האם משבר הקורונה פוגע בעיקר בחלשים? כנראה שבישראל התשובה די ברורה: למעט מספר שכונות באשקלון, שדרות ובאילת, הרשויות שהוגדרו היום (שלישי) על ידי השרים כאזורים מוגבלים בשל רמת התחלואה בהם, נמצאות בתחתית המדד הכלכלי חברתי של הלמ"ס. החל מהיום ב-19:00 מוטל על אותם אזורים סגר לילי.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לפי הנתונים העדכניים ביותר שפורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, האזורים האדומים שמקבלים את הציון 1 - הנמוך ביותר במדד החברתי כלכלי - הם: שכונות ז' ו-ח' באשדוד, שכונת מנוחה ונחלה בבית שמש, ביתר עילית, לקיה, כפר עקב, והשכונות בירושלים: רמות, בית חנינא, א-טור, עיסאוויה, ענתא, סנהדריה רבתי ושועאפט.
ביקור מפקד פיקוד העורף ומפקד מחוז חיפה ברשויות המקומיות אום אל-פחם ונצרתביקור מפקד פיקוד העורף ומפקד מחוז חיפה ברשויות המקומיות אום אל-פחם ונצרת
סגר הלילה. היישובים החלשים יותר יסבלו
(צילום: דובר צה"ל)
18 אזורים נוספים קיבלו את הציון 2 במדד, 9 קיבלו את הציון 3, שלושה את הציון 4, שכונת נאות הנביאים בשדרות קיבלה את הציון 5, שכונת נאות ברנע באשקלון ושכונת נאות יצחק רבין בשדרות קיבלו את הציון 6 ושכונת שחמון באילת והשכונות מצפה ברנע וגני ברנע באשקלון קיבלו את הציון 7. את הרשימה המלאה לפי המדד תוכלו לראות כאן:

הציון הנמוך ביותר במדד החברתי כלכלי של הלמ"ס הוא כאמור 1 והגבוה ביותר הוא 10. לפני כשנה פורסמו נתוני המדד לפי שכונות, ו-ynet ביקר בשכונות בתחתית ובצמרת של המדד - ההבדלים שהתגלו היו תהומיים. הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה נמדדה על פי 14 מאפיינים, שכוללים בין היתר הרכב דמוגרפי, השכלה וחינוך, רמת חיים, תעסוקה וגמלאות.
הנתונים אינם מפתיעים, שכן במשך החודשים האחרונים היה ברור שמרב התחלואה מתרכזת בעיקר ביישובים שבהם מתגוררים חרדים וערבים - שנחשבים לעניים יותר. המשמעות היא שהקורונה פוגעת מבחינה בריאותית בעיקר בחלשים יותר בחברה, וזאת לצד הפגיעה הכלכלית באותה אוכלוסייה בדיוק: מרבית המובטלים החדשים איבדו משרות בשכר נמוך יחסית, בשל סגירה או צמצום של ענפים רבים שמעסיקים בעיקר עובדים מסוג זה - מה שגרם גם לעלייה בשכר הממוצע במשק.
מנכ"לית משרד האוצר, קרן טרנר אייל, אמרה היום בדיון על תוכניות הסיוע הכלכליות לעסקים הקטנים והבינויים בוועדת הכלכלה של הכנסת כי "אנו חוששים מסגר מבחינה כלכלית, צריך להימנע מזה וללכת לצעדים דיפרנציאליים, המשק מתאושש".
פרופ' גמזו לקראת הסגר הלילי
(צילום: לע"מ)

טרנר אייל סקרה בפני חברי הוועדה את המצב הכלכלי, ואמרה כי התרחיש המרכזי של האוצר צופה גירעון של 13.3% מהתוצר עד סוף השנה, בתרחיש הפסימי של התאוששות איטית במשק עשוי הגירעון אף להגיע ל-14.5% מהתוצר, ולאחר מכן לרדת בהדרגה.
עוד ציינה טרנר אייל כי סך המענקים הסוציאליים שכבר חולקו לבעלי עסקים ועצמאיים מסתכם ב-5.9 מיליארד שקל. באשר לתוכנית החל"ת, אמרה המנכ"לית כי חלה ירידה קלה במחצית הראשונה של אוגוסט במספר המובטלים, ומספרם עומד על כ-414 אלף.
בנוסף לכך, 45 אלף מעסיקים כבר הגישו בקשה לקבלת מענק עידוד תעסוקה, עבור 350 אלף עובדים, בסכום כולל של 2.6 מיליארד שקל. כ-205 אלף מהפניות אושרו, עוד כ-122 אלף פניות נמצאות בבחינה וכ-22 אלף פניות נדחו, כאשר עד כה כבר שולמו 350 מיליון שקל.
ההגבלות בסגר הליליההגבלות בסגר הלילי
פרויקטור הקורונה רוני גמזו התייחס היום להטלת המגבלות על היישובים ואמר: "אני יודע שמופנה אליי כעס ותסכול, הרבה מאוד קושי. אני מבין את הקושי, קשה לי אישית עם זה. אני יודע שהממשלה בסופו של דבר הכריעה לקבל את ההחלטה הזו, וזו החלטה קשה. אנחנו צריכים לעצור התקהלויות מדביקות ובטח בערים אדומות. שיעור התחלואה בערים האדומות הוא מהגבוה בעולם".
לפי תוכנית הרמזור של גמזו, בתחילה תוכנן להטיל החל מאתמול סגר מלא על 30 רשויות שמוגדרות "אדומות", אולם בלחץ הסיעות החרדיות הובאה לשרי הוועדה להגדרת אזורים מוגבלים הצעה חדשה להטלת סגר לילי ולרשימה נוספו עוד רשויות. בעקבות כך אישרו השרים את ההצעה החדשה, אולם כניסתה לתוקף נדחתה להערב.