בנט: "הגורם לסרבול של עסקים וליוקר המחיה זו הממשלה עצמה"
(צילום: לע"מ)
ראש הממשלה נפתלי בנט, שר האוצר אביגדור ליברמן, שר המשפטים גדעון סער, וסגן השר במשרד רה"מ אביר קארה, קיימו היום (שלישי) מסיבת עיתונאים שבה הציגו "תוכנית לאומית להפחתת הרגולציה והביורוקרטיה". את התוכנית החל לגבש צוות משותף ממשרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד המשפטים, כבר לפני חצי שנה, במהלך כהונת הממשלה הקודמת. ynet העביר את הדברים בשידור חי
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ראש הממשלה בנט התייחס בפתח מסיבת העיתונאים לסערה הלילית בכנסת ואמר: "מגיעה לישראל ממשלה שאכפת לה מהאזרחים ולא מתעסקת בעצמה. האופוזיציה פגעה פגיעה ישירה בביטחון המדינה מתוך מרירות ותסכול והם יצטרכו הרבה זמן לתת דין וחשבון לאזרחי ישראל". באשר לח"כ שיקלי, אמר כי "אני חושב שהוא נקלע לבלבול, ליבי איתו, הוא לא איש רע. שעה לפני הצבעה אמר 'אני לא אצביע בשום מצב בעד הורדת השערים לכניסה רבתית של פלסטינים' ובסופו של דבר הלך אחרי נתניהו כמו החלילן מהמלין".
2 צפייה בגלריה
מסיבת עיתונאים בנט ליברמן סער קארה
מסיבת עיתונאים בנט ליברמן סער קארה
בנט, סער, ליברמן וקארה במסיבת העיתונאים
(צילום: עמית שאבי)

לאחר מכן, אמר בנט כי "המחירים בישראל גבוהים מאוד, משחת שיניים עולה פי 3 מבמדינות אחרות וככה אינספור מוצרים ושירותים. אנחנו לא מוכנים לקבל את המציאות וצריך לומר את האמת, הגורם האמיתי לסרבול של עסקים וליוקר המחיה זו הממשלה עצמה.
"כל זה הולך להשתנות, הממשלה צריכה לשרת את האזרחים ולא להביא את האזרחים לרדוף אחריה. המטרה שלנו ברורה והמבחן שלנו פשוט - לצמצם משמעותית את הבירוקרטיה על עסקים בישראל", אמר בנט.
לדבריו, "התוכנית מתייחסת לכל אחד מהגורמים המרכזיים שמחייבים שינוי. קודם כל בקרה על רגולציה - כל שר מגיע ומלא כוונות טובות ורוצה לתקן את איכות הסביבה, אבל אין לו 'אימפקט' על העסקים. דבר שני, ללכת לרגולציה המצטברת ולהוריד רגולציה - לא מספיק שנצמצם את הצינור הכניסה. דבר שלישי הוא תיקון רגולטורים קיימים והאחרון הוא בניית מערכת אחידה שכל הממשלה תהייה במודעות לעסקים ולאימפקט הכלכלי של מעשינו".

ליברמן: "ממשלות ישראל תמיד הצטיינו בכתיבת דו"חות ופחות ביישום"

שר האוצר ליברמן המשיך את דברי ראש הממשלה ואמר כי "אם בשנת 1985 סבלנו מאינפלציה במחירים וכך נולד חוק יסודות התקציב, בשנת 2020 ו-2021 אנחנו סובלים מאינפלציה ברגולציה ולכן גם פה חייבים להגיע ולחוקק חוק יסודות הרגולציה. במקום להילחם עם כל רגולטור, שזה למעשה יהפוך אותנו לדון קישוט שנלחם מול תחנות רוח, צריך לשנות את כללי המשחק".
שר האוצר ליברמן: "במקום להילחם עם כל רגולטור כמו עם תחנות רוח, צריך לשנות את כללי המשחק"
לפי שר האוצר, "נכון להיום יש במדינת ישראל כ-209 רגולטורים שונים. לפעמים יושבים כמה באותו משרד. רוב הרגולציה לא שקופה, לא מפורסמת לציבור ולא ידוע כמה החלטות רגולטוריות יש בסך הכל. ב-2018 יצא דו"ח של ארגון ה-OECD שקטל את ישראל בכל מה שנוגע לרגולציה. נקבע כי יש בישראל רגולציה לא מסונכרנת ומבוקרת ושבמקום לנהל את הסיכונים, הרגולטור בורח מאחריות ומביא למצב של אפס סיכונים - דבר אבסורדי שנונע התפתחות המשק.
"אותו דו"ח קבע שאם נביא את רמת הרגולציה בישראל לממוצע המקובל ב-OECD, זה יביא לתוספת במשק של 75 מיליארד שקל בעשור הקרוב. כלומר, זה אומר שנחזק את הצמיחה ביותר מ-0.5% בשנה וזה ישפר את מצבנו גם בתחום הפריון, יוקר המחיה והעיקר - ודאות למגזר העסקי לגבי השקעות פונציאליות", אמר ליברמן.
ליברמן המשיך וסיפר כי "לצוות הבין-משרדי שהוקם בדצמבר 2020 היו שתי מסקנות עיקריות: חקיקת חוק מסגרת לרגולציה שיסדיר את התהליכים לכל הנוגע לגיבוש וגביית רגולציה בישראל, ובקרה מרכזית על רגולציה בהתאם לחוק שתאפשר לפקח על הרגולציות. במקביל לאישור התקציב 2021-2022, אנחנו ננהל מדיניות ויישום בתחום הרגולציה החדשה וכל החלטה בתחום תיבחן בקפידה.
"ממשלות ישראל תמיד הצטיינו בכתיבת דו"חות והרבה פחות ביישום אותן דו"חות שהזמינו בעצמן. ולכן, הצלחה במקרה שלנו בתחום הפחתת הרגולציה בצורה ממשית תלויה בשיתוף פעולה המשרדים וכיוון שבמקרה שלנו התיאום ושיתוף הפעולה קיים ברמה גבוהה, אין לי ספק שנצליח במשימה ונכונן מהפכה אמיתית בתחום".
שר האוצר הוסיף וטען כי "מה שצריך להבין, זה שהרגולציה פוגעת בעסקים קטנים. חברות רב-לאומיות גדולות לא שואלות אף אחד. כל אחד שמחזיק מכשיר של אפל לא יכול לעשות תשלום אלא באמצעות אפליקציית אפל - זה לכפות על בן אדם והם תפסו ככה 20% מהשוק. לא פנו למשרד האוצר או המשפטים, פשוט קבעו עובדה - כל האפליקציות האחרות צריכות להתחבר לאפל. במי זה פוגע? במספרה, בגלידריה ובעסקים הקטנים".

סער: "כל אזרח יוכל להיכנס לאתר אחד, לא ל-5 שונים"

שר המשפטים סער המשיך את דברי שר האוצר ואמר כי "בשנים האחרונות שמענו הרבה מאוד דיבורים על דה-רגולציה אבל בפועל מעט מאוד עשייה, והיום הכרחי לטפל בדה-רגולציה עודפת בכל פרמטר כלכלי: פריון, צמיחה, הורדת יוקר המחיה, דה-רגולציה עודפת ומאבק בבירוקרטיה.
2 צפייה בגלריה
גדעון סער, נפתלי בנט, אביגדור ליברמן
גדעון סער, נפתלי בנט, אביגדור ליברמן
גדעון סער, נפתלי בנט, אביגדור ליברמן
(צילום: יואב דודקביץ, רויטרס, המכון הישראלי לדמוקרטיה)
"נדרש היום חוק מסדר לדה-רגולציה, שיכלול מחויבות לרגולציה חכמה, שמאזנת ותומכת בכלכלכה, נגישה וברורה ומותאמת לגודל העסק ולסיכון שנשקף ממנו. לא דין רגולציה על עסק קטן כדין רגולציה על עסקי ענק. נקבע רגולציה שישימה דגיטלית ומתבססת על סטנדרטים בינלאומיים. הרגולטרים צריכים לקחת בחשבון השלכות עקיפות וישירות של העלויות שהם מטילים על המפוקחים ונדרשת מחויבות לפרסום בצורה אחידה של הוראות לכלל הציבור, שכל אזרח יוכל להיכנס לאתר דיגיטלי מרכזי אחד, לא לחמישה שונים, ולראות מה הכללים שחלים על העסק שלו", אמר סער.
מאיר לויןמאיר לוין. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט כלכלי) שניהל את הנושא מטעם משרד המשפטיםצילום: אוראל כהן
שר המשפטים הוסיף כי "בלי מסגרת ברורה, הרגולציה הולכת ונערמת שכבה מעל שכבה כשכל אחד מהרגולטורים רואה את תחום האחריות שלו, אבל אדיש או פחות עירני להיבטים שהוא פחות מופקד עליהם, וזה כמובן מייצר השלכות שמביאות לפגיעה כלכלית וגם בשלטון החוק.
"רשות הרגולציה תוכל לפנות לרגולטורים ותמליץ על רגולטרים קיימים, מדידת עלויות ולאמץ את ההצעה ולתקן אותה, או להסביר למה לא מקבל אותה ואם היא דוחה את ההמלצה כי מדוברת ברגולציה ישנה, הוועדה לרגולציה תוכל להוסיף סעיף שקיעה שהיא מבוטלת בתוך שנתיים. בנוסף, היא תוכל לבחון רגולציה בדיעבד - נקבע שהרגולטרים צריכים להוסיף סעיף שיבחן בדיעבד, אחרי זמן קבוע של 5 שנים, אם היא הייתה אפקטיבית ולפרסם את המסקנות לציבור", אמר סער.
לבסוף, דיבר גם סגן השר קארה ואמר כי "לפני שנה עשינו סקר ושאלנו בעלי עסקים מה הכי מפריע וגילינו שאינסוף מכשולים שישראל שמה בפניהם, אגרות, היטלים, הוא פוגש תמיד רגולטור בסוף שמשיט עליו רישיונות. כל בעל עסק יש לו סיפור שונה ועקום מול הביוקרטיה, ולא יכול להיות ש-90% פועלים לא נכון, כנראה שהשיטה גרועה.
"לא נפתור את כל הבעיות ביום אחד, נצא לדרך לתיקון כל העייוותים וזה כמו לקחת כדור חוטים שהסתבך בתוך עצמו ולהפריד חוט-חוט עד שנעשה סדר אמיתי", אמר קארה.

"הקמת רשות עם סמכויות בחוק שיאפשרו לה לפקח"

לפי הדו"ח שגיבש "צוות רגולציה חכמה", הפועל מכוח החלטת ממשלה משנת 2018, "אחד מאפיקי הפעולה המרכזיים להתגברות על המשבר הכלכלי והאצת הצמיחה של המשק גלום בקידום מדיניות רגולציה חכמה והפחתת הנטל הרגולטורי העודף".
מחברי הדו"ח מסבירים כי המשבר אליו נקלעה ישראל בעקבות מגפת הקורונה חשף את חשיבות הרגולציה לתפקודה של המדינה, אך לצד זאת גם חידד את בעיות היסוד הקיימות במשק.
הסקירה המשווה שנערכה העלתה כי ישראל נמצאת מאחור בהשוואה למדינות המתקדמות בעולם בכל הנוגע לניהול תחום הרגולציה, וההמלצות המרכזיות של הצוות הן: חקיקת חוק מסגרת לרגולציה אשר יסדיר את התהליך הפנים-ממשלתי והקמת רשות חדשה - רשות הרגולציה - "עם סמכויות בחוק שיאפשרו לה לפקח על המערכת הרגולטורית ולפתח את מסוגלותה, ולהוות גורם מקצועי ממשלתי בתחום הרגולציה".
לפי הדו"ח, הרשות תהיה תחת משרד ראש הממשלה, ובראשה תעמוד מועצה שתנוהל על-ידי "יושב ראש מקצועי ועצמאי בעל מומחיות בתחום הרגולציה וניסיון משמעותי בעבודה ממשלתית". במועצה יכהנו גם נציגים מקצועיים מתוך עובדי המשרד מטעם משרד ראש הממשלה, אגף התקציבים במשרד האוצר, משרד המשפטים וכן שני נציגי ציבור בעלי מומחיות בתחום הרגולציה והשכלה רלוונטית.
נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר, מסר בעקבות פרסום דו"ח הרגולציה כי "זהו דו"ח קריטי שהגיע בעקבות לחץ של שנים שהפעילה התאחדות התעשיינים על הממשלה הקודמת, ואנו שמחים ומודים לממשלה החדשה שהתחילה את פעילותה בטיפול באחד החסמים הגדולים ביותר של המשק והכלכלה הישראלית - הרגולציה הכבדה והבלתי נגמרת שפוגעת בעשיית עסקים בישראל. חשיבותו של הדו"ח מגיע מהיישום לראשונה של חלק גדול מהלקחים שלא יושמו בשנים האחרונות בכל הנוגע להפחתת היקף הרגולציה בישראל. הגיע הזמן להתחיל לעבוד עם הגרזנים שעד כה רק דיברו עליהם ולהתחיל לקצץ בבירוקרטיה".
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, הגיב לעיקרי התוכנית אמר כי "הפחתת נטל רגולציה היא אחד האמצעים הבטוחים והבדוקים ביותר לעידוד צמיחת המשק. זה לא מצריך הוצאה תקציבית אלא אך ורק יכולות ניהוליות. יש לקוות כי הפעם תהיה ממשות ליוזמת המשרדים במבחן האמת בביצוע".
בתוך כך, יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי הופיע הבוקר (ג') בפני ועדת הכספים בכנסת לצורך מתן סקירה על המגזר העסקי כהיערכות לדיוני התקציב. בין היתר אמר, כי "עסקת החבילה במשק היא נקודת האיזון במשולש שבין המגזר העסקי, ההסתדרות והממשלה. לא נסכים להעלאת שכר המינימום כל עוד הפיריון במשק הישראלי לא יעלה, הדברים הללו צריכים להיות מדידים. ברגע שנמצא את הנוסחה בין הפריון להעלאת השכר - כולנו נצא נשכרים ונוכל לשקול שעות גמישות, סופי שבוע ארוכים ועבודה מהבית, כמו גם למצוא את האיזון הנכון ולאחד בין החופשות של ההורים והילדים, אבל שום דבר לא יקרה ללא העלאת הפיריון.
הוא הוסיף: "המגזר העסקי הוא החולה הקשה ביותר ממגיפת הקורונה הכלכלית ועד שהחולה לא יבריא ויחזור לכושר, לצמיחה ולפריון, לא ריאלי לדבר על העלאת שכר המינימום".
בנוסף, אמיתי בירך את החלטת השר ליברמן לפעול לביטול כפילויות במשרדים ואמר כי "אין מנוס מהתייעלות במגזר הציבורי, זה גם יחסוך כסף וגם יצמצם בירוקרטיות עודפות".


פורסם לראשונה: 12:33, 06.07.21