בקיץ הקודם, כשהגבולות היו סגורים, הגעתי לעכו העתיקה לשוטט בין הדוכנים העמוסים. האנשים שפגשתי היו חמים ומזמינים, האוכל היה נפלא, והסמטאות מסתוריות ומפתות, שואבות אותך פנימה, להציץ, לדבר, לשתות קפה. אחרי שנים של הזנחה, עכו העתיקה פרחה, וכולם, יהודים וערבים, זיהו את הפוטנציאל. בדמיוני ראיתי בה את אחותה של נאפולי האותנטית והיפה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ביום רביעי האחרון, כחודש אחרי המהומות שהיו בעיר ובהן נרצח אבי הר אבן, חתן פרס ביטחון ישראל, נפצעו אזרחים נוספים והיו אירועי הרס, שריפה וביזה של כ-60 עסקים יהודים בעיר, חזרתי לראות את עכו מלקקת את פצעיה ומנסה להשתקם. חזרתי לאותם אנשים שפגשתי אז, בעלי עסקים יהודים וערבים, כדי לשמוע מה השתנה ומה העתיד של עכו אחרי ההלם שהותיר את כולם מצולקים.
8 צפייה בגלריה
עכו השוק ביום רביעי האחרון. מחכים ללקוחות
עכו השוק ביום רביעי האחרון. מחכים ללקוחות
השוק של עכו. מחכים ללקוחות
(צילום: אסי חיים)
את מלון הבוטיק היפהפה ערבסק, הזכור לטובה מהסיורים הקודמים, היה קשה לזהות. המקום הושחת ונבזז, כיורים נעקרו וזכוכיות נופצו. בחלל המרכזי ובחדרים הסמוכים אין פריט אחד שנשאר במקומו. אנשי מקצוע מסתובבים במקום, אומדים את הנזקים ומודדים את הציוד שנהרס. מיכה פלנברג, בן 33, שהקים את המקום עם אביו אוון, מסתובב בין החדרים, נותן הנחיות לבעלי המקצוע ואז יוצא איתנו למבנה הנוסף של המלון.
ביציאה אנחנו פוגשים בחור מקומי. פלנברג לוחץ לו את היד ושואל לשלום אחיו. מסתבר שהאח נעצר על ידי המשטרה ופלנברג, כך מתברר, מתעניין בשלומו של מי שאולי היה שותף לפרעות אצלו בעסק. "עכו זה מקום קטן, זה קיבוץ. כולם מכירים את כולם. זה אדם שאני מעריך אותו, האח שלו עשה את מה שהוא עשה וזהו", הוא מנסה לתת הסבר לסיטואציה המוזרה.
אז אתה יודע מי עשה את זה? "בוא נאמר שאני יודע מי החבורה. אני לא יודע שם ספציפי, ואולי אני גם לא רוצה לדעת מי שבר לי את המקום. אני לא רוצה לעבור ברחוב ולשנוא מישהו שאולי לא היה מעורב במשהו".
איך אתה מסביר את מה שקרה? "יש פה מנטליות שונה משלנו, צריך להבין את זה. כשמוסיפים לזה מצב סוציו-אקונומי נמוך, פשע והרגשת הפקרות – זאת תערובת בעייתית מאוד. עכו העתיקה הייתה מוזנחת בערך 15 שנה. כל הילדים האלה, שהיו אז בני עשר והיום הם בני 25, זה בדיוק זה. אלה שנשארו ברחוב לא קיבלו חינוך. הם לא יודעים קרוא וכתוב בעברית, ובקושי בערבית. זה המצב. אין להם אופק, אין להם מוצא, אין להם שום דבר, אז אני מסוגל להבין את זה. כמובן שאני לא מסכים עם זה".
הופתעת? "הופתעתי מאוזלת היד של המשטרה. ארבעה ימים של פוגרום שאתה מופקר ברמות אחרות. ואולי גם חשבתי שאנחנו אחרים, מכירים פה את כולם ולא יפגעו בנו".
8 צפייה בגלריה
עכו מיכה פלנברג
עכו מיכה פלנברג
מיכה פלנברג. "יש בי כעס אבל בעיקר תסכול מהסיטואציה"
(צילום: אסי חיים)
אחרי שנת הקורונה, כשתיירות הפנים בארץ גואה, הייתה לפלנברג ולאביו ציפייה לשנה מוצלחת, ושוב הכל התנפץ. "יש בי כעס", הוא אומר. "אבל בעיקר תסכול מהסיטואציה, מעוד שנה שנתקעה ועצרה את התוכניות".
יש מחשבות שניות, לעזוב את המקום? "מחשבות יש כל הזמן, אבל אני אוהב את המקום, את היצירה שבזה. בכל מקרה אני לא מתכוון לעזוב רק בגלל שאני יהודי. אני מוכן לא להצליח, אבל אני לא מוכן לעזוב. אם ערבסק לא היה ממשיך בגלל מה שקרה, זה חתיכת עניין".
מה השלב הבא? מתי פותחים? "סגרנו את המקום להזמנות עד אוגוסט. עד אז ננצל את המצב גם לשפץ את כל שאר הדברים שהיו זקוקים לשיפוץ ונפתח מחדש טובים יותר".

להחזיר את הביטחון

דניאל ארמה, מנהל אגף התיירות בעיר, מתרוצץ בין הסמטאות בוקר וערב, מדבר עם בעלי העסקים, מארח משלחות שמגיעות כדי ללמוד ולהבין את גודל הטרגדיה. איתנו הוא מדבר על המאמצים שעושים בעירייה כדי להחזיר את הביטחון לבעלי העסקים. "אם היו אומרים לי שבוע קודם שזה מה שיקרה בעכו, בחיים לא הייתי מאמין", הוא אומר, "לשפץ עסק שנפגע זו לא בעיה. להחזיר את הביטחון למי שנפגעו זה המאמץ העיקרי שלנו עכשיו".
יש בעלי עסקים שהחליטו לוותר ולא לשפץ? "לא. האמת שעד כמה שאני יודע כולם רוצים לחזור, למרות התחושות והמראות הקשים שראינו פה".
העסקים בעיר העתיקה בעכו אחרי המהומות
(צילום: שמיר אלבז)

הם כועסים על בעלי העסקים המוסלמים שלא נפגעו? "לא חושב. צריך להבין שהתיירות נפגעה פה כמעט במאה אחוז, גם בעלי המקומות המוסלמים חטפו מכה קשה. כל בעלי העסקים המבוגרים, יהודים וערבים, יודעים שמי שעשה את זה אלה פושעים וצעירים משועממים, וכולם מוקיעים אותם".
מי מגיע היום לעיר העתיקה? "לאט לאט נקווה שיתחילו לחזור גם יהודים. כרגע המקומות בתפוסה חלקית מאוד".
את הפגיעה הקשה גם בעסקים הערבים בעיר אי-אפשר להסתיר. מרוואן (38) וחמודי (32) ברגוט יושבים לבד באלמרסא, המסעדה שלהם שנמצאת בלוקיישן היפה ביותר בנמל ובדרך כלל מלאה בסועדים בשעות הצהריים. המסעדה המצליחה, שיש לה בדרך כלל הזמנות לחודש קדימה, שוממת. האחים ברגוט, שכבר הפכו לשם דבר, הקימו לאחרונה גם בר טרנדי על אחד מגגות העיר, והם בעלי נכסים נוספים ושאיפות גדולות עוד יותר.
לשאלה מי אחראי לנזקים מצביע חמודי על הנמל המוזנח, שהפך למקום התקבצות "של צעירים שאין להם כלום", כדבריו. אבל גם אתה צעיר, אנחנו מקשים, וגם אתה גדלת פה בסמטאות. "אני, החשיבה שלי אחרת", הוא מסביר. "אני מתעסק בעניינים אחרים, אני איש עסקים".
איך הגבת למה שקרה? "הייתי בהלם. סגרתי את הבר והלכתי הביתה ואז קיבלתי הודעות ששרפו את אורי בורי ואת האפנדי. לא רציתי לדבר עם אף אחד. לא עניתי להודעות. יום למחרת ירדתי למסעדת מרקטו שנשרפה וראיתי את עומרי (השף עומרי שחר, א"ח). הוא חיבק אותי ובכה. לא ידעתי מה להגיד לו".
8 צפייה בגלריה
המסעדה שנשרפה בעכו
המסעדה שנשרפה בעכו
מסעדת אורי בורי בעכו לאחר השריפה
(צילום: שמיר אלבז)
אז מה קרה פה? "מה שקרה מחריד ממש ופגע בכולם. אבל צריך לזכור שיש הזנחה מתמשכת של המגזר הערבי על ידי המדינה. שנים שיש פשיעה קשה במגזר, אנשים חפים מפשע נרצחים מדי יום ולאף אחד לא אכפת. אנחנו כבר שנים קוראים לטפל במצב הזה".
מרוואן, האח הבכור, מצטרף לשיחה והוא מדוכא עוד יותר מאחיו. "הכתובת הייתה על הקיר. מה אפשר לצפות ממקום שכל אחד עושה מה שהוא רוצה, זורק זבל איפה שהוא רוצה, פותח דוכן כשמתחשק לו, הכל פה מתנהל כמו עולם שלישי. אין בעיר העתיקה משטרה, אין תחושה שיש פה מישהו אחראי, כל אחד עושה מה שבא לו. אני כבר מיואש, קשה לעשות עסקים במקום כל כך לא יציב, כל שנה יש מכה אחרת".
המסעדה ריקה עכשיו? "בסופי שבוע מתחיל להתמלא. אנחנו חוזרים לאט לאט. קיבלנו הרבה תמיכה מהלקוחות שלנו ואנחנו יודעים שהם יחזרו".

"ראש העיר לא נכנס לפה"

"כדי להבין את הבעיה צריך לשים את האצבע במקום הנכון", אומר ואליד קשאש, אמן מקומי שאחיו הוא בעל מאפיית המתוקים המפורסמת ממתקי קשאש בסמטאות העתיקה. "אנחנו רוצים שבעכו יתנהגו כמו בני אדם. ראש העיר לא מגיע לעתיקה ולא מעניין אותו. שמו פה כסף אבל היחס לערבים הוא קשה. זה טוב שמשקיעים בפיתוח ותיירות, אבל היחס לערבים מתחת לכל ביקורת".
אחד הדברים שמעורר זעם מתחת לפני השטח היא "הרודנות התרבותית" שכופים היהודים, לדבריו. "אני רוצה לשמר את התרבות של הערבים בעכו. למה למשל שינו את השמות של השכונות. אלו שמות מלפני הרבה שנים והחליפו אותם לשמות אחרים, של יהודים. שמו שמות שלא קשורים לעכו גם בשכונות הערביות. וזה רק דוגמה למחיקה שמנסים לעשות לערבים בעכו".
"כולם מדברים על עבריינים בעכו, ואני נגד הסיסמאות האלה. מי בנה את העבריינים? בעכו בכל שכונה יש תחנת סמים שהמשטרה יודעת עליה ונותנת לה לפעול, ונערים בגיל 14-15 עובדים בזה. אין מסגרות לילדים הערבים. אנחנו יותר מפחדים מהעבריינים האלה מאשר מהמשטרה. אלה תחנות סמים מסודרות ואני שואל למה? אנחנו רוצים חוק וסדר".
8 צפייה בגלריה
עכו האמן ואליד קשאש
עכו האמן ואליד קשאש
האמן ואליד קשאש. "רוצה לשמר את התרבות של הערבים בעכו"
(צילום: אסי חיים)
לדבריו, אי אפשר לסמוך בעכו על המשטרה, וזה מחזק את הפשע. "תשמע, באו עבריינים לערבי שיש לו עסק בעיר, ורצו שוחד, אז הוא הלך למשטרה. עצרו אותם ליום-יומיים ושיחררו, והם חזרו לאיים עליו. אז הוא הלך לעבריין יותר גדול וביקש שיעזור לו, ושילם בסוף 30 אלף שקל. אז מה השוטרים עושים? מה הם יכולים לעזור? אם נער רוצה לשרוף, אני יכול להתקרב אליו? אני מפחד ממנו גם כן. אני מכבד אותו יותר מהמשטרה, כי המשטרה לא יכולה לעשות כלום או לעזור לי".
רבים מאלה שמדברים איתנו בעיר, ערבים או יהודים, חוזרים להזנחה של הצעירים הערבים מצד אחד ולחוסר המשילות מצד שני. יחד זה מתכון בטוח לפיצוץ, שאכן הגיע כשהאירועים הפוליטיים סיפקו לו את הניצוץ. "בעכו העתיקה יש 4,000 תושבים ערבים. לילדים כמעט ואין מסגרת. העירייה לא אכפת לה. אבל גם כואבת לנו האפלייה שאנחנו מרגישים. אף ערבי לא זוכה פה במכרזים לסוויטות בסמטאות. בעכו העתיקה לא נותנים משכנתה, ובגלל המצב הכלכלי הגיעו יהודים וקנו בזול את הנכסים. וזה גורם לכעס", אומר קשאש.
מאיר דוידסון הוא יזם והבעלים של עכותיקה, אחד המלונות היפים בארץ. 20 הסוויטות שלו פזורות בסמטאות העיר העתיקה, ובזמן הפרעות נשרפו חלק מהן ונבזזו, וכך גם הבית שלו ושל תמר, זוגתו, שממוקם מעל אחת היחידות. "תשכחו מהסיפור שמנשלים אותם בגרושים", הוא טוען. "כל דירה שאני קונה - אני קונה בכסף, ולמי שאין כסף לקנות אז אין לו כסף, ככה זה עובד בכל העולם. זה שיש שכבה כלכלית שיש לה וקונה נכסים, כך זה בכל מקום. אין לזה קשר לערבים ויהודים. יש פה ערבים שהקימו מלונות וחדרים, ויש פה יהודים, ואין שום הבדל. אני לא מוציא אף אחד מהבית בכוח, אלא משלם למי שמוכן למכור. אם אנחנו לא נבוא, המקום לא ייפתח.
"אני לא אומר שאין תחושות שליליות, אבל זה ככה עם כל פיתוח. כשיש שינוי, יש תמיד מי שלא אוהב את זה ויש מי שמקנא - אז מה? זה אומר שזה בסדר מה שעשו פה? מי שרוצה לעשות עסקים ולהתפתח - יכול. ערבים או יהודים. יש פה אוכלוסייה מאוד חלשה מבחינה סוציו-אקונומית שאנחנו הסיכוי היחיד שלה. כי למשל הבית של השכנה הערבייה שלי היה שווה 200 אלף שקל, והיום, אחרי ששיפצנו פה, הבית שלה שווה מיליון ו-200 אלף שקל".
דוידסון תולה את האשמה במה שקרה דווקא במדינה ובמשטרה. "אם הייתה פה מדינה זה לא היה קורה. השבוע שמענו על החניון שקרס בירושלים - זו בדיוק הדוגמה למה שקורה בעכו. מלמעלה היה חניון והכל היה יפה וטוב, אבל מלמטה הכל רקוב. אין פה משילות, אין פה סדר והמדינה נתנה לכנופיות להתחמש. המשטרה לא אוכפת, יש פה תחנות סמים עשרות שנים ולא עושים נגדן שום דבר. אז מי שמגיע לעכו הוא כמו החונה בחניון, הכל נראה יופי, אבל מתחת לפני השטח הדברים מתפוררים, לא מטופלים, ואף אחד לא רוצה להזיז שום דבר כי אם אתה מזיז משהו, הכל יכול להתפרק. הנה עכשיו זז משהו והכל באמת התפרק. אבל אני אופטימי, כי זו גם ההזדמנות לבנות מחדש עם יסודות יציבים ובריאים".
8 צפייה בגלריה
עכו מאיר דודסון
עכו מאיר דודסון
מאיר דודסון. "מי שרוצה לעשות עסקים ולהתפתח - יכול. ערבים או יהודים"
(צילום: אסי חיים)
איך עושים את זה? "מכניסים משטרה, מחילים את החוק, סוגרים תחנות סמים, נותנים פתרון לנוער לאחרי הצהריים. אני עומד פה ומתקשר למשטרה ואומר להם שפורעים משתוללים בעיר, ואני יודע ששורפים את המסעדה של אורי בורי, ומבקש עזרה כי יש לי 30 אורחים במלון, והמשטרה אומרת לי 'אנחנו לא נכנסים לעיר העתיקה'. מה זה 'סג'עיה'? מה זה 'לא נכנסים לעיר העתיקה'? הבעיה שלנו היא שהמשטרה מפוחדת, יש לנו משטרה עם זנב בין הרגליים. אני יכול להבין שבלילה הראשון לא הבינו מה קורה, אבל מה בלילה השני והשלישי? את עכותיקה שרפו בלילה השני. מה שלא עשו בלילה הראשון נהרס למחרת.
"זה בלתי נתפס מה שקרה פה עם המשטרה. כשהתחילה ביזה, העירייה רצתה לשים דלתות כדי לאטום לפחות באופן חלקי, כדי לעזור, אבל המשטרה לא אישרה להם להיכנס ולא אישרה לנו להביא אבטחה שלנו. אני חושב שמה שעמד מאחורי זה הם ועדת אור ואירועי שנת 2000, שהמסקנה שם הייתה שלכל מקום שנכנסה משטרה זה גרם להרוגים, והרוגים זה הסלמה. אבל לקחו את זה מקצה אחד לקצה השני, והם לא היו פה לגמרי. היו פה סתם בוזזים שנכנסו ופרצו ואף אחד לא עצר אותם. בזזו לנו גם את הדירה הפרטית".
אבל למרות שהפרעות הותירו בו צלקת, דוידסון לא מאבד את האמונה במפעל חייו. "אני מאמין מאוד בעכו ומאוד מאמין באנשים של עכו. היחידים שעזרו לנו זה שכנים ערבים. היינו צריכים לעשות בחירה, האם לבחור באהבה או לבחור בשנאה. אנחנו בוחרים באהבה. אנחנו צריכים לחזור להפעיל פה מלון ועסק, וכששאלנו את עצמנו אם אחרי ששרפו לנו את המלון אנחנו חוזרים להשקיע פה, אז כן, אני מאמין שאין לי מקום אחר ואני בוחר באהבה".
התכנון של דוידסון הוא לחזור לפעילות אחרי שיפוץ באמצע יולי. "אפשר כבר להזמין חדרים ואני לוקח סיכון שלא תהיה הלימה בין המאמץ לבין כמות האנשים שיבואו, אבל אני אופטימי".

העושר מנקר עיניים

בין הסמטאות פגשנו במקרה את נורית פורן, שכבר שנים מארגנת סיורי אוכל בעכו. הסוחרים כבר מכירים אותה, מחבקים ומנשקים ואולי קצת מתרגשים כמוה. אם נורית פה, סימן שיהודים מתחילים לחזור. ובאמת, אחרי כמה שבועות נורית עושה ביקור הכנה לקראת סיור ראשון שהיא מתכננת להביא לסמטאות העיר העתיקה מאז פרוץ המהומות.
"אני ברכבת הרים מטורפת. זה נע מכעס לחמלה לעצב ואז לתקווה. זה היה כמו באבל. זה משהו שאני עוד אצטרך לעכל, וכשהודיעו לי שגם נפטר בן אדם במלון של אורי בורי זה גמר אותי לגמרי. ידעתי שיהיה פה בלגן, כי אני רואה את הצעירים האלה בסיורים ואני מכירה. אנשים יודעים. זה נורא נחמד להתייפייף, אבל רוב הפורעים הם מבפנים, מתוך עכו, והם שרפו והרסו את כל העסקים של היהודים. זה נוער צעיר שלא רואים אותו ממטר ואין לו מה להפסיד, ולא מתאים לו לראות את כל העושר הזה מול העיניים, כשלהם אין כלום והם לא חלק מזה. הם רק חיכו בצד שמשהו יקרה, והם התלבשו על זה.
8 צפייה בגלריה
עכו מדריכת הטיולים נורית פורן
עכו מדריכת הטיולים נורית פורן
נורית פורן. חוזרת להעביר סיורים בעיר העתיקה
(צילום: אסי חיים)
"כשזה קרה קיבלתי טלפונים מכל הערבים שאני עובדת איתם, שיחות בלתי פוסקות, וכשאתה שומע מהצד השני שהם גם מפחדים, אתה מבין שזה לא חד צדדי. הפחד הוא משני הצדדים. פתאום הבנתי שאני לא לבד בתוך הסיפור הזה, וכששמעתי מהחברים הערבים, שבגוף שלהם ניסו לעצור את הפורעים שאיימו גם על החיים שלהם, אתה מבין שזה קומץ שמנסה לגמור לנו את החיים. כשהבנתי את זה לרגע לא חשבתי שאני לא אחזור לסיורים בעתיקה. כמובן כולם ביטלו והשבוע אני חוזרת בפעם הראשונה, ואדבר על הכל. לא מטאטאים שום דבר מתחת לשטיח. הסוחרים רוצים לדבר ואני רוצה שישמעו אותם".
נורית מובילה אותנו לאכרם קשאש, שעמל על הכנת נמורה, כנאפה ובקלוואה. משפחת קשאש הגיעה לכאן בשנת 1915 מלבנון והדור הרביעי כבר עובד בעסק.
מה אתה חושב על מי שמחרים אתכם ולא מוכן להגיע? "תתנו עונש למי שעשה טעות, לא לנו. אנחנו חייבים לחיות ביחד, ערבים ויהודים. תבואו לעכו לדבר איתנו, תראו איך אנחנו חיים. היום הייתי אצל השכן שלי שמעון מלכה, ששרפו לו את המחסן. שמעון תמיד נותן תבלינים על החשבון, כשנכנסים לא אומרים לו שמעון, אלא אומרים לו אח. אנחנו אחים, חיים ביחד. אנחנו גדלנו 13 אחים בחדר אחד בדירה עם שירותים משותפים לשכנים היהודים. אמא שלי תמיד אמרה לי שהשכנים הם אחים שלנו".
אבל מי שעשה את זה הם כנראה אנשים מעכו. "מי שעשה את זה אין לו מה להפסיד. ילדים שמוכרים סמים, לא בעלי עסקים או משפחה. אנחנו משלמים על מה שהם עשו. אנחנו לא עשירים בכסף, אבל עשירים בלקוחות שלנו. מי שמגיע מתל אביב מרגיש שהוא בבית. עכו זה לא אבן ולא ים, זה בני אדם".
אבל לא כולם מוכנים להסתפק בהסבר שמדובר רק בעבריינים. "בתור תושב שגר פה אני לא מוכן לקבל את זה. זה לא עבריינים, זה סתם סיפורים", אומר לב, נהג המונית שלוקח אותנו לעיר העתיקה. "צריך להעניש אותם, ואם הם יגידו לילדים שלהם שאנחנו חיים פה ואף אחד לא יוציא אותנו מפה, הם יבינו. אני חושב שלא צריכים להיכנס לעיר העתיקה ולעשות חרם, כי אי אפשר ככה. הם לא יכולים להוציא אותנו מפה, ואם מחר תהיה פה מלחמת אזרחים, אנחנו ננצח בכל מקרה, אז עדיף להם שיירגעו. אם הם לא יירגעו לא יהיה להם טוב, והם יודעים את זה".

"היהודים פיתחו את עכו"

את סעיד אבו בכר (78), בעל מסעדת החומוס המפורסמת, אנחנו מוצאים במקום הקבוע שלו, על הקופה. המסעדה מלאה, בעיקר בערבים תושבי עכו אבל סעיד יודע שזה זמני. "בעכו אנחנו גרים ביחד. הלקוחות שלי זה יהודים וערבים. מה שקרה פה זה שהעבריינים תפסו טרמפ על ההפגנה של הילדים, שרפו וגנבו בשבילם ולא בגלל ההפגנה, וביישו אותנו. אני יודע שנישאר משפחה, גדלנו אחד עם השני ואין דרך אחרת".
8 צפייה בגלריה
עכו סעיד אבו בכר
עכו סעיד אבו בכר
סעיד אבו בכר. "הלקוחות שלי זה יהודים וערבים"
(צילום: אסי חיים)
מולו בשוק הדוכן של עבד אדורה, הדייג שמספק דגים להרבה מהמסעדות בשוק, ובין השאר למרקטו שנשרפה כליל, ונראה שהוא רוצה לדבר ומחפש לשתף בטראומה שעברה עליו. "אומרים שאיך שאתה שותל עץ ומה שאתה נותן לו, הוא מחזיר לך בסוף. או תפוז מר או תפוז מתוק. ככה זה עבד אצלנו. במשך שנים הזניחו את המגזר, גם בענייני חוק ונשק, וחשבו שזה יישאר במסגרת של המגזר, עד שזה יצא החוצה מולם ונגדם".
מי אלה? "אלה אנשים בלי חלום ובלי עתיד. מה שקרה זה נוראי. ראיתי את זה מול העיניים. המשטרה לא יכלה להגיע והתקשרו אלי ממרקטו, אז הלכתי להוציא אותם בעצמי. ממש הברחתי אנשים מהמסעדה ולצערי לקחתי אותם למלון אפנדי, שחשבתי ששם זה המקום הבטוח, ואז שרפו את המלון. זה כאב לי. היהודים שנכנסו לעיר פיתחו אותה, והם ממש לא מפריעים לי. הם שיפצו ונותנים עבודה לאנשים והרימו את עכו, אבל יש משהו אחד קטן שצריך להבין. אם לא היו מתקרבים לאל אקצא לא היה קורה כלום. זה קרה בחודש חג ועשו את זה בכוונה, ואז האנשים לא יכלו לשתוק. זה בסדר לעשות הפגנות, אבל לא מעבר לזה. לא באלימות. הבעיה פה שהמשטרה לא שולטת. אם זה היה נמשך עוד יומיים, הייתה פה סכנה אמיתית למדינה. כואב לי מאוד על האנשים שנפגעו, על הנכסים, על העבודה שנגמרה, על הצימרים שנשרפו".
8 צפייה בגלריה
עכו הדייג עבד דורה
עכו הדייג עבד דורה
עבד אדורה. "כואב לי על האנשים שנפגעו"
(צילום: אסי חיים)
אני עוזב את עכו קצת יותר אופטימי מכפי שהגעתי. אולי באמת היה צריך שהבולען הזה, כמו בדימוי של דודסון, ייפער ויחשוף את מה שמבעבע מתחת לפני השטח כדי שנבנה יחד יסודות בריאים ויציבים יותר לחיים משותפים. בסופו של דבר, לאף אחד מהצדדים אין באמת ברירה אחרת.

"אחד האירועים הקשים בתולדות עכו"

תגובת עיריית עכו: "העיר עכו חוותה את אחד האירועים הקשים ביותר בתולדותיה על רקע לאומני ואשר פגעו במרקם היחסים העדין שבין יהודים וערבים. כל ניסיון לתלות את הפרעות בחוסר השקעה הן מגוחכות ביותר. מדובר בעבריינים שביצעו חיסול חשבונות עם נכסים של יהודים והכל באצטלה של לאומניות. בימים אלה אנו אוספים את השברים ועושים הכל כדי להחזיר את הביטחון האישי לתושבים במטרה להשיב את החיים למסלולם.
מיד לאחר הפרעות, ביקר ראש העיר עכו, שמעון לנקרי, פעמים רבות בעיר העתיקה, נפגש עם תושבים ערבים ויהודים ועם בעלי עסקים. ראש העיר אף קידם מפגשים מיד עם פרוץ המהומות עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושרי ממשלה, ביניהם שר האוצר, השר לבטחון פנים, שר התרבות, שרת התיירות ורבים נוספים ואף סייר עם חלקם בעיר העתיקה.
נדגיש, שכמעט מדי יום ביומו, מסייר ראש העיר בעיר העתיקה ובוחן מקרוב את התקדמות המיזמים שנפגעו. כמו כן, לראש העיר יש סגן ערבי מהתנועה האסלאמית (הסגן היחיד בארץ) שמטפל בענייני המגזר בכל ימות השנה. אגב, בבחירות האחרונות 91% מהמגזר הערבי תמכו בראש העיר וזה אומר הכל.
העיר עכו חובקת את כל הדתות וכל התרבויות וזה מה שהופך אותה לייחודית בנוף העולמי. שמות הרחובות העבריים בעיר העתיקה לא שונו מזה 30 שנה, כך שלא ברור מהיכן הטענה ששונו שמות עבריים בשכונות הערביות.
העיר עכו היא בין הרשויות המשקיעות ביותר בחינוך ילדי העיר, ללא הבדל גזע ודת. על פי נתוני המחקר האחרון, עכו ניצבה במקום הראשון בהשקעה בחינוך פר תלמיד (34,366 שקל פר תלמיד). ילדים ובני הנוער של העיר העתיקה, כמו שאר ילדי העיר, נהנים מחוגי העשרה ומפעילויות חינוכיות בלתי פורמליות ופעילויות חברתיות באמצעות מתנ"סים הפועלים בעיר העתיקה עצמה לאורך כל ימות השנה, וזאת לצד תנועות נוער במימון העירייה וכן מועדוני נוער ועמותות הנתמכות על ידי העירייה. בנוסף, ישנו מרכז קהילתי בעיר העתיקה העושה עבודה חברתית וקהילתי וכן מרכז לילדים ונוער בסיכון. בשנים האחרונות נבנו במגזר הערבי בתי ספר חדשים, ואחרים אף שודרגו ולאחרונה נבנו שני אולמות ספורט עבור ילדי המגזר הערבי.
באשר לסוגיית מכרזי הנכסים בעיר העתיקה, הרי שמרבית הנכסים שיוצאים למכרז הם בבעלות רשות מקרקעי ישראל, החברה לפיתוח עכו העתיקה או רשות העתיקות. רק גופים אלה הם אשר מפרסמים מכרז למכירת נכסים, כך שהעירייה אינה צד במכירת נכסים מסוג זה. אגב, רוב הנכסים היוצאים למכרז במנהל נרכשו ע"י ערבים, אם זה דירות מגורים, מלונות בוטיק או מסעדות. כך ש-90% מהעסקים בעיר העתיקה הם בבעלות ערבים".
תגובת משטרת ישראל: "בעקבות ריבוי האירועים בעכו בעת הפרעות, נערכה המשטרה ותגברה את כוחותיה על מנת לצמצם את הפרות הסדר, הכל במטרה לשמור ולהגן על שגרת חייהם של התושבים. משטרת ישראל ערכה במהלך האירועים הערכות מצב יומיות ופעלה לפי ההתפתחויות בעיר, כאשר התיעדוף שניתן הוא ראשית לאירועים מסכני חיים בהם אירועי הצתה כאשר עשרות אורחים חולצו על ידי שוטרים, לוחמי אש ואזרחים, ובכך הצילו חיים.
במהלך המהומות ולאחריהן, במסגרת מבצע "חוק וסדר", נעצרו בעיר עשרות מתפרעים, בהם חשודים בירי, הצתות, השחתת רכוש, גרימת נזק, יידוי בקבוקי תבערה ועוד. תיקי החקירה באירועים השונים מתנהלים כעת ובחלקם הוגשו כתבי אישום.
בעכו מוצבים בשבועות האחרונים עשרות שוטרים ולוחמי מג״ב הפועלים לשמירת הסדר הציבורי ולהשבת השקט והביטחון לתושבי העיר. שוטרים ולוחמים אלו עוסקים בהבאת פורעים ועבריינים לדין והשמתם מאחורי סורג ובריח, ובכך לאפשר לציבור שומר החוק בעיר לנהל אורח חיים איכותי ובטוח.
משטרת ישראל תמשיך להגיב ולטפל בכל אירוע במקצועיות ותשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותה במטרה להגן על שלום הציבור תוך שמירה על חיי אדם ורכושם".


פורסם לראשונה: 08:16 , 11.06.21