"הצמרת הכלכלית": ynet כלכלה מביא אליכם מדי שבוע את הכתבות הנצפות של השבוע, אלה שעשו הכי הרבה כותרות ועוררו שיח, ולצידן המלצה אישית שלנו – כתבה אחת שחמקה מתחת לרדאר ולדעתנו ראויה לתשומת לב מיוחדת.
"רצח את הביטקוין": יזם ההייטק שמואשם בקריסת המטבע בימים האחרונים
הביטקוין רשם את השבוע הגרוע ביותר שלו ב-2026, עם ירידה של יותר מ-17% בחמישה ימי מסחר וצניחה מתחת ל-60 אלף דולר – רחוק ב-40% מהשיא ההיסטורי שלו. במוקד הסערה: חברת מייקרוסטרטג'י, המחזיקה ב-4% מהביטקוין בעולם, שמכרה 32 מטבעות בסוף מאי – בניגוד לאסטרטגיית ה-"Never Sell" שדגלה בה. השוק הגיב בעיקר בהיבט הפסיכולוגי: הסדק באסטרטגיה, לא כמות המטבעות שנמכרה, הוא שהוריד את הביטקוין ב-6.1% בימים שלאחר מכן – ואת מניית מייקרוסטרטג'י עצמה ב-17% בשני ימים.
מייקל סיילור, מייסד ויו"ר מייקרוסטרטג'י, דחה את ההאשמות שהוא "רצח את הביטקוין" וטען כי האשמה היא תעשיית ה-AI: כ-400 מיליארד דולר זרמו לבינה מלאכותית בשישה חודשים, ומגזרי השבבים, השרתים והענן זינקו. מנכ"ל CryptoQuant הוסיף שההתמקדות בסיילור מתעלמת ממכירות גדולות יותר של מחזיקים ארוכי טווח, ושבלא רכישות מייקרוסטרטג'י הביטקוין היה נמוך עוד יותר. גולדמן זאקס צופה שהנפקות הענק הצפויות, ובהן ההנפקות המדוברות של ענקיות הבינה המלאכותית OpenAI ואנתרופיק (Anthropic) ימשכו עוד הון הרחק משוק הקריפטו.
כולל נכסים היסטוריים בלב ת"א: קרב הירושה הוכרע והבן יקבל מאות מיליונים
אם שנישלה פעמיים את בנה היחיד מצוואותיה לטובת שני אחיה ערכה בגיל 73 צוואה שלישית ואחרונה – ובה הורישה את רכושה לבנה ושני נכדיה. לאחר פטירתה בגיל 86 הגישו האחים התנגדות, בטענה שלא הייתה כשירה קוגניטיבית בעת עריכת הצוואה ושמונה לה אפוטרופוס. בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דחה את ההתנגדות. "מינוי אפוטרופוס אינו שולל מאדם את זכויות היסוד שלו", קבעה השופטת, "וכל עוד הוא מבין את משמעות מעשיו – רצונו יכובד".
הירושה כוללת נכסי נדל"ן היסטוריים בלב תל אביב בשווי מאות מיליוני שקלים. מפסק הדין עולה כי לאורך השנים המנוחה לא הייתה פעילה בניהול הנכסים המשפחתיים, ושהקשר עם בנה התחדש לאחר שנות נתק – בעוד הקשר עם אחיה דעך. האחים הודיעו על כוונה לערער. עורכי דינו של הבן, בעז קראוס ונועה בינדר שטיינברג, הגיבו באומרם כי הצדק נעשה, וכי רצונה האחרון של האם הוא שהכריע את הכף.
הטריליונר הראשון: ביום שישי אילון מאסק יהיה שווה יותר מדרום אפריקה ושבדיה
SpaceX של אילון מאסק תצא לבורסה ביום שישי במחיר של 135 דולר למניה, המעמיד את שוויה על 1.77 טריליון דולר – ההנפקה הציבורית הגדולה ביותר בהיסטוריה. חלקו של מאסק לאחר ההנפקה יגיע לכ-1.1 טריליון דולר, שיהפכו אותו לטריליונר הראשון בעולם. עושרו הוא בעיקר על הנייר, אבל לאף אחד מעולם לא הייתה אפילו האופציה הזו: אם מישהו היה מוציא מיליון דולר בכל שעה ביום, עדיין היה לוקח לו יותר מ-100 שנה לבזבז טריליון. משק בית אמריקני שמרוויח את ההכנסה החציונית יצטרך לעבוד יותר מ-11 מיליון שנים כדי להגיע לסכום הזה.
5 צפייה בגלריה
אילון מאסק, SpaceX
(צילומים: AP photo/John Raoux, Frederic Legrand – COMEO/Shutterstock)
מאסק יכול כבר עכשיו לקנות 2.4 מיליון בתים אמריקניים, את כל קבוצות ה-NFL וה-NBA ועדיין להישאר עם יותר מ-500 מיליארד דולר, צי של 10,000 מטוסים פרטיים עם דלק לחמש שנים וחברות כמו פדקס, הום דיפו, UPS, טארגט וסטארבקס יחד. הונו מסתכם בכ-3% מהתמ"ג של ארה"ב – מה שהופך אותו לעשיר יותר מג'ון רוקפלר, שהיה 1.5% מהתמ"ג של זמנו. לצד האופוריה בוול סטריט עולות גם שאלות: SpaceX לא חשפה נתונים רבעוניים בתשקיף, חטיבת ה-xAI שלה נחשבת רחוקה מ-Anthropic ו-OpenAI, ומעמד של טריליונר מעניק למאסק כוח כלכלי של מעצמה ללא כל פיקוח.
ניסו לגייס 7,000: רק 30 מורים "טאלנטים" חתמו על חוזים אישיים
כמעט ארבע שנים אחרי שבהסכם השכר עם הסתדרות המורים הוסכם לגייס כ-7,000 מורים בתחומי המדעים בחוזים אישיים – כדי להתמודד עם המחסור החריף בכוח אדם – גויסו בפועל רק 30 מורים, המאיישים 15 משרות הוראה בלבד. האוצר מאשים את משרד החינוך, משרד החינוך מאשים את האוצר שלא שחרר תקציב אלא שנה לאחר פתיחת שנת הלימודים, ובינתיים התוכנית תקועה. שכר המורה "הטאלנט" עומד על כ-150 שקל לשעה, לעומת 64 שקל לשעה למורה שנה ראשונה בהסכם קיבוצי.
הסתדרות המורים מתנגדת: "חוזים אישיים מפצלים את חדר המורים, יוצרים פערים בין עובדי הוראה ומחלישים את הכוח המקצועי המשותף". חוקרים מציינים שהבעיה המרכזית אינה גיוס מורים חדשים אלא שימור כוח האדם הקיים – שכן עומס, שחיקה וחוסר גיבוי הם שמניעים את עזיבתם, לא שכר בלבד. "מערכת חינוך חזקה אינה עוקפת את המורים. היא מחזקת אותם", אמרה מורה אחת.
הטלטלה בענף ההייטק מגיעה לשוק המשרדים
גלי הפיטורים בהייטק כבר אינם נשארים במסדרוני חברות הטכנולוגיה, והם מתחילים להכות בשוק הנדל"ן המניב. לאחר שנים שבהן חברות הטכנולוגיה היו מנוע הביקוש המרכזי לשטחי משרדים, הן מצמצמות שטחים, מדמימות קומות ומציעות שטחים להשכרת משנה. בפתח תקווה, רעננה, הרצליה ובני ברק המצב קשה במיוחד: "רואים שטחים פנויים שלא מצליחים למצוא להם פתרון, ומחירים שיורדים", אמר ל-ynet מנכ"ל JLL ישראל. באזורי הביקוש המרכזיים בתל אביב השינוי מתון יותר, שכן הביקוש לשטחים איכותיים עדיין קיים.
בשוק המגורים הפרטי החשש הוא בעיקר מהעתיד. עובדי הייטק, שנהנו משכר גבוה ובונוסים חריגים, היוו במשך שנים מנוע מרכזי של ביקושים לדירות יוקרה במרכז הארץ. בשלב זה מדובר בהאטה בקצב העסקאות ודחיית רכישות, לא בירידות מחירים – בין היתר משום שרוב המפוטרים אינם נאלצים למכור דירות מיידית. מקור לתקווה מסוימת הוא מעבר הדרגתי של רוכשים לפריפריה, כפי שאפשר לראות בבירור מפרויקט בקריית אתא, שבו נמכרו כ-35% מהדירות תוך 48 שעות, עוד לפני פתיחת השיווק לציבור.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות – הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
