כשירין לוי (23) חזר לישראל בתחילת מרץ עם מזוודת טרולי קטנה כדי לעשות מילואים של שלושה שבועות, הוא לא תיאר לעצמו שמסלול חייו עומד להשתנות. מספר חודשים לפני כן הוא עבר לברצלונה במסגרת עבודתו, והיה שם בשלבי מיון סופיים ללימודי תואר ראשון בכלכלה, מינהל עסקים וחשבונאות. הקורונה אילצה אותו להאריך את שהותו בישראל, הוא נכנס לתקופה מטלטלת, ולבסוף החליט להירשם ללימודי תואר ראשון במרכז הבינתחומי.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"היה לי חודש של מערבולת רגשות מטורפת, עד שהחלטתי לשים את החלום כרגע בצד, ולנסות להוציא את המיטב מהתקופה הקרובה", הוא מספר. "הבנתי שהדברים לא יתאוששו בקרוב, ושבשנה וחצי הקרובות אין לי משהו אחר חוץ מללמוד".
האוניברסיטאות והמכללות מדווחות על פריחה. המחשה  האוניברסיטאות והמכללות מדווחות על פריחה. המחשה
האוניברסיטאות והמכללות מדווחות על פריחה. המחשה
(צילום: עמית שעל)
גם יובל בן שמחון (20), שהשתחררה עכשיו מהצבא, שינתה את תוכניותיה בשל הקורונה ונרשמה לתואר ראשון בפסיכולוגיה בבינתחומי. "התוכנית הייתה לעשות פסיכומטרי, לטייל קצת, ואחרי שנה להתחיל את הלימודים. אבל אז הגיעה הקורונה, אין את הטיול שרציתי, וכשראיתי שיש אפשרות להתחיל ללמוד בלי פסיכומטרי, בדקתי וראיתי שאני עומדת בתנאים".
לוי ובן שמחון מייצגים תופעה די נרחבת בתקופה זו - צעירים רבים, שהתוכניות שלהם השתבשו והם נתקעו בארץ, בוחרים להירשם ללימודים באקדמיה. מנתונים שסיפקו ל-ynet ולממון אוניברסיטאות ומכללות מובילות, נדמה שיש פריחה שלא הייתה זה שנים, של עשרות אחוזים, בהרשמה למוסדות הלימודים הגבוהים.
אינפו כלכלה סטודנטים בימי קורונהאינפו כלכלה סטודנטים בימי קורונה
"משבר כלכלי ואובדן מקומות עבודה מהווים גורם מכריע בפנייה ללימודים אקדמיים, ואין ספק שהקורונה הציפה את חשיבות המדע, שצומח ומתפתח במוסדות להשכלה הגבוהה בישראל", אומרת פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה. עם זאת, בחלק ממוסדות הלימוד מעירים בזהירות: "סך הפוטנציאל שנרשם גדול משנתון ממוצע, כך שייתכן שיגיע על חשבון השנה הבאה. במקביל הנשירה עלולה לגדול, שכן צעירים עשויים להתחיל בלימודים כי אין להם מה לעשות, ולאו דווקא כי בחרו תחום לימודים שנכון להם".
יובל בן שמחוןיובל בן שמחון
הקורונה שיבשה את התוכניות. יובל בן שמחון
(צילום: פרטי)

תל אביב: גידול של 45% במדעי החברה

באוניברסיטת תל אביב מספרים על עלייה של 30% במספר הנרשמים, ושל 15% במספר הסטודנטים שכבר שילמו מקדמות שכר לימוד, כלומר עתידים גם ללמוד בפועל. בפקולטה למדעי החברה יש עלייה של 45%. העליות בפקולטה מתבטאות בעיקר בלימודי עבודה (94%), סוציולוגיה ואנתרופולוגיה (60%), כלכלה (44%) ותקשורת (40%). עלייה של 20%-15% נרשמה בביקוש ללימודי הנדסה, רפואה, מדעי החיים ומדעים מדויקים, והביאה לסגירת ההרשמה של תארים רבים במהירות.
גם בפקולטה למדעי הרוח, שלא סובלת מעודף פופולריות, נרשמה עלייה נאה של כ-13%, וההרשמה עדיין בעיצומה. בין השאר נרשמו עליות בלימודי מגדר (40%), בתוכנית הרב-תחומית במדעי הרוח (32%), בהיסטוריה כללית (25%), היסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה (21%) וחינוך (20%).
פרופ' ירון עוז, רקטור האוניברסיטה, מייחס את הנתונים חד-משמעית למגפת הקורונה. "לא קרה שום דבר דרמטי אחר בשנה האחרונה. לרוב ישראלים טסים לטייל אחרי הצבא ועכשיו אין לאן לטייל. ושנית, למי שמשתחרר מהצבא אין במה לעבוד. בנוסף, בתקופה כזו של אי-ודאות, יש ודאות מסוימת בהשכלה גבוהה. ולא כולם רוצים רק מדעי המחשב. יש ביקוש גדול גם במדעי הרוח והחברה".
פרופ' ירון עוז: "בתקופה כזו של אי-ודאות, יש ודאות מסוימת בהשכלה גבוהה. ולא כולם רוצים רק מדעי המחשב. יש ביקוש גדול גם במדעי הרוח והחברה"
עוז מציין גם כי בשל חוסר הוודאות סביב קיומו של המבחן הפסיכומטרי באפריל, החליטו באוניברסיטה לפתוח ערוצי קבלה חלופיים המבוססים על קורסים אונליין, שלא מצריכים לצאת מהבית.

באר שבע: רבים לא יתקבלו

באוניברסיטת בן-גוריון מציגים גידול של 32% בהרשמה ללימודי תואר ראשון בשנה הקרובה, ושל 9% במספר הנרשמים שכבר שילמו מקדמות. בלימודים לתואר שני יש עלייה של 5% במספר הנרשמים ושל 9% במספר הסטודנטים שהסדירו כבר את שכר הלימוד. בקמפוס האוניברסיטה באילת הנתונים דרמטיים - עלייה של 74% במספר הנרשמים, 36% במספר המתקבלים ו-39% במספר המשלמים.
"כדי שהגידול בביקוש יתורגם לגידול אמיתי במספר הסטודנטים, שחררנו חסמים ואפשרנו להתקבל למקומות שבהם קשה יותר להתקבל", מסביר שגיא לנגר, סמנכ"ל השיווק של האוניברסיטה. "הכנסנו לתוכניות הלימודים של מדעי הרוח ומדעי החברה תכנים מעשיים כמו כתיבת תוכן ומדעי נתונים. בנוסף הגדלנו מכסות בלימודי הנדסה ופתחנו מסלולים של קבלה ללא פסיכומטרי".
עיקר הביקושים נרשמו השנה בתחומים המבוקשים: פסיכולוגיה, רפואה, הנדסה ומדעי המחשב. "אנשים לא שינו העדפות מבחינת מה רוצים ללמוד", הוא מציין. "בהנדסה ובביוטכנולוגיה ימית יש גידול של יותר מ-130%, ומדעי המחשב גדלו ביותר מ-70%. אני מעריך שאנשים עוד ישנו תוכניות. הצפי המעשי לגידול בפועל הוא של עד 8%".
לנגר מציין גם את המכסות שקובעת המל"ג. "בן-גוריון לא יכולה ללמד יותר מ-20 אלף סטודנטים בשנה. במדעי המחשב צריך סגל ומעבדות, ולכן אפשר לגדול עד 6%. בהנדסה אפשר להוסיף 15%. חלק גדול מהנרשמים לא יוכל להתקבל. מול 30% ביקוש, נגדל בפועל רק ב-10%-8%".
פרופ' חיים היימס, רקטור האוניברסיטה: "במדעי המחשב קיבלנו מעל 1,000 פניות בעוד שאנחנו יכולים ללמד 320 במחזור. במקומות שיש לנו יכולת, הגדלנו מכסות, למשל בכל מקצועות מדעי הטבע ומדעי החברה". האתגר המרכזי כעת, לדבריו, הוא הקיצוצים המתוכננים בתקציב האוניברסיטאות. "זו טעות", הוא אומר. "זה מגביל את היכולת שלנו להגדיל את הכיתות. האוניברסיטאות הן מנוע צמיחה לכל דבר, והשקעה בהן היא השקעה בפיתוח המשק".
ירון עוז (משמאל), פרופ' חיים היימסירון עוז (משמאל), פרופ' חיים היימס
פרופ' ירון עוז, (משמאל), ופרופ' חיים היימס
(צילום: דני מכליס, מיכל ראש בן עמי, אוניברסיטת ת"א)

העברית: גידול איכותי

באוניברסיטה העברית מדווחים על עלייה של 23% במספר הנרשמים, של 14% במספר המתקבלים, ושל 17% במספר משלמי המקדמות. ראש אגף שיווק ותקשורת, עפרה אש: "מגמת הגידול החלה כבר לפני שלוש שנים, אבל הגידול השנה יותר גדול ויותר איכותי, כי העלינו את חתכי הקבלה במקצועות מסוימים בשל הביקוש הגדול".
העליות מקיפות את רוב התארים. בין היתר: חשבונאות (69%), מדע המדינה (52%), מדעי המחשב (40%), מדעי הטבע (36%), לימודי אסיה (19%), פילוסופיה (36%), פיזיקה (29%), היסטוריה (18%), מתמטיקה (18%), מדעי החברה (15%) ומדעי הרוח (11%). בתואר השני מדובר על עלייה של 6% במספר הסטודנטים, אבל אש מציינת כי התמונה עוד תשתנה כי אנשים נוטים להירשם לתואר שני בשלבים מאוחרים יותר.
פרופ' ברק מדינה, רקטור האוניברסיטה, מציין כי בשלוש השנים האחרונות חל גידול של 40% בנרשמים. "אנחנו לא יכולים לקלוט את כולם. יש לנו מכסה שנקבעת על ידי המל"ג. גם מעשית, אין מקום בכיתות. כל אוניברסיטה יכולה למלא מכסה אם היא מורידה את תנאי הקבלה, אבל התעקשנו שלא מורידים תנאי קבלה, המשכנו לדרוש פסיכומטרי והעלינו את סף הקבלה בכמה מקומות".

בר-אילן: מתנפלים על כימיה

באוניברסיטת בר-אילן מציגים זינוק עצום של 38% בהרשמה לתואר ראשון ושל 8% בהרשמה לתארים מתקדמים. הגידול בתואר הראשון בולט בעיקר בכימיה (104%), משפטים (90%), מדעי המידע (74%), מדעי המוח (67%), כלכלה (60%), פסיכולוגיה (60%) ומדעי החברה (54%). בתואר השני: במדעי המוח (180%), לימודי ארץ ישראל (150%), לשון וספרות עברית (100%), הנדסה (90%) וכלכלה (51%).
"אנחנו רואים צמיחה מרשימה. יש גידול של יותר מ-10% במספר האנשים ששילמו מקדמה של 3,400 שקל לתואר הראשון, וזו אינדיקציה של אנשים שמתכוונים ללמוד", אומר מנכ"ל האוניברסיטה, זהר ינון. "גם בתואר השני הגידול מתקרב ל-10%".
זהר ינון מנכ"ל אוניברסיטת בר-אילןזהר ינון מנכ"ל אוניברסיטת בר-אילן
זהר ינון, מנכ"ל אוניברסיטת בר-אילן
(צילום: יורם רשף)

חיפה והטכניון: גידול של 40%

פרופ' גוסטבו מש: "הצעירים מבינים שבמציאות הנוכחית הדרך הטובה ביותר לשפר את כישוריהם ולרכוש השכלה היא באמצעות תואר אקדמי, רצוי כמה שיותר פרקטי"
בחיפה חלה עלייה של 40% בנרשמים לתואר הראשון השנה. לדברי הרקטור, פרופ' גוסטבו מש, "הקורונה בוודאי השפיעה. צעירים רבים לא נוסעים לטיול בחו"ל, רבים חזרו הביתה לחיפה, עבודות רבות נסגרו. הצעירים מבינים שבמציאות הנוכחית הדרך הטובה ביותר לשפר את כישוריהם ולרכוש השכלה היא באמצעות תואר אקדמי, רצוי כמה שיותר פרקטי".
גם בטכניון נרשמה עלייה יפה הן במספר הנרשמים לתואר ראשון והן במספר המתקבלים. "צעירים רבים בוחרים, גם בתקופה הנוכחית שאינה פשוטה, ללמוד בטכניון", אומרים שם. "השנה עשינו מאמצים גדולים במיוחד כדי לאפשר למועמדים אפיקי קבלה אלטרנטיביים ועם זאת לשמור על רמת המצוינות של הסטודנטים המתקבלים".

מכללת סמי שמעון: הגיל ירד

ב-SCE, המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון באשדוד, מדווחים על עלייה של 25% בנרשמים, ומעריכים ש-70% מהנרשמים החדשים יתקבלו. במכללה מציינים כי הגיל הממוצע של הנרשמים ירד. לדברי ד"ר אבשלום דנוך, עוזר הנשיא וראש המינהל האקדמי, האתגרים שיצרה הקורונה בתחומי המחשוב, ניהול עובדים ופרויקטים מרחוק, עשויים להסביר גם הם את העלייה בנרשמים. "הגידול בולט בעיקר בהיי-טק, הנדסת תוכנה, אלקטרוניקה ומערכות מידע".

הבינתחומי: יש דוקטורט

במוסד האקדמי הבינתחומי מספרים כי דווקא השנה שעברה הייתה שנת שיא בביקושים, אבל גם השנה רואים עליות של 22% בנרשמים לתואר ראשון. גם בתואר השני יש עלייה, אם כי מתונה יותר. בבינתחומי מעריכים שחלק נכבד ממגמת העלייה נובע מהגבלת הנסיעות שכפתה הקורונה על הצעירים, אך מייחסים אותה גם לגורמים נוספים כמו המוניטין של המוסד, שקיבל השנה אישורים לפתיחת תוכניות לדוקטורט והפך למעשה לאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל.

המכון הטכנולוגי: שוברים את הראש

לדברי פרופ' אדוארד יעקובוב, נשיא המכון הטכנולוגי חולון - HIT, יש עלייה משמעותית מאוד במספרי הנרשמים, אף שבמכון לא הנמיכו את תנאי הקבלה: "בטכנולוגיות למידה יש גידול של כמעט 50%, בהנדסה גידול של 30%, ובעיצוב - 20%. קצב הגידול שלנו הוא 8% מדי שנה, ואנחנו שוברים את הראש איך להתמודד עם המספרים הללו. הגידול השנה יותר משמעותי מאשר בשנה הקודמת. הקורונה עשתה את שלה, אבל יש עוד דברים שמעידים על ההתבגרות של הצעירים שמבינים שבמקצועות טכנולוגיים יש פוטנציאל גדול למצוא מקום עבודה מכובד".
בוועדה לתכנון ותקצוב במל"ג מסרו בתגובה, כי יעבדו בתיאום עם המוסדות כדי לוודא שרבים ככל הניתן מהנרשמים יוכלו להיקלט במערכת.
פרופ' אדוארד יעקובוב, נשיא המכון הטכנולוגי חולון - HITפרופ' אדוארד יעקובוב, נשיא המכון הטכנולוגי חולון - HIT
פרופ' אדוארד יעקובוב, נשיא המכון הטכנולוגי חולון - HIT
(צילום: עופר אמיר)

מכללת אפקה: הקורונה הובילה לעלייה ברישום להנדסה רפואית

באפקה, המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב, מדווחים על עלייה של 32% בהיקף הנרשמים לתואר ראשון בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, כאשר לחלק ניכר מתוכניות הלימוד כבר נסגרה ההרשמה.
מסקר חיצוני שערך מכון רושינק עבור המכללה, עולה כי בתקופת הקורונה זינק הביקוש ללימודי ההנדסה ב-50% וזאת על רקע היציבות התעסוקתית שמספק התחום ורמת השכר שנותרת גבוהה ויציבה גם בעתות משבר. במערץ הייעוץ והרישום של המכללה מציינים כי חלה עלייה בהיקף הרישום להנדסה רפואית, לנוכח הקורונה, והיישומים של התחום שעתידים להתרחב בשנים הקרובות.
עלייה חדה אף יותר נרשמה גם בהיקף הרישום לתואר שני והוא עלה ב-37% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. במערך הייעוץ והרישום מזהים כי מהנדסים שכבר עובדים בתעשייה ומעוניינים להרחיב את אפשרויות התעסוקה שלהם או להתקדם לתפקידים בכירים יותר ועל כן פונים ללימודי תואר שני בתחום.

אריאל: עלייה דרסטית בבית הספר לארכיטקטורה

באוניברסיטת אריאל מדווחים על עליה של 20% בהרשמות סטודנטים, המשתקפת בכל הפקולטות. בין היתר: עלייה של 7% בהרשמה ללימודים בבית הספר לרפואה, של 13% בפקולטה להנדסה ושל 22% בהרשמה ללימודים בפקולטה למדעי החברה והרוח. החוגים הבולטים - כלכלה ומנהל עסקים עם כ-25%, ובמדעי ההתנהגות עלייה מרשימה של 61%.
בפקולטה למדעי הטבע נרשמה עלייה של כ-25% בסטודנטים הרשומים לקראת שנה הבאה, כאשר מדעי המחשב, עם עלייה של 15%, וביולוגיה מולקולרית, עם נסיקה של 47% בשיעור ההרשמה, הם החוגים המובילים.
הזינוק המרשים ביותר הוא בבית הספר לארכיטקטורה, כאשר מספר הנרשמים מראה קפיצה של 67% ביחס לשנה שעברה.