האם העתיד כבר הוטמע בנו בלי שהרגשנו? שוק העבודה, שוק ההכשרה וההשכלה הגבוהה, השלובים זה בזה, עברו בחודש האחרון שינויים מרחיקי לכת, ונראה שאנחנו לא הולכים לחזור לאחור. מהפכה, שאמורה הייתה להימשך שנים, התכווצה למספר שבועות.
האקדמיה עברה במהירות שיא ללימודים מרחוק, המעסיקים הבינו שזה זול יותר שהעובדים יעבדו מהבית, והעובדים? הם הבינו שאם המעסיק לא מבטיח להם יציבות תעסוקתית, אין שום סיבה שהם יישארו נאמנים לו.
כיצד נצא מהמשבר הזה בעוד שנה וחצי? בדקנו עם גורמים שונים במשק: לשכת המסחר ישראל-אמריקה, המועצה להשכלה גבוהה, עורכי-דין וגורמים מתחום הייעוץ התעסוקתי, ולפניכם המסקנות והמגמות הצפויות על שינויים שעוברים על מקצועות מסורתיים.
עבודה מהבית: בעבר, נחשבה להטבה לעובד. כיום, נתפסת כחיסכון למעסיק
אם עד היום, עבודה מהבית נתפסה כסוג של הטבה לעובד, משבר הקורונה גרם למעסיקים בעצמם להבין כמה יתרונות גלומים גם להם באפשרות הזו. גם במקומות עבודה שזקוקים לנוכחות עובדים, אין באמת מניעה לא לאפשר עבודה חלקית מהבית, לפחות.
ההבדל הגדול הוא שכשזה הגיע מהעובדים, זה נתפס פעמים רבות כניסיון סחטנות. ואולם, כשהמנ"כלים הבינו שזה פתרון חסכוני בהוצאות ואף יעיל יותר מבחינת תפוקה, לאחר שהתנסו בכך מספר חודשים, התמונה השתנתה, עד כדי כך שגם עובדים שמעדיפים להגיע למשרד, מגלים שהם לא בהכרח רצויים שם.
"חוץ מלהשקות את העציצים, אין סיבה לבוא למשרד כל יום"
"אני מנהל את לשכת המסחר של אמריקה-ישראל מרחוק כבר מספר חודשים", אומר עודד רוז, מנכ"ל לשכת המסחר ישראל-אמריקה.
"מדובר על לשכה שחברות בה 250 חברות, המהוות 30 אחוז מהמשק הישראלי. אני עושה שיחות ועידה כל יום, ואנחנו מנהלים מהבתים את כל הסיפור. חוץ מלהשקות את העציצים פעם בשבוע, אנחנו לא באמת צריכים להיות במשרד.
בשביל מה צריך להחזיק את המשרד היקר הזה? בשביל ישיבה מדי פעם, אפשר להסתפק בחדר ישיבות בהשכרה, עם פתרונות יותר מודולריים".
"אני מודה שלאורך שנים לא האמנתי שניתן להעסיק אנשים מרחוק", אומר עופר כהן, מנכ"ל שכולו טוב, קבוצת עסקים חברתיים, המשלבים אנשים עם חסמים תעסוקתיים, במעגל העבודה.
"אני חייב לציין שתוך מספר שבועות השתנתה כל תפיסת הניהול שלי. פתאום אני מבין שזה מיותר להביא את כל העובדים לפגישה ביום ראשון בבוקר, לגרום להם לעמוד בפקקים, ולהשתתף בישיבות מרובות משתתפים. הכל מתנהל כמו שצריך גם בווידאו, והעובדים שמעריכים את התנאים החדשים, ומעריכים את כמות השעות המשמעותית שנוספה להם עם בני-המשפחה הקרובים להם, דווקא מגיעים לתפוקות מרשימות".
מה לגבי שמירה על קשר אנושי וחיבור לארגון?
כהן: "הפגישות יהיו יותר בעלות ערך כשהן יהיו חברתיות, ולא במסווה של ישיבה שאין לה שעת סיום. עדיף להשקיע את הזמן הנותר במפגשי גיבוש, בעבודת צוות שאכן מחייבת הימצאות פיזית. בהחלט מיותר 'להקפיץ' אנשים לפגישה שניתן לסגור תוך חצי שעה בווידאו.
"המחיר שהעובדים משלמים עבור יום עבודה של 8 שעות, שלעתים כולל עוד שעה וחצי בפקקים ועוד זמן התארגנות, הופך יום העבודה לכזה שנמשך 12 שעות, ואת שבוע העבודה לשוחק ולא בהכרח ליותר פרודוקטיבי".
חיסכון בעלויות משרד: הוצאות שכירות, קפה, כיבוד ועלויות חנייה
ויש גם את העניין הכספי. אם ממילא עובד שמגיע לעבודה משרדית לא עובד נטו את כל 8 השעות שהוא מקבל שכר עבורן, בהחלט ניתן למנוע ממנו גם את השעות הארוכות בכביש, שהופכות את יום העבודה לכזה שנמשך 12 שעות.
"הבוסית שלי שאלה את כל העובדים האם מבחינתם זה בסדר לא להגיע יותר למשרד, ולהמשיך לעבוד בקביעות מהבית", מתארת יועצת תקשורת במשרד יחסי-ציבור גדול בארץ. "היא אמרה שלא משתלם לה יותר להחזיק את המשרדים היקרים, ושהיא מוכנה לשכור מתחם עבודה משותף ליום או יומיים בשבוע, ולרכז בהם את הפגישות".
דיווח שעות – אאווט, דיווח על תפוקה – אין
אחד השינויים העיקריים ביחסי עובד-מעביד שמשבר הקורונה גורם לו הוא עניין הדיווח על שעות עבודה. "בעידן העבודה מרחוק הוא הופך להיות כמעט לא רלוונטי, והתשלום מבוסס על הגדרות שהן בעיקר משימתיות ומבוססות תפוקה, ולא מושתתות על שעות עבודה, כמו שעולם העבודה הישן התנהל על פיו", אומר עו"ד דוד בכור, העוסק בדיני עבודה.
"פתאום מאוד קשה לכמת את משך העבודה. מה אני אכתוב שקמתי בבוקר והכנתי שוקו לילד? ומה לגבי שיחת עבודה חשובה שעשיתי תוך כדי הליכה של שעה מחוץ לבית? האם העובדה שאני צועד תוך כדי משנה את העובדה שאני עובד? ההגדרה החוקית הישנה למה נחשב ל'זמן עבודה' משתנה, ומערכת המשפט לא מדביקה את הקצב".
כמובן שהדבר לא נכון לכלל המקצועות, שכן עדיין יש מקצועות שיישארו מבוססי שעות ומשמרות. ואולם, תפקידים רבים שמכונים "משרדיים", לא יתבססו עוד על כרטיס עובד, אלא על רשימת מטלות לביצוע.
לדברי עו"ד בכור, "אמנם יש כל מיני חוקי עבודה שמתייחסים לעבודה מהבית, אבל רובם נחקקו בשנות ה-50' והם מאוד ישנים, ולא תואמים את עולם העבודה הנוכחי. גם התיקון שהוכנס בשנת 2010 ומחייב את המעסיק לתעד שעת כניסה ושעת יציאה, לצורך חישוב שעות נוספות, מעורר בעיות משפטיות בימים אלו, שכן התיעוד נסמך על דיווח העובד.
"כעת, דווקא העובד הוא החזק לעניין הדיווח, והמעסיק כבר לא יכול לנזוף בו במשרד שהוא מתבטל. למעשה, יכולת השליטה היחידה שלו היא באמצעות מעקב אחר תפוקה".
האתגר: איך נשמור על הגבולות בין חיים אישיים לעבודה?
"בקרוב מאוד בתי-הדין יידרשו לשאלה הזו, וגם יצטרכו להתייחס לחובת הזמינות של העובד", אומר עו"ד בכור. "כלומר, אם בעבר הייתה הצעת חוק שניסתה להסדיר את תחום הכוננות, שבו למרות שאתה לא עובד, עצם העובדה שאתה זמין למעסיק שלך צריכה לזכות אותך בתגמול, כעת עולה העניין הזה שוב".
ואכן, עולה השאלה האם העובדה שאתה לא מגיע למשרד היא סוג של רציעת האוזן של העובד, כך שלמעשה אין לו שום זמן פנאי שבו הוא לא מחויב לענות לבוס. כאן טמון אחד החסרונות של המעבר להסדר העבודה החדש. הדריכות הקבועה הזו, שגם לה יש מחיר בסופו של דבר.
האקדמיה עוברת לאון-ליין: "במקום אבולוציה קיבלנו רבולוציה"
אך לא רק בתחום התעסוקה הקורונה גרמה למהפכה, אלא גם בתחום הלימודים הגבוהים. זו הייתה רק שאלה של זמן, עד שגם האקדמיה תעבור, לפחות חלקית, ללימודים מרחוק. הקורונה, גרמה למעבר להיות חד ופתאומי.
"התהליך הזה היה אמור לקחת שנים, והנה, קמנו ביום בהיר אחד וכל המערכת האקדמית כבר שם", אומרת פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר הות"ת (הועדה לתכנון ולתקצוב) במועצה להשכלה גבוהה. "הקורונה אפשרה לנו להכניס שינויים ארוכי-טווח למערכת".
18 צפייה בגלריה
פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר הות"ת: "הקורונה גרמה למעבר לאון-ליין להיות אל-חזור"
(צילום: יח"צ)
מדוע בעצם עד היום לא היה שימוש בלימודי און-ליין, למרות שהייתה לכך את התשתית?
פרופ' זילברשץ: "האקדמיה זו ספינה גדולה, וקשה מאוד להזיז אותה. הייתה מודעות שצריך לעשות את השינוי הגדול, לא היה ספק, אבל זה הולך לאט שם. קרה משהו מדהים, שבהיעדר תשתיות לא היה קורה. כל המערכת מלמדת ב-100 אחוז בלמידה דיגיטלית".
אבל אם התשתית כבר הייתה, מדוע זה לא קרה כבר מזמן?
פרופ' זילברשץ: "קשה מאוד לשכנע את הסגל האקדמי ללמד בדרכים חדשות, יש להם את הדרך שבה הם רגילים ללמד. אנשי אקדמיה הם לא צעירים, ולקח להם המון שנים להגיע למקום שלהם. המציאות חייבה אותם להתנהל אחרת, ומתחילים להבין את היתרונות שבדבר".
אז אפשר לומר שמשבר הקורונה גרם לשינוי שהוא אל-חזור בהקשר של לימודים מרחוק באקדמיה?
"ללא ספק. גם המוסדות האקדמיים הבינו את זה", אומרת פרופ' זילברשץ.
המעבר ללימודים דיגיטליים מאפשר שקיפות, במובן הזה שמרצים לא טובים כבר לא יוכלו להסתתר מאחורי דלת סגורה בכיתה. האם להערכתך המוסדות ינהלו ביקורת קפדנית יותר על איכות ההוראה?
"בהחלט כן", מציינת פרופ' זילברשץ. "השקיפות הזו שכרוכה בלימודים דיגיטליים מאפשרת לעקוב טוב יותר אחר כשלי הוראה. לאורך השנים סטודנטים התלוננו על מרצים מסוימים שהם חוקרים טובים, אך אינם מורים טובים. כעת, ניתן יהיה לשפר ולערוך ביקורת גדולה יותר".
מהם להערכתך השינויים העיקריים שיעברו על מסלול התואר הקלאסי, כפי שאנו מכירים אותו כבר שנים?
"השינוי יהיה גם במעבר ללימודים דיגיטליים וגם בסוג התכנים", אומרת פרופ' זילברשץ. "יהיה יותר קשר לעולם המעשה. אנו מבינים שבעולם החדש מה שהיה הוא לא מה שיהיה. ההכשרה לשוק התעסוקה כיום שמה דגש על כישורים ולא רק על ידע, וכל המערכת האקדמית נערכת גם דרך ההוראה וגם בהיבטים יותר מגוונים מאשר שיעור פרונטלי, שיכללו כל מיני התנסויות".
האם התואר הארוך והשמרני יתקצר? מיקרו-תארים שימשכו רק חצי שנה
לא רק תוכן התארים, ולא רק אופן העברתם ישתנה, אלא גם האורך שלהם. אם לאורך שנים התרגלנו ללוח-שעות מאוורר לסטודנט, כזה הפזור על פני ימים שונים בשבוע, ומתחשב בעיקר באוניברסיטה ובסגל, לא עוד. הסטודנטים, שסובלים מחלונות זמן ריקים בין שיעור לשיעור, מתקשים בשל כך למצוא עבודה במהלך שנות הלימודים שלהם. נראה שהעובדה שדור המילניום מצביע ברגליים, יובילו לשינוי של הדינוזאור האקדמי.
18 צפייה בגלריה
שלומית ולך-מזור: "תגבר הניידות לא רק בין מעסיקים, אלא גם בין מקצועות"
(צילום: איל מרילוס)
כיום, רבים ממסיימי תואר, מודים שניתן היה לצמצם בחצי את משך הזמן שלו, ואת תכני הלווין שאינם קשורים ישירות לתחום. זוהי מנהרה שהמסלול המלא שלה ארוך ומתיש, אשר רבים פורשים ממנו בשנה הראשונה, או משנים את המסלול באמצע.
רוז: "הניתוק ממעגל העבודה בשנים הכי קריטיות, בהן הצעירים בשיאם, גורמים למעין 'טראומה' וחוסר רצון להמשיך ללמוד ולהתפתח בהמשך. לא בגלל הפחד מידע, אלא בגלל החוויה הסטודנטיאלית הקשה שלא מסונכרנת עם הצורך להתפרנס במקביל".
בימים אלו, מתפתחת מגמה חדשה שהולכת וצוברת תאוצה, והיא מעבר למיקרו-תואר, שיימשך רק חצי שנה. "הצפי הוא שהוא ייכנס למערכת בסתיו הקרוב", אומר רוז. "הצורך במיקרו-תואר נולד בשל מחסור בעובדים בתחום הבינה המלאכותית, אך אני צופה שהוא יתרחב לתחומים נוספים. אי אפשר להתעלם מכך שצעירים בוחרים בקורסי הכשרה מקצועיים, על פני המסלול המסורתי של תואר שמרני שנמשך מספר שנים.
"דור המילניום מבין שהאקדמיה מעבירה אותם את כל התהליך, כדי להפוך אותם לאנשי אקדמיה, אבל לא כולם רוצים ללכת לכיוון מחקר, אז מדוע הם צריכים לעבור אוטומטית את כל המסלול הזה? האפשרות של מיקרו-תארים, תאפשר להם להרכיב תואר כמו פאזל: כזה שמורכב מיחידות ידע שלמות בתחומים שונים שמעניינים אותם. העובדה שהם יוכלו לשלב את הלימודים עם עבודה, כבר מתחילת התהליך, תגרום להם להתמיד בו ולא למהר לפרוש, או לשנות תחום, כמו שרבים עושים היום".
האם הכיוון הוא שכולנו נהיה בסוף מולטי-פונקציונליים? זה לא הופך אותנו למעין כלבויניקים ללא תחומי התמחות?
רוז: "היוונים כבר הבינו מזמן שידע מתפתח בגבולות שבין תחומי ידע. למשל: ביוטכנולוגיה צמחה ברווח שבין ביולוגיה לטכנולוגיה. בינה מלאכותית היא שילוב של ביולוגיה ומדעי-המחשב. פריצות הדרך המדעיות הגדולות ביותר הגיעו מהתפרים, מהחיבורים. אמנם אי אפשר שכולם יהיו רב-תחומיים, כי צריך שיהיו אנשים שיעמיקו בתחום מסוים. אבל בהחלט צריך אנשים שיבואו וידעו לחבר בין תחומי הידע האלה, שלא יהיו מנותקים האחד מהשני".
המחסור בעובדים בתחום "הבינה המלאכותית" הוליד מסלול הכשרה מקוצר
כאמור, השינוי הגיע מהשטח. בתקופה זו, ועל רקע הצורך ההולך וגובר בעובדים בתחום הבינה המלאכותית, נוצר מצב של מחסור בעובדים. דווקא עכשיו, כשאחוזי האבטלה מטרידים, יש מגוון גדול של מקצועות שממתינים לעובדים.
"יש מחסור של 15 אלף מהנדסים בתעשייה", אומר רוז. "חברות ההייטק מדגישות שהן לא זקוקות לתואר מלא במדעי המחשב, אלא שניתן להכשיר עובדים נקודתית לעסוק בבינה מלאכותית. למה צריך שילמדו קורסים שלמים במתמטיקה דיפרנציאלית? מעבר לכך, כל מהנדס מקבל 40-50 אלף שקל בחודש, והם עוברים מחברה לחברה. באה אמזון ושתתה את השוק בקטגוריה הזו".
לדבריו, "נוצר מצב, שדרישות השוק הקדימו את הידיעה שזה יהיה תחום כזה מבוקש. טכנאי מידע (Data Engineer) ניתן להכשיר תוך מספר חודשים, לא צריך שנה וחצי לימודים בשביל זה".
בעקבות הקושי בגיוס, נדרש שיתוף-פעולה בין ארבעה גורמים שונים במשק: המגזר העסקי, המגזר החברתי, הממשלה והאקדמיה. רוז: "התהליך לא התחיל בתקופת הקורונה, אלא מספר חודשים לפני, והוא הוגדר כפרויקט Outsight.
"הפרויקט נועד להתמודד עם אתגר התעסוקה העתידי, ושותפים בו נציגים מ-10 החברות הגדולות במשק (ביניהן: טבע, גוגל, אינטל, מייקרוסופט, רפאל, IBM, אמדוקס ישראל התעשייה האווירית וסיטיבנק), אשר עסקו בסוגיית התעסוקה העתידית בשנה האחרונה.
"זיהינו את הצורך בהכשרה מזורזת בשנה האחרונה", אומר רוז. "הקורונה אפשרה לזה הליך מזורז. יש סילבוסים, יש מרצים, ואנו מאמינים שתחום המיקרו-תארים יתחיל כבר בסתיו הקרוב, ויתפתח לתחומים נוספים בהמשך".
18 צפייה בגלריה
עודד רוז, נשיא לשכת המסחר ישראל-אמריקה: "עבור תפקידים רבים כלל לא דרוש תואר מלא"
(צילום: יח"צ)
הצפי: 50 אחוז מהמקצועות ישתנו תוך שני עשורים
"תוך עשרים שנה, 30 אחוז מהמקצועות ייעלמו, ו-50 אחוז מהמקצועות ישתנו בצורה כזו או אחרת", מעריך רוז. "מקצועות רבים יהיו מבוססי בינה מלאכותית – ניתן לכנות זאת 'תעסוקה רבודה'".
והנה רשימה חלקית: בנקאים, קופאים בסופר, מוכרים בחנויות. מה ייוולד במקומם? אפליקציות, אנשי לוגיסטיקה, מנהלי מערכות שליחויות, מרכזי מסחר רובוטיים. המקצועות ישתנו, ויצריכו מיומנויות אנושיות של תפעול של המערכות החדשות.
רוז: "זה לא שאנשים לא יעבדו, אלא שהמקצוע שלהם ישתנה. ההכשרה תהיה יותר ממוקדת לצרכים, ומי שירצה ללמוד תכנים להעשרתו, יעשה זאת בלי קשר, בנוסף ובמקביל לעבודתו".
"אני משוכנעת שכל מהפכת האינטרנט ובטח שחוויות כ"כ דרמטיות כמו שקורות בתקופת הקורונה והשימוש במדיה הדיגיטלית גורמות למהפכה גם בשוק התעסוקה", מסכימה פרופ' זילברשץ. "זה גורם לחיסול של תחומים מסוימים כפי שהכרנו אותם, ומוליד תחומים חדשים. די להסתכל על מה שקרה לתחום המתמטיקה. בעבר לא היה ענף ענק של מדעי המחשב, וכיום כבר מדברים על לימודי 'דאטה'".
אילו עוד מקצועות צפויים להיעלם או להשתנות משמעותית?
"עריכת-דין וראיית חשבון, הם מקצועות שכמעט ולא יהיו בעוד עשר שנים", טוען רוז. "כיום יש תוכנות שעושות את זה מצוין. את לא צריכה רואה חשבון. אם מסתכלים עם הפירמות הגדולות, לפני 20 שנה הן היו חברות שהעסק העיקרי שלהם היה ראיית חשבון. כיום, הוא מהווה רק 30 אחוז. בעוד עשר שנים זה יהיה קרוב לאפס, ורוב עבודתן יהיה ייעוץ עסקי, ייעוץ אסטרטגי, ניהול סיכונים - עבודה בצוותים שיושבים בתוך החברות של הלקוחות שלהם".
לדבריו, "גם שוק עורכי-הדין נמצא בפני שינוי גדול, בייחוד בתחום האזרחי. אמנם בתחום הפלילי עדיין יצטרכו עורכי-דין, אבל השוק מוצף, ותהיה נדידה טבעית לתחומים אחרים. "בעוד עשר שנים יהיו תוכנות של בינה מלאכותית שיכתבו חוזים, כך שכבר לא תצטרכי עורך-דין, זה מקצוע שהולך להיכחד".
ומה לגבי תחום הרפואה, שבימים האלה נמצא בכותרות יותר מתמיד, ומבינים את חשיבותו?
רוז: "מקצוע הרפואה לא ייעלם, מן הסתם, אך ישתנה בצורה גדולה מאוד. גם ניתוחים מתחילים לעשות עם רובוט. כל הידע הזה שמכניסים לרופאים לראש, במשך 7 שנות לימוד ועוד 3 שנות התמחות - בסוף מחשבים יוכלו לעשות זאת יותר טוב. הם לא עייפים, הם יכולים לראות יותר אפשרויות בו-זמנית.
"נכון שעדיין צריך את כל נושא המגע האישי עם החולים והחמלה, אבל המקצוע ללא ספק יותאם לעידן החדש. למשל, רדיולוג (רופא העוסק בפענוח אמצעי דימות רפואיים – כמו רנטגן, אולטרה סאונד, ו-MRI), הולך ונעלם. עוד מעט לא יצטרכו רדיולוגים".
וכמו אפקט דומינו, לכל מקצוע שמבוטל, כל מקצועות הלווין שסביבו נעלמים. "למשל, מהפכת הרכב האוטונומי, תבטל את הנהגים", אומר רוז. "חוץ מנהגי מוניות, יתבטלו גם שוטרי התעבורה, לא יהיו שופטי תעבורה ולא יצטרכו מורי נהיגה".
לדבריו, "עסקים רבים שלא ישכילו לייצר גם ערוץ פעילות באון-ליין, יכולים למצוא את עצמם בקשיי הישרדות משמעותיים. ואם עד עכשיו זה היה עניין כללי, שחשבו שהוא יצריך תהליך ממושך, דיברו על כניסת אמזון ועל מעבר צעירים לרכישות מקוונות, הקורונה האיצה את התהליך הזה".
גם אינסטלטור וטכנאי מזגנים יצטרכו לעבור הכשרה מתקדמת יותר
גם בתחום בעלי המקצוע לבית יש שינויים מרחיקי לכת, בעקבות המעבר לבניין חכם, בית חכם ומערכות מתקדמות. רק לפני מספר חודשים נקבע כי טכנאי מזגנים יזדקק לרישיון ולעמידה בדרישות של השתלמויות לצורך חידוש הרישיון.
המערכות הופכות להיות מורכבות יותר להתקנה ולתחזוקה, אפילו בתחום האינסטלציה כבר יש שימוש הולך וגובר במצלמות תרמיות. רוז: "גם תאגידי המים עוברים לעבוד בצורה חכמה עם מציאות רבודה, עם משקפי תלת-מימד, שרק עד לפני 5 שנים לא היינו חושבים עליהן".
תואר מכובד? זה לא מבטיח עבודה בתחום
דוגמה מצוינת לכך שהבטחת התואר לא מתממשת, ניתן למצוא אצל טל שובל ואמיתי לוי, חברים שהקימו יחד עסק ששונה מתחום הלימוד שעסקו בו. "יש לי תואר בכלכלה, מנהל עסקים ושמאות מקרקעין, והשותף שלי הוא אדריכל שלמד 7 שנים בפירנצה", אומר שובל, העוסק באיתור נזילות עם מצלמה תרמית, באתר "המקצוענים".
"שנינו מכים על חטא. מהר מאוד הבנו שהמקצועות שלנו לא מתגמלים בארץ. עבודה משרדית היא לא בשבילנו, והבנו שאנו זקוקים לאינטרקציה עם אנשים בשטח. למדנו 4 קורסים נלווים, כדי לעסוק בתחום שלנו: קורס תרמו-גרפיה, קורס באינסטלציה, קורס באיטום ואף קורס עדים מומחים ובוררים, כי הדו"חות שלנו קבילים בבימ"ש.
"יכולנו בהחלט לחסוך מעצמנו את כל השנים של הלימודים, ולהסתפק בהכשרה מעשית, ובהתלוות לבעל מקצוע למשך חצי שנה, כי לימודי שוליה הכי מוכיחים את עצמם, בסופו של דבר".
18 צפייה בגלריה
מימין- אמיתי לוי, משמאל - טל שובל: במקום לשבת במשרד, בחרנו להיות בעלי מקצוע ולהרוויח פי 2
(צילום: At-Tec)
לדברי שובל, "חברים רבים שלנו, בני גילנו, הם עצמאיים, וגם בתקופת הקורונה לא חשבו לחזור להיות שכירים. כיום אנחנו מרווחים פי 2 מאשר אם היינו נשארים עם המקצוע השמרני המקורי שלנו, ולא מתאימים את עצמנו לעידן החדש".
אילו מקצועות דווקא צפויים להישאר, ומצריכים תואר עדיין תואר מסורתי וארוך?
"דווקא תחום מדעי הרוח, לא יוכל להתכווץ", אומר רוז. "פילוסופיה, היסטוריה, אנתרופולוגיה, סוציולוגיה – את כל אלו לא נוכל להחליף, שכן תהליך העיבוד של המידע ארוך יותר. אלו ממש לא מקצועות שייעלמו מהעולם, משום שעם כל הטכנולוגיה, לבדה היא לא מספיקה. צריך הבנה בהתנהגות אנושית, כדי שטכנולוגיה תהיה יעילה. חווית משתמש, חקר שינויים שהחברה עוברת. גם בשביל שאפליקציה או רשת חברתית תעבוד, צריך את אנשי הרוח ומדעי ההתנהגות".
18 צפייה בגלריה
עופר כהן: "אני מודה שעד הקורונה לא האמנתי בעבודה מהבית, והופתעתי לטובה"
(צילום: יח"צ)
מקצוע לרגע: גם המקצועות החדשים יצוצו וייעלמו כלעומת שבאו
"יש מקצועות שכשהם נולדים, הם החידוש הכי מסעיר, אך תוך כמה שנים הם כבר בכלל לא רלוונטיים", אומרת שלומית ולך-מזור, מנהלת פיתוח תוכן ומייסדת מקדמיה, ארגון למיקוד בתחום הקריירה.
"משהו יכול לבוא, ולהיות הסנסציה הכי גדולה, ואז להיעלם כלעומת שבא. תחשבו על אנשים שהמקצוע שלהם הוא להיות 'אינסטגרמר', מקצוע שנולד מאפליקציה. אם בעבר היה בונה אתרים, בעל מקצוע שהיית חייב לפנות אליו כדי שיקים לך אתר, כיום יש את וורד פרס, ואת וויקס".
כיום, מי שנמצא לפני קבלת החלטות בתחום הקריירה, לא יודע בכלל מהו מגוון האפשרויות העומד בפניו. אין שום רשימה מסודרת וברורה של מקצועות. הכל מתהווה תוך כדי תנועה. כיצד הצעירים יכולים למצוא את עצמם בתוך בליל האפשרויות?
וןלך-מזור: "אין את 'רשימת כל המקצועות' וגם לא תהיה. הגדרות המקצוע רק הולכות ונהיות יותר מורכבות ויותר מגוונות, וקשה לתאר אותן. צצים מקצועות כמו ניהול קשרי אדריכלים בחברות העוסקות בתחום השיפוץ והבנייה, אנשים שתפקידם הוא להיות "אימפקט מנג'ר (מנהלי השפעת מוצר) של החברה – שתפקידם להבטיח את ההשפעה של המוצר על הלקוחות.
יש מנהלי קהילות, שנחשבים לתחום רותח ויש טרנדולוגים. לא יכולה להיות רשימה ברורה, כי היא אינסופית ומתעדכנת בהתאם לצורכי השעה. רק לפני כמה שנים נולד המושג "איש סושיאל" (אדם שתפקידו לקדם את החברה ברשתות החברתיות), והיום זה נשמע לנו כדבר הכי בנאלי".
אז בחירת מקצוע הופכת להיות אקראית? מעין סוג של הימור?
"לא, היא אמורה להיות מבוססת על מידע פנימי וחיצוני", מסבירה ולך-מזור. "המידע הפנימי הוא מה שאתה אוהב ונהנה לעשות ממילא. המידע החיצוני, הוא מידע אובייקטיבי על אופי העבודה במקצוע. מרבית האנשים מתקשים לקבל החלטות שקשורות לקריירה, כי חסר להם מידע, ואז הם מרגישים שהם מהמרים.
"בני-אדם מטבעם, שונאי סיכון, ולכן הם דוחים את ההחלטה. צריך לקחת בחשבון, שבגלל שקצב השינויים כ"כ גדול, אם אתחיל מסלול הכשרה של 7-8 שנים, לא רק שאני אשתנה במהלך התקופה הזו, אלא התחום עצמו יכול להשתנות".
המעסיקים חייבים להפנים: דור המילניום מחויב למשמעות
"יש אנשים שמגיל צעיר יודעים במה יעסקו, פשוט משום שזה מקצוע שקיים בשוק המון שנים", מתארת אפרת בינשטוק גרסטנהבר, מנהלת פיתוח עסקי במקדמיה. "למשל, בן-זוגי יודע מגיל 8 שהוא יהיה רופא, והוא באמת הלך ועשה את כל המסלול הזה. אני, לעומת זאת, שנים הסתובבתי בתחושה שאני לא יודעת מה אני אהיה כשאהיה גדולה, פשוט משום שהגדרת התפקיד שלי טרם הייתה בשימוש".
משמיעים ביקורת מאוד קשה, מתנשאת ומזלזלת על דור ה-y. מהי העמדה שלך לגבי זה? הם באמת דור מפונק ועצלן, או שהמבקרים מפספסים פה משהו?
ולך-מזור: "אני בהחלט פוגשת ביומיום הרבה מאוד מנהלים בחברות של מגזר ציבורי, או חברות גדולות במגזר העסקי, שאומרים לי בהחלטיות: זה דור מפונק, לא נאמן, רוצה לעבוד רק בדיוק במה שמעניין אותו ולא מוכן לעשות שום דבר אחר. הם אומרים לי: 'אנחנו נחנך אותם, אנחנו נסביר להם שעולם העבודה זה לא ככה'. הגישה הזו לא עובדת. אם לא תבין מה הם רוצים ותיתן להם את זה, הם באמת לא יישארו. לעומת זאת, אם תהיה התאמה בין הצורך שלהם לתפקיד, הם יהיו יתנו מעצמם הרבה יותר משנדמה לנו, ויביאו פתרונות יצירתיים שלא חלמנו עליהם".
אז זה לא דור מפונק, תזזיתי שלא נאמן למעסיק?
"גם המעסיק לא מחויב לעובדים כיום, ולא נותן להם באמת יציבות תעסוקתית", מדגישה ולך-מזור. "צריך להסתכל על מה הדור הזה כן, ולא על מה הוא לא. זהו דור, שמאוד מחויב למשמעות. הם לא יעשו דברים 'סתם'. הם לא יעבדו בעבודה שלא מקדמת את ההגשמה העצמית שלהם. אז אפשר לבוא ולקרוא לזה מפונקים, או עצלנים. אבל זה לא ישנה אותם, הם מה שהם וזהו. והם כאלה בגלל החינוך של הדורות הקודמים, בגלל איך שהעולם שלנו נראה ומתנהג כיום.
"קיים פה דור שהוא חזק ממך, ואתה צריך אותו ככוח עבודה. אז או שאתה, כמנהל ארגון תבין את זה, ותתאים את עצמך למציאות שהשתנתה, או שלא תוכל להתנהל בצורה יעילה בעסק שלך. נקודה".
כיצד מעסיק יכול להתאים את תנאי העבודה לדור החדש, מבלי להיפגע מכך?
ולך-מזור: "ערך העבודה אצלם שונה. למשל, אם הם דור שפחות אוהב וסבלני לביורוקרטיה, אז אולי תחלק את התפקיד לשניים? אולי תבודד ממנו את החלקים שפחות מתאימים לעובד. הצעות עבודה שנאחזות בכל מיני תנאי סף דווקניים, מפספסות הרבה עובדים טובים ומתאימים. אם מראש, במקום לשאול על יכולות, תשאל על מוטיבציה פנימית לעשייה, תשאל איזו סביבת עבודה מתאימה לעובד, כיצד הוא במיטבו בעבודה, תוכל לגייס עובד בצורה מדויקת. ואז תקטין את הסיכוי שהוא יעזוב מהר".
לדבריה, "האינטרס של התאמה לתפקיד הוא משותף לעובד ולמעביד. שכר הוא כבר לא סיבה מספיק טובה עבורו להישאר, בייחוד כשפערי השכר בשוק, באותם תפקידים, לא כאלה גבוהים ממילא. אם לא תיתן לו סיבות מספיק טובות לנאמנות לארגון, אל תתפלא שהוא לא נאמן".
עוד כתבות בנושא:
"בעידן החדש הרבה אנשים נולדו לפני המקצוע שלהם"
"העובדה שלצעירים רבים אין את המילים להגדיר את העיסוק שלהם, לא מפחיתה מהערך שלהם בשוק התעסוקה", מדגישה בינשטוק-גרסטנהבר. "בעידן החדש, בהחלט הרבה אנשים נולדו לפני המקצוע שלהם. הוא מתהווה לנגד עיניהם".
האם הרב-תחומיות והפיזור בתחומי העניין, יכול דווקא לייצר נישות?
ולך-מזור: "בהחלט כן. למשל, מי שיש לו זיקה לשני התחומים האלה, והוא מבין שלעיצוב יש כוח להשפיע על בריאות הגוף והנפש, יוכל לעצב סביבת עבודה ארגונומית, למשל. הפיזור, דווקא יגרום למיקוד, כי הוא יפתח נישות ותחומי מומחיות ייחודיים וחוצי-מקצועות".
"בסופו של יום, המגמה הזו של מקצוע שמרני אחד, יהיה המיעוט בעולם התעסוקה", מסכמת ולך-מזור. "כל אחד יעסוק במספר תחומים שונים. אבל בעניין הזה צריך מאוד להיזהר לא ליפול למלכודת ה'כלבויניק', ולמצוא מהו בדיוק הערך שאותו מביא העובד לכל תפקיד שהוא נמצא בו. כי גם לומר אני עושה הכל, זה כמו לומר אני לא עושה כלום. לכל אחד יש ערך מאוד ייחודי לו, שפשוט בא לידי ביטוי בכל מיני מקצועות. ואז, כדי כשאנשים יציגו את עצמם, הם כבר לא יוכלו להסתתר מאחורי מילה אחת שמגדירה אותם. הם יצטרכו להרכיב כותרת ייחודית, ולפתח ממנה נאום מעלית קצר, כדי להסביר במה הם עוסקים במשפט".
צריכים מיני-שיפוץ ליצירת משרד ביתי? לחצו כאן
פורסם לראשונה: 11:41, 28.05.20
