"אני פשוט מרגיש מושפל". כך אומר בעצב חנן נול, מורה דרך בן 77. "לפני הקורונה השתכרתי היטב כמדריך תיירים באנגלית ובהולנדית, אבל מאז מרץ 2020 העבודה פסקה לחלוטין. פניתי שוב ושוב לביטוח הלאומי, כדי לקבל מהם את העזרה שלה אני זקוק בזמנים הקשים האלה, אבל שם לא מתייחסים אליי".
במשך 40 שנה הראה נול לתיירים מכל רחבי העולם את נופיה של ישראל, וראה בעצמו שגריר שחושף בפניהם את פניה היפות של המדינה. אלא שמאז סגירת השמיים בשל מגפת הקורונה הוא מצא עצמו מובטל, וכבר יותר משנה שהוא מתקיים אך ורק מקצבת זקנה של כ-2,000 שקל בחודש.
3 צפייה בגלריה
"מרגיש מושפל". מורה הדרך חנן נול (מימין) עם תיירים. גם אורי גלר הצטרף מדי פעם לסיורים שלו
באופן טבעי פנה נול לביטוח הלאומי, אותו מוסד שהממשלה הטילה עליו לסייע למפוטרי הקורונה, ושאליו העביר תשלומים כנדרש לאורך כל שנות עבודתו. אבל דווקא ברגע האמת, לדבריו, המוסד לביטוח לאומי טרק בפניו את הדלת. "אני פונה אליהם מאז מאי 2020 כדי לקבל את הסיוע שמגיע לי", מתלונן נול. "שלחתי אליהם אין סוף מסמכים, הגשתי בקשות מפורטות לפחות שמונה פעמים, ובכל פעם מערימים קשיים חדשים או לא מתייחסים כלל. אני אמנם הולנדי במקור, אבל אין לי כוחות להיאבק בטחנות רוח. זו ממש אכזריות".
נול אינו לבד. כמוהו, עוד מאות מורי דרך בישראל מוצאים עצמם מזה חודשים ארוכים מול שוקת שבורה. הבעיה מצויה באופי העסקתם של רבים ממורי הדרך, שמקבלים תשלום על עבודתם ממספר רב של חברות וגופי תיירות. החוק הישראלי אמנם מכיר במצב המיוחד של מורי הדרך, ולכן מחייב את הביטוח הלאומי להעניק להם רשת ביטוחית, כפי שנהוג אצל שכירים רגילים, באמצעות צו מיוחד לסיווג מעסיקים. אלא שבביטוח הלאומי, כך טוענים מורי הדרך, מעדיפים לפרש את החוק ואת הצו בצורה מצומצמת, ורבים מהם נתקלים בקשיים משמעותיים במיצוי זכויותיהם.
כך למשל, דורש הביטוח הלאומי מאותם מורי דרך להמציא, בנוסף לחשבוניות, אישור שהמעסיק שילם עבורם את דמי הביטוח. ואולם לחלק ניכר מהם אין אפשרות לקבל מהמעסיקים הרבים את המסמכים הללו, ובמקרים אחרים המעסיקים עצמם הם אלו ש"שכחו" להפריש עבור מורי הדרך את הכספים לביטוח הלאומי.
"מצב אבסורדי"
"אני כבר הרמתי ידיים", מספרת ס', מורת דרך בת 38 שמתמחה בהדרכות ארכיאולוגיה. "בתחילת הקורונה פניתי בצורה מסודרת לביטוח לאומי, הגשתי את כל הטפסים ביחד עם החשבוניות שמעידות על השכר שלי. צירפתי את המסמכים עם תאריכים מפורטים, אבל ביטוח לאומי פשוט התעלמו מכל החשבוניות שלי. חישבו לי דמי אבטלה מוקטנים, על פי המקדמות שהיו במחשב, ולא על פי כל השכר האמיתי שהשתכרתי. ההבדל הוא משמעותי: כשהכנסתי את הנתונים של החשבוניות לסימולטור שלהם יצא שהייתי אמורה לקבל סכום גבוהה פי שניים. ניסיתי לערער, שוב ושוב, אבל בכל פעם דורשים ממני את אישורי המעסיק. לאף מורה דרך אין את האישורים הללו. זה משהו שאי אפשר לעמוד בו".
"המצב אבסורדי", מצטרף ד"ר דויד גורביץ', שהקים את קבוצת הסיוע למורי דרך בקורונה, המסייעת למאות מורי הדרך בהתמודדות עם הסבך הבירוקרטי של הרשויות. "בגלל אופי המקצוע ושוק העבודה, מורי הדרך עבדו כמעט בכל יום עם סוכנות תיירות או מוסד אחר או אפילו עם גופים מחו"ל. המחוקק הכיר בכך שהם 'החוליה החלשה' ביחסי העבודה וכבר בשנות השבעים הוציא צו מיוחד שנועד לדאוג לעובדים הללו, אלא שהחוק לחוד והמציאות לחוד. וכך, רבים ממורי הדרך שפונים לביטוח לאומי נכנסים למסכת של ייסורים".
כדי להפוך למורה דרך בישראל, יש להשלים לימודים בקורס אקדמי שנמשך שנתיים ולעמוד במבחני רישוי ממשלתיים. לאחר קבלת הרישיון נדרשים מורי הדרך לעבור מבחני בקיאות בשפות זרות, ובכל שנה משתתפים בהשתלמויות מקצועיות. מדובר בכוח אדם איכותי שעובר הכשרה ארוכה, ואשר למדינה יש אינטרס עליון לשמרו. "ענף התיירות הנכנסת עדיין סגור, כי שערי מדינת ישראל נעולים בפני תיירים, אבל כאשר אלו יפתחו סוף סוף - לא בטוח שיישאר מי שידריך את התיירים", מזהיר גורביץ'. "אם מישהו למעלה לא יתעשת, הענף הזה עלול כולו לקרוס".
"לכל אורך משבר הקורונה, הביטוח הלאומי קיים פגישות וניסה לקדם הקלות וסיוע לטובת מי שאיבד את פרנסתו והמשענת הכלכלית שלו בין לילה", אומר מאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי. "הביטוח הלאומי לא קובע את החוק, זה נתון בידם של חברי הכנסת והממשלה, אך כגוף מקצועי בהחלט הבענו את דעתנו ואת הצורך בסיוע לענפים ואנשים שנפגעו כלכלית בתקופת משבר שלא הכרנו בעבר. כמו כל גוף ציבורי אנחנו מחויבים למנהל תקין וכפופים לחוק, ובאותה נשימה, בכל מקום שיכולנו להקל - הקלנו. הפכנו כל אבן כיוון שהבנו את המצוקות והקשיים של מי שאיבד את פרנסתו. אבל צריך לזכור, שכחברה אין מקום לחקיקה שתפעל רק על מי שעובד בענף מסוים. יש הכרח בשוויון".
בלית ברירה, גייס לאחרונה גורביץ כמה חברי כנסת, במטרה לשנות את החוק ובכך לאלץ את הביטוח הלאומי לשלם קצבאות לכל מורי הדרך המובטלים. הצעת החוק, שגיבש בשיתוף עם קבוצה של ח"כים מכמה סיעות, אמורה להעלות בקרוב לדיון בכנסת. "אני מאמין שיש פתרון ומן הראוי שנפעל להקל במקום בו ניתן", אומר אחד מיוזמי הצעת החוק, ח"כ ניר אורבך (ימינה). "נחשפתי לבעיית מורי הדרך סביב הבירוקרטיה בקבלת דמי אבטלה, ואני מתכוון להמשיך ולקדם את הצעת החוק כדי שאנשים שנפגעו קשה כלכלית בתקופת הקורונה, לא יישארו לבד מאחור".
יש לציין כי מדינת ישראל עדיין סגורה בפני תיירות נכנסת וכי בסוף החודש מסתיים מתווה החל"ת. כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, שר האוצר החדש אביגדור ליברמן מתכנן מתווה חדש שאמור לסייע לענף התיירות, אך אם לא ימצא פתרון לנושא מורי הדרך, אלפים מהם יישארו ללא תמיכה מחד, ובלי יכולת להתפרנס מאידך.
מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה: "הביטוח הלאומי לא רק שלא הקשה את פעילותו בתקופת הקורונה, אלא הקל ופעל גם לטובת מורי הדרך. בתחילת משבר הקורונה, כשעדיין לא היה מידע מספק על הנגיף והונהגו סגרים וריחוק חברתי, הוחלט לפנים משורת הדין להסתמך על הצהרת מורי הדרך ללא צורך במסמכים שהיו צריכים להשיג ממקבלי השירות, כפי שדורש החוק והיה נהוג מאז ומעולם. בחודשי הקיץ, לאחר פתיחת הסגר, דרישת הטופס המדובר חזרה ומורי הדרך היו צריכים להשיג אותו, כמו כולם, מאלה שקיבלו מהם שירותים.
"הביטוח הלאומי אינו מבדיל בין האוכלוסיות השונות השייכות לצו סיווג מעסיקים, והמסמך נועד לבחון את הזכאות לדמי אבטלה. כאמור, למעט ארבעת חודשי ההקלה בעקבות המשבר, המסמך המדובר היה תמיד חלק בלתי נפרד בהגשת בקשה לדמי אבטלה".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "בתקופת הקורונה, לבקשת הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תוקן צו סיווג מעסיקים באופן המסדיר את הסוגיה בהתאם לעמדת הגורמים המקצועיים בגופים הנ"ל.
למשרד האוצר לא הגיעו פניות בנושא על ידי הגורמים הרלבנטיים, מעבר האמור לעיל".
