הממשלה צפויה לדון היום (א') בהצעת המחליטים שגיבש משרד הבינוי והשיכון להבאת כ-20 אלף עובדים זרים חדשים לבנייה, מחציתם שלא באמצעות הסכמים בילטרליים והשאר עובדים שעזבו את הארץ ויחזרו. זאת בעקבות המחסור החמור בעובדים בענף הבנייה בצל מלחמת חרבות ברזל. בשבוע שעבר עלה החשש כי במשרד הפנים מעכבים את המתווה שגובש.
בדיון שנערך ביום רביעי שעבר בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בשיתוף עם הוועדה לעובדים זרים, אמר יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב אשר, כי "לא ייתכן שמשרד הפנים יעכב דיון בממשלה בהצעת המחליטים שמשרד השיכון הכין להבאת עובדים זרים לבנייה. אנחנו חייבים לחשוב כרגע מחוץ לקופסה".
נציגי משרד הפנים הבהירו בדיון כי טרם גובשה עמדה, ומנכ"ל רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול במשרד הפנים, אייל סיסו, הסביר: "3,784 עובדי בנייה שאינם פלסטינים יצאו מהמדינה מאז תחילת המלחמה, בנוסף לא נכנסים 20 אלף עובדים פלסטינים. הבנו כבר ביום השני למלחמה שאנחנו בבעיה. אנחנו עובדים בדרכים בלתי קונבנציונלית ובזהירות המתבקשת. אם לא נעבוד בזהירות נוצף בעובדים שלא יבואו לעבוד, אלא ירצו להשתקע".
אולם בסוף השבוע הושג סיכום בין ח"כ אשר לשר הפנים, משה ארבל, לגבי הצעת המחליטים, והיא תדון, כאמור, היום בצהריים בישיבת הממשלה. בסביבת משרד הפנים אמרו ל-ynet כי המתווה יקודם באופן זמני ומדוד, מבלי לפגוע בהסכמים הבילטרליים ותוך שמירה על זכויות העובדים הזרים.
בשיחה עם ynet אמר ח"כ אשר כי "ענף הבנייה מדמם בגלל המלחמה, וזקוק קריטית לעשרות אלפי ידיים עובדות. המהלך שאנו מובילים, יחד עם שר הפנים משה ארבל ושר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף, מיועד לפתור את הבעיה בטווח הקצר והבינוני, כך שהתאגידים יוסמכו לגייס עובדים באופן עצמאי וזריז, שלא באמצעות הסכמים בילטרליים. במקביל, הממשלה שוקדת על הרחבת הסכמים בילטרליים עם מדינות נוספות בעולם כדי להעניק פתרון יציב ורחב לענף גם בהמשך".
בתחילת החודש שלח שר השיכון גולדקנופף מכתב בהול לראש הממשלה בנימין נתניהו, השר ארבל ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ובו קרא להם לפעול לקידום הצעת המחליטים בנוגע להאצת הקליטה של עובדים זרים בענף הבנייה בתקופת המלחמה, בדומה להצעת החלטה שהוגשה על ידי שר הפנים בנושא חקלאות ואושרה על ידי הממשלה.
"קושי לגייס עובדים במסגרת הסכמים חדשים"
הצעת ההחלטה הוגשה לממשלה בסוף אוקטובר ומטרתה להגדיל את מכסות העובדים הזרים באופן משמעותי. "בהתאם להחלטה, צפויים להגיע לישראל כ-8,500 עובדים זרים עד סוף שנת 2023", כתב גולדקנופף, "שאר העובדים אמורים להגיע באמצעות הרחבת הסכמים בילטרליים הקיימים היום או באמצעות חתימה על הסכמים חדשים". אלא ששר השיכון הבהיר כי "בהתאם לעדכונים שהתקבלו ממשרד החוץ, נראה כי יהיה קושי לגייס עובדים במסגרת הסכמים בילטרליים חדשים או קיימים בתקופת המלחמה עצמה".
הצעת ההחלטה מציעה כי בשל מצב החירום, תותר הבאת 20 אלף עובדים זרים שלא באמצעות ההסכמים, בדומה למנגנון שאושר למשרד החקלאות. "ככל שההחלטה לא תאושר באופן מיידי, הרי שייגרם נזק ממשי וארוך טווח לשוק הבנייה, אשר יוביל להשפעה על מחירי הדיור לאחר המלחמה, תוך השפעה דרמטית על השוק כולו ועל הריבית במשק", נכתב. גולדקנופף הוסיף: "מבלי להקל ראש בנזק שייגרם לחקלאים כתוצאה מהיעדר ידיים עובדות, אעיר שבעוד שירות ופירות ניתן לייבא מחו"ל, לא ניתן לעשות כן לגבי דירות".
על פי נתונים של התאחדות הקבלנים בוני הארץ, בישראל קיימים 11,600 אתרי בנייה וכ-168 אלף יחידות דיור הנמצאות בבנייה, לצד מיזמי תשתיות נוספים. היקף ההשקעות בענף הבנייה בישראל עמד אשתקד על 232.2 מיליארד שקל, המהווים כ-13.6% מכלל התמ"ג. עם פרוץ המלחמה החל מחסור קיצוני בכוח אדם, ולאחר גיוס המילואים הנרחב נגרעו מהענף למעלה מ-76 אלף פועלים פלסטינים לנוכח הסגר שהוטל על רצועת עזה ואזור יהודה ושומרון.
הסכמים בילטרליים הם הסכמים בין מדינות ששולחות כוח עבודה למדינות המקבלות כוח עבודה, שאמורים להגן על העובדים ובאמצעותם יכולות המדינות לפתור בעיות בנושאים שונים ובהתאם לחוקים מבוססים שסוכמו מראש. המנגנון שאושר למשרד החקלאות מאפשר להתיר כניסה מיידית של 5,000 עובדים זרים במסגרת מסלול חדש: הסכמים בין חברות כוח אדם בארץ לבין חברות כוח אדם פרטיות בחו"ל, ללא פיקוח של מדינת המוצא של העובדים.
נזכיר כי במהלך הדיון במנגנון שאושר למשרד החקלאות, הביעה היועצת המשפטית לממשלה הסתייגות מהמסלול החדש בגלל חשש מסחר בבני אדם והגעה של עובדים זרים לארץ שלא מבחירתם החופשית, או תוך ניצול מצוקתם. לכן, המסלול המיוחד אושר לשלושה חודשי ניסיון בלבד, ולאחריו ייבחן שוב.
ארנון מנטבר, יו"ר CIMI - המרכז להגירה בינלאומית ולקליטה שעוסקת בהבאת עובדים זרים - מתנגד למתווה וטוען כי "עם כל ההבנה לגבי הקשיים בענפי הבניין והחקלאות, יש להביא עובדים רק במסגרת ההסכמים הבילטרליים שמובילה רשות ההגירה, ואין לחזור לימים בהם נאלצו העובדים להשתעבד ולשלם אלפי דולרים לחברות כוח אדם ולמאכרים למתווכים". לדברי מנטבר, "ניתן להתגבר על כל הקשיים ולהביא עובדים במסגרת ההסכמים הבילטרליים, בדיוק כפי שהגיעו עד עתה. ההסכמים הוכיחו עצמם בחקלאות, בבניין ובסיעוד ומנעו תופעות של עבדות מודרנית".
פורסם לראשונה: 08:39, 10.11.23
