תופעת האלימות הכלכלית הופכת בשנים האחרונות למרבה הצער ליותר ויותר נפוצה - והיא לא פחות חמורה מאלימות מסוגים שונים. ועדת השרים לחקיקה בכנסת אישרה בתחילת השבוע את הצעת החוק, לפיה אלימות כלכלית תוכר לראשונה בדין כעוולה אזרחית, שניתן להורות על עצירתה באמצעות צו בית משפט ולתבוע בגינה פיצויים.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ההצעה צפויה לעבור בקריאה ראשונה במליאת הכנסת בעוד כשבועיים. מדובר בהצעה שקידם שר המשפטים, אבי ניסנקורן, בשיתוף עם שרת התפוצות, עומר ינקלביץ' (שניהם מכחול לבן), ואליה צורפה גם הצעה פרטית של ח"כ קרן ברק (הליכוד).
בדברי ההסבר להצעת החוק צוין כי על פי ההגדרה המוצעת, אלימות כלכלית יכולה לבוא לידי ביטוי בהתנהגות של אדם כלפי בן או בת זוגו, המונעת או מקשה על מימוש התנהלות כלכלית עצמאית של בן הזוג, לרבות איסור על יציאה לעבודה או על פתיחת חשבון בנק.
אילוסטרציה: כסףאילוסטרציה: כסף
לשים סוף לאלימות הכלכלית. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
כך למשל, נשללת לעיתים מבן הזוג כל אפשרות לקבל החלטה לגבי כספים שהוא עצמו השתכר וקיבל אותם. עוד נכתב כי האלימות הכלכלית יכולה לבוא לידי ביטוי גם בהתנהגות המונעת או מקשה על שימוש בנכסים שבהם יש זכות לבן הזוג, לרבות בדרך של מניעת שימוש בכרטיס אשראי, הסתרת קיומם של נכסים ועוד.
"אלימות כלכלית היא אלימות לכל דבר וכך צריך להתייחס אליה", אומר בשיחה עם ynet שר המשפטים ניסנקורן. "החוק החדש יסדיר הכרה ראשונה מסוגה במשפט הישראלי בסוג כזה של אלימות ויאפשר לבית המשפט לפעול נגד האדם האלים". לדבריו, "מדובר בחוק תקדימי, שכן בפעם הראשונה מגבש המחוקק הסדר ייעודי ומפורש לסוגיה זו, כך שהיא לא תהיה תלויה עוד בהסדרים כלליים. בנוסף, חקיקת החוק היא אמירה ערכית וחברתית חשובה: גם שלילת כרטיס אשראי וגם השתלטות על חשבון בנק משותף הן אלימות".

"מעולם לא הסתכלתי על ענייני הכסף"

אחת הנשים שסבלו מהתופעה היא א' (השם שמור במערכת), שמברכת על קידום הצעת החוק. "התגרשתי מבעלי לאחר לא מעט שנות נישואין", היא מספרת. "אני אמנית ואישה רומנטית ולכן מעולם לא הסתכלתי על ענייני הכסף. הוא איש פיננסי וסמכתי עליו במאה אחוז. הוא הגדיל את המשכנתה של הבית בלי שידעתי. הייתי בשוק שלא ראיתי את זה".
א': "בעלי הגדיל את המשכנתה של הבית בלי שידעתי. הייתי בשוק שלא ראיתי את זה. אני כבר שנים אחרי הגירושין ואנחנו עדיין עם תביעות וערעורים"
לדבריה, "אני כבר שנים אחרי הגירושין ואנחנו עדיין עם תביעות וערעורים. לא הבנתי מספרים, עכשיו נהייתי מומחית. במקום להיות כעוסה עליו, הבנתי עד כמה הייתי רחוקה מהמציאות. לקחתי אחריות מלאה וגדלתי. אני שמחה על החידוש בחוק, באופן הזה שהוא מאפשר לא רק להשיג את מה שמלכתחילה היה שלי, אלא גם על האפשרות שיפצו אותי על העוול ואולי גם ירתיע בני זוג לנהוג באלימות כלכלית".
ניסינו להבין מהי חשיבותה של הצעת החוק ועד כמה היא מספקת מענה כולל למצוקות של האנשים הסובלים מהתופעה. זאת בעזרת עורכות דין ותיקות בתחום דיני המשפחה המייצגות נשים וגברים הסובלים מאלימות כלכלית.

"צעד ראשון במאבק בתופעה"

עו"ד רות דיין וולפנר, בעלת משרד עו"ד המתמחה בדיני משפחה וירושה, מסבירה בהרחבה על מקרים שיכולים להיחשב כאלימות כלכלית לפי הצעת החוק: "הצעת החוק מגדירה אלימות כלכלית כהתנהגות מתמשכת של אדם כלפי בן/בת זוגו, תוך הטלת אימה, הפעלת כפייה או הפעלת שליטה עליו, המתבטאת באחת מאלה - התנהגות המונעת או מקשה על מימוש התנהלות כלכלית עצמאית של בן הזוג, לרבות על יציאה לעבודה ופתיחת חשבון בנק".
לדבריה, "בנוסף, התנהגות המונעת או מקשה על שימוש בנכסים בהם יש זכות לבן הזוג או גישה אליהם, לרבות בדרך של מניעת כרטיס אשראי, הסתרת קיומם של נכסים, של פעולות ביחס אליהם ושל התחייבויות לגביהם וכן מניעת גישה למידע על נכסים, פעולות והתחייבויות, וכן התנהלות כלכלית המונעת ניהול סביר ותקין של חייו של בן הזוג, לרבות בדרך של שליטה על התנהלותו הכלכלית של בן הזוג בחיי היומיום".
החוק, כאמור, לא רק מגדיר מהי אלימות כלכלית אלא גם מאפשר לבית המשפט להוציא צווים להפסקתה, או לעשיית מעשה ספציפי כדי להפסיק את האלימות הכלכלית, וכן להוציא צווים לבנקים ולחברות האשראי לתת מידע. בנוסף, קובע החוק כי אלימות כלכלית היא עוולה נזיקית, כלומר ניתן להגיש בגינה תביעת פיצויים.
רות דיין וולפנררות דיין וולפנר
עו"ד רות דיין וולפנר
(צילום: ענבל מרמרי)
מהי חשיבות הצעת החוק?
"גם צד לנישואין, שנחשב מצליח, נבון ומתוחכם, עשוי למצוא עצמו בעמדת נחיתות כלכלית בעקבות מעשי הצד השני, ולצערנו לרוב עדיין מדובר בנשים"
"גם צד לנישואין, שנחשב מצליח, נבון ומתוחכם, עשוי למצוא עצמו בעמדת נחיתות כלכלית בעקבות מעשי הצד השני, ולצערנו לרוב עדיין מדובר בנשים", מסבירה עו"ד יהודית מייזלס, המתמחה בדיני משפחה ומרצה לדיני משפחה בפקולטה למשפטים במכללה למנהל.
לדבריה, "חשיבותה של הצעת החוק היא בעיניי אולי פחות אופרטיבית ויותר בבחינת מתן תוקף לקיומה של התופעה, ויציקת תוכן ומאפיינים ברורים שלה, שגברים רבים ונשים רבות כלל אינם מודעים לכך שהם סובלים ממנה. כעת, ואולי לראשונה במשפט הישראלי, יש שם חוקי לתופעה, וכאשר יש לה שם - קל יותר להיאבק בה. כל מהפכה מתחילה במתן שם למאבק, ובתיקים רבים שבהם אני עוסקת, יש כמעט תמיד מידת מה של הברחת רכוש והסתרתו בנאמנויות, מניעת גישה לרכוש, הטעיית שווי, מניעת סיוע מחברים, עצירת תשלומים שכעת רובצים לפתחי הצד השני ועוד. בשנים האחרונות התופעה אף מקבלת ממד בינלאומי, כאשר נכסים רבים ניתנים לרכישה ולהסתרה בחו"ל".
עם זאת, עו"ד מייזלס סבורה כי "ההחמצה היא שהחוק אינו מעגן את הכלי המשפטי שאני מכנה 'מימון הביניים', שהוא בעיניי סוג נוסף של אלימות כלכלית: צד שסובל מחנק כספי מתקשה לממן הליך משפטי, לרבות חקירה כלכלית שבמסגרתה ייחשף הרכוש. ועדיין, הצעת החוק מחזקת את בית המשפט כשומר סף שמבהיר לבני זוג שלא ניתן להפר באופן חד-צדדי חוזה משפחתי המושתת על אמון, הגינות ויושר. חשיבותו של החוק היא במתן הלגיטימיות לבתי המשפט להיאבק בתופעה, והעובדה שהצעת החוק מעניקה לאלימות הכלכלית שם, צורה ותוכן, היא צעד ראשון למלחמה בה".
האם החוק משנה את המצב המשפטי היום?
למערכת המשפט יש כלים להתמודד עם אלימות כלכלית גם היום, במסגרת סכסוכי גירושין ופרידה. לדוגמה, מציינת עו"ד דיין וולפנר, כמה ממקרי האלימות הכלכלית השכיחים עם פרוץ המשבר המשפחתי הם נטילת כרטיס האשראי, הגבלת הפעילות בחשבון המשותף על ידי מתן הוראה לביצוע חיובים בשתי חתימות, נטילת הרכב המשמש את בת או בן הזוג, פתיחת חשבון בנק נפרד והפסקת הפקדת כספים לחשבון המשותף ממנו מתנהל משק הבית.
"מערכת המשפט מתמודדת עם מקרי אלימות כלכלית אלו על דרך של מתן צווי מניעה או צווי 'עשה', שנועדו לשמור על סטטוס קוו", היא מציינת. "צווים אלה מצויים בסמכותו של בית המשפט מכוח החוק להסדר התדיינויות במשפחה ומכוח סמכותו הטבועה של בית המשפט, כך שהחוק אינו מביא עימו בשורה אמיתית בהיבט זה.
"אלימות כלכלית ממושכת עלולה ליצור נכות רגשית וכלכלית ותלות כלכלית שתקשה על הצד הנפגע להתקיים לאחר הגירושין. הגדרת אלימות כלכלית כעוולה נזיקית יכולה לתת לביהמ"ש כלי לפצות את הצד הנפגע"
"בנוסף, במסגרת צווים לגילוי מסמכים או במסגרת ההליך המשפטי עצמו, בתי המשפט נותנים לא אחת צווים המורים על חשיפת כל המסמכים הבנקאים ופירוט כרטיסי האשראי, כך שגם בהיבט הזה החוק אינו נושא עמו בשורה משמעותית. נראה שהחידוש הגדול בחוק מצוי דווקא בסעיף שרואה באלימות כלכלית עוולה אזרחית לפי פקודת הנזיקין. אלימות כלכלית ממושכת עלולה ליצור אצל מי שנתון לה נכות רגשית וכלכלית, ותלות כלכלית שתקשה על הצד הנפגע לנהל שגרת חיים תקינה או להתקיים בזכות עצמה לאחר הגירושין. הגדרת אלימות כלכלית כעוולה נזיקית, יכולה לתת לבתי המשפט כלי לפצות את הצד הנפגע, ולתקן את העוולה, ולכן סביר שיוגשו לבתי המשפט יותר ויותר תביעות לפיצויים בשל אלימות כלכלית".
האם הצעת החוק היא פתרון אמיתי לבעיית האלימות הכלכלית?
אלימות כלכלית היא אכן אלימות לכל דבר, אך לדברי עו"ד רות דיין וולפנר, "נראה כי מקומה הוא בחוק נפרד, שיתמודד לעומק עם הבעיה ולא בדרך של תיקון החוק למניעת אלימות במשפחה. החוק למניעת אלימות במשפחה מקנה לבתי המשפט סמכות להוציא צווי הגנה, במטרה להרחיק בן זוג אלים פיזית מבת זוגו. אלא שהטיפול באלימות כלכלית אינו דומה לטיפול באלימות פיזית. אלימות כלכלית היא מתוחכמת הרבה יותר, לא תמיד גלויה לעין ולא תמיד ניתנת להוכחה. ספק רב אם החוק, כפי שמוצע כיום, יאפשר לבתי המשפט להתמודד באמת עם התופעה, ולתת לה פתרונות משמעותיים".
יחד עם זאת, מציינת עו"ד וולפנר כי "הצעת החוק קובעת כי אלימות כלכלית הינה עוולה נזיקית, ונראה כי דווקא כאן יש איזשהו פתרון למקרים של אלימות כלכלית ממושכת ומהותית, שעשוי להימצא במסגרת תביעה נזיקית ולא במסגרת צו ארעי בן שישה חודשים, שיורה לבן הזוג לאפשר לבת זוגו למצוא עבודה או לפתוח חשבון בנק.
"עוד ראוי לציין כי בקשות במסגרת החוק ניתן להגיש בנפרד ולא בהכרח בשלב של פירוק התא המשפחתי ולכן הוא עשוי להיות אפקטיבי דווקא בין זוגות שמצויים בסכסוך שאינו מוביל לגירושין, ומטרת הצו למניעת אלימות כלכלית היא להפסיק התנהלות זוגית הרסנית. במקרים כאלו, ייתכן שהצו יזעזע את המערכת הזוגית או יציב גבולות ברורים להתנהלות במסגרתה, ועל כן יביא תועלת".
עו"ד יהודית מייזלס (מימין), עו"ד שירי זיידמןעו"ד יהודית מייזלס (מימין), עו"ד שירי זיידמן
עו"ד יהודית מייזלס (מימין), עו"ד שירי זיידמן
(צילום: יח"צ, אפרת שגב בראונשטיין)
עו"ד שירי זיידמן, המתמחה בדיני משפחה וייצוג נפגעי עבירה, מוסיפה כי נשים אשר סובלות מאלימות כלכלית, בראש ובראשונה, לרוב יסבלו גם מסוגים נוספים של אלימות ובעיקר מהתעללות רגשית. "תביעה נזיקית, כפי שמציע החוק החדש, לא תיתן מענה מיידי ובוודאי לא תשרת את רוב אוכלוסיית הנשים. הרי מדובר בתביעה הכרוכה בייצוג של עורך דין, מלווה בעלויות כלכליות ובעיקר בהשקעה רגשית רבה מאוד ובתהליך ארוך טווח. אלימות כלכלית, בדומה לאלימות פיזית חייבת מענה מיידי, מלבד צו למניעתה".
פרסום ראשוני: 08:47 , 24.07.20