התייקרות החשמל בקרוב ל-10 אחוזים בחודש הבא צפויה לפעול כבמעגל קסמים ולגרור עליות מחירים בשורת מוצרים ושירותים במשק. הערכה זהירה היא שההתייקרות הנוכחית של החשמל, מוצר בסיסי יקר בסל הצריכה של משפחה ישראלית, יוסיף להוצאותיה כ-40 שקל בחודש שהם כ-500 שקל בשנה.
חשבון חשמל של משפחה ממוצעת בישראל מגיע לכ-800 שקל בממוצע בחודשיים, שהם 400 שקל בחודש, כאשר לפי המדידה של הלמ"ס, חשמל לצריכה ביתית מהווה 2.2% מכלל ההוצאות של משפחה ממוצעת בישראל. יצוין כי בלמ"ס אין אפשרות כעת לחשב מה תהיה העלות העקיפה של ייקור החשמל בשל ההתייקרויות הרבות שצפויות בחודשים הקרובים עקב העלאת מחיר החשמל.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
1 צפייה בגלריה
חשבון חשמל
חשבון חשמל
חשבון חשמל
(צילום: חברת החשמל)
ועל מה תשפיע העלאת מחירי החשמל? למעשה, כמעט על כל מוצר ושירות במשק. ההתייקרות תגרור עליית מחירים של חלק מהמוצרים המיוצרים במפעלים שמחוברים עדיין לחשמל ולא לגז הטבעי, וכן תגרום להוצאות גדולות יותר לבעלי חנויות ועסקים, שצפויים לא לספוג את ההתייקרות בעצמם ולייקר מוצרים שהם מוכרים.
גם הרשויות המקומיות ייאלצו למצוא מקורות מימון, בעיקר לתאורת הרחובות והמשרדים, וייתכן שרשויות יבקשו משרת הפנים אישור להעלות עוד בשנה הנוכחית את מיסי הארנונה בשיעור של אחוזים בודדים.
בין השאר יעלה גם מחיר השימוש במכוניות החשמליות בכ-10%, עלויות השימוש הרב של הרכבת בחשמל יעלו, במיוחד בחלק מקוויה שחושמלו רק לאחרונה כמו הקו לירושלים, ויתייקר גם השימוש בכמויות גדולות של חשמל בנמלי הים והאוויר. כל אלה עלולים להביא לייקור תעריפים של נסיעה ברכבת ושל אגרות בנמלים.
נשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר, ציין היום בשיחה עם ynet כי התייקרות החשמל עלולה לייקר גם את מחירי המים לאזרחים ולתעשייה, כיוון שחלק ניכר מהמים בישראל מיוצרים במפעלי התפלה שדורשים הרבה מאוד אנרגיה.

"אני כבר מודיע שנציע בשימוע שתקיים רשות החשמל שתהיה רק עלייה מתונה יותר של המחיר, שתמומן בפריסה רחבה יותר של העלויות הנוספות", ציין תומר. "כך תמותן עליית המחיר, נוכח הצפי לירידה בשימוש בפחם לייצור חשמל בישראל בשנים הקרובות. לטעמנו אפשר להעלות את מחיר החשמל כעת רק בארבעה אחוזים וחצי וזה מה שנציע בשימוע". עוד אמר תומר כי "אם רשות החשמל לא תמתן את עליית התעריפים במהלך השימוע, היא בעצמה תגרום לפגיעה משמעותית בניסיונות למיגור האינפלציה בישראל".
בינתיים שר האוצר, אביגדור ליברמן, לא התייחס לעלייה הגבוהה במחירי החשמל והפעם גם לא התערב בניסיון למתן אותה, כפי שעשה בחודש אפריל כאשר ביטל כמעט לחלוטין את מס הבלו על הפחם ובכך מיתן את העלייה במחירי החשמל - במקום 5.7% (העליה שעליה הודיעה רשות החשמל בפברואר) לעלייה של 3.5% בלבד החל מחודש מאי השנה.
יצוין עם זאת, כי על פי חוק אסור לממשלה בעת תקופת מערכת בחירות להיטיב עם הציבור, כמו בהורדת מיסים, ולכן בכל מקרה שר האוצר מנוע כעת מלהתערב במחירי החשמל, אפילו אם היה קיים עדיין מס על הפחם.
בהודעה על פרסום השימוע של העלאת המחיר הסבירה רשות החשמל את הסיבות להתייקרות, שהמרכזית שבהן היא העלייה החדה של מחירי הפחם, בשיעור של למעלה מ-140% לדבריה ביחס למחיר עליו התבסס עדכון התעריף בתחילת השנה. בנוסף, הרשות ציינה את שער החליפין שעלה בשיעור של כ-12% ומדד המחירים לצרכן שטיפס בכ-3%.
עוד ציינה הרשות כי בשל המדיניות המתוכננת לצמצום הייצור בפחם עד כדי הפסקה מלאה בסוף 2025, הוחלט להעלות את מחיר החשמל בסכום נמוך יותר מזה שנדרש ולהמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות. גורמים המעורים בנושא אמרו ל-ynet שההתייקרות נועדה לממן עלות נוספת של כ-2.6 מיליארד שקל בעלויות בשל התייקרות הפחם.