צפו: ראש הממשלה מציג את התוכנית החדשה
(צילום: לע"מ )

"חשוב מאוד לסייע אבל חשוב יותר לסייע למי שצריך". כך אמר היום (ה') נגיד בנק ישראל, אמיר ירון בהתייחס לתוכנית החדשה שהציגו אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כץ.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"מתחילת המשבר אנו בבנק ישראל עשינו שורת צעדים שנועדו לתמוך בציבור ובכלכלה, לשמור על השווקים לאפשר סביבת אשראי נוחה, עסקים ומשקי בית, ריבית של 0.6 אחוז", אמר הנגיד בגלי צה"ל. "השבוע החלטנו על דחייה נוספת בתשלומי המשכנתה עד 2021, אנחנו גם שותפים בקבלת ההחלטות של רה"מ ושר האוצר וחלק גדול מההחלטות שהתקבלו הן בתמיכתנו".
פרופ' אמיר ירוןפרופ' אמיר ירון
הנגיד, פרופ' אמיר ירון
(צילום: אלכס קולומויסקי)
הנגיד מדגיש עם זאת, כי "ביחס להחלטה שעליה הוחלט אתמול בערב, אני חושב שיש דרכים טובות ויעילות יותר לסייע ולהגדיל את הביקושים. למשל, באופן חד פעמי ורטרואקטיבי בהעלאת שיעורי דמי האבטלה למובטלים, עצמאים ומי שיצא לחל"ת באחוז יותר גבוה - 90 אחוז מהשכר. יש רשת ביטחון ואנחנו צריכים להגדיל ביקושים, אבל אני חושב שיש דרכים יעילות יותר".
לדבריו, ההחלטה הסופית לגבי התוכנית התקבלה בלעדי אנשי בנק ישראל. "היינו בדיונים מקדימים אבל בהחלטות הסופיות של הסוגייה הזו לא היינו בדיון. על התוכנית הספציפית הזו שמענו מהתקשורת".
הנגיד ירון סבור, כי יש בתוכנית "אספקטים חיוביים לנסות להגדיל את הביקושים אבל הבעתי את דעתי במיקוד היעילות שלה".
בנימין נתניהובנימין נתניהו
ראש הממשלה בנימין נתניהו מציג את התוכנית אתמול
(צילום: קובי גדעון, לע"מ)

"היה אפשר למקד את זה טוב יותר לאלה שזקוקים לכסף"

הנגיד ציין, כי הוא לא חלוק על נתניהו שמדובר במשבר שלא היה כמותו, אך לדבריו "צריך למצוא דרכים להגדיל ביקושים מעבר לרשת ביטחון שנותנת ודאות. צריך לנסות להוריד את אי-הודאות הכלכלית ככל האפשר, רשת הביטחון נותנת חלק מזה אבל צריך לתת תקציבים גם להגדלת ביקושים וצמיחה. הנושא הוא כמה לתת ואיפה המיקוד היעיל ביותר".
הוא הוסיף, כי "הנושא המרכזי הוא להתניע את הכלכלה. אנחנו בווקטור שמחייב למצוא פתרון בריאותי יחד עם הפתרון הכלכלי. הם הולכים בד בבד. ולכן צריך לפעול לאיזושהי ודאות בתחום הבריאותי, יצרו פה איזושהי ודאות מסוימת מבחינת רשת הביטחון. כרגע יש מספר נושאים שקשורים להגדלת ביקושים וצמיחה, חלקם מופנים ישר לצרכן. נשאלת השאלה האם במקרה הזה זה הולך באופן ישיר. האם אפשר למקד את זה דווקא באלה שזקוקים לזה ומיד יצטרכו את זה. ביפן וקוריאה נתנו ואוצ'רים שאיתם אפשר ללכת בתקופה מאוד מסוימת לתחומים מאוד מסוימים. מזון בלאו הכי לוקחים, אז זה לתחומים אחרים. יש עניינים תפעוליים. גם פה הקונטקסט של התפעוליות חשוב אבל למרות זאת אפשר היה למקד את זה טיפה טוב יותר".
עם זאת, הנגיד לא סבור שישראל מאבדת שליטה מבחינה כלכלית, אך הוסיף כי אנחנו בהחלט "יכולים לשלם על זה".
לדבריו, "יש דיונים אצל רה"מ עם האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה ואנשי הבנק. קודם כל להוריד את אי הוודאות הכלכלית, נוצרה רשת ביטחון. אחרי זה השאלה הגדולה - בתנאי אי ודאות מאוד גדולים כיצד בכל זאת אפשר להגדיל ביקושים ולהפעיל את מנגנוני הצמיחה בסביבה שיש פעילות כלכלית שאנשים לא בהכרח קונים בצורה סטנדרטית וזו בעיה שמתמודדים איתה בכל העולם".
על רקע הסערה במשרד האוצר סביב התוכנית והטענות כי מי שלא מיישר קו עם ראש הממשלה עלול להיות מוזז הצידה, אמר הנגיד כי "בנק ישראל עצמאי והבעתי את דעתי באופן עצמאי, רה"מ שומע את הדעות השונות ובסופו של דבר אנחנו היועצים וזו אחריות שלהם לקבל את ההחלטה שהם מקבלים".
תחקיר "ידיעות אחרונות" שיתפרסם מחר במוסף "7 ימים" על המתנהל בבנק ישראל חושף בין היתר צרחות אימים על מנהלים בכירים, משרות מפתח שלא מאוישות, בניית שביל גישה מיוחד עבור הנגיד ורכישת מכונות יוקרתיות לצחצוח נעליים. ירון נשאל על כך ואמר: "לא ראיתי את העיתון אבל אני מבין שבעיצומו של משבר כלכלי תקדימי בישראל ובעולם יש מי שעוסק בסוגיות הרות גורל כמו צלחת הפירות הקטנה שמונחת על שולחני לכיבוד אנשי המקצוע כשמתקיימים דיונים בשעות הקטנות של הלילה".
ירון נשאל לגבי מכונת הצחצוח וטען ש"הייתה שם מכונה קודם, היא התקלקלה והחליפו אותה", וכינה את העיסוק בנושא "מסדר צחצוח לנעלי הנגיד". לדבריו, "כשמוניתי לתפקיד הנגיד סיפרו לי על העובדים המסורים והמקצועיים של הבנק, אבל גם על ועד העובדים הידוע שלו - וביקשו ממני להקפיד בכבודו, פן יבולע לי. כנראה שלא עשיתי את זה מספיק".