בפעם השלישית מאז פרוץ המשבר ובפעם השנייה בתוך חודשיים, הודיע היום (שלישי) הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, בתיאום עם כל הבנקים, כי נוטלי ההלוואות יוכלו לדחות פעם נוספת את תשלומי ההלוואות עד סוף השנה בשלושה מגזרי פעילות - משכנתאות, אשראי צרכני ואשראי לעסקים. זאת בשל הקשיים הכלכליים הרבים שגרם משבר הקורונה למאות אלפי נוטלי הלוואות. עם זאת, דחיית ההלוואות תגרום לייקור ההחזרים לאורך שנות ההלוואה, לעתים באלפי שקלים ואף ביותר מכך.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מחודש מרץ, בתחילת התפשטות נגיף הקורונה בישראל, ועד למחצית ספטמבר 2020, הבנקים דחו הלוואות לכ-738 אלף לקוחות בכל מגזרי הפעילות, בסכום מצטבר של כ-9.5 מיליארד שקל.
הבניין המיתולוגי של בנק ישראלהבניין המיתולוגי של בנק ישראל
הבניין המיתולוגי של בנק ישראל
(צילום: גיא אסייג)
בבנק ישראל הסבירו היום, כי החלטת ממשלת ישראל להטיל סגר נוסף במטרה להתמודד עם מגפת הקורונה, מובילה להשלכות שונות על לקוחות המערכת הבנקאית. על מנת לסייע ללקוחות להתמודד עם השלכות הסגר הכוללות, בין היתר, ירידה בהכנסות, פגיעה בתעסוקה וקושי בהחזר הלוואות, הודיע הפיקוח על הבנקים על הרחבה נוספת של המתווה, שאומץ על ידי המערכת הבנקאית וייכנס לתוקפו החל מה-1 באוקטובר.

הלוואות צרכניות עד 100 אלף שקל

לקוחות שדחו את התשלומים לתקופה של עד שישה חודשים יוכלו לקבל דחייה נוספת עד 31.12.2020 ולמעשה להגיע במצטבר לדחייה של עד תשעה חודשים. לקוחות שטרם דחו את התשלומים ומעוניינים עכשיו בדחייתם, הם יוכלו לקבל דחייה של עד שישה חודשים. הדחייה ללא שיקול דעת הבנק היא של רכיב הקרן בהלוואה. בנק רשאי לאפשר גם דחייה של הריבית בנוסף לדחיית הקרן.
בנוגע למשכנתאות ואשראי לעסקים, ימשיך לחול המתווה הקיים וניתן לדחות את ההלוואות עד לסוף השנה.
פרופ' אמיר ירוןפרופ' אמיר ירון
דחייה נוספת? כמו הלוואה חדשה. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
(צילום: אלכס קולומויסקי)
עם זאת, בבנק ישראל התריעו כי דחיית תשלומי הלוואות כמוה כאשראי חדש, שניתן אמנם בתנאי הריבית המקוריים במסגרת המתווה, ולכן על הלקוחות לעשות שימוש מושכל בכלי זה ולא לדחות תשלומי הלוואות שלא לצורך.
תקופת ההרחבה הנוספת נועדה לצמצם את אי הוודאות, ובכדי לאפשר ללקוחות שיזדקקו לכך, להגיע להסדרי תשלום עם הבנקים בהתאם ליכולותיהם ומצבם.

מבקשים להימנע ככל הניתן מהליכים משפטיים

לצד זה, הפיקוח על הבנקים הדגיש בפני המערכת הבנקאית, כי יש לפעול ברגישות כלפי הלקוחות ולהימנע, ככל הניתן, מנקיטת הליכים משפטיים מול הלקוחות. יש להמשיך לנסות להגיע עם הלקוח להסדרי תשלום בראייה צופה פני עתיד, בהתאם לנסיבות של כל לקוח, על מנת לאפשר להם לעמוד בהשלכות התמשכות המשבר.
המתווה שגובש מציג את תנאי המינימום בדחיית תשלומי ההלוואות וכל בנק רשאי, כפי שנעשה בחלק מהבנקים, להרחיבו לטובת לקוחותיו ולבקשתם.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "מתחילת המשבר אנו פועלים בשיטות וכלים באופן ומידה שמעולם לא הופעלו על מנת לאפשר את הפעילות התקינה של המשק והשווקים הפיננסיים, לצד מאמץ בלתי פוסק בייעוץ למדיניות הממשלה. הרחבת המתווה היא כלי מסייע נוסף לנפגעי המשבר, בעלי משכנתאות, ולווים אחרים שזקוקים לגשר הזה, כדי לצלוח את התקופה הקשה. במקביל, חשוב להדגיש, כי החודשים הבאים יאפשרו לבנקים וללקוחות להתחיל להיערך ליום שאחרי דחיית ההלוואות ולהסדיר את אופן פריסת ההלוואה ככל שיידרש".
המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, הוסיף: "אני מברך את המערכת הבנקאית על הירתמותה להרחבת והארכת המתווה לטובת לקוחותיהם, בתקופה מורכבת זו. אולם, יש לזכור, כי דחיית תשלומים כמוה כהלוואה חדשה, הטומנת בחובה עלויות.
"לכן, טרם קבלת החלטה על דחיית תשלומים, חשוב לבחון את השלכות הדחייה, לרבות המחיר הכלכלי שלה (שיעור הריבית, סכום החיוב החודשי לחיוב לאחר הדחייה וכיוצ"ב). מומלץ לממש חלופה זאת רק לאחר בחינת נחיצותה ועלותה. חשוב לציין, כי דחיית התשלומים לא תתאפשר לתקופה בלתי מוגבלת, ולכן יש לפעול בנחישות על מנת להגיע להסדרי תשלום ופירעון החובות, התואמים את יכולות הלקוחות בשים לב לאתגרי התקופה".

הרשות לניירות ערך בצעדי שקיפות

הרשות לניירות ערך, ביחד עם הפיקוח על הבנקים, הנחתה את הבנקים לפרסם לציבור את ביצועי תיקי ניירות הערך, על מנת לאפשר השוואות ביצועים בין מכשירי השקעה שונים.
יו"ר הרשות לניירות ערך, ענת גואטהיו"ר הרשות לניירות ערך, ענת גואטה
יו"ר הרשות לניירות ערך, ענת גואטה
(קרדיט: רשות לניירות ערך)
החוזר החדש שהופץ היום מהווה צעד שמובילה יו"ר הרשות לניירות ערך, ענת גואטה, לשיקוף נתוני תיקי ניירות הערך שלהם בבנקים. לדברי גואטה, המהלך צפוי להגביר את התחרות ועשוי לקדם מהפכה צרכנית.
החוזר מציע לבנקים למדוד את ביצועי התיק במונחי תשואה שתחושב בשיטת התשואה המקובלת במרבית מכשירי ההשקעה בשוק ההון בארץ ובעולם.
לפי הערכה כללית - קיימים כ-400 אלף אנשים שצורכים ייעוץ השקעות מהבנקים ובחשבונות מיועצים עם למעלה מ-300 מיליארד שקל.