בעוד פחות מחודשיים מסתיימת 2020, הגרועה אי פעם בכלכלת ישראל, שנתוניה הרבה יותר חמורים מנתוני ראשית ימי המדינה והמלחמות. אתמול (שני) אמר מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ירום אריאב, כי המצב מסוכן כל כך שאם הממשלה לא תפעל מיד, "זה לא ייגמר בשנה אבודה, אלא בעשור של משבר קשה". הוא הדגיש כי "אנו על סף קטסטרופה כלכלית".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ברקע, נתונים חמורים חדשים על היקף האבטלה שפירסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: מספר הבלתי מועסקים חצה לראשונה מהסגר הראשון את המיליון. כל זאת כשהצמיחה השלילית תהיה החמורה בתולדות המדינה, 8-6% במינוס, הגירעון בתקציב מגיע לכ-14% מהתוצר, שיא שלילי, דירוג האשראי של ישראל בסכנה - וזה קורה כשאין מי שינהל את המאבק במשבר העצום והכל תקוע.
2 צפייה בגלריה
בנימין נתניהו וישראל כץ סיור במפעל גילרו בבית שמש
בנימין נתניהו וישראל כץ סיור במפעל גילרו בבית שמש
בנימין נתניהו וישראל כץ
(צילום: עמית שאבי)

אין "מצב חירום"

המצב עלול להחמיר עוד כשהממשלה אינה מכריזה על מצב חירום ומגבשת תוכנית ארוכת טווח ליציאה מהמשבר, והעמדות המרכזיות באוצר לא מאוישות במינויים קבועים.
וזו תמונת המצב הקשה: לישראל אין תקציב מאושר ל-2020 כבר יותר מ-10 חודשים. ישראל פועלת על פי תקציב של כמעט שלוש שנים, שאינו ריאלי, בעיקר לנוכח נתוני המשק בשל משבר הקורונה. מאחר שאין תקציב מאושר, אגף החשב הכללי (חשב אין כעת) מאשר למשרדי המדינה וליחידותיה לפעול בכל חודש רק על פי תקציב של 1 חלקי 12 מתקציב 2019 הלא-אקטואלי. "המצב הזה בלתי סביר לחלוטין ומזיק מאוד למשק", אמר ראש אגף התקציבים שהתפטר, שאול מרידור.

סיבות פוליטיות

הדבר החמור מכל הוא, לדעת בכירי הכלכלנים וראשי המשק, שלא יהיה ב-1 ינואר הקרוב תקציב מדינה מאושר גם ל-2021, לאחר שיעבור בקריאה שלישית בכנסת. כל זה קורה מטעמים פוליטיים מובהקים, שכן אם לא יהיה תקציב עד 31 במרץ, הממשלה המקרטעת הנוכחית תיפול ויוכרזו בחירות שימנעו מבני גנץ להחליף בנובמבר הבא את בנימין נתניהו.
לכן למעשה לא הוכן תקציב ל-2021 עד כה והעבודה עליו, כדברי גורם בכיר באוצר, "מתנהלת בעצלתיים. יש רק ישיבות הדרכה אצל שר האוצר. שום דבר לא זז בינתיים". בלשכת השר מכחישים וטוענים שתקציב 2021 מתקדם, "ונעשית עבודה מאומצת כדי להביאו לאישור בפברואר 2021".

חמור לא פחות הוא המצב באוצר. כל צמרת האוצר לא מאוישת במינויים קבועים לטווח ארוך כנדרש במצב הזה.
אין מנכ"ל קבוע: מאז התפטרות קרן טרנר-אייל מכהן במקומה ממלא מקום, ערן יעקב, מנהל רשות המסים, דווקא כשהרשות עמוסת עבודה. אבסורד.
אין ראש אגף תקציבים: מאז התפטרות מרידור מכהן במקומו זמנית יוגב גרדוס, סגנו. דווקא כשיש צורך לגבש את התקציב המסובך זה שנים לא מונה לעמוד בראש האגף כלכלן עתיר ניסיון שמכיר היטב את המשק אחרי שהיה במגזר הפרטי כמו כל ראשי האגף. עוד אבסורד.
אין חשב כללי: מאז עזיבת רוני חזקיהו ביום חמישי אין לו מחליף. כחול לבן מנעה שלשום את אישור מינויו בממשלה של יהלי רוטנברג, שבו בחר השר ישראל כץ לתפקיד. זה מינוי מקצועי, אך גם כאן העניין קשור במצב ראש הממשלה. בליכוד לא מאשרים לכחול לבן למנות מנכ"ל למשרד המשפטים, שכן הוא אמור להיות חבר הוועדה למינוי פרקליט המדינה, ובזה נתניהו לא רוצה. גם זה אבסורד. אפילו ממלא מקום לא מונה לחשב בימים האחרונים.
וכשאין תקציב, אי-אפשר לבצע 40 רפורמות כלכליות שהוכנסו לחוק ההסדרים ל-2020. כך, למשל, מתעכבת התוכנית לאשר לשליש מהמשרדים בארץ להפוך לדירות מגורים. רבים נוטשים במשבר הקורונה את המשרדים וספק אם יחזרו אליהם לאחר שינוי דפוסי העבודה בגמר תקופת הקורונה.
גם החלטות חשובות לקורונה תקועות. לא אושרה בכנסת בניגוד לפסיקת בג"ץ הנוסחה לתשלום מימון ימי הבידוד של מאות אלפי עובדים שהיו, נמצאים ועוד יהיו בבידוד, כשחלוקת הנטל תהיה בין הממשלה למעסיקים. כעת העובדים מממנים מ-29 באוקטובר את ימי הבידוד ויש סכנה שחלקם יפרו את הבידוד וילכו לעבוד כדי לא להפסיד כסף.
המפולת בפתח. עשרות אלפי עסקים נוספים ייסגרו, למובטלים לא יהיה לאן לחזור, הגירעון בתקציב עוד עלול לגדול, הצמיחה תמשיך להיות נמוכה מאוד ומצב המשק יהיה רע גם ב-2021. תמרור האזהרה כעת אדום מאוד.