודד עם האינפלציה המשתוללת. הפד הכריז על העלאה של 0.5% לשיעור ריבית של 0.75%-1% - ההעלאה החדה ביותר מאז שנת 2000.
מדובר בהעלאת ריבית ניכרת שנייה שביצע הפד בתוך כחודשיים, בעוד שעד חודש מרץ האחרון הריבית בארה"ב עמדה על שיעור אפסי במשך תקופה ארוכה. טרם העלאת הריבית הנוספת, שיעור הריבית בארה"ב עמד על 0.25%-0.5%.
הבנק המרכזי האמריקני תמך בפומבי בלפחות שתי העלאות ריבית נוספות שצפויות ככל הנראה בחודשיים הקרובים. לפי הערכות בשוק, הפד צפוי להמשיך להעלות את הריבית עד שזו תגיע לטווח של 2.75%-3% בסוף שנת 2022.
מנגד, יש אנליסטים ומומחים אחרים סבורים כי הפד עשוי להמשיך עם מהלך העלאות הריבית החדות עד שזו תגיע אף ל-3.5% בסוף השנה, מה שאומר העלאה של 0.5% בכל אחת מהחלטות הריבית של הפד שנותרו השנה (יוני, יולי, ספטמבר, נובמבר ודצמבר), ויש מי שחושב שאחרי יולי הפד צפוי להמשיך להעלות את הריבית, אולם בשיעורים נמוכים יותר.
בחזרה לארץ, בנק ישראל הודיע גם הוא בחודש שעבר על העלאת ריבית נוספת בגובה 0.4% בניסיון להילחם באינפלציה שעולה גם בארץ ועומדת כעת על 4%. כעת הריבית הבסיסית במשק הישראלי עומדת על 0.75%.
פורסם לראשונה: 07:40, 13.06.22