"הבנייה הייתה הדבר הראשון שהיה צריך לדחוף את הכלכלה. הממשלה לצערי לא רואה את זה ככה". כך אמר היום (ג') סגן שר הבינוי והשיכון, יעקב ליצמן, בדיון ראשון שנערך בכנסת על ידי השדולה לקידום הבנייה והתשתיות בראשות ח"כ יפעת שאשא ביטון, לשעבר שרת הבינוי והשיכון המשמשת יו"ר ועדת הקורונה, שנענתה לבקשת התאחדות הקבלנים בוני הארץ לערוך את הדיון. בפתח הדיון הבהירה כי "המשבר בענף לא התחיל בקורונה וצריך לטפל בשורה ארוכה של נושאים בו לאור ההשפעה האדירה שלו על הכלכלה".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הדיון נערך על רקע הנתונים שפורסמו בשבועות האחרונים לפיהם חלה ירידה משמעותית בהתחלות הבנייה ובהיקפי התוכניות המאושרות לבנייה. כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, באחרונה הגישו הקבלנים לשר האוצר, ישראל כץ, תוכנית חירום להאצת ענף הבנייה והתשתיות בעקבות נתונים אלה. ליצמן הבהיר בדיון: "התחלתי לעשות דברים אך פרשתי ואני לא מתחרט על זה. פרשתי לא מפני שאני לא חושב שזה מעניין וחשוב".
עוד הוסיף כי "הממשלה מחזיקה המון דירות ריקות. היום כשהולכים לבנות זה לוקח ארבע שנים. דירות ריקות יש בעיקר בפריפריה, שזמן הנסיעה ממנה תקצר בשעה בשנים האחרונות. הממשלה צריכה להשקיע בשיכון ובינוי ובעמידר. יש דברים שיש לתקן, אני התחלתי בזה". ליצמן התייחס לדירות שבנייתן הושלמה וטרם נמכרו. בהמשך דיבר על תוכניתו לקידום דיור בפריפריה: "התוכנית התחילה ונמשיך בה במקומות נוספים בפריפריה. אציין שהעובדה שהתפטר לאחרונה מנהל רשות מקרקעי ישראל (עדיאל שמרון – ה.צ) עלולה לעכב את זה".
אתר בנייה. צילום: נעה קסלראתר בנייה. צילום: נעה קסלר
אתר בנייה
(נעה קסלר)
את הדברים אמר ליצמן יממה לאחר שנודע כי הוא מקדם בחקיקה עצמאית את תוכנית המענקים לרכישת דירות בפריפריה. נציג משרד השיכון, אריאל רוזנברג, מנהל אגף בכיר במשרד, התייחס גם הוא לתוכנית והבהיר כי בכוונת המשרד להמשיך ולקדמה, אך תלה את הבעיה בקידומה בהיעדר תקציב מאושר על ידי משרד האוצר. "התוכנית היא להמשיך את הסיוע לפריפריה עם סבסוד פיתוח של 40 אלף שקל וסבסוד 40-60 אלף שקל במענקים לזוגות צעירים. אך אי אפשר לסגור מכרזים בפריפריה כבר תקופה לא קצרה כל עוד אין תקציב מדינה", אמר.

"ענף הבנייה בצניחה חופשית"

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, הזהיר כי הענף "בצניחה חופשית של היקף הבנייה, ונסיים את השנה סביב התחלת בנייה של 30 אלף דירות בלבד לעומת 70 אלף שהמשק צריך. זה פער עצום. אם זה לא מספיק, אנו עדים לצניחה בפעילות רשות מקרקעי ישראל שמכרה קרקע רק ל-7,000 דירות השנה - ככה נראה אסון חברתי בהתהוות". הוא הוסיף כי "בימים אלה של משבר ענק במשק ואבטלה חסרת תקדים, ענף הבנייה מעסיק מעל 200 אלף ישראלים, והאצת הענף תאפשר לו לקלוט מעל 100 אלף עובדים ישראלים נוספים".
מנכ"ל ההתאחדות, אמנון מרחב, התריע: "אנחנו עומדים בפני המשבר החברתי הגדול הבא בישראל. נראה פה מחאת אוהלים הרבה יותר גדולה מזו של רוטשילד בשנת 2011. כפי שלמדנו מהנתונים שפורסמו לאחרונה, ואישרו את הערכותינו מהחודשים הקודמים, מדינת ישראל הולכת לדרמה גדולה. רק בשבוע שעבר נסגר מכרז לקרקע של רשות מקרקעי ישראל במודיעין סכום בלתי נתפס של 1.2 מיליון שקל לקרקע ליחידת דיור. אנשים פשוט לא יוכלו לקנות יותר דירות".
יעקב ליצמןיעקב ליצמן
יעקב ליצמן
(צילום: אלכס קולומויסקי)
רוזנברג הגיב לדברים: "התוצאה במודיעין לתפיסתנו היא טובה. נכון שבמקומות המבוקשים נראה מחירים גבוהים ונוכל לשמור על מכירת קרקע במקומות חלשים יותר במחיר נמוך. אנחנו מדברים על הנחות הגיוניות אבל משמעותיות. יזמים שירצו לבנות בכל מחיר, יוכלו להציע הצעות גבוהות ככל שירצו, אבל ההנחות שנציע בתוכנית החדשה תוכל לאזן את המחירים האלה". הוא התייחס לדבריה של שאשא ביטון לפיהם עד כה ההנחות לא היו משמעותיות לרבים מהזוגות הצעירים ואמר: "אני לא יכול לחלוק עלייך בעניין הזה".
הוא הוסיף כי "יש אוסף גדול של תוכניות שהיינו יכולים כבר לשווק, אבל לא עשינו את זה בגלל מחסור בתשתיות. בנוסף, הסכמי גג רבים שנחתמו היו יכולים להוציא לדרך אלפי יחידות דיור, אבל ישנם לא מעט אירועים שבהם זה נעצר בגלל בעיות במימון. כמו כן, צריך לומר שההשקעה בפריפריה במענקים זה לא כסף גדול למדינה. ללא תקצוב הסיכוי להצלחת המכרזים נמוך".
סגן נשיא ההתאחדות, יהודה כתב, טען כי "נראה כאילו למדינה בכלל ובמיוחד לרמ"י אין אינטרס לייצר יותר דירות ולכן המחירים ימשיכו לעלות. זו תהיה קטסטרופה. נמכרו פה מעל 43 אלף דירות חדשות בשנה ועכשיו בונים פה רק 30 אלף. בנוסף, יש פה חובה לייצר חקיקה ראשית של הגנה של השוק הישראלי מול חברות בנייה סיניות. צריך לחוקק חוקים שיביא שיווין בתנאי ההעסקה של עובדים. לא יתכן שנתחרה בהם עם עובדים ישראלים שמקבלים תנאים ושכר גבוהים דרמטית".

"ראשי ערים לא מתלהבים מהגעת אוכלוסיות חרדיות"

ח"כ ניר ברקת (ליכוד) אמר כי לשיטתו, "יש ליצור שוני בין פריפריה למרכז ולקדם את הפריפריה. צריך להשקיע לא דווקא בבנייה אלא בייצור מקומות עבודה, תרבות, חינוך וכו' בפריפריה. אם הולכים למהלך כזה, צריך להבין שהקרקע כעת היא מציאה לצעירים. בפריפריה המדינה צריכה להוציא קרקע בזול. יש אמנם ירידה כעת בביקושים אבל לא בצורך. ערובה עלינו שאם לא נטפל בזה עכשיו, נשלם מחיר כבד".
ח"כ משה אבוטבול (ש"ס) הוסיף: "כמי שעמד בראשות העיר בית שמש אני אומר לכם, תושבים שמגיעים לעיר – הם עלות ולא הכנסה, אנחנו חייבים לרתום את ראשי הערים לטיפול הזה. חייבים להחזיר את המענקים שקבע בעבר שר הפנים, אריה דרעי, שיעודדו ראשי ערים לבנות. לצערנו היום ראשי ערים לא מתלהבים מהגעת אוכלוסיות חרדיות. אם לא יהיה מצב שראשי ערים יפרישו 10% מהדירות למגזר החרדי, לא תצליח רתימת האוכלוסייה הזו לעניין. המדינה לא תבנה ערים נפרדות לחרדים. צריך לפתור את הבעיה הזו".
ח"כ אריאל בוסו (ש"ס) ציין כי "כמי שכיהן כסגן ראש העיר פתח תקווה שנים רבות, אני אומר לכם שאם לא יהיה תיאום של התכנון עם ראשי ערים – הדברים לא יעבדו. אני חושב שש למצוא פתרון אמיתי למצוקת הדיור במגזר החרדי שנמצא כיום בבעיה. בנוסף, חייבת ההתחדשות העירונית לעבור טיפול ויש לקדם דין ודברים עם ראשי רשויות כדי לקדם אותה".
ח"כ עופר כסיף (חד"ש) התייחס למחסור בפתרונות דיור בחברה הערבית: "למחסור הזה יש השפעה גדולה על הכלכלה, והחברה הערבית סובלת מכך שיש נטייה של גורמים עסקיים שלא להשקיע ולבנות עבורה", אמר. הוא ביקש להעלות לסדר היום של השדולה את הרחבת הטיפול בתאונות הבנייה.
ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) הציע לקדם חקיקה מהירה לרישוי עצמי של בנייה על ידי מתכנן הבניין – האדריכל, ללא תלול בהוצאת היתר בנייה מעירייה: "אם בניו יורק בונים עם היתר ברישוי עצמי, אפשר לעשות את זה פה. אני הייתי 25 שנים במערכת של השלטון המקומי בעיר ירושלים והיתר הבנייה מהווה את אחת הבעיות הקשות בתחום הבנייה. הכנסת היא זו שיכולה לפתור את זה בחקיקה", אמר.
סגן נשיא ההתאחדות, ניר ינושבסקי, התייחס לסוגיית מוסר התשלומים: "מדברים פה הרבה על האצת הבנייה והתכנון אבל לא מדברים בכלל על הבנייה עצמה. הגענו למצב שבו אנחנו משלמים מיסים ועושים מילואים ובכל זאת מזמיני עבודות הבנייה משלמים לנו באיחור ענק מתי שמתחשק להם. אנחנו מבקשים מהשדולה להביא לביטול החרגת הענף מחוק מוסר התשלומים ולגרום למי שמזמין עבודת בנייה לשלם בזמן ובצורה שהובטחה בחוזה. זו החרגה שפוגעת בחברות בנייה ופוגעת בתחרות בתחום הזה שחשובה לכולם", אמר.