"בעוד שהצורך להגדיל את תקציב החינוך ברור, חשוב לבחון האם הכרחי להגדיל את מסגרת התקציב - גם אם באופן חד-פעמי - כדי לממן זאת". כך אמר היום (א') נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון בישיבת הממשלה בה אושרה הגדלת קופסת הקורונה שמאפשר חריגה מהתקציב בעוד כ-4 מיליארד שקל בשנת הלימודים הקרובה, כדי לאפשר את פתיחת שנת הלימודים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לדבריו, "בחודשים האחרונים הממשלה קיבלה החלטות שהגדילו את ההוצאה המותרת בשנת 2020 בכ-81 מיליארדי שקל, ולאחרונה גם את ההוצאה המותרת בשנת 2021 ביותר מ-25 מיליארדי שקל. לפני שפונים להגדלת מסגרת התקציב רצוי לבחון היטב את המסגרות שכבר אושרו כדי לוודא שלא צפוי בהן תת-ביצוע, וככל שצפוי תת-ביצוע עדיף להקצות מחדש את המקורות שכבר אושרו ולא להמשיך ולהגדיל את מסגרת ההוצאה".
פרופ' אמיר ירוןפרופ' אמיר ירון
הנגיד, פרופ' אמיר ירון
(צילום: אלכס קולומויסקי)
הנגיד הוסיף, כי "ההתמודדות עם משבר הקורונה דורשת - ותמשיך לדרוש - משאבים תקציביים רבים. ישראל, כמו מדינות רבות אחרות, זוכה עד כה לאמון השווקים במימון הצרכים התקציביים הנובעים מהמשבר. כדי לשמר את האמון הזה, חשוב שהממשלה תקפיד שההוצאות להתמודדות עם המשבר ייבחנו בזהירות, וכי הכספים מיועדים למטרות הנגזרות מהמשבר ולתכניות התורמות להתמודדות טובה יותר של המשק עם האתגרים שהמשבר מציב בפנינו, ובפרט להבטחת הצמיחה אחרי המשבר".
עוד הוסיף כי "מבחן השווקים אינו עוסק רק בפרמטר מספרי כזה או אחר, כמו למשל יחס החוב לתוצר או הגירעון, אלא גם בדרך שבה ממשלות ומדינות מתנהלות ומקצות את המשאבים התקציביים בעת המשבר. בהקשר זה, כדאי לזכור שלא ניתן למתוח את הגירעון ללא גבול ולכן ראוי שייבחן תחילה השימוש במסגרות שכבר הוקצו. בראייה זו ראוי לקבל החלטה על תכנית כוללת להגדלת הביקושים, התעסוקה והאצת הצמיחה, במקום לקבל את ההחלטות בשלבים, תוך שימוש בקופסאות ייעודיות".
מוקדם יותר היום פרסמה הכלכלנית הראשית, שירה גרינברג כי לפי התחזית הסבירה של האגף המשק הישראלי יתכווץ השנה ב-5.7% (בעוד שהתחזית המקורית עמדה על 5.4%). על פי הערכות הכלכלנית הראשית, הגירעון השנה יגיע למעל 13% בתרחיש הסביר ולמעלה מ-14% אם ההתאוששות תהיה איטית יותר, מה שיביא לכך שהיחס בין החוב לתוצר יעלה בשנים הקרובות למעל 80%.