העיר הכי יהודית בארה"ב, היא כמעט גם העיר הכי ישראלית: ברוכים הבאים לניו יורק, העיר עם האוכלוסייה הישראלית השניה בגודלה בארה"ב (אחרי לוס אנג'לס). כמה גדולה? תלוי את מי שואלים, אבל הערכה היא כי מדובר בכ-150 אלף איש. העיר תמיד היוותה מוקד משיכה עבור ישראלים, היא שוקקת חיים כמו תל אביב, מלאה במקומות בילוי, מוזיאונים, תיאטראות, מועדונים ומסעדות טובות.הנקודות הפחות אטרקטיביות הן מזג האוויר הבלתי נסבל בקיץ, הלחות הגבוהה ויוקר המחיה – שוב, כמו בתל אביב.
כתבות קודמות בפרויקט
כבר מתחילת ההגירה הישראלית לארה"ב, ניו יורק היוותה מוקד משיכה משמעותי. אחת הוותיקות בעיר היא אשת הנדל"ן הישראלית ג'קי טפליצקי שסוגרת בימים אלה 36 שנה בתפוח הגדול. כשנכנסה לתחום הנדל"ן, היא ידעה עד כמה חשובים קשרים חברתיים כשאתה רוצה לעשות עסקים בעיר אבל לקח לה קצת זמן להבין איפה יוצרים אותם.
"אני למדתי את זה בדרך הקשה. בהתחלה חשבתי, מה הבעיה? יש גורדי שחקים ומיליוני דירות, אבל מעדתי ונפלתי לתהום. למה? כי לא היו לי קשרים חברתיים. יש פה יש קליקה של אנשים עם קשרים מאוד חזקים ואם את לא בחברה הזאת, לא תוכלי לעשות עסקים. הבנתי שאם אני רוצה להיכנס לקליקה של ההיי-סוסיאטי, אני צריכה להיות במקומות הנכונים".
אז טפליצקי הוציאה בזמנו את ילדיה מבית הספר הציבורי והעבירה אותם לבית ספר פרטי שעלה לה 50 אלף דולר לשנה עבור כל ילד. ההשקעה הזאת הוכיחה את עצמה והיא התחילה ליצור קשרים חברתיים עם הורים אחרים, אנשים אמידים בעלי דירות במיליוני דולרים וכשהם רצו למכור או לקנות, הם פנו אליה או הפנו אליה חברים. כך היא בנתה את הקשרים האלו בהדרגה וביססה את מעמדה בעיר בתחום הנדל"ן.
"הילדים שלי, היום בני 27 ו-30, יגידו לך עד כמה ההחלטה שלי היתה נכונה", אומרת טפליצקי. "הם התנסו בשני העולמות והקשרים החברתיים שיצרו בבית הספר הפרטי, עזרו להם בבגרותם בחיים העסקיים שלהם".
טפליצקי עובדת בדאגלאס אלימן, אחת מחברות התיווך והנדל"ן הגדולות והוותיקות בארה"ב. לדבריה, בגלל מחירי הדירות המאוד גבוהים בניו יורק, ישראלים רבים בוחרים לגור בווילאמסבורג, ברוקלין או בהובוקן וטנפליי בניו ג'רזי, שם הם יכולים לרכוש בתים עם חצרות במחירים זולים יותר מאשר דירה במנהטן. הם ממשיכים לעבוד בניו יורק ומגיעים אליה ברכבת, בסאבווי ובאוטובוסים, מרחק נסיעה של חצי שעה - תלוי במיקום.
לדברי טפליצקי וישראלים נוספים בקהילה, הדמוגרפיה של הישראלים המגיעים לעיר בשנים האחרונות השתנתה מאוד בהשוואה לאלו שהגיעו אליה בשנות ה-80' וה-90'.
"כשאני הגעתי לעיר, הרבה ישראלים כאן היו צעירים אחרי צבא, הם התעסקו בין השאר בהובלות, שיפוצים ועגלות, ולא היתה את השכבה של האנשים המאוד משכילים שרואים כאן היום, כאלו שהגיעו לעשות MBA ולעבוד בהייטק", אומרת טפליצקי. "עלות החיים במנהטן גם היא מאוד גבוהה היום. אי אפשר לחיות כאן בפחות מ-300-200 אלף דולר בשנה, אז האנשים שמגיעים מהארץ, נמצאים ברמה כלכלית אחרת מאשר אלו שהגיעו בעבר".
450 סטארט אפים ישראלים בניו יורק
גיא פרנקלין הוא אחד מאותם הייטקיסטים שג'קי מדברת עליהם. לניו יורק הוא עבר לפני 13 שנים ביחד עם אשתו ובנם ושם נולד גם בנם הקטן, היום בן 11. "עבדתי כרואה חשבון בארץ וקיבלתי הצעה מפתה לעבוד בארנסט אנד יאנג" הוא מספר. "התחלתי לזהות טרנד של סטארטאפים ישראלים שהתחילו לעבור לניו יורק, זאת כשבזמנו הם עברו לסן פרנסיסקו והסיליקון וואלי. מאחר ולא הצלחתי למצוא רשימה שממפה את כולם החלטתי לפתח מפה אינטראקטיבית של מנהטן, כך שבכל יום, את יכולה לראות את מספר הסטארטאפים הישראלים שפועלים נכון לאותו בוקר בניו יורק. כשהתחלתי אותה היו 56 סטאראפים ישראלים על המפה, היום יש כבר 450".
ההייטקסטים הישראלים קיבלו הרבה תמיכה מראש העיר היוצא אריק אדמס ובמיוחד לאחר ה-7 באוקטובר. "ערכנו בביתו מפגשים להייטקים ישראלים, הוא עזר לנו בכל דבר אבל אני חושב שהרוח הגבית הזאת תפסק עם ראש העיר החדש. אנו נכנסים לתקופת אי ודאות החל מינואר וזה דבר מאוד לא בריא לעסקים".
עם זאת, פרנקלין מנסה להישאר אופטימי ולהאמין שזוהרן ממדאני לא יצליח לממש את כל ההבטחות שלו שיפגעו באנשי העסקים, הנדל"ן והייטקיסטים כמוהו. "הוא טוען שהוא רוצה לעשות תחבורה בחינם – על פניו זה נשמע טוב אבל המדיניות הזאת שהכל יהיה שווה עבור כולם, לא עבדה בשום מקום ולדעתי זה גם לא יעבוד כאן. העוצמה של הקהילה העסקית תגרום לכך שהוא לא יוכל לממש את כל ההבטחות שלו".
לפני מספר שבועות, הבורסה הגדולה בעולם הזמינה את פרנקלין ללחוץ על הפעמון המפורסם בוול סטריט כאות הוקרה לתרומתו לתעשיית ההייטק בניו יורק. "החלטתי להזמין 12 מנכ"לים ישראלים מובילים על מנת להראות כמה שההייטק הישראלי חזק וסיקרו את זה בכל מקום", הוא אומר בגאווה.
האם אתה ושאר קהילת ההייטק בניו יורק רואים עצמכם נשארים בעיר או שבים לישראל בהמשך?
"מאמין שחוזרים לארץ. אם בראשית שנות ה-2000, אנשים הגיעו לכאן במטרה להשתקע, הגל החדש, אלו שעברו לכאן בעשר השנים האחרונות, אלו אנשים שמגיעים בתכנון לחוות את ניו יורק כחלק מהקריירה שלהם, לעבוד בסטארט-אפ בתקווה שהחברה תמכר – ולאחר שיעשו סכום כזה או אחר, ישובו לארץ. הם לא רואים בזה ירידה מהארץ ורובם ככולם לא מכריזים שהגיעו לתקופה ארוכה".
איך בעצם הפכה ניו יורק למוקד משיכה לתעשיית ההייטק הישראלית?
"זה התחיל מראש העיר בלומברג שנתן דחיפה לתעשייה, העניק הטבות, ושכנע משקיעים להשקיע. היום ניו יורק היא הבית לתעשיית הייטק הגדולה ביותר בעולם מחוץ לישראל. עבור הישראלים היא אטרקטיבית יותר מסן פרנסיסקו, גם בגלל הקירבה היחסית לישראל, שבע שעות הבדל מהארץ. יש כאן גם קהילת משקיעים גדולה כי יזמים רוצים להיות קרובים לשוק ולתעשייה".
בנוסף לחברות הייטק וסטארט-אפ ישראליות, תוכלו למצוא בניו יורק גם קהילה גדולה של אלו העובדים בתחום הרפואה, בעיקר כאלו שלמדו רפואה בארה"ב והשתקעו בה.
"אם בראשית שנות ה-2000, אנשים הגיעו לכאן במטרה להשתקע, הגל החדש, אלו שעברו לכאן בעשר השנים האחרונות, אלו אנשים שמגיעים בתכנון לחוות את ניו יורק כחלק מהקריירה שלהם, לעבוד בסטארט-אפ בתקווה שהחברה תמכר – ולאחר שיעשו סכום כזה או אחר, ישובו לארץ"
טל שוסטר, עברה מקריית מוצקין לארה"ב בשביל ללמוד סמסטר אחד, אבל זה התארך לתואר ראשון ושני. היא גרה בעיר כבר 27 שנים. לה ולבעלה יש ארבעה ילדים בני 20, תאומים בני 16 ובת 11. לבני הזוג מספר חברות בארה"ב ושוסטר משמשת גם כיו"ר ה-IAC (ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית) בארה"ב. למרות שבנה נולד וגדל בארה"ב, הוא בחר להתגייס לצה"ל. שוסטר זוקפת את ההחלטה לחינוך שקיבל בבית, לפעילות שלה בארגון הישראלי-אמריקאי ולבית הספר השל במנהטן בו התחנך בנה.
לדברי שוסטר, הקהילה היהודית בעיר התעוררה אחרי ה-7 באוקטובר והם "באש ובמים למען ישראל". למרות זאת, סקרים על הבחירות לראשות העיר הראו כי 33% מהמצביעים היהודים נתנו את קולם לממדאני. "מאז הבחירות קיבלתי פניות ממאות מתנדבים שאומרים, 'טל, מה אנו יכולים לעשות? איך אנו יכולים לעזור?' אולי הבחירה הזאת גרמה להתעוררות".
שוסטר נוגעת בנקודה משמעותית - הקשרים בין הישראלים בעיר לבין הקהילה היהודית הוותיקה. בניו יורק אין תמיד חיבור טבעי בין הקהילה הישראלית לבין הקהילה היהודית. הסיבה המרכזית לכך היא גודלה ועוצמתה של הקהילה הישראלית בעיר – קהילה עשירה בשירותים, מוסדות, עסקים, בתי קפה, מסעדות, אירועי תרבות ומסגרות קהילתיות שמבוססות כולן על השפה והתרבות הישראלית. עבור רבים מהישראלים המתגוררים בעיר, יש למעשה "עולם ישראלי שלם" שמספק להם את כל צורכיהם – חברתיים, תרבותיים ולעיתים גם דתיים – ולכן אין להם בהכרח צורך ממשי להשתלב או להתערבב בקהילות היהודיות-אמריקאיות המקומיות. כתוצאה מכך, ברוב המקרים שתי הקהילות חיות זו לצד זו, אך די בנפרד.
יואב לוין, ישראלי החי בניו יורק: "כמו כל ראש עיר, גם הקדנציה של ממדאני תעבור. אני לא שמח שהוא ראש העיר, אבל גם לא ממהר להיבהל מכך. ואני מאמין גם שאלו שהצביעו עבורו, יתפכחו מהר מאוד ויבינו שעשו טעות"
יחד עם זאת, ישנם כמובן גם לא מעט ישראלים שבוחרים להשתלב ואף נטמעים באופן טבעי בקהילה היהודית-אמריקאית. במקרים רבים הדבר קשור לחיי המשפחה שלהם – למשל ישראלים שנישאו לבני או בנות זוג אמריקאים – או לסביבת העבודה שלהם, במיוחד כאשר הם עובדים בארגונים, מוסדות או חברות בעלות זיקה לקהילה היהודית המקומית. עבורם, החיבור לקהילה היהודית-אמריקאית נוצר בצורה אורגנית יותר, ולעיתים אף הופך לחלק משמעותי מזהותם ומהמעגל החברתי שלהם בעיר.
את שומעת על ישראלים שמתכוונים לעזוב את העיר?
"לא ממש. שמעתי על ישראלים שהתנדנדו עוד קודם וחשבו לעזוב אבל לא כאלו שמתכוונים לעזוב בגללו. אנו לא מתכוונים לוותר, יש לנו קהילה חזקה ומלוכדת".
את רואה ישראלים חדשים רבים שעוברים לניו יורק בשנים האחרונות?
"בשנתיים האחרונות ראינו מעבר של ישראלים מהארץ לכאן, אולי כאלו שהיו צריכים קצת הפסקה מכל מה שקורה בארץ, אבל באותה מידה, אני רואה כאלו שעושים עליה, ביניהם הרבה משפחות עם ילדים".
לדבריה של שוסטר, הקהילה הישראלית בעיר מאוד פעילה, חוגגת ביחד את חגיגות העצמאות לישראל עם צעדה על השדרה החמישית אליה מגיעים מאות אלפי איש, ביניהם חברי ארגונים יהודים רבים ואף ראש עיריית ניו יורק אדמס. "ראש העיר תמיד השתתף באירוע הזה אבל אני מעריכה שהחדש לא יגיע", היא אומרת. "אנו מתכוונים לגלות יותר נוכחות ומעורבות קהילתית. בשנים הקרובות אנו רוצים ללמד ולעודד את הקהילה להיות יותר מעורבים למשל במשרד החינוך ובמועצת העיר".
אחד הדברים שמטרידים את תושבי הקהילה הישראלית והיהודית, היא האפשרות שמקרי האנטישמיות יעלו. כבר עכשיו מתמודדת הקהילה היהודית עם גילויי אנטישמיות, בעיקר נגד יהודים אורתודוכסים אך גם נגד בתי עסק ומסעדות. "באופן אישי, לא נתקלתי באנטישמיות. אפשר להסתובב בחופשיות עם שרשרת מגן דוד והמסעדות הישראליות כאן מצליחות מאוד, לפעמים קשה למצוא בהן מקום", אומרת שוסטר.
בין המסעדות האלו אפשר למנות את המסעדה של אייל שני, "שמונה" בגריניץ' ווילג', שנכנסה לרשימה המורחבת של מדריך מישלן, "מזנון", גם היא של שני, "בלבוסטה", מסעדה מזרח תיכונית של השפית עינת אדמוני, "צ'יירס קפה 12", מסעדה בסגנון מזרח תיכון, "טעים" המגישה פלאפל, סביח וחומוס, "קליבלנד 19" ו"חומוס קיצ'ן" בצ'לסי.
שתי המסעדות האחרונות ברשימה הותקפו על ידי פעילים פרו פלסטינים חודש לאחר פרוץ המלחמה. בראשונה נאלצו סועדים להסתגר במסעדה לאחר שבחוץ התקיימה צעדה פרו-פלסטינית והשניה התמודדה עם לפחות שבעה מקרים של כתובות נאצה, השחתת דגל ישראל והמוני מפגינים פרו-פלסטינים שאיימו על העובדים ושברו שולחן במהלך אחת ההפגנות.
אפקט ממדאני? עוד לא נראה בשטח
אבל בתוך כל אי־הוודאות, יש גם מי שבוחר להביט קדימה בתקווה. עידו לוין, ישראלי שחי בניו יורק בשש השנים האחרונות ועובד כיום כאנליסט השקעות בחברת פיננסים במנהטן, סבור שהסערה סביב ממדאני מקבלת הרבה יותר תשומת לב ממה שהיא באמת שווה. "כמו כל ראש עיר, גם הקדנציה שלו תעבור", הוא אומר. "אני לא שמח שהוא ראש העיר, אבל גם לא ממהר להיבהל מכך. ואני מאמין גם שאלו שהצביעו עבורו, יתפכחו מהר מאוד ויבינו שעשו טעות. בכל מקרה, עבורנו ניו יורק היא תחנת ביניים. בעוד כמה שנים אנו מתכוונים לחזור לישראל ולגדל את ילדינו שם ליד המשפחה. ציונות היא לא מילה גסה".
"הולכות להיות ארבע שנים מאוד מאתגרות בניו יורק, עבור כל ישראלי במיוחד ויהודי בפרט", אומר יואב דיוויס, בעלי חברת המדיה דיוויס מדיה. דיוויס, יליד ישראל ובן להורים אמריקאים, הוא הבעלים ומפעיל רשת המדיה החברתית Jews Of New York שם הוא גר כבר עשר שנים.
"זהו הערוץ הדיגיטלי הכי גדול שקיים בניו יורק באמצעותו אנו מגיעים למיליוני אנשים מדי חודש ונעקבים על ידי יותר מחצי מיליון אנשים, רובם בניו יורק", אומר דיוויס. "בכל סקר שעשינו היתה תמיכה של בין 10%-15% לממדאני בין העוקבים שלנו, שהוא הערוץ הכי פרו-ישראל והכי יהודי וציוני שיש. זה רק מעיד שגם בין אלו שיש להם דעות פרו-ישראליות, יש כאלו שהעדיפו אותו, גם בגלל שהחלופות שהתמודדו".
למרות הפרסומים על כך שמיליונרים וישראלים ממהרים לעזוב את העיר ולחפש בית חדש בפלורידה ובמדינות סמוכות אחרות, זה כמובן לא כל כך פשוט. טפליצקי אומרת שמדובר בשמועה. "לי יש קבוצה של 15 איש ואנו עובדים גם בפלורידה וכולם אמרו שכולם ינהרו לפלורידה וניו יורק תהפוך לעיר רפאים. אבל אנשים לא מכירים את ניו יורק ואת הניו יורקים. יש פה משפחות שגרות כאן דורות ובעלי שורשים עמוקים, עבורם לעזוב את ניו יורק זה קשה. לקהילה היהודית יש דרישות גבוהות מבחינת בתי ספר שהם אליטיסטים וכמותם אין באף מדינה בארה"ב. כל מי שיש לו ילדים יתקשה לעזוב. גם בתקופת הקורונה אמנם עזבו לפלורידה או קונטיקט, אבל לא מכרו ובסופו של דבר כולם חזרו".
מי יכול לממן בית ספר ב-50 אלף דולר בשנה?
אחת הנקודות הכואבות לישראלים שמגיעים לעיר היא נושא החינוך. לא כולם מצליחים לממן בתי ספר פרטיים באחת הערים היקרות בעולם. אלו שלא יכולים לשלם כ-50-40 אלף דולר בשנה עבור שכר לימוד בבית ספר יהודי פרטי, מסתפקים בחינוך שהוא אמנם חינם אבל במסגרת הציבורית של העיר.
במנהטן יש מספר בתי ספר יהודים, אבל הגדולים ביותר הם "השל" באפר ווסט סייד ו"רמז באפר" איסט סייד. הורים יהודים רבים בוחרים לשלוח את ילדיהם לשם בדיוק מהסיבות שתיארה טפליצקי - קומבינציה של רצון להעניק חינוך יהודי איכותי לילדיהם והקשרים שהם וילדיהם יכולים ליצור שם. מיותר לציין שבשביל לעשות את זה, אתה צריך להרוויח גם בהתאם.
פעילות בבית ספר השל אחרי ה-7 באוקטובר
טפליצקי שחברה גם בחבר המנהלים של ארגון ה-IAC מספרת שהצטרפה לארגון על מנת לחזק את הזהות הישראלית של בניה. "זה היה על הכתפיים שלי, לא היו מקומות שיכולתי לשלוח אליהם את הילדים שלי שיקבלו את זה. הם הלכו לבית ספר לעברית אחר הצהריים אבל כל מה שלימדו אותם שם היה להכין אותם לבר מצווה, הם לא ידעו בכלל מה הם קוראים ולא דיברו אתם על ישראל. אז נסעתי כל שנה לארץ שיפגשו עם ילדים ישראלים וילמדו על ישראל. אחוז ההתבוללות בקרב ישראלים בארה"ב גבוה יותר מאשר בקרב יהודים אמריקאים כי אנו לוקחים את זה כמובן מאליו שהם יתחתנו עם יהודים, אנחנו ישראלים הרי, לא? אבל זה לא ככה. הם גדלים, הולכים לקולג' ושם ההסתברות שיכירו לא יהודים ויתאהבו, גבוהה יותר".
זה באמת מה שקרה לבנה הבכור שלמרות כל ההשקעה בחינוך יהודי ונסיעות לארץ, התחתן עם לא יהודיה. הצעיר לעומת זאת, הוא בן הזוג של נועה כוכבא, מי שהיתה מלכת היופי של ישראל לשנת 2021 והיום פעילה בתחום ההסברה בארה"ב.
