התאחדות סוכני הנסיעות יוצאת נגד חברות האשראי. הסיבה: הן מאפשרות ללקוחותיהן לבטל רכישה של כרטיס טיסה או חבילת נופש שבוצעה בכרטיס האשראי.
ההתאחדות קיבלה חוות דעת מעו"ד דרור שטרום, בעבר הממונה על ההגבלים, לפיה המדיניות הגורפת שנוקטות חברות האשראי אינה מתיישבת עם החוק.
1 צפייה בגלריה
קניות ברשת
קניות ברשת
עסקה באשראי
(צילום: shutterstock)
מדובר במקרה מורכב נוסח חג גדיא: הלקוח ששילם אמנם לא קיבל את המוצר (הטיסה שבוטלה), אבל הסוכן כבר העביר את התשלום עבורה לחברת התעופה או לנותני שירותי תיירות בחו"ל, ואלה לא מחזירים לו את הכסף.
אל על, למשל, מוסרת לפונים שההחזר יבוצע רק כשתשוב לפעילות בתום המשבר. חברות תעופה אירופיות נאבקות משפטית בחוק בנושא של האיחוד האירופי, ודורשות להמיר את ההחזר בשובר לנסיעה עתידית. לפי ההערכה, סך ההחזרים עבור כרטיסים שנרכשו ולא מומשו מגיע לחצי מיליארד שקל.
טלי לאופר, מנכ"לית ההתאחדות, אמרה ל-ynet שהתופעה של ביטולי עסקאות דרך כרטיס האשראי גדלה מיום ליום. לאופר כתבה לחברות האשראי: "על רקע משבר הקורונה, המסב נזק כבד לענף התיירות, התקבלו פניות של סוכני נסיעות לגבי הפסקת תשלומים המגיעים להם וגביית כספים מהם על ידי חברתכם, אם לקוח ביטל טיסה או שזו בוטלה בידי חברת התעופה. כיוון שמדובר במערכת חוזית מורכבת, שחל עליה חוק ישראלי ספציפי, ביקשנו חוות דעת על היכולת לחייבם בגין ביטולים כאמור, וזו קבעה שמדיניות הביטולים הגורפת אינה מתיישבת עם החוק. לכן נבקש שתתאימו את פעולותיכם לחוק, כך שהסוכנים לא יעמדו בפני נזק עצום כפי שהם מוצאים את עצמם, שלא בצדק".
שטרום קבע שהחוק לא מקנה לחברות האשראי סמכות לקזז תשלומים שהועברו לסוכני הנסיעות או לגבות אותם מהם, אף אם טיסות בוטלו. הוא מאפשר להן רק להפסיק תשלומים עתידיים בכל מקרה לפי נסיבותיו, אך עליהן לזכור שברוב המקרים, סוכני הנסיעות סיפקו את כרטיס הטיסה ואף עמלים על השגת החזר ללקוחות מחברות התעופה. "נוכח המשבר במשק כולו", קבע שטרום, "על חברות האשראי לפעול בזהירות יתרה, בטרם ינקטו צעדים הרסניים ובלתי חוקיים כלפי סוכני הנסיעות".
הלקוח אמנם לא קיבל את המוצר, אבל הסוכן כבר שילם לחברת התעופה או ספקים בחו"ל, ואלה לא מחזירים לו את הכסף. אל על למשל אמרה שתבצע החזרים רק כשתשוב לפעילות בתום המשבר