"אנחנו לעולם לא נצדיק את דרישות ספקי המזון לעליית מחירים. העבודה שלנו כרשתות המזון היא להילחם בהם. הספקים הם ילדים גדולים ויודעים לשמור על עצמם. אם לא נרסן את הרצון שלהם להעלות - אין להם גבולות. העובדה שהורדנו אותם מהמדפים ריסנה את תאוותם. עליית המחירים שבאה אחר כך הייתה מתונה יחסית למה שהם היו רוצים".
את הדברים האלה אומר איתן יוחננוף, מנכ"ל רשת יוחננוף, שהוא עם הוריו ואחיו בעל השליטה ברשת, שמגלגלת 3.7 מיליארד שקל בשנה ב-40 סניפים ושוויה בבורסה הוא 2.3 מיליארד שקל. "בסוף", הוא אומר, "אנחנו לא רוצים מדפים ריקים, ואנחנו צריכים את הספקים שימלאו אותם. החוכמה היא לא לשבור אחד את השני, ולא לשאוף לכיפוף ידיים עד שצד אחד נשבר".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
יוחננוף מסכם שנה לא פשוטה בענף רשתות המזון בישראל: שטף בקשות מצד הספקים להעלות מחירים מצד אחד, והביקורת של הצרכנים על ההתייקרויות מצד שני - אילצו אותו לצאת למאבק נגד הספקים ולהדיר אותם מהמדפים לפרק זמן. מי ניצח את מי ובכמה, לא נדע: התנאים המסחריים שכל רשת השיגה בסופו של דבר מהספקים שהוחרמו יישארו לעד ביניהם. העובדות הן שהמוצרים של הספקים, כמו יוניליוור, דיפלומט ועוד, חזרו למדפים, ושהמחירים ממשיכים לעלות. מה שכן ניתן לדעת מהדוחות הכספיים לשנת 2022 שפירסמו הרשתות הגדולות לאחרונה, הוא שהרווחיות שלהן נשחקה: יוחננוף רשמה בשנה החולפת ירידה של כ-40% ברווח הנקי, שהסתכם ב-126 מיליון שקל.
"מזון, זה צריכה קשיחה ואנחנו כשחקנים שנמצאים בהארד-דיסקאונט פחות מוטרדים", אומר יוחננוף, "מיתון זה זמן שבו צרכנים מעדיפים מחיר. שנת 2022 הייתה שנה ראשונה של אחרי שיא המכירות (בתקופת הקורונה), ועובדתית, בענף המזון עדיין אין שינוי דרמטי לרעה. הדוחות שלנו מעידים על המשך צמיחה. הרווח אמנם נשחק, אבל אנחנו אנשי עסקים ותיקים, ובתקופות טובות שיש רווח, הוא ישרת זמנים קשים".
במבחן סל החג של "ממון" ו-ynet ושל אחרים אתה לא יוצא הכי זול. רמי לוי במקום הראשון.
"רמי לוי יצא הכי זול בפער של 4 שקלים. הערך של יוחננוף לצרכן גבוהה בהרבה, כי בשר, עופות, ירקות ופירות ביוחננוף זו רמה גבוהה. ובכלל, פער של כמה שקלים בסל בשווי 600 שקל, מבחינתי לא ניתן להגדיר אותו כפער. לא מעניין אותנו לנצח ב-3 שקלים שחקן אחר. הצרכן לא מחפש את הפער של כמה שקלים, הוא רוצה חוויית קנייה. בעיקרון, לא ניתן בסל כל כך מורכב עם מוצרים באיכויות שונות לעשות השוואה. והצרכנים לא רוצים רק מחיר, הם רוצים סחורה שתחזיק מעמד במקרר. אני דורש מעצמי את הכי טוב. אני יודע איזו איכות עגבנייה נכנסת אצלי למרלוג. לכן אנחנו מתעסקים המון בחוויית הקנייה של הלקוח.
"בכלל, הסקרים של סלי החג שמתפרסמים, לא באמת יוצרים תנועה של קונים לחנות. התחרות קיימת ממילא, והצרכן שמחפש מחיר יודע להחליט בשביל עצמו איפה הכי כדאי לו. פסח זה חג מאוד שיווקי: הרשתות רוצות להיתפס כזולות ומשקיעות במבצעים לחג. תקופת הפסח לא באמת מבטאת את המחיר הממוצע השנתי. אני מסתכל על המחירים במונחים שנתיים. זה מה שצריך לקבוע לצרכן, ולא תקופה בודדת. ויש סוגים שונים של צרכנים: יש כאלה שקונים בתחנות דלק, איפה שהכי יקר, וזה טוב להם. מה שיפה בשוק זה שהוא יודע לתת מענה בצורה רחבה לצרכנים עם צרכים שונים".
בראיון הראשון שלך לעיתונות ב-2017 אמרת שמי שקונה אצל רמי לוי הוא "גרושניק", שאצלו בסניפים "גן חיות" ושהוא ייעלם מהמפה. אתה מתחרט?
"היום אני רואה דברים אחרת. למה שאמרתי אז הייתה כוונה ספציפית, והיום אני לא נמצא שם. מה שאמרתי אז היה נכון לתקופה. בעיקרון, לא מעניין אותי מה אחרים עושים, אני מאוד ממוקד בעצמי ועסוק במה שאנחנו עושים. אנחנו מובילים בשוק במובן זה שאנחנו בצמיחה מתמדת, וגם מתחרים עם הסל הזול ביותר. אומרים שרמי לוי היה החלוץ בשוק הדיסקאונט, זה לא נכון. אבא שלי היה לפניו. רמי לוי קטף את התואר של אביר שוק הדיסקאונט, אבל הוא לא המציא אותו, הוא לא היחיד".
5 צפייה בגלריה
"רמי לוי קטף את התואר של אביר שוק הדיסקאונט, אבל הוא לא המציא אותו. אבא שלי היה שם לפניו"
(צילום: אבי מועלם)
למרות שרשתות המזון בישראל מציגות עצמן כמחוללות תחרות, הפתרון שמציגה הממשלה ליוקר המחיה הוא כניסת רשתות מזון זרות לישראל, ובצעד מרחיק לכת החלו להעניק להן הטבות מיוחדות ביבוא, שמיועדות רק עבורן.
"זה היה עלבון עבורי לשמוע, בדיון בוועדת הכלכלה, שהתקווה של הממשלה להוריד את יוקר המחיה תלויה בקרפור, כאילו אנחנו לא עושים את העבודה שלנו. אנחנו 50 שנה בונים כאן את שוק המזון, והתחושה היא שהכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת. אם אנחנו, רשתות ההארד-דיסקאונט, לא היינו פועלים בשוק ומשאירים אותו לסיסטם הישן, שבו שופרסל ומגה שלטו וגבו מחירים גבוהים, המחירים היום היו גבוהים יותר. כשפתחנו ב-92' ברחובות את הסניף הראשון של יוחננוף, מה שמכרתי בשקל, הוותיקים מכרו בחמישה. הצרכנים, שלא היו רגילים למחירים הנמוכים, חשבו שהמוצרים שלנו מקולקלים. אם הרשתות הזרות יופלו לטובה, נדאג להילחם. אנחנו מדינת חוק ולא יכול להיות, גם אם הם פורצי דרך, שמשרד הכלכלה ייתן להם הקלות ייחודיות. הממשלה צריכה לשאול את עצמה אם היא רוצה להעביר את השוק למישהו אחר ולחלק את הכסף שלנו לרשתות זרות. זה לא מקובל ולא הוגן.
"העובדות הן שבמבחן הסלים האחרון, יינות ביתן יצאו מהיקרים, למרות המוצרים של קרפור. הייתי אגב בקרפור בקהיר, ויקר שם רצח, ואין פרייבט לייבל (מותג פרטי) שלהם בכלל. עשו כותרות מזה שהם מכרו שמן זית בזול, ב-11 שקל, ואני אומר לך, אין מחיר קנייה כזה. הוא לא רציונלי. אם בקרפור רוצים לחלק את כספם לציבור הם מוזמנים, אבל זמנם ספור. אפילו ממשלות יודעות שסבסוד זו לא השיטה הנכונה. בכלל, לא יהיה מצב שהם יהיו יותר זולים ממני, ואני מניח שגם מהמתחרים. הסיבה שהם מכרו בזול היא שהם זכו במכרז פטור ממכס בכמות מוגבלת של משרד הכלכלה לשמן זית. ברגע שנגמר להם המלאי, המחיר שלהם קפץ ל-19 שקל. צריך לחסל את שיטת המכסות ולפתוח ליבוא חופשי. בקשר לרשת ספאר, ששופרסל רוצים להביא, ממה שאני מכיר את הרשת, זה חנויות קטנות ולא בהכרח הכי זולות. נראה לי שהמהלך של שופרסל זה יותר מהלך חיקוי".
אתה והקולגות שלך טוענים שאתם נלחמים עבורנו ביוקר המחיה, אבל אתה לדוגמה גר בסביון, עלות השכר השנתית שלך, של אחותך ושל אביך בשנת 2022 הסתכמה ביותר מ-11 מיליון שקל. אולי גם זה מתגלגל בסוף אל הצרכן?
"השכר שלי לא משפיע בכלום על יוקר המחיה. קחי את כל הסכום וחלקי אותו לכל הציבור, ייצא אולי אגורה לאדם. גם אם אני אעבוד בחינם זה לא יוריד או ישנה את הרווח הגולמי של הרשת, אפילו לא בעשירית אחוז. אנחנו חיים בשוק חופשי והשכר שלנו הוא חלק מהשוק החופשי. אי-אפשר להסתכל בקנאה על כמה אנחנו משתכרים. אנחנו בעלי הבית, מחזיקים ב-70% ממניות החברה, אנחנו לא שכירים. הרשת הוקמה על סמך כספים פרטיים שלנו, ואם רוצים שנביא תוצאות צריך לשלם. אני חושב שלחברות בסדר גודל שלי השכר שלנו הוא הולם. הרי אם לא תהיה תמורה ביחס להשקעה לא יהיו תוצאות, גם למשקיעים וגם לצרכנים. אני מסתכל 20 שנה קדימה, אנחנו פה בשביל להיות הגב שלהם. סביון? זה רק מותג, שכבר עבר מהעולם. קריית-אונו יותר יקרה מסביון פר דונם".
אתה צמחת מלמטה, אבל את הילדים שלך אתה די מפנק. הבת שלך טליה פתחה מיני מרקט בתל-אביב, וכשהוא נכשל רשת יוחננוף חילצה אותה: היא רכשה ממנה את הסניף ושיחררה אותה מחובות ומהסכמי שכירות לשנים הבאות. את בתך האחרת נועה, מינית לאחראית על כל תחום הדיגיטל ברשת.
"רכישת המיני מרקט הייתה עסקה טובה ליוחננוף, קנינו ציוד חדש במחיר מציאה. מה, שאני אזרוק את ההשקעה הזאת לפח? הילדים שלי גדלים כמו כולם ואנחנו מחנכים אותם לצניעות ולהבנה של המציאות. החינוך הוא לעבודה קשה ושום דבר לא מובן מאליו".
אתם הרשת היחידה שאין לה שירות משלוחים אונליין. למה?
"אנחנו הכי יעילים. אין לנו קונספטים מרובים: 'בעיר', 'בכפר', 'שלי', שלך, ואין לנו משלוחים באונליין. אני מחזיק בדעה, מתוך ידיעה חשבונאית, שלא ניתן להרוויח במשלוחי אונליין והם פוגעים ברווח של הרשתות. זה תחום שיש בו קשיים שרק יתגברו - בעיקר קשיי כוח אדם. גם המחסנים הרובוטיים לא פותרים את הקושי, כי מישהו גם צריך להוביל את כל זה, ויש חוסר במובילים. שירות האונליין יהיה כדאי עבורנו רק כשתימצא הטכנולוגיה המתאימה שתפתור את כל הבעיות. לאחרונה, וראו את זה בדוחות הכספיים של הרשתות, יש ירידה בהזמנות אונליין. צריך לזכור שכמות וזמינות הסופרמרקטים בישראל היא מהגבוהות בעולם, במובן זה שיש כמעט לכל אחד סופר נגיש ליד הבית. אני מתעקש שהירידה בביקוש למשלוחים נובעת מחוסר היכולת לספק את השירות ברמה הנדרשת, כשאתה לא מקבל את כל מה שהזמנת בגלל חוסרים, או מקבל בטמפרטורה הלא נכונה או מוצרים שלא ביקשת. גם אצלנו אפשר להזמין אונליין, אבל האיסוף של המשלוח, שאנחנו מכינים עבורך, נעשה בסניף".
תובנות מהפלגה למצרים
כמו המתחרים שלו, רמי לוי ואייל ואבי רביד מויקטורי, גם יוחננוף התחיל כאמור מלמטה. אביו, מרדכי יוחננוף (80), שמשמש כיום כיו"ר הרשת, עלה ארצה מבוכרה שבאוזבקיסטן בשנות ה-40 והגיע לאוהל בשכונת שפירא בתל-אביב. אמו, אילנה, עלתה מלוב, והם נפגשו בתל-אביב. האבא הקים עסק סיטונאי קטן לאספקת מזון לחנויות מכולת, וכשהתבססו עברה המשפחה להתגורר במושב משמר השבעה. בהמשך הצטרף לעסק הבן הבכור, גיורא, ובשנות ה-80 הצטרף איתן, לאחר שירות צבאי ביחידת הנדסה של הצנחנים וטיול אחרי הצבא.
העסק קיבל תפנית כשהבנים החליטו להתחיל למכור ישירות לצרכן סחורה שרכשו במחירים נמוכים מעסק הסיטונאות שהפעילו ההורים. ב-1992 נפתח הסופר הראשון שלהם ברחובות. בהמשך הם התרחבו לאשדוד ולעקרון, והקפיצה הגדולה הגיעה ב-2012, כאשר רכשו מרשת מגה שהתרסקה 13 סניפים, והפכו לרשת עם נוכחות ארצית. מאז הם בצמיחה מואצת. כרגע יש בתכנון כ-13 סניפים בנוסף על ה-40 הקיימים.
לפני חמש שנים נכנסה המשפחה גם לעסקי נדל"ן והיא בונה מרכזים מסחריים ואת סניפי הענק של הרשת. ב-2019 הונפקה יוחננוף בבורסה לפי שווי של 2.3 מיליארד שקל. לפני שנה הם פרצו גם לתחום ה"סטוקים" ורכשו תמורת 45 מיליון שקל את רשת זול סטוק. במקביל הם משקיעים במגוון סטארטאפים: לעגלות סופר חכמות, לרחפני משלוחים ועוד.
שמונה בני המשפחה מועסקים ברשת, בהם האב וארבעת האחים - גיורא, איתן, שרית ורחלי - וכן בתו של איתן, נועה. כמעט כל יום בצהריים מתכנסים ההורים והאחים לארוחת צהריים משותפת בחדר האוכל במטה החברה ברחובות. למרות שיש מי שמבשל עבורם, מדובר בארוחה צנועה של שניצלים, אורז וכו'.
איתן (57), נשוי + 4, גר בסביון בווילה רחבת ידיים (הוא מעדיף לומר שהוא גר בקריית-אונו הסמוכה), ואשתו, אורנה, היא בעלת סטודיו ליוגה. בין השאר, המשפחה כבר נכנסה לרשימת עשירי ישראל של העיתון "פורבס". בעבר הייתה להם פרארי, והיום עומדת מרצדס בחניית המשפחה, לצד ריינג'ר מאובק.
בענף יוחננוף בולט כטיפוס צבעוני, אם כי "הפה הגדול" שאיפיין אותו בתחילה השתנה והפך לכמעט ממלכתי, במיוחד על רקע העובדה שהוא מתראיין לא מעט באולפני הטלוויזיה בנושא יוקר המחיה. הוא מנגן בגיטרה ויש לו אולפן בבית, והוא גם חובב אקסטרים שרוכב על סוסים ועל אופנועי שטח. בשיא היו לו שלושה אופנועים, עד שלפני חמש שנים, כשהשתתף במרוץ הראלי הבינלאומי הראשון בישראל לאופנועים - שהוא היה הספונסר שלו ומהירות הרוכבים בו יכולה להגיע ל-160 קמ"ש לשעה - הוא התרסק ושבר חוליה שהשביתה אותו למספר חודשים.
למרות זאת יוחננוף עדיין רוכב, אבל כבר לא מתחרה, והוסיף כפיצוי הובי חדש: הפלגות. בבעלותו ספינת מפרשים גדולה ומהודרת ("לא רכשתי יאכטה, כי ספינת מפרשים זה סוג של ספורט, אתה צריך לעבוד קשה עם המפרשים"), שבה חזר ערב הפסח מהפלגה בת 11 יום למצרים יחד עם ארבעה חברים וסקיפר. בעבר הוא חרש את מצרים על אופנוע. בספינת המפרשים הפליגו הוא וחבריו דרך תעלת סואץ, עברו את פורט-סעיד והמשיכו דרומה עד העיר הורגהאדה, שם עגנה הספינה והם עברו להפלגה בפאלוקה (סירה קטנה) על הנילוס, כשהם משלבים טיולי שטח, ומדרימים עד אגם נאצר ומקדשי אבו סימבל.
חזרת עם תובנות רלוונטיות מכניסת-יציאת מצרים שלך, ערב חג הפסח?
"חזרתי ממסע בזמן. זה היה מרתק, נחשפים להיסטוריה ומשליכים אותה על התרבות בת ימינו, ולמרות פער של 4,000 שנה מתברר שהאדם לא שונה, והטרידו אותו אותם הצרכים. למשל ההובלה, היינו במחצבות שבהן חצבו סלעים לבניית הפירמידות, ואתה רואה כמה הקדישו לפתרונות של הובלה. מה השתנה?
"חרשנו את המדינה והתובנה שלי היא שהחיים חזקים מהכל ואנשים נאחזים בחיים. המצב שם במצרים לא פשוט, הם לא מצליחים להתאושש מהאביב הערבי ומהקורונה. ענף התיירות, שהכי מכניס להם, לא מתאושש. ואם נשליך על מה שקורה בארץ, אז כלכלה זה לא דבר שקל לבנות, וחייבים לשמור עליה. במצרים כשאתה רוצה בשר כבש אתה צריך ללכת לבחור כבש חי, ואחר כך לשחוט אותו. זה מזכיר לי כמה איכותי ומתקדם שוק המזון בארץ מבחינת הטריות, הזמינות, האיכות".
למה לקחת מהחלשים?
המיתון והמצב הפוליטי-בטחוני כבר משפיעים על היקף הרכישות של הצרכנים ברשת?
"העולם כולו נכנס למיתון ועדיין מוקדם לבדוק האם הצרכן יצמצם את הסל ואיזה שינוי נראה בהתנהגותו. החודשיים האחרונים אצלי היו טובים במכירות וגם החג. צריך לחכות".
בדיון בוועדת הכלכלה בנושא יוקר המחיה אמרת שלדעתך המחירים לא יעלו. על סמך מה?
"בתסריט שבו ההאטה הכלכלית תעמיק, שיא כוח הקנייה של הצרכן יתמתן, וייווצר עודף סחורה - מה שיביא לעצירת העלאות המחירים. אם כי אני חייב לציין: בינתיים זה לא נראה ככה. החודש האחרון היה חודש שיא בצריכה של הישראלים. לפי נתוני שב"א (שירותי בנק אוטומטיים), שסולקים כרטיסי אשראי, והתפרסמו רק השבוע, ההוצאות של הישראלים בכרטיסי אשראי הסתכמו ביותר מ-41 מיליארד שקל רק בחודש האחרון. זו עלייה של יותר מ-10.4% בהשוואה למרץ 2022. ההוצאה היומית הממוצעת הגיעה לסכום של 1.3 מיליארד שקל.
"למרות הנתונים, מרחפת השאלה האם החודש האחרון, חודש חג הפסח, הוא מייצג או חריג בצריכה - צריך להמתין ולראות. בסופו של דבר אנחנו כקמעונאים לא רוצים שתהיה ירידה בצריכה. השאלה מה יהיה עם הריבית, האם היא תמשיך לעלות? כי הרי עליות הריבית מטרתן למתן את הצריכה. וכאמור אם זה יקרה ונישאר עם עודף סחורה, הרי לא נזרוק אותה לפח. הספקים יצטרכו לעצור את העליות או להוריד מחירים, כדי לעודד את הציבור לקנות.
"גם כשאני מסתכל על שוק הסחורות הבינלאומי בשיקגו, מחירי הסחורות מושפעים בסופו של דבר מביקוש והיצע, ובינתיים אין שם עדיין ירידה היסטרית במחירים, אבל זה שאנחנו לא רואים עלייה זה גם סימן טוב. בקורונה עליות המחירים היו בעיקר בגלל מחיר ההובלה הימית שזינק באלפי אחוזים, ופחות בגלל הזינוק במחירי חומרי הגלם. לפחות עכשיו מחיר ההובלה הימית חזר כמעט למה שהיה לפני הקורונה. אבל בגדול, עדיין מוקדם להגיד לאן זה יוביל".
5 צפייה בגלריה
"המע"מ על מזון הוא מהגבוהים בעולם. מה הרעיון לקחת גם מהחלשים? זה ממש לקחת מהאוכל שלהם"
(צילום: מור אלזון)
איך לדעתך צריכה הממשלה להילחם ביוקר המחיה בענף המזון?
"המע"מ בסך 17% שגובה הממשלה על מזון איננו מוצדק והוא מהגבוהים בעולם. מה הרעיון לקחת גם מהחלשים? זה ממש לקחת מהאוכל שלהם. צריך להיות מע"מ סלקטיבי על מוצרים לפי הנחיצות שלהם. באוצר טוענים שבישראל יש מע"מ אחיד ואין מע"מ דיפרנציאלי. אני לא מקבל את זה כי זו גישה שהיא פחות דמוקרטית. אוכלוסייה חלשה צריכה לצרוך בקלות את המזון שלה, ולא צריך לקחת מהם דרך המע"מ ולהחזיר להם לכאורה דרך תשלומי הרווחה. האזרח הוא הדבר הכי חשוב למדינה, ואם האזרח לא חזק, המדינה לא חזקה. הממשלה עסוקה כל כך הרבה בפוליטיקה שלא נותר לה זמן לחזק את האזרח, שזה שווה ערך לחיזוק עתיד המדינה.
"גם לצרכן יש כוח במאבק ביוקר המחיה, בכך שהוא מחליט מה לקנות. המון מוצרים חדשים נכנסים למדפים תחת המותג הפרטי, שזול יותר. עד היום לא ראינו התלהבות של הצרכן מהמותג הפרטי, אבל הוא שינה התנהגות. במיוחד בזמן המאבק האחרון מול הספקים - ראינו נכונות מצד הצרכן לקנות את המותג הפרטי. בשונה מפעמים אחרונות, הצרכן היה הפעם איתנו. הנכונות שלו להסתפק במוצרים חלופיים סייעה למאבק. אני רואה הישג בכך שהצלחנו למכור לצרכן תחליף למגה-מותגים, אפילו כמו 'אלופים' – הבאנו קורנפלקס אחר מחו"ל וזה הלך".
אני מסתכלת על נתחי השוק של "אלופים", של החטיפים של שטראוס שלא היו חודשים על המדף, של טונה סטארקיסט – והם מטפסים במהירות בדרך לנתח שהיה להם ערב המאבק והחרמות.
"אני אומר בכנות - מותג כמו 'אלופים', הציבור חוזר אליו. יש מותגים חזקים, שלמרות הכל הציבור לא מוותר עליהם, וברגע שהם חוזרים למדפים הציבור חוזר אליהם. לכן חייבים לפתוח את היבוא, כי עדיין המגוון שלנו על המדפים בהשוואה לארה"ב זה כלום".
מה הכי מרגיז אותך בחסמים על היבוא?
"החסם הכי גדול על היבוא הוא הכשרות. איך יכול להיות שהכשרות שטובה ליהודים אמריקנים, כשרות ה-OU, לא טובה לרבנות בישראל. למה אני צריך עוד כשרות ולא יכול להסתפק באמריקנית? את יודעת שבמדינת ישראל אני חייב את הכשרות של רבנות ישראל? ובכלל, למה שהרבנות תחליט לי איזה מוצרים ייכנסו לארץ ואיזה לא? אין סיבה שיהיו כאלה קשיים. ואחר כך טוענים נגדנו שמחירי הקנייה לצרכן גבוהים יותר מבחו"ל. ברור - זה נובע גם מעלויות כמו הכשרות".
הזהרת בעבר מהטרנד של פתיחת חנויות עירוניות, שגובות מחיר גם עבור הנוחות. אמרת: "הם יהפכו בסוף לקיוסק". לפי הדוחות האחרונים של הרשתות, הציבור אכן חוזר לקנות ברשתות המוזלות.
"מה שאמרתי אז היה מסר של 'אל תעשו, כי יהיה לזה מחיר'. והסיבה שאמרתי, למרות שאני לא בתחום הרשתות העירוניות, היא שמהלכים כאלה משפיעים לרעה על כל השוק: כשיש מהלך לא רווחי לגורם מסוים בשוק, כולם משלמים. חנות עירונית מחייבת עלויות גבוהות מאוד של שכר דירה והפעלה. זה משפיע על היכולת שלה למכור פר מטר. היום הולכים בדיזנגוף ויש שם 30 מיני-מרקטים שונים. התוצאה היא שכל אחד מוכר קצת עם מחזור קטן ששווה למחזור של קיוסק, ופוגע ברווחיות".
הפירות והירקות אצלך ברשת יפים, אבל החקלאים טוענים שרשתות השיווק עושקות אותם.
"יש לי יחסים מעולים עם החקלאים, ופער התיווך לא קשור אלינו, משרד הכלכלה בדק והוכיח שזה לא אצלנו. ועדיין ממתגים אותנו כעושקי החקלאות. הציבור צריך לדעת, אנחנו מוכרים בארץ ירקות בזול גם ביחס לאירופה. הבעיה בישראל היא שבחקלאות עובדים תאילנדים שמרוויחים דולר בתאילנד ופה משלמים עליהם 30 דולר. המסים שהמדינה גובה על העסקתם מטורפים ומייקרים את התוצרת. תוסיפי לזה את מחירי החשמל, המים והאנרגיה הגבוהים בארץ, ותביני שהבעיה היא לא ברשתות בשיווק. במצרים ראיתי שחקלאים מושכים מים חינם מהנילוס, ולכן הירקות שם זולים יותר משלנו.
"אני הכי זול, יחסית לרמת האיכות שאני מוכר. זה המצאה שאנחנו קונים אגס בארבעה שקלים ומוכרים ב-20 שקל. כשאני קונה מוצר פרימיום, המחיר הוא לא ארבעה שקלים. זה אולי המחיר כשהחקלאי מוכר בתפזורת, ללא מיון, כולל גם סוג ב'. מי שחקלאי מקצועי מרוויח ומתפרנס מהחקלאות, והיבוא של פירות וירקות - עם כל הרעש על הנזק לחקלאים המקומיים - הוא אחוזים בודדים מסך הצריכה. צריכים לפתוח את השוק ליבוא תוצרת טרייה".
5 צפייה בגלריה
"המדינה נכנסה לסחרחורת שטוב היה שנעצור אותה. בעיניי השבר הוא לא ההפגנות, אלא שזה הגיע עד הצבא. להביא אקטיביזם לתוך הצבא זו טעות, וזו לא בושה להגיד 'טעינו'"
(צילום: דנה קופל)
מה הכי מטריד אותך בימים אלה?
"המדינה נכנסה לסחרחורת שטוב היה שנעצור אותה מכל צד שהוא. לא במטרה לנצח אלא להגיע להבנות. בסוף הרוב רוצה להגיע לאותו חוף מבטחים. בעיניי השבר הוא לא ההפגנות ברחובות, אלא שזה הגיע עד הצבא. להביא אקטיביזם לתוך הצבא זו טעות, וזו לא בושה להגיד 'טעינו'".
אתה חבר בקבוצה של אנשי העסקים בראשות הראל ויזל שיוצאים נגד הרפורמה המשפטית?
"אני לא בקבוצה של אף אחד, אני אינדיבידואליסט".
