כשאבי אורבן עבר מהרצליה לסיליקון וואלי, קליפורניה בשנת 1985, התגוררה בעיר קהילה ישראלית קטנה. העיר, השוכנת בדרום מפרץ סן פרנסיסקו, רק החלה לגבש את מעמדה כמרכז הטכנולוגיה בארה"ב מספר שנים קודם לכן. כל מי שעסק בהייטק וסטאראפ ביקש להגיע אליה. עם השנים, ניו יורק הפכה למרכז ההייטק הראשי בארצות הברית, אך הסיליקון וואלי – או בעברית, עמק הסיליקון – עדיין משמש כביתן של ענקיות הטכנולוגיה כמו גוגל, אפל, פייסבוק (Meta), אינטל, אנבידיה, נטפליקס ועוד, ושומרת על מעמדה כסמל לחדשנות ויזמות.
כתבות קודמות בפרויקט "חלום אמריקני":
אורבן, היום בשנות ה-70 לחייו, עסק במשך 25 השנים הראשונות למגוריו בעיר בהייטק ולאחר מכן, עשה הסבת מקצוע והתחיל לעסוק בנדל"ן, תחום בו אפשר לעשות לא פחות כסף מהייטק כשמסתכלים על מחירי הבתים באזור.
הסיליקון וואלי נחשב לאחד האזורים היקרים ביותר למגורים בארצות הברית. הביקוש הגבוה למגורים בקרבת חברות ההייטק, בשילוב היצע מוגבל של קרקעות ומגבלות בנייה, דוחף את מחירי הנדל"ן לשיאים. בתים בפאלו אלטו ומאונטיין וויו עולים בממוצע בין 2.5 ל-3 מיליון דולר, בעוד שבסן חוזה, העיר הגדולה ביותר באזור הסיליקון, המחיר החציוני של בית עומד סביב 1.5–2 מיליון דולר. ולא מדובר בחווילות פאר, אלא בבתים צנועים למדי. בית בסאניווייל – אזור אזור מגורים פופלארי בקרב ישראלים – המשתרע על פני 135 מ"ר למשל, עולה 2.2 מיליון דולר. גם דירות וטאונהאוסים, שהיו פעם אופציה "זולה יותר", עולים כיום בדרך כלל מיליון דולר ומעלה. כתוצאה מכך, מגורים בסיליקון וואלי נחשבים לפריבילגיה יקרה.
אבי ואשתו יעל, כמו רבים מהישראלים שהגיעו לעיר, התכוונו להישאר רק מספר שנים אבל היום כבר סופרים את שנתם ה-42 במקום. מאז שעברו לשם נולדו להם שני ילדים וארבעה נכדים. אחד מהם עדיין גר בסיליקון וואלי, נשוי ואב לשניים, והשני עבר לגור בפוארטו ריקו.
"רוב ילדי החברים הותיקים שלנו גרים בארה"ב, אבל יש לי חבר ותיק ששלושת ילדיו עברו לגור בארץ ועוד אחד שבנו עבר לארץ", אומר אורבן בשיחת טלפון מברלין לשם טס ללמוד גרמנית עם אשתו.
כשבני הזוג עברו לעיר, לא היו שם מסעדות ובתי קפה ישראלים, לא היה פרלמנט ישראלי בימי שישי בבתי הקפה, לא היו שבטי צופים, גרעין צבר, הרצאות בעברית או הופעות של זמרים ישראלים.
היום, אומר אלון מטס תושב העיר מזה 15 שנים, אם רק ירצה, הוא יכול ללכת מדי יום למפגשים שונים של ישראלים בקהילה ועדיין לא יספיק ללכת לכל האירועים. יש ערבי שירה בציבור, הרצאות, הופעות, מסיבות בחגים, קבוצות כדורעף, מועדון אופנוענים ועוד.
מטס הגיע לסיליקון וואלי מגבעת שמואל, עם אשתו הילה, שתי ילדות בנות חמש ושנה ובת הזקונים נולדה בארה"ב. הוא יזם טק בעל חברת הסטארטאפ Strawberry.me שגידל את בנותיו כמעט כמו כל הישראלים בעיר על אהבת ישראל, ביקורים בארץ, עברית בבית והצופים. מה הפלא שבתו הבכורה, היום כבר בת 20, החליטה ללמוד בישראל.
"בדיוק דיברתי אתה והיא אמרה שהיא נכנסת למקלט" הוא אומר, "היא התרגלה לזה ולא מתרגשת. היא היתה אמורה להתחיל כאן קולג' אבל ברגע האחרון טסה לארץ באוגוסט 2023, לשנת "גאפ". שנה שהיתה אמורה להיות כיף וטיולים ואז הכל התהפך. היא הלכה להתנדב בקיבוץ נירים בקטיף אבוקדו, חזרה לפה וברגע האחרון החליטה שקולג' אמריקאי זה לא הדבר הנכון עבורה והלכה לתוכנית הבינלאומית ברייכמן. היא כבר שנה שניה שם", הוא אומר בגאווה.
נולדו בארה"ב, מתגייסים לצה"ל
משהו מעניין קורה לילדי הישראלים בסיליקון וואלי. רבים מהם מספר מטס, מחליטים לנסוע לארץ ללמוד או להתגייס לצבא למרות שחלקם הגדול בכלל נולדו בארה"ב או עברו לשם בגיל צעיר ואינם מחוייבי גיוס. זו תופעה שנתקלים בה בעיקר בשנים האחרונות.
אז למה בעצם? זה ככל הנראה שילוב של מספר דברים: תנועת הצופים אליה רבים מילדי הישראלים מצטרפים מגיל צעיר ואולי גם בגלל הפרוגרסיביות הקיצונית של מערכת החינוך בעיר. ככל שהשנאה לישראל במגמת עליה, כך הנאמנות והפטריוטיות הישראלית של ילדי המהגרים, עולה.
מטס מודה בצער שההשפעה של המדיה ומערכת החינוך הפרוגרסיבית על הקהילה היהודית הינה משמעותית. "אנחנו מתחילים לאבד את היהודים וזה מאוד מפחיד אותי, אבל לילדי הישראלים עם זאת, יש ריאקציה הפוכה. הם נותנים "פוש-באק" ונהיים פחות פרוגרסיבים כתוצאה מזה. יש ילדי ישראלים שהשתתפו בהפגנות של ה-BLM (תנועת חיי שחורים חשובים - א.א) והתפכחו כשראו מה קורה. פתאום החברים שלהם מתחילים להפנות להם עורף ומשתפים דברים במדיה החברתית שלא מחליקים טוב בגרון. ראיתי הרבה ילדים שאיבדו חברים בגלל זה".
"ארגון המורים הוא ארגון מאוד מאוד חזק ומאוד אנטי-ישראלי באופן מוצהר. הוא מוציא הודעות מזעזעות נגד ישראל. תוכנית הלימודים האתנית נתנה פתח לכל מורה לעשות וללמד מה שהוא רוצה. זהו הסוס הטרויאני שדרכו מכניסים לתוכנית הלימודים מסרים אנטי ישראלים. אנו די נרדמנו בשמירה מהבחינה הזאת"
מטס מדגיש שהוא לא נתקל מעולם באנטישמיות בעיר וגם לא ילדיו. אף אחד לא הסיר מזוזות או הוריד את שרשרת מגן הדוד, אנשים מדברים עברית ברחוב ובסופר באופן חופשי. התקרית שקרתה בסן חוזה שם הותקפו שני ישראלים במסעדה לאחר שדיברו עברית, היא תופעה חריגה, הוא אומר.
אז אנטישמיות אולי לא תראו ברחוב, אבל היא עושה את דרכה לכיתות הלימוד בקלילות, באין מפריע, במסווה ובברכת משרד החינוך המקומי. זה התחיל עם הלימודים האתניים במסגרתם מלמדים מורים על "ג'נוסייד" - רצח העם בעזה, תולים מפת פלסטין על הקיר בכיתה, תוך כדי התעלמות מופגנת מכך שאין מדינה כזאת ומציגים סילופי עובדות כאמיתות.
"ארגון המורים הוא ארגון מאוד מאוד חזק ומאוד אנטי-ישראלי באופן מוצהר" אומר מטס. "הוא מוציא הודעות מזעזעות נגד ישראל. תוכנית הלימודים האתנית נתנה פתח לכל מורה לעשות וללמד מה שהוא רוצה. זהו הסוס הטרויאני שדרכו מכניסים לתוכנית הלימודים מסרים אנטי ישראלים. אנו די נרדמנו בשמירה מהבחינה הזאת. קאר - השדולה האיסלאמית, דחפה את תוכנית הלימודים הזאת ואג'נדות משלהם ולנו לקח זמן להבין מה קורה".
הקהילה הישראלית ביחד עם הקואליציה היהודית באזור המפרץ, שהוקמה בעקבות הדברים, מנסים להלחם בתוכנית. הם שלחו אוטובוסים לסקרמנטו, בירת קליפורניה, שם נמצאת זירת הקרב המרכזית במטרה לעצור את תוכנית הלימודים האתנית שעתידה להכשיר את הדור הצעיר הבא לשינאת ישראל. זה לא ממש עזר.
הבעיות עם הסנטימנטים האנטי-ישראלים לא מסתיימות בכיתות בתי הספר. אחרי ה-7 באוקטובר, בעיר סאניווייל, עיר בה מתגורר הריכוז הגדול ביותר של ישראלים בחוף המערבי, התכנסה מועצת העיר לקריאה להפסקת האש ולגינוי "רצח עם בעזה". התושבים, לדבריו של מטס, נדהמו. "נתפסנו לא מוכנים. הבנו שעשו לנו אמבוש", הוא אומר. ארגון קאר חדר לכל מקום בעיר ודחף את הנושא, ובמאמץ סיזיפי ונחוש הצליחו גם להכניס נציגים מוסלמים לוועדת בתי הספר.
עם תוכנית לימודים אנטי-ציונית, למה בעצם הישראלים של הסיליקון וואלי לא שולחים את ילדיהם לבתי ספר פרטיים יהודים? כסף הרי לא ממש מהווה בעיה. האמת היא שגם כשמרוויחים יפה, לא פשוט להיפרד מ-40-60 אלף דולר לשנה שכר לימוד עבור כל ילד (שכר הלימוד עולה ככל שעולים חטיבה). חלקם אכן שולחים את ילדיהם לבתי ספר יהודים, אבל בתיכון רבים מהילדים כבר עוברים לבתי ספר ציבוריים.
בניגוד לקהילות ישראליות אחרות בארה"ב, מה שמאפיין את הישראלים של הסיליקון וואלי הוא שחלקם מגיעים מראש לזמן מוגבל, בעיקר האקדמאיים אבל גם אלו העוסקים בהייטק. כך שיש הרבה תנועה לשני הכיוונים – פנימה והחוצה
עידו שגב, אב לשלושה ילדים בני 18, 17 ו-14 מתנחם בעובדה שבבית הספר של בתו הקטנה לא תכלל תוכנית הלימודים עד השנה הבאה, ואז הם כבר ישברו את הראש מה לעשות.
"על השניים הגדולים התוכנית הזאת פסחה למרבה המזל," אומר שגב. "הלימודים האתניים קשורים לאיך שהאמריקאים מבינים את העולם. פה בארה"ב זה עניין של צבע ואתניות והעולם נבחן בעדשות האלו. הבעיה היא שאנו לא בצד הנכון של המוסר והכח". לפני שעבר לסיליקון וואלי, גר שגב עם משפחתו בסין במשך שש שנים, שם עבד עבור אינטל עד 2017. "גרנו שם בעיר קטנה של שבעה מיליון איש. הילדים דיברו סינית אבל הספיקו כבר לשכוח".
בתו הבכורה עכשיו ממתינה לקבל תשובות מהאוניברסיטאות אם התקבלה ללימודים. "היא מתלבטת אם לעשות צבא קודם ותצטרך לקבל החלטה ב-1 באפריל" אומר שגב. "היא אמנם לא נולדה כאן אבל גדלה כאמריקאית ובכל זאת, כמו הרבה ילדי ישראלים רוצה לשרת. אין לי את המספרים המדוייקים של ילדי הישראלים המתגייסים לצה"ל אבל המספר נמצא בשיא עכשיו".
חוץ מהחשש מהמסרים ה"ווקים" בבתי הספר ומשטיפת הראשים לדור הבא, הסיליקון וואלי הוא מקום די אידאלי לחיות בו, אומר שגב. "יש כאן מזג אוויר טוב, טבע, תרבות, ספורט, אמריקה במיטבה. ויש לך גם הזדמנויות תעסוקה ולהיות בחזית הטכנולוגית, הזדמנויות תעסוקה וסטארטאפים. יש כאן עיר ישראלית לכל דבר, עם מועדון אופנוענים, קבוצות כדורעף וחיי חברה עשירים. כל שבוע אני גם מארח משחקי פוקר אצלי בבית".
הקבלנים הישראלים הגיעו מלוס אנג'לס
מדי שישי יושבים ההייטקיסטים בבית קפה אחר הצהריים ומדסקסים בעיקר מה שקורה בארץ. בקרוב מאוד הם יוכלו גם להעביר את השיחות האלו למרכז ה-JCC, מרכז המתנ"ס היהודי שם אלון עם עוד שותפה עומדים לפתוח בית קפה בסגנון ישראלי אחרי פסח.
רבים מתושבי העיר הישראלים – וגם אלו שאינם – נהנים לאכול באחד מששת הסניפים של רשת המסעדות של היזם אורן דוברונסקי, "החומוס של אורן", המגישה אוכל ישראלי אותנטי מצוין. שם גם נפגשות שלוש קבוצות הישראלים השונות המתגוררות בעיר – ההייטקיסטים, האקדמאים שמגיעים לפוסט דוקטורט וגם תואר ראשון או שני והקבלנים – או בשפת המקום, אנשי הקונסטרקשן.
6 צפייה בגלריה
החומוס של אורן בסיליקון ואלי. מקום מפגש פופולרי לקהילה הישראלית
(צילום: עמוד האינסטגרם)
קבוצת הקבלנים היא האחרונה שהגיעה לעיר, ואתם נמנים בעיקר כאלו שנדדו מלוס אנג'לס לאחר שזו הפכה למלאה מדי בקבלנים והם גילו שהם יכולים להרוויח בכיף מבלי להתחרות בעשרות קבלנים אחרים על אותם לקוחות.
בניגוד לקהילות ישראליות אחרות בארה"ב, מה שעוד מאפיין את הישראלים של הסיליקון וואלי הוא שחלקם מגיעים מראש לזמן מוגבל, בעיקר האקדמאיים אבל גם אלו העוסקים בהייטק. כך שיש הרבה תנועה לשני הכיוונים – פנימה והחוצה.
ומה בקשר לקשר בין הקהילה הישראלית והיהודית-אמריקאית? מסתבר שאין ממש. "רוב הישראלים בסיליקון וואלי מתרכזים בתוך עצמם", אומר אורבן. "אשתי יעל עבדה כמורה בבית ספר בפאלו אלטו אז היתה לה אפשרות ליצור קשר עם הקהילה האמריקאית, אבל אין מספיק קשרים כאלו".
הקהילה הישראלית האמידה של הסיליקון וואלי מקפידה לתרום כספים לארגונים שונים בארץ אבל לא רק. זמן קצר לאחר ה-7 באוקטובר, בני הזוג אורבן שמעו על מתנדבים בני 60 פלוס שהתנדבו לעזור בשיקום הקיבוצים שנפגעו בעוטף עזה והחליטו להצטרף. "היינו אמורים לנסוע לחודש לאירופה, אבל ביטלנו את הטיול ובמקום נסענו להתנדב בנירים ארבעה שבועות. יעל עבדה בגינון ואני בשיקום הבתים שנפגעו שם", אומר אבי. "בנובמבר האחרון קיבלנו פניה מקיבוץ ניר עוז על כך שדור ההמשך החליט לא לשוב לקיבוץ. הם גייסו גרעין של צעירים שסיימו אוניברסיטה כדי להיות דור ההמשך שם והיו זקוקה ל-200 אלף דולר כדי לסיים את הבניה. מיד התארגנו לעזרה וגייסנו קרוב ל-140 אלף דולר. אנו מנסים עכשיו לסגור את הפער".
