פרויקט המטרו של גוש דן עובר בימים אלה שלב קריטי עם פרסום המכרזים הבינלאומיים הראשונים לביצוע ה"טבעת הפנימית" ותחילת עבודות התשתית המקדימות בשטח. הרשת השאפתנית צפויה לכלול שלושה קווים תת קרקעיים (M1, M2 ו-M3) שיתפרסו על פני 150 קילומטרים ו-109 תחנות, ויחברו 24 רשויות מקומיות ממרכז הארץ ועד ערי השרון והדרום. למרות האתגרים התקציביים והמורכבות ההנדסית, היעד של רשות המטרו וחברת נת"ע נותר הפעלה מדורגת של הקווים הראשונים החל מ-2034, אך על פי ההערכות הריאליות - אין צפי להפעלת הפרויקט הענק.
המבקר אנגלמן הסביר כי האתגרים בפרויקט המטרו בגוש דן עצומים מבחינות רבות, ובהם בין השאר עלויות בהיקפים של עשרות מיליארדי שקלים, שינוע אלפי משאיות כבדות בלב גוש דן והוצאת מיליוני קוב אדמה מחפירות של 300 קילומטר מנהרות. לדבריו, הדחיות בהשלמתו גורמות לנזק של עשרות מיליארדי שקלים לאזרחי ישראל, וליקויים בהיערכות נכונה עלולים להביא לדחיית סיום הפרויקט, לשיבוש החיים של מיליוני אזרחים ולהגדלה משמעותית בעלויות.
בדוח המתפרסם היום מציג מבקר המדינה תמונת מצב מקיפה על האתגרים המלווים את הקמת המערכת. לאחרונה החל שלב ראשוני בביצוע פרויקט המטרו, וראש הממשלה נתניהו ושרת התחבורה רגב אף קיימו טקס הנחת אבן פינה חגיגי לפני כשבועיים עם החברה המבצעת נת"ע, ראשי רשויות שבהן תעבור המטרו ועובדי הממשלה שלוקחים חלק בפרויקט ההיסטורי. אלא שבעוד שהביקורת מצביעה על ליקויים מהותיים כבר בשלב הנוכחי. כך, אחד הכשלים המרכזיים לעת הזו הוא היעדר גורם מתכלל. רשות המטרו הוקמה ב-2021 ועדיין יש בה רק חמישה עובדים. מנהל רשות המטרו עוזי יצחקי, שגויס על ידי משרד התחבורה רק לאחר שלוש שנים ממועד הקמת ועדת האיתור, כיהן בתפקידו חודשים בודדים בלבד. המבקר תוהה בביקורת החריפה שלו כיצד ייתכן שאין מנהל לרשות המטרו האחראית על הפרויקט שעלותו בחוק, נכון ל-2025, עומדת על 177 מיליארד שקל.
המבקר מתריע כי היעדר גורם מתכלל יציב פוגע באופן ממשי בניהול המיזם. בנוסף, נכתב כי נת"ע, משרד התחבורה והרשות טרם השלימו היערכות לקליטת כ-16 אלף עובדים זרים ומומחים הנדרשים להקמת המטרו, ועדיין קיימים פערים בנושא קליטת מכונות וציוד הנדסי ייחודי. עוד צוין בדוח כי לא גובשה תוכנית כוללת להתמודדות עם עומסי התנועה הצפויים, הכוללים עשרות אלפי נסיעות משאיות בחודש במרכזי הערים, מצב שעלול להוביל לעיכובים נרחבים.
אין הסכמים חתומים בין הרשויות והגופים המעורבים
הדוח מתאר מחסור רחב היקף באמצעים הנדסיים ויכולות מקצועיות. ציוד חפירה תת קרקעי מרכזי, כמו מכונות TBM, אינו מצוי בישראל כלל, והניסיון המצטבר בפרויקטים קודמים נשען על קבלנים זרים. נת"ע טרם השלימה את היערכותה למכרזים לבחירת קבלנים אלה. גם יכולות המעבדות וקידוחי הניסוי מוגבלות ואינן מספקות את הביקוש, מצב שעלול לגרום לעיכובים בתכנון ובביצוע. בתחום כוח האדם מצביע המבקר על מחסור חמור במהנדסים אזרחיים בישראל, לצד קושי בגיוס עובדים זרים נוכח המצב הביטחוני. מאמצי הוועדה לתשתיות לאומיות להגדלת מספר הסטודנטים בהנדסה אזרחית לא השיגו תוצאות יציבות, ומשרד התחבורה אינו מפעיל תוכניות לעידוד לימודים בתחום.
לצד זאת, המבקר מציין כי סוגיות תיאום בין ארגונים טרם הוסדרו. אין עדיין הסכמי SLA בין נת"ע לחברות התקשורת, וההסכם עם רשות המים טרם נחתם. סמכות תמרור ייעודית לפרויקט לא נקבעה, אף שהעבודות עתידות להשפיע על 24 רשויות מקומיות. כמו כן, אין עדיין מתווה מוסכם לניהול התנועה באתרי העבודות, והחלטות בנושא הקמת מרכזים לוגיסטיים טרם התקבלו למרות המלצות מקצועיות.
על רקע זאת מציג הדוח גם סיכונים תקציביים משמעותיים. אומדן עלות הפרויקט המעודכן עומד לאחר הצמדה על כ-177 מיליארד שקלים, אך כבר כעת מסתמנת אפשרות לעלייה של כ-12 מיליארד שקלים. הכנסות ממסים ייעודיים, המהוות מחצית מהמימון, אינן ודאיות וצפויים בהן פערים בהיקף של מיליארדי שקלים. בנוסף, הפער בין עיתוי ההוצאות להכנסות מחייב מימון ביניים בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים, אך משרד האוצר טרם גיבש מתווה מוסכם לנושא. הדוח מדגיש כי ההיערכות התקציבית אינה שלמה, וכי בחינת מקורות המימון ואופן פריסתם נדרשת בהקדם.
ממשרד האוצר נמסר כי אין פער בתקציב פרויקט המטרו, ולא מוכר צפי לקיטון בהכנסות המיועדות לו. תקציב פרויקט המטרו עומד על 150 מיליארד שקל במחירי 2021, והגידול בו נובע כתוצאה מעלייה במדדי המחירים, אשר הייתה צפויה ומתוכננת ובאה לידי ביטוי בחוק. העבודה על גישור בין ההכנסות להוצאות התקציבים נעשית בימים אלו בהתאם ללוחות הזמנים שבהם הייתה אמורה להיעשות.
הקשר המפתיע של אגרת הגודש
כידוע, הקשר בין פרויקט המטרו העצום לאגרת הגודש הוא קריטי ומעורר מחלוקת פוליטית: המטרו תלוי בהכנסות ממס הגודש כמקור מימון מרכזי המיועד לכך בחוק, ובלעדיו עשויה להיות בעיה תקציבית קשה שתעכב את הפרויקט כולו. הבעיה המרכזית כרגע היא התנגדותה הנחרצת של שרת התחבורה, מירי רגב, ליישום המהלך. אף שחברת אלקטרה כבר זכתה במכרז להקמת המערך והתאריך המתוכנן לתחילת הגבייה הוא 2027, השרה רגב הצהירה שוב ושוב כי לא תאפשר את יציאתו לפועל. עמדתה זו מכניסה אי ודאות עצומה למיזם התחבורה הגדול במדינה, שכן ללא מקורות המימון הצפויים מאגרת הגודש, עתיד המטרו הופך לסיכון כלכלי ותכנוני משמעותי.
בצד לוחות הזמנים מציין המבקר כי אף שהמערכת החלקית אמורה לפעול ב-2034 והמלאה ב-2037, כבר עתה נרשמו עיכובים. ההתקשרות עם מנהלי הקווים החלה ארבעה חודשים מאוחר מהמתוכנן, קיימות אי התאמות בין לוחות הזמנים של מנהלי הקווים, ותכנון הכניסות לתחנות טעון תיקון מאחר שלא תואם לתוכנית המאושרת. קצב קידוחי הקרקע נמוך משמעותית מהמתוכנן, ורק כ-45% מהם הושלמו בשנים 2024-2020.
לסיום, מבקר המדינה אנגלמן המליץ על השלמת הקמת רשות המטרו והמועצה המאסדרת, גיבוש תוכנית להסרת חסמים, השלמת ההיערכות בתחום הציוד והמעבדות, קידום הסכמי שירות עם חברות התשתית, גיבוש תוכנית כוללנית לניהול תנועה, בחינת הקמת מרכזים לוגיסטיים, הגדרת סמכויות תמרור, הידוק התכנון התקציבי ומודל הגישור על פערי התזרים, וקידום צעדים להבטחת כוח אדם מקצועי מקומי וזר.
המבקר מסכם כי מדובר במיזם לאומי המחייב תיאום מלא בין משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות והגופים המבצעים. אי השלמת ההיערכות עלולה להביא לנזקים כלכליים של עשרות מיליארדי שקלים ולפגיעה בחיי היומיום של תושבי גוש דן. מנגד, הפעלה תקינה של הפרויקט צפויה להניב תועלת שנתית של עשרות מיליארדי שקלים ולשפר באופן משמעותי את מערכת התחבורה במטרופולין. המבקר קורא למשרדי התחבורה והאוצר לעקוב מקרוב אחר קצב קידום הפרויקט ולטפל במהירות בחסמים העולים מן הדוח.
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: ״משרד התחבורה רואה בדוח מבקר המדינה נדבך מקצועי משמעותי במערך הבקרה והפיקוח על פרויקטי תשתית לאומיים, ובפרט על מיזם המטרו, הנמצא בשלבי תכנון והיערכות מתקדמים. מאז תחילת עבודת הביקורת חלו שינויים והתפתחויות מהותיות בקידום היערכות המדינה לפרויקט המטרו. במסגרת זו פועל משרד התחבורה, בשיתוף משרד האוצר, רשות המטרו, חברת נת"ע, משרדי ממשלה נוספים ורשויות מקומיות וגורמי מקצוע לגיבוש והטמעה של תשתית תכנונית, רגולטורית וארגונית מותאמת להיקפו ולמורכבותו של הפרויקט.
״המשרד יבחן את ממצאי הדוח והמלצותיו לגופם, וימשיך לפעול לעדכון ושיפור תהליכי העבודה, בשקיפות ובשיתוף פעולה עם כלל הגורמים הרלוונטיים, במטרה לאפשר קידום מבוקר ואחראי של פרויקט המטרו״.
מחברת נת״ע נמסר בתגובה: ״לאחרונה יצאה נת"ע במכרזי ענק חסרי תקדים (65 מיליארד שקל לכריית המנהרות, מהלך שצפוי להביא לישראל את מיטב חברות התשתית בעולם, על ניסיונם ציודם ואנשיהם. פרויקט המטרו הוא פרויקט התשתיות הגדול והמורכב בישראל, ונת"ע פועלת לגיוס מיטב הטכנולוגיות המתקדמות על מנת להתמודד עם אתגריו הרבים, וזאת במטרה להקים רשת מטרו חדשנית בטוחה ואמינה. נת״ע מודעת לגודל האחריות המוטלת עליה ופועלת בשקיפות ובמקצועיות, מתוך מחויבות להצלחת הפרויקט״.
