בעלי השכלה תיכונית הוצאו לחל"ת בשיעורים גבוהים יותר מבעלי השכלה גבוהה בתקופת משבר הקורונה, כך עולה ממחקר חדש שבדק האם השכלה גבוהה מספקת ביטחון תעסוקתי והגנה בתקופות משבר ובכלל.
מהמחקר עולה כי 36% מהגברים ו-49% מהנשים בעלי השכלה של 12 שנות לימוד הוצאו לחל"ת, ואילו בקרב אקדמאים הנתונים נמוכים יותר. כך למשל, מבין בוגרי לימודי הנדסה ומדעי המחשב הוצאו לחל"ת 17% מהגברים ו-24% מהנשים, ומבין בוגרי מדעי הרוח והחברה הוצאו לחל"ת 26% מהגברים ו-30% מהנשים.
(צילום: shutterstock)
בקרב בוגרי משפטים, רפואה, כלכלה, מנהל עסקים וחשבונאות הוצאו לחל"ת 24% מגברים ו-27% מהנשים. גם בקרב בוגרי ההשכלה העל-תיכונית המספרים דומים. כך למשל, מבין בוגרי הנדסאים וטכנאים הוצאו לחל"ת 23% מהגברים ו-30% מהנשים.
במחקר השתתפו 1,003 נשים וגברים בני 22-75, שהיו מועסקים כשכירים, לפחות בחצי השנה שקדמה למשבר הקורונה, ונשאלו לגבי מצבם התעסוקתי בתקופת הסגר הראשון (חודשים מרץ-אפריל). החוקרות ד"ר יסמין ברזלי-שחם, מהמכללה האקדמית תל-חי וממכון המחקר שמיר, וד"ר עדי ויטמן-שור ממכון שמיר, בחנו את מידת ההגנה שמספקת ההשכלה הגבוהה במהלך משבר הקורונה.
הן ציינו כי המשבר הכלכלי שמלווה את משבר הקורונה הוביל לגידול של 20%-25% בבקשות הרישום של סטודנטים חדשים למוסדות ההשכלה הגבוהה, כך על פי פרסומי המל"ג האחרונים. לדבריהן, ניתן להניח כי חלק מהסיבה לכך היא חוסר האפשרות בתקופה זו לנסוע לחו"ל לטיול שאחרי הצבא, וכן המחסור בעבודות הזמניות המקובלות.
"כיוון שההחלטה להירשם ללימודים אינה קלה בתקופה הנוכחית של מחסור במקומות פרנסה לסטודנטים ושל למידה מרחוק, הרי שיש להניח כי מה שמניע את ההחלטה הזו הוא כוח חזק יותר - תפיסת הציבור את ההשכלה כמספקת הגנה ובטחון", אמרו שתי החוקרות.
"משבר הקורונה הנוכחי מראה שגם כיום השכלות ההמשך העל-תיכוניות והאקדמיות מספקות ביטחון תעסוקתי, ושההחלטה להתאמץ ולרכוש תואר אקדמי הנה החלטה נכונה למי שמבקש יציבות וביטחון כלכלי בתקופה של חוסר וודאות". לצד זה, הוסיפה יסמין ברזילי שחם כי "לא כל המרבה הרי זה משובח. במשבר הנוכחי, השכלה של שנתיים נוספות סיפקה ביטחון שווה לזה שהתקבל עבור השכלה של 3 ו-4 שנים".