איזו השפעה יש לירידת הדולר? שלמה מעוז באולפן ynet
(צילום: משי בן עמי)
המטבע האמריקני הגיע הבוקר (יום ג') לרמה של 3.1005 שקלים - שפל של 25 שנה. גם האירו המשיך לצנוח ונסחר הבוקר סביב 3.60 שקלים, לאחר שנגע כבר ברמה של 3.5984 שקלים. בהמשך היום עלו שערי המטבעות מעט ושערם היציג נקבע בצהריים על 3.13 ו-3.63 בהתאמה. עליית השער הזמנית נגרמה ככל הנראה מהוראות קנייה שנתנו מוסדות פיננסיים כאשר השער הגיע לכ-3.10 שקל לדולר. לאחר זמן מה, משפסקו הביקושים שב וירד שער הדולר מעט.
בבנק ישראל אמרו בצהריים ל-ynet: "אנחנו מנועים לחלוטין מלהתייחס לשאלה אם הבנק המרכזי מתערב במסחר במט"ח". עפ"י הערכות, מתקיימות התייעצויות בבנק וישנה דריכות רבה סביב המתרחש בשוקי הכספים בעולם ובארץ.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אמש נקבע שערו היציג של הדולר על 3.134 שקלים, אולם בהמשך יום המסחר המשיך לרדת. שערו היציג של האירו נקבע אתמול על 3.627 שקלים - הנמוך ביותר מזה 21 שנה.
בשוק המט"ח עקבו בעניין אחרי הצעדים של בנק ישראל, וחיכו לראות האם הוא ישנה היום את מדיניותו מהימים האחרונים וישוב לרכוש דולרים, לאחר שהפסיק לעשות כן. זאת כאשר ברקע הביקורת החריפה של מבקר המדינה בדו"ח השנתי שפרסם, שבו ביקר את רכישת 100 מיליארד הדולרים בשנים האחרונות מעבר ליתרות שבנק ישראל עצמו קבע שאמורות להיות בקופת הבנק - 110 מיליארד דולר. בסוף חודש ספטמבר השנה הסתכמו היתרות כבר ביותר מ-207 מיליארד דולר.
מהן המשמעויות?
הצניחה בשערי המטבעות הללו בימים האחרונים בישראל תשפיע על המחירים בארץ אם המגמה תימשך. למרות ניסיונותיו של הנגיד, פרופ' אמיר ירון, למנוע את קריסת שערי המטבעות הזרים אל מול השקל המתחזק, גם רכישות של כ-25 מיליארד דולר מראשית השנה לא מונעות כרגע את ירידת שערי הדולר והאירו. וככל שהמטבע הישראלי חזק יותר – כך התעשיינים והיצואנים מתקשים להרוויח והחשש תמיד הוא, שזה יוביל לסגירת קווי ייצור ולפיטורי עובדים.
ההסבר לכך פשוט. היצואנים מוכרים את תוצרתם בחו"ל ומקבלים את התמורה במטבע זר. אם לפני שנה הם המירו 100 דולר שקיבלו ב-340 שקל, אתמול בבוקר הם קיבלו רק 313 שקל עבור אותם 100 דולר. עבור 100 אירו הם קיבלו רק אשתקד עדיין 400 שקל ואתמול רק 362 שקל. מאחר והוצאותיהם בארץ הן בשקלים, כמו תשלומי שכר, חשמל, מים, ארנונה וכדומה – הרי שמצבם מורע כתוצאה מהתחזקות השקל.
גם התחרות של היצרנים והיצואנים הישראלים מול מוצרי מדינות אחרות נפגעת. התעשיינים ואנשי ההייטק בישראל נפגעים ויתקשו להתחרות מול מוצרים מארצות אירופה, אסיה ובעיקר מהמזרח הרחוק, סין ויפן, שמציפות את השווקים בתוצרת זולה, וחלקה גם ברמה גבוהה.
לדברי ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, למרות שהמצב היה אמור היה להקל על יוקר המחיה בפועל זה לא קורה: "זה לא מוביל לירידת מחירים. האם מחירי הרכב ירדו כתוצאה מזה שהדולר ירד? לא. מחירי משחות השיניים ירדו? לא. היחידים שמרוויחים הם היבואנים". לדבריו הפגיעה בתעשייה הישראלית קשה ומגיעה גם להייטק ועלולה לפגוע בתל"ג. "כשהשקל מתחזק ומשווים את הרווחיות של הסניף הישראלי של חברת הייטק מול מפעלים אחרים של אותה חברה בעולם, הסניף הישראלי נהיה פחות רווחי וגם השכר של העובד הישראלי, שהחברה הבינ"ל מודדת בדולרים, מתייקר על הנייר.
"כושר התחרות של ההייטק הישראלי מול העולם נפגע. גם מחיר חומרי הגלם שזינק ב-20%-80% מוסיף למצוקת התעשיינים ויחד עם עליית מחיר השילוח הימי - זה פוגע בנו היצואנים פעמיים: יקר לי להביא חומרי גלם וגם יקר לי לשלוח. חלק גדול מהיצואניות ממשיכים לייצא ברווחיות מינימלית או בלי רווחיות כדי שלא לאבד את הלקוחות בחו"ל".
מה אפשר לעשות ומי מרוויח?
בנק ישראל יכול לרכוש כמויות גדולות נוספות של דולרים בשוק מטבע החוץ, אולם מניסיון השנה האחרונה אין בכך די. צעד אחר שניתן לבצע הוא להוריד את הריבית על השקל לשלילית, אולם מה שעשו ביפן ובאיחוד האירופי בעבר לא ישים כיום בישראל. אמנם הפחתה כזאת של הריבית תביא לעלייה בשערי המטבעות הזרים, אולם תסחרר עוד יותר את מחירי הדירות, כאשר הריבית על המשכנתא תהפוך לאפסית.
אם תהיה ריבית כה נמוכה, הצריכה תעלה. הציבור ירכוש עוד ועוד מוצרים ועודף הביקושים יביא להעלאת מחירים נוספת, כאשר האינפלציה בישראל מצויה כבר בשיא מזה עשור ועלתה ב-2.5% מתחילת השנה.
למה בנק ישראל לא רכש דולרים בעשרת הימים האחרונים? מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, ביקר קשות את רכישת עשרות מיליארדי הדולרים על ידי בנק ישראל בעת האחרונה, ואף קבע שבכך "נפגע מוניטין בנק ישראל בעולם". יש אומרים שבבנק ישראל רצו להראות לו מה קורה אם הרכישות ייפסקו. אין לכך כמובן אישור.
בנק ישראל הוא גוף עצמאי ואסור לממשלה להורות לו לרכוש דולרים או לבצע שינויים בשיעור הריבית. עם זאת, הממשלה יכולה להקל על היצואנים בשיטות שונות, כמו הפחתת המס על הדלק לתעשייה, הפחתת תשלומי הביטוח הלאומי לתעשיינים וליצואנים ועידוד היצוא הישראלי במסע שיווק בחו"ל.
מי בכל זאת מרוויח מצניחת שערי הדולר והאירו? בעיקר הישראלים היוצאים לחו"ל. כרטיסי הטיסה יוזלו וכך גם השהייה בבתי מלון, שכירת רכב בחו"ל וכמובן האהבה הגדולה של הישראלים - הקניות יוזלו. כשאנחנו בפתחו של חודש נובמבר שבו מרוכזים לא מעט ימי קניות - אין ספק שהישראלים ינצלו זאת.
האם נראה גם ירידות מחירים של מוצרים מיובאים? אל תבנו על זה. לדברי אוריאל לין יו"ר אגוד לשכות המסחר המייצג את היבואנים: "ירידת הדולר אכן מוזילה את היבוא, אבל בחשבון של התייקרות עלויות היבואן, מול ירידה של הדולר, כרגע ההתייקרויות יותר גבוהות מההנחה בשער הדולר".
הערכות לעתיד? אם הממשלה ובנק ישראל לא יבצעו מהלכים נועזים ומידיים הדולר עלול להתרסק בישראל לשער של 3 שקלים ופחות. אולם קשה להאמין שזה יקרה. ראשי המשק מודעים להשלכות של מהלך כזה על היצוא הישראלי ועל המשק כולו ולא צפוי שיתנו לזה לקרות כלכך מהר.
פורסם לראשונה: 09:07, 02.11.21
