בבנק ישראל מתקיימות לא אחת התייעצויות בדבר ההכרח להגיב באמצעים שונים למתרחש בנתונים בכלכליים ברחבי העולם וכמובן להשפעה על המשק הישראלי ולמצבים המייחדים אותו. על אלה ניתן למנות את תוצאות בלימת הפעילות במשק בימי מגפה קשה או בעת מבצעים צבאיים, וכמובן בעת של חשש מהתייקרויות חריגות, בין השאר בשוק הדיור או המזון, או בשל תנודות חריפות בשערי המטבעות ובבורסות.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אולם, מה שמתרחש בימים האחרונים והתחזיות לאשר צפוי בתחומים הפיננסיים, במצב המשק ובשערי המטבעות גם יחד - את זה לא חווינו כבר שנים רבות. לא פלא הוא שבבנק ישראל מתקיימות בימים האחרונים, כולל גם היום (א'), התייעצויות מה ואם צריך לעשות ובאיזה היקף בדיוק. מחר מתחדש לאחר פגרת סוף השבוע המסחר במט"ח ובבנק ישראל יצטרכו לקבל כבר ביממה הקרובה החלטות בדחיפות.
4 צפייה בגלריה
בנק ישראל
בנק ישראל
בנק ישראל
(צילום: Gettyimages)
ביום שישי האחרון נמשכה הצניחה המהירה של שער הדולר בישראל מול השקל, שהתמידה בכל ימי השבוע שעבר והגיעה לשיאה בסוף השבוע בירידה ביממה אחת באחוז שלם. הדולר ירד לשער של 3.158 שקלים והאירו צנח לשער של 3.68 שקלים - שפל שלא נראה מאז שנת 2000. לפחות בתחום הזה, אין המדובר עוד במה שלא אחת מכנים בבנק המרכזי "תנודה זמנית". לדעת כל המומחים - השקל החזק הוא עובדה קיימת וקשה להילחם בו באמצעם מלאכותיים.
השער הגבוה של המטבע הישראלי, שנמצא רק ארבע אגורות וחצי מהשפל של ינואר השנה - 3.113 שקלים, מדאיג מאוד את התעשיינים ואת היצואנים - וגם את בכירי בנק ישראל. והם לא מסתירים זאת. לאחרונה ניסו בבנק המרכזי בכל האמצעים לבלום את צניחתו של הדולר לכיוון שער נמוך של אפילו שלושה שקלים ולמטה מזה. והמרחק כבר לא גדול. עוד קצת יותר מ-5% של ירידה (רק בימים האחרונים נחלש הדולר בכ-3%) - ויירשם שער היסטורי, של פחות משלושה שקלים חדשים לדולר.
השפל בחודש ינואר השנה בשער הדולר, לפני כמעט 10 חודשים, הדאיג גם אז את בנק ישראל והביא את הנגיד, פרופ' אמיר ירון, להודיע בדרמטיות, יום אחד בצהרי ה-13 בינואר, כי "בנק ישראל ירכוש השנה 30 מיליארד דולר בשוק מטבע החוץ". זאת, לעומת 21 מיליארד דולר שרכש בכל שנת הקורונה הראשונה, 2020. מאוחר יותר יוסיף את המילה "לפחות" להכרזתו, דהיינו שאפשר כי הרכישות יעלו על 30 מיליארד דולר השנה.
אולם, הדולר שהתאושש תחילה בגין הכרזת הנגיד, הביאה אומנם תוך זמן קצר לזינוק בישראל של שער המטבע האמריקני והמוביל בעולם עד לשער של 3.34 שקלים בסוף חודש מרץ, אך מאז שב וירד השער בהדרגה. זאת, חרף רכישות מאסיביות של קרוב ל-25 מיליארד דולרים בסך הכל - כמה מיליארדים מדי חודש - על ידי בנק ישראל כבר במשך 10 חודשים.

בבנק נעלבו מהביקורת ה"לא מוצדקת" של המבקר

ואז בא דו"ח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שלא נותר אדיש לרכישות הענק שמבצע של בנק ישראל. הוא קבע חד-משמעית שהן לא מידתיות ביחס למתרחש במשק, שכמות הדולרים שצבר בנק ישראל בקופתו - 207 מיליארד עד לסוף חודש ספטמבר - מוגזמת ואף לדעת הנגיד עצמו באמירה מהעבר למעשה כפולה מהסכום שבו נקב שעל ישראל להחזיק כרזרבה - 110 מיליארד דולר "בלבד".
4 צפייה בגלריה
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן יקיים מסיבת עיתונאים בנושא האסון בהר מירון
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן יקיים מסיבת עיתונאים בנושא האסון בהר מירון
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן
(צילום: אלכס קולומויסקי)
מבקר המדינה אף קבע, באמירה נדירה מסוגה שפורסמה גם בכלי תקשרת זרים (בסין למשל), שרכישות הענק "פוגעות במוניטין של בנק ישראל בעולם".
גורם היודע את המתרחש במחלקת המט"ח ובצמרת בנק ישראל סיפר ל-ynet בימים האחרונים, כי בבנק ישראל נעלבו מהביקורת הלא מוצדקת, לדעתם. זאת, כאשר המבקר עצמו ציין בדו"ח כי הבנק מנע, ברכישות החריגות של הדולרים שביצע, נפילה נוספת של שער הדולר.
לא נוכל כמובן לדעת האם עשה לאחרונה בנק ישראל "דווקא" למבקר והוכיח לו מה קורה במציאות, כאשר בנק ישראל נמנע ימים אחדים כליל מלרכוש דולרים בשוק המט"ח ומאפשר בכך לראשונה זה שנים לשער הדולר היציג לרדת מהרף הנמוך של 3.20 שקלים, עליו הגן בתקיפות רבה לאחרונה ובמשך שבועות ארוכים.
התוצאה היא, שגם לפי נתוני בנק ישראל - השקל הפך למטבע המתחזק ביותר בעולם בעת האחרונה, בעוד שביפן, במדינות אירופה ובארה"ב, מנסים להחליש את המטבע שלהם כדי לסייע לייצוא, בישראל המטבע דווקא מתחזק מאוד. והנה כך, השקל ביום שישי התחזק גם אל מול שער האירו לשיא חדש מזה 21 שנה - ושערו היציג נקבע על 3.6858 שקלים.
וזאת יש לדעת - גם זה מידע לכמה פוליטיקאים ש"התגאו" בשנה האחרונה - שלישראל יש כלכלה מוצלחת ושקל כה חזק, כי התחזקותו הרבה של השקל מקשה מאוד על המשק הישראלי, בעיקר על הייצואנים ועל התעשיינים הישראלים.
את כל הוצאותיהם של התעשיינים ושל הייצואנים בארץ הם מבצעים בשקלים - תשלומי שכר, חשבונות חשמל, מים, ארנונה וכדומה. במקום לקבל 340 שקל על כל 100 דולר, או 400 שקל על 100 אירו, כמו לפני שנה ושנתיים, הם מקבלים כעת רק 315 שקל על 100 דולר ו-368 שקל על 100 אירו. "זה אסון ממש" אמרו ראשי התאחדות התעשיינים בכעס.

מעגל הקסמים של בנק ישראל

כעת מצוי בנק ישראל, בראשות הנגיד, פרופ' אמיר ירון, בפלונטר ממש - במעין מעגל קסמים: מחד, ההתייקרויות והעלייה החדה ביותר באינפלציה מזה עשור (2.5% תוך תשעה חודשים בלבד) מחייבים להעלות את הריבית במשק, כדי למתן את הצריכה. יעד הממשלה לאינפלציה השנתית - 1% עד 3% - עלול להיפרץ כנראה השנה.
4 צפייה בגלריה
אמיר ירון בריאיון באולפן
אמיר ירון בריאיון באולפן
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בריאיון לאולפן ynet
(צילום: יריב כץ)
מאידך, אם הריבית על השקל תעלה כדי למתן את הצריכה של הישראלים, המטבע הישראלי יתחזק עוד יותר מול הדולר והאירו, והפגיעה ביצואנים תהיה אף גדולה ומסוכנת עוד יותר ועלולה להביא לסגירת קווי ייצור לייצוא ופיטורי אלפי עובדים במשק.
לעומת זאת, עלייה בשיעור הריבית הבסיסית של בנק ישראל, העומדת כיום רק על 0.1% לשנה ומשפיעה על ריבית הפריים ששיעורה כעת הוא 1.6% - תגרום לעליית הריבית על המשכנתאות ולבלימה מסוימת בביקושים ובמחירי הדירות.
זאת, דווקא תוצאה רצויה, לצד הרפורמה החדשה בנדל"ן שעליה הכריזו היום להשגת אותה מטרה עצמה, שרי האוצר, השיכון והפנים. אכן - מעגל קסמים, פלונטר שקשה יהיה להתירו בעת הזאת.
מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות, יוסי פריימן, אמר בסוף השבוע, כי "אנו עדים לשפל של כל הזמנים בשער הנומינלי האפקטיבי של בנק ישראל, שמודד את סל מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל. אלה לא חדשות טובות לייצואנים, הפועלים במרווחים קטנים".
אולם, בה בשעה הישראלים שיוצאים לחו"ל וסוכני התיירות, הענף במשבר הגדול ביותר מזה שנים, בשל מגפת הקורונה, דווקא מרוצים. הטיולים לחו"ל הוזלו ולצד מחירי כרטיסים מגוחכים לארצות אירופה, שהגיעו לעיתים לעשרות דולרים בודדים, גם כל הוצאות הישראלים יפחתו מאוד לקראת חג החנוכה וימי חג המולד, בשכירת חדרי מלון, כלי רכב ובמסעי הקניות.

אז מה צפוי לנו?

בנק ישראל - שהוא האחראי העיקרי בכל מדינה לשווי המטבעות, לשיעור האינפלציה ולמצב המשק, יצטרך לקבל החלטות מהירות: האם להעלות כבר בהקדם, ועוד לפני הפד (הבנק המרכזי) בארה"ב, ריבית? האם לקנות בכל זאת עוד מיליארדי דולרים? האם לקמץ מיידית בהזרמת שקלים למשק? האם לגזור גזירות חדשות בתחום הנדל"ן, וכמו שהאוצר נסוג מהפחתת מס הרכישה, לבטל את האפשרות ליטול הלוואות בהצמדה לשני-שליש מהריבית לפריים?
4 צפייה בגלריה
דולר שקל
דולר שקל
מה יעשו בבנק ישראל? דולרים ושקלים
(אילוסטרציה: shutterstock)
בה בשעה, הסיבות להיחלשות נוספת של הדולר והאירו, ולזירוז ההתייקרויות במשק נמשכות ממש השבוע. משקיעים זרים ימירו השבוע מיליארדי דולרים לשקלים לפעילותם בארץ, בעיקר לתשלומי השכר הצפויים בתחילת החודש. את עודפי הדולרים הזורמים למשק הישראלי כתוצאה מייצוא הגז הטבעי, בנק ישראל כבר התחייב לרכוש. מיעוט הישראלים שרוכשים כעת מט"ח, עם תום עונת הנסיעות העיקרית בשנה לחו"ל (החופש הגדול וחגי תשרי), כל אלה יביאו להצפת השוק בדולרים. אז מה יעשה הנגיד?
נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, פנה בסוף השבוע לראש הממשלה לשר האוצר ולנגיד בנק ישראל, ודרש מהם להתערב מיידית בפגיעה הנגרמת לתעשייה ולייצוא הישראלי בשל התחזקותו המתמשכת של השקל. הם טרם ענו לו.
אין ספק כלל שכעת הגיעה שעת האמת. בשבוע שבו יאושר (כנראה) תקציב המדינה הראשון בכנסת מזה 44 חודשים - יצטרכו הן בממשלה והן בבנק ישראל לטכס עצה ולהחליט באילו אמצעים דחופים לנקוט כדי למנוע זעזועים קרובים במשק, שעלולים יהיו להזיק מאוד לחברות ולאזרחים גם יחד.