במרץ-אפריל 2020, נחנקו רשתות האינטרנט בישראל. בשעות מסוימות של היממה - היה קשה מאוד לגלוש באינטרנט וכמעט בלתי אפשרי לצפות בתכני וידיאו HD אונליין. זאת הייתה בעיה עולמית, שנוצרה אחרי שמגפת הקורונה דחקה את כולם להסתגר בבתים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אנשים עבדו מהבית, למדו מהבית והיו צריכים לבדר צאצאים באמצעות אינטרנט, כי אחרת הם יחריבו את הבית. עקב כך, מספר המכשירים שחוברו לאינטרנט הגיע לשיא ונטפליקס, שהפכה למוצר צריכה בסיסי שקיים כמעט בכל בית בישראל, הייתה הראשונה לשנמך את איכות הזרמת התכנים שלה. אחריה צעדו יוטיוב, פייסבוק ומיקרוסופט. כולן העלימו פיצ'רים, החזירו את הטכנולוגיה אחורה בזמן או הוסיפו שרתים. הן פינו מקום ברוחב הפס, לגלישה מסורתית ולשיחות וידיאו שהפכו להיות הטפט של החיים שלנו, המוקד החדש של התקשורת הבינאישית בין בני משפחה וקולגות.
6 צפייה בגלריה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
גלישה באינטרנט. כשמסתכלים על מדינות מתקדמות אחרות, אפשר רק להתקנא
(צילום: shutterstock)
"בימי הסגרים הראשון והשני הייתה עלייה של 30% בממוצע בביקושים לאינטרנט ובחלק מהחברות גם עלייה של 60% בביקושים", מספר ל-ynet המשנה למנכ"ל משרד התקשורת, שמילה מימון. "ספקיות האינטרנט הגיעו עד הקצה וגם מעבר לזה. חלק מהחברות, עשו פעולות והרחיבו את הרשתות והכרטיסים כדי לתת יותר רזרבה, שמו שלייקס כדי לעמוד בביקושים. לסגר השלישי הן הגיעו כבר מוכנות יותר".

מדינת היי-טק עם תשתיות של רפובליקת בננות

לא צריך להיות מומחה מחשבים כדי לומר שתשתיות התקשורת בישראל לא היו מוכנות לסיטואציה החריגה, שכן גם הרבה קודם לכן, הן בקושי החזיקו את התעבורה ההולכת ומתנפחת פה מדי שנה, עת התווספו לחיינו קונסולות גיימינג, שיחות זום וסרטוני טיקטוק.
גם היום, אחרי שחל שיפור מסוים בתפקודי ספקיות האינטרנט, תשתית התקשורת הרעועה בישראל, שנתנה עדיפות במשך שנים למגדלי משרדים ואזורי תעשייה בגוש דן, לא מצליחה לעמוד בהסטת עומס העבודה לבתים פרטיים. למדינת הסטארט-אפ ניישן יש תשתיות של רפובליקת בננות.
ד"ר תומר סיימון, סמנכ"ל טכנולוגיות לאומיות במיקרוסופט ישראל, אומר שהשפעת תשתית התקשורת על המשק והחברה היא קריטית. "יש מדינות שמגדירות את החיבור לאינטרנט כזכות אדם בסיסית", הוא אומר. הוא מציג מחקרים שמראים על קשר בין שיעורי אבטלה גבוהים להיעדר אינטרנט בפס רחב, ועל התרומה של רוחב הפס לתוצר הגולמי. אחד המחקרים מצא שעל כל 1,000 מנויי פס רחב בפריפריה נוצרות שם 80 משרות, מחקר אחר מצא שעל כל תוספת של 4 מגה ביט גלישה, התא המשפחתי מייצר עוד 2,100 דולר בשנה.

זיגזוג אינסופי

כשמסתכלים על מדינות מתקדמות אחרות, אפשר רק להתקנא. רבות מהן מרושתות בסיבים אופטיים מקצה לקצה. רשתות סלולריות מהדור החמישי (5G) נפרסות בקצב מהיר. בארה"ב מתכננים להשקיע 100 מיליארד דולר בתשתית אינטרנט, באיחוד האירופי ישקיעו עשרות מיליארדי אירו. אם היינו רוצים שישראל תהיה במצב הזה, היה צריך לפעול כבר לפני עשר שנים. אבל בענף התקשורת הישראלי קוראים לזה "העשור האבוד", השנים שהתבזבזו על מאבקים ופוליטיקה.
6 צפייה בגלריה
עבודות הנחת סיבים אופטיים
עבודות הנחת סיבים אופטיים
עבודות הנחת סיבים אופטיים
(צילום: דנה קופל)
ביוני 2010 הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו על תחילת פריסת סיבים בכל הארץ, מענה לשירות של בזק שהוא כינה "טרקטור סובייטי". מה לא עברנו מאז? מיזם "אופק" של שאול אלוביץ', פרויקט Bfiber של בזק ומיזם אנלימיטד של חברת החשמל. והאינטרנט עדיין איטי.
ג'ונאס בירגרסון זכה במכרז אנלימיטד, מיזם הסיבים האופטיים של חברת החשמל. הוא הגיע הנה משבדיה לשם כך. במקביל, נתניהו חבר ליו"ר סיסקו העולמית ג'ון צ'ימברס, שהבטיח בין השאר להפוך את הנגב המזרחי למחוז הדיגיטלי הראשון בארץ. התוכניות האלה התפוגגו.
צבי מרום, מנכ"ל חברת באט"מ ויו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, היה אחד המשקיעים באנלימיטד, כיום IBC. "שמתי 10 מיליון דולר בפרויקט, רק כדי להפסיד את כל הכסף עד הגרוש האחרון", הוא מספר. "הסיבה העיקרית לזה היא הזיגזוג האינסופי של משרד התקשורת. זה מזכיר את הקורונה? זה אותו מנגנון. השבדי אמר שלא נתקל בדבר כזה בשום מקום בעולם. והוא צודק. זה הכל ביורוקרטיה נטו".
בועז דולב, מנכ"ל חברת קלירסקיי ולשעבר מנהל מערך המידע הממשלתי תהיל"ה חושב ש"פריסת הפס הרחב בארץ היא פשוט ביזיון". יורם כהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי חושב שהטיפול בבזק במשרד התקשורת היה בעייתי - ראה תיק 4000: "כשיש מנכ"ל שמגיע לא מהתעשייה וכמו שלומדים מתיק 4000, הוא עסוק בכל מיני דברים אחרים, אז אין תשומת לב ניהולית והדרג המקצועי נמצא בבלבלה. עובדה שכשהגיע מנכ"ל מקצועי, נתי כהן, התחילו לקבל החלטות ולעשות תהליכי מטה סדורים".

משלמים על אינטרנט מהיר? אחיזת עיניים

בעוד שאינטרנט נייח של 1,000 ג'יגה על גבי סיבים אופטיים הוא נחלתם של מעטים בישראל כרגע, לרובנו יש בבית חיבור בטכנולוגיה מיושנת, עם הבטחה למהירות של 100 מגה. כמה אתם משלמים על תשתית האינטרנט שלכם בימים אלה? איזו מהירות הבטיחו לכם וכמה מהר אתם באמת גולשים? רובנו גולשים במהירויות נמוכות מאלו שהובטחו לנו בעת החיבור לחברה ומשלמים יותר מדי כסף על איטיות מתישה. על 100 מגה אנחנו משלמים קרוב ל-100 שקל בחודש בממוצע, אבל רוב הלקוחות לא גולשים במהירות הזאת.
ברשות להגנת הצרכן בודקים כבר זמן מה טענות לפיהן בזק ו-HOT וספקיות האינטרנט מתחייבות מול צרכנים למהירות אינטרנט מסוימת ונוקטות בעורמה לכאורה במילה "עד", כדי לסייג את המהירות. כך, בעוד שצרכן לקוח HOT חושב שהוא גולש ב-100 מגה או 200 מגה או 500 מגה (ב-HOT בלבד), למעשה ייתכן שהוא גולש ב-0.01 מגה בחלק מהיום. בבזק מתחייבים ל-100 מגה, אך בפועל מספקים 40 מגה ומעלה. לצרכנים שמשלמים על 40 מגה בזק מספק 20 מגה ומעלה. כלומר 60%-40% פחות מהמובטח.
בלב המשבר, בזק השיקה מהירות של 200 מגה, על התשתית הקיימת שלה, של כבלי נחושת, ADSL, אבל מיעוט נפסד מהלקוחות שלה באמת יקבלו 200 מגה. מדובר רק בלקוחות שיש להם נגישות ל-100 מגה, כלומר כאלה שקרובים פיזית לארון תקשורת של בזק ועל כן מסוגלים לקבל מהירות מקסימום. לפי משרד התקשורת מדובר בכ-20% מהלקוחות. בנוסף, גם אלה לא יקבלו בהכרח 200 מגה אלא "עד 200 מגה".

למה אנחנו לא מקבלים את מלוא המהירות המובטחת?

"סטטיסטיקות האינטרנט בישראל הן מתחת לכל ביקורת", כך טען מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי יורם כהן, בדיון שנערך בוועדת הכלכלה. "אנחנו בפיגור בפיתוח תשתיות ופגשנו את זה במשבר גלובלי, שבו האינטרנט הוא מוצר חיוני ביותר", אמר. הוא קרא לבנות מודל מדידה שלא ניתן לערוך עליו מניפולציה, והוסיף כי צריך לפקח גם על יחס ההעמסה ולוודא שהחברות מוכרות מוצר שהן מסוגלות לספק בהתאם למספר הלקוחות שלהן. במשרד התקשורת כבר החלו בבדיקה כזאת.
המשנה למנכ"ל משרד התקשורת שמילה מימון, מסביר ל-ynet כי יש שתי סיבות טכניות לכך שרובנו לא מקבלים את מלוא המהירות שאנחנו משלמים עליה. ב-HOT, שמעבירה אינטרנט על גבי כבלים קואקסיאליים (שמכילים שני מוליכים בעלי ציר משותף, שמופרדים זה מזה באופן שמנטרל שדה אלקטרומגנטי), יש משמעות למספר המשתמשים בתשתית המשותפת. כשמספר המשתמשים עולה יש פחות אינטרנט לכל משתמש. בבזק לעומת זאת, יש משמעות למרחק מארון התקשורת של החברה. בבזק התשתית היא אישית עד הבית אבל אם אתה רחוק מהארון לא תקבל 100 מגה.
איך לומדים מרחוק אם אין חיבור לאינטרנט?
(צילום: שחר גולדשטיין)

"לבזק יש ארון סעף. זה ארון ברחוב שנקרא MSAG", הוא מסביר. "בנוסף לבזק יש סיב אופטי עד הארון וממנו מתפצלים חוטי נחושת לכיוון הבתים. ככל שהמנוי גר קרוב לארון, 300-200 מטר ממנו, אפשר לספק לו עד 100 מגה. מי שנמצא במרחק מעל 500-300 מטר, אפשר לספק לו עד 40 מגה מי שנמצא 400-700 מטר מהארון, אפשר לספק לו רק 15 מגה. כלומר אם אני גר במרחק של 600 מטר מהארון ובזק משווקת לי 100 מגה, אין מצב שהיא מספקת לי 100 מגה, כי התשתית שלה לא מאפשרת. זה כמו כביש כורכר, אי אפשר לנסוע שם מהר, הפיזיקה לא מאפשרת את זה. זאת הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן. אנחנו לא מתעסקים בזה כי זה במישור הפלילי והרשות להגנת הצרכן מטפלת בזה בהליך חקירתי.
"אם מישהו חייב מהירות של 100 מגה, נניח בנק, בזק תופרת לו קו ייעודי שלו וזה עולה לו הרבה מאוד כסף, אבל אז הוא בטוח יקבל 100 מגה. זה כמו הנתיב המהיר לת"א. הוא לא מיועד לכל הציבור".
מנכ"ל בזק דודו מזרחי, טוען שלא הכל קשור בארון. "הרשת של בזק שעשויה קווי נחושת, נבנתה להעביר קווי טלפון. מעל זה הופיעו בכל העולם טכנולוגיות ADSL שיכולות לתת עד 100 מגה. השקנו עוד וריאציה של 200 מגה, ללקוחות שמאוד קרובים לארון התקשורת וזה נכון שהיא מיועדת ל-20% מהלקוחות בלבד אבל מטרתה להוריד את העומס זמנית.
"ב-ADSL, רוחב הפס הוא אכן פונקציה של המרחק מהארון הזה, שיש רק 12 אלף ממנו בארץ, ואנחנו משתדלים להיות מאוד גלויים ללקוחות בעניין הזה. אבל זה לא רק זה שאם את רחוקה מהארון לא תוכלי לקבל 100 מגה, אלא שגם אם את יכולה לקבל 100 מגה, יתכן שהראוטר נמצא בסלון והמחשב שלך מרוחק ממנו ואז קצב הגלישה יורד דרמטית. יש השפעה גם לספק: אם ספק האינטרנט קנה ג'יגה וכולם עובדים מהבית וצורכים שני ג'יגה, הוא יוריד את רוחב הפס שלו".
למה רק 12 אלף? "כי זה ארון עם מאוורר וחיבור לחשמל ורשויות רצו כמה שפחות ממנו. יש אזורים בחיפה שראש העירייה התעקש שלא תהיה פריסה משמעותית של ארונות. יש גבול למספר הארונות ותמיד יהיה מישהו רחוק מהארון. זו המגבלה של הנחושת אבל חשוב לזכור שכשאנשים אומרים שיש להם בעיה באינטרנט, בחלק מהמקרים זו בעיית רוחב פס, אבל יש הרבה מאוד צווארי בקבוק אחרים שמשפיעים על הצרכן".
6 צפייה בגלריה
תמונת עבודה מהבית
תמונת עבודה מהבית
בינתיים, אנחנו עובדים מהבית והאינטרנט איטי.
(צילום: Shutterstock)
מימון שמילה מספר כיצד ניסו במשרד ליצור תחרות לבזק באזורים בהם היא לא מספקת שירות טוב: "HOT קיבלה פטור מהמדינה לא לפרוס כבלים ב-8% משטח המדינה", הוא מספר. "במקום לספק שם שירותים דרך הצינורות בקרקע בכבלים, היא מחויבת לעשות זאת דרך תשתית סלולרית דור 4, כלומר במהירות של עד 30 מגה וכשיהיה דור 5 בסלולר, HOT תעלה לקצבים יותר גבוהים של 200 מגה ומעלה. אני מצפה שהאוכלוסיות שעד היום HOT לא הגיעה אליהן ולא הייתה להן תחרות אמיתית שיתקשרו ויזמינו חבילות מ-HOT. שכן מדובר ב-600 אלף מנויים. הוצאנו פלאיירים בעברית ובערבית שמיידעים על כך שיש תחרות לבזק, אבל לפי HOT, הציבור לא נוהר לזה".
כך או כך, שמילה חושב שהדיון הנוכחי יהיה בקרוב נחלת העבר. "אנחנו כל הזמן מתעסקים בכבישי הכורכר הצרים. הפתרון האמיתי מבחינתי זה לא לרדוף אחרי היתושים, אלא לטפל בייבוש של הביצה וזה פריסה של סיבים אופטיים. לעבור מכביש חד סטרי לכביש של 30-20 מסלולים, שפותח את כל צווארי הבקבוק ומאפשר להגיע למהירויות דרמטיות של עד 1,000 מגה. אלה מהירויות מטורפות, זה הפתרון האמיתי, שהיה תקוע עד לאחרונה".

אלו חברות מציעות כבר סיבים אופטיים וממי באמת תבוא הישועה

סיבים אופטיים - זה מה שלדעת כולם יציל את תשתית האינטרנט הנייחת בישראל, עם מהירויות הורדה והעלאה של 1,000 ג'יגה ומעלה. זה גם ייקר את מחירי האינטרנט לצרכן, על הדרך, שכן החברות לא יגבו את אותו סכום על 100 מגה ועל 1 ג'יגה.
חברת IBC הייתה כאמור הראשונה לספק אינטרנט סופר מהיר כזה על גבי תשתית חברת החשמל. IBC פרסה בשנים האחרונות סיבים אופטיים לכ-500 אלף משקי בית ומחויבת ל-40% פריסה (כמיליון משקי בית) עד 2029. זאת חברה שמספקת תשתית אך היא לא מוכרת שירותים לצרכנים. כלומר יש חברות שמוכרות שירותי אינטרנט על גבי התשתית שלה עבור צרכנים. HOT מתכננת להיכנס כשותפה ב-IBC (שרי התקשורת והאוצר המליצו לאשר את העסקה), ואז היא תחזיק 23.3% מהחברה לצד סלקום, קרן תש"י וחברת החשמל (שתחזיק 30%). או אז דרישת הפריסה שלה תגדל ותואץ ל-65% ממשקי הבית בישראל (1.7 מיליון) תוך 5 שנים, כולל יחס זהה של פריסה בפריפריה לעומת המרכז.
גם חברת פרטנר כבר פרסה תשתית סיבים אופטיים לכ-700 אלף משקי בית (כ-30% מהמדינה). פרטנר לא מחויבת לאזורי פריסה, אך ממשיכה לפרוס ואף הודיעה כי תאפשר שימוש ברשת שלה לשותפים שירכשו עד 20% מזכויות השימוש ברשת.
6 צפייה בגלריה
פריסת סיבים אופטיים
פריסת סיבים אופטיים
גם חברת פרטנר כבר פרסה תשתית סיבים אופטיים לכ-700 אלף משקי בית (כ-30% מהמדינה)
(צילום: יח"צ)
לצד אלה, פועלות בישראל חברות קטנות שמספקות תשתיות סיבים מקומיות או אינטרנט על גבי גלים מילימטריים (רשת אלחוטית שעושה שימוש באנטנות, שלא דורשת תשתית סיבים, כשהחיבור הראשוני הוא לבזק או ל-HOT), וחברות פיראטיות שמספקות תשתית ביישובים קטנים שהולבנה לאחרונה על-ידי משרד התקשורת.
כל אלה בהחלט מהווים צעד לקראת הפיכת ישראל למדינת אינטרנט מהיר מאוד, אבל הישועה האמיתית אמורה לבוא מבזק שכבר פרסה סיבים עבור 60% ממשקי הבית בישראל ועצרה את הפריסה כדי להטיל לחץ על משרד התקשורת לבטל את חובת הפריסה הכלל ארצית המוטלת עליה, בתואנה שהמשך הפריסה בתנאים אלה לא יהיה כלכלי עבורה. בזק חזרה לאחרונה לפרוס סיבים אופטיים בקצב מהיר ובכך היא שבה ומתעצמת כמונופול תשתיות. מה שעורר את בזק מרבצה, הייתה רפורמת הסיבים האופטיים שעברה לאחרונה בכנסת, אחרי טלטלות.

רפורמת הסיבים האופטיים

הרפורמה נכנסה לתוקף ב-1 בינואר, ובמסגרתה המדינה ויתרה לבזק על חובת הפריסה עבור כל משקי הבית. בזק כן תידרש להודיע היכן תפרוס תוך 5 חודשים ועליה להשלים את הפריסה תוך 6 שנים. בזק כבר פרסה כאמור סיבים, ומשרד התקשורת יגדיר כ"אזורי תמרוץ" את האזורים בהם בזק תימנע מפריסה. חברות התקשורת יקימו עבורם קרן (במימון 0.5% מהכנסותיהן) שכספיה יסבסדו את הפריסה באמצעות מכרזים למשך עשור. בשלוש שנות הפעילות הראשונות שלה, שר התקשורת יוכל לתעדף פריסה של עד 15% ממשקי הבית באזורי תמרוץ בהתבסס על מצב כלכלי ומיקום בפריפריה.
במקביל, המדינה אישרה לבזק למכור אינטרנט במודל אחוד על גבי הסיבים האופטיים: ספק + תשתית, מה שלטענת שחקנים קטנים ירסק את התחרות ובזק תמשול בתשתיות. גם עובדי בזק בינלאומי לא מרוצים מהעניין וחוששים מפיטורי עובדים.
"סיב פותר את הבעיה שיש לנו היום, כי אין שם רגישות למרחק", טוען דודו מזרחי. "ברשתות מבוססות סיבים אופטיים הקצב שמבטיחים ללקוח זה הקצב שיגלוש בפועל אבל אילוצים של וויי פיי ובעיות ספק אינטרנט עדיין יחולו בבית. אנחנו נמכור חבילות של ג'יגה ונוכל להבטיח שזה ג'יגה נקי במקטע הגישה. כשנוכל לספק מוצר אחוד של ספק + תשתית אז נוכל לספק פתרון מקצה לקצה ולהבטיח 1 ג'יגה באחריותנו.
"להשיק את הסיבים במודל מפוצל זאת בכייה לדורות. זה מגמגם ובעייתי. מבחינתנו לא להשיק מאשר להשיק במודל מפוצל. שיהיה אצלנו יהיה גם שוק סיטונאי (שימוש של מתחרים בתשתית ומכירתה כחבילה אחת של ספק ותשתית, מ.ק). מבחינה רגולטורית אנחנו במצב שהרשת שלנו פתוחה יותר למתחרים ולתחרות וגם לספקים האחרים יוכל לספק באותו אופן פתרון קצה מקצה".
תוך כמה זמן תרשתו את ישראל בסיבים? "היעדים שלנו לשנה הבאה הם מאוד אגרסיביים. תהיה פריסה מאוד מאוד משמעותית. הרבה יותר משמעותית ממה שהיה עד עכשיו בישראל. בישראל יש פריסה של תשתיות אופטיות של פרטנר וסלקום, אבל בבניינים רבי קומות, עד היום בהיקף נמוך של בניינים. אם עד היום בישראל חוברו בערך 20 אלף בניינים, אנחנו מתכוונים לחבר 800 אלף בניינים. הרבה מהם צמודי קרקע ובתים קטנים שכיום כלל לא נמצאים בתוך פוטנציאל החיבור של האחרים. יש פה אתגר שהוא תפעולי משמעותי שייקח זמן, אבל אנחנו מתכוונים לשים על זה את מלוא הכוח, כדי להגיע בזמן הכי קצר לפריסה הכי ממשמעותית. בסוף, ברגע שנראה פריסה משמעותית של הסיבים, פחות נרגיש את בעיית רוחבי הפס".
מה הצפי לחיבור פוטנציאלי של רוב האזרחים בישראל לתשתית שלכם? "יש לנו 5 שנים לעשות את זה. אני מניח שהפריסה המשמעותית תהיה בשנתיים הראשונות כי נלך למקומות עם הבנייה היותר רוויה באזורים היותר מאוכלסים, ובהמשך נגיע למושבים ואזורים כפריים. כך שאפשר יהיה לכסות 50% מהאוכלוסייה תוך שנתיים ופחות מכך".
בינתיים אנחנו עובדים מהבית והאינטרנט איטי. "כן, זה פוגש אותנו במצב טוב. יש ביקוש למוצר שלנו ואנחנו מאוד שמחים מהעניין הזה. זה פרויקט תפעולי מאוד מסובך ויקר. והביקוש מעיד שהוא כדאי ונכון. אין הרבה מקרים בהם יש לך מוצר שהצרכנים רוצים מאוד ואין לך יכולת לספק אותו. אנחנו מאוד רוצים לספק את הביקוש הזה כמה שיותר מהר ונעשה את כל המאמץ שזה יקרה, רק שזה הליך תפעולי לא פשוט".

מהירות עלובה לאינטרנט הסלולרי - 5G אמור לשנות את חיינו

גם בסלולר האינטרנט בישראל צולע ומוגבל. לאחרונה החלה לפעול בישראל סוף סוף טכנולוגיית 5G, שאמורה להטיס את האינטרנט הסלולרי לקצבים דמיוניים. כרגע, מדובר עדיין בפריסה מצומקת של כ-250 אנטנות לחברה. גם פה ישראל נמצאת באיחור, בגלל חוסר רצון של שנים של החברות להשקיע בתשתית, בשל עלויות כבדות.
6 צפייה בגלריה
אנטנת דור 5
אנטנת דור 5
אנטנת דור 5. גם פה ישראל נמצאת באיחור וכרגע מדובר עדיין בפריסה מצומקת
(צילום: GettyImages)
משרד התקשורת החליט השנה לקדם את פריסת הרשת ויהי מה. הוא יצא למכרז תדרים שחולקו לחברות הסלולר, עם הבטחה לרשתות דור 5 פרטיות שיוקמו, הפיכת ערים לחכמות ותחזיות להגדלת התמ"ג בעד 1.38% עם גידול של 10% בחדירת תשתיות פס רחב.
נכון להיום, רוב תושבי ישראל גולשים ב-4G, הן בשל טלפון שלא תומך ב-5G והן בשל העובדה שפריסת רשת הדור החמישי עדיין בחיתוליה. מימון שמילה מסביר מדוע גם מהירות האינטרנט הסלולרי בישראל גרועה. למרות שבעולם הסלולרי, מדברים בדרך כלל בנפח ולא במהירות: "בעוד שבאינטרנט ביתי את קונה עובי של צינור, בסלולר את קונה כמות תעבורה בגיגות: כמה מים יזרמו בצינור שלך. באינטרנט הנייח, כמות המים שאת יכולה להעביר היא לא מוגבלת. בסלולר היא מוגבלת, זה ההבדל", הוא מסביר.
לדבריו, "יש אפליקציה בשם ספיד טסט. היא בודקת את המהירות של ההעלאה וההורדה מול האינטרנט. כשאני בודק כמה מהר אני גולש בנייד, אני מקבל מספרים נמוכים: 15 מגה, 20 מגה. קצבים מאוד נמוכים, בעוד שדור 4 בסלולר מאפשר מהירות של עד 150 מגה. אז אפשר לעשות עם זה זום ולדבר עם זה אבל לא להוריד סרטים בנייד - כי זה גומר את החבילה ומאוד איטי. ולכן בבית נוריד סרטים מנטפליקס מה-WIFI ולא דרך הרשת הסלולרית. כשיהיה דור 5 - בתיאוריה - הקצב יכול להגיע כמו סיב אופטי. עד 1 ג'יגה בעובי הצינור".
ובאמת נגלוש בסלולרי ב-1,000 מגה? "כרגע, הביצועים בדור 5 הם 300-200 מגה לא 1,000. אלה טכנולוגיות חדשות שצריך לשייפן, אבל אם בדור 4 היינו מגיעים ל-40-20 מגה ופתאום בדור 5 תגלשי במהירות 300-400 מגה - זה גם הבדל משמעותי. הכל תלוי במרחק מהאנטנה וכמה אנשים משתמשים בה בו זמנית. בכל מקרה, נולד פה דבר מעניין, שהתשתית של הסלולר בחלק מהמקומות מתחילה להשתוות לתשתית הנייחת".
6 צפייה בגלריה
יועז הנדל
יועז הנדל
שר התקשורת היוצא יועז הנדל
(צילום: אלכס קולומויסקי)
שר התקשורת היוצא יועז הנדל, משוכנע שהמהלכים בהם נקט ישנו את המצב. "אין פתרונות קסם שקורים מהיום למחר, מה שרואים היום זה תוצר של הרבה שנים של הזנחה. מה כן אפשר לעשות? אפשר לקדם את תחום הסיבים ולהשלים את החקיקה", אמר ל-ynet.
הנדל טוען שלתשתית התקשורת יש חשיבות אסטרטגית למדינת ישראל: "בסוף, הסיבים האופטיים האלה הם מנוע צמיחה פסיכי: בחברות הזנק, בהשפעה על התמ"ג, בתעסוקה. תשתיות תקשורת כיום לעיתים יותר חשובות מתשתיות התחבורה. זה הכלי הכי חשוב לקדם את הפריפריה ולצמצם פערים. זה משנה מציאות. עשר שנים בזבזנו את הזמן, ואני מקווה שהמהלכים עכשיו יצמצמו את הפער מהר".
פרסום ראשוני: 08:37 , 02.01.21