מעסיקים שישלמו דמי ביטוח הלאומי עבור עובדים בחל"ת יוכלו לנכות את תשלומים אלה מהעובדים בהיקף של עד 700 שקל. כך עולה מחוות דעת של הלשכה המשפטית של הביטוח הלאומי. המוסד לביטוח לאומי פועל עכשיו להעברת חוק שיאפשר פטור מתשלום זה, אך כיוון שעלות התשלום מוערכת ביותר ממיליארד שקל ספק אם האוצר יסכים ואם הפטור יהיה מלא או חלקי.
בתוך כך, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, מאיר שפיגלר, הנחה כי תשלום דמי הביטוח (לאומי ובריאות) לחודש אפריל של המעסיקים עבור העובדים שיצאו לחל"ת יידחה בחודשיים, מ-15 במאי ל-15 ביולי. המעסיק נדרש לשלם דמי ביטוח עבור כל עובד שיצא לחל"ת, ועל פי החוק הוא יכול להשית את התשלום על העובד.
1 צפייה בגלריה
מאיר שפיגל
מאיר שפיגל
מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, מאיר שפיגלר
(צילום: דוברות המוסד לביטוח לאומי)
על פי החוק, מעסיקים של עובדים שיצאו לחל"ת צריכים לשלם בחודשיים הראשונים לביטוח הלאומי 348 שקל לחודש. עם זאת, הם רשאים לנכות את הסכום לעובדים אלה. הבעיה מועלית במכתב ששלח סמנכ"ל ביטוח וגביה בביטוח הלאומי יגאל ברזני למנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר.
ברזני מדווח על "פניות רבות ולחץ ציבורי על המוסד למתן פטור למעסיקים מתשלום חל"ת בתקופת משבר הקורונה. מעסיקים רבים במשק הודיעו כי אין בכוונתם וביכולתם לשלם תשלום זה, שכן למרות שהם רשאים לנכות אותו מהעובד, הנטל התזרימי נופל עליהם". בעקבות הפניות, ברזני ביקש חוות דעת מהלשכה המשפטית שקבעה כי אין בסיס לפטור גם בתקופת המשבר".
ברזני מציין שהמוסד מנסה לקבל אישור מהאוצר לפטור מלא או חלקי לתשלום דמי חל"ת בתקופת משבר הקורונה, אך הדבר מותנה בשינוי חקיקה. על רקע זה, הוא מבקש משפיגלר לפעול לדחיית מועד התשלום של דמי החל"ת מ-15 במאי ל-15 ביולי. הדחייה הזו תאפשר לקדם את שינוי החוק.
בתוך כך, על פי סיכום בין הביטוח הלאומי והאוצר כל מי שקיבל דמי אבטלה בתחילת משבר הקורונה או הצטרף מאז תחילת המשבר יהיה זכאי לתשלום לפחות עד סוף מאי. זאת, גם אם תקופת הזכאות שלו פגה. במרץ בוצעה הארכה קודמת של הזכאות עד סוף אפריל ועכשיו יש כוונה להארכה נוספת. עם זאת עדין לא ברור מתי תאושר התקנה לשעת חרום שתקבע את ההארכה.
הניסיון מלמד שהתקנות האלו מתעכבות זמן רב בגלל חילוקי דעות בין הביטוח הלאומי לאוצר. הנכונות להארכה מבטאת הבנה של האוצר שכל זמן שהמשק לא חזר לשגרה יש צורך לסייע למובטלים שכמעט אינן יכולים למצוא עבודה. העובדה שההארכה מתבצעת כל חודש מחדש מלמד שהאוצר רוצה לשבת עם היד על השלטר כך שיוכל להפסיק את ההארכות כשהמשק ישתחרר.