פרסום ראשון: בצל המשך המחאות ברחבי הארץ והעימותים החריפים אמש (ד') בין המפגינים נגד המהפכה המשפטית למשטרה, מאות הכלכלנים הבכירים שהזהירו לפני כחודש מפני ההשלכות האפשריות של המהפכה על הכלכלה הישראלית טוענים: "מאז הפרסום הצטברו אינדיקציות רבות לכך שהנזקים לכלכלה עלולים להתממש בעוצמה ובמהירות גדולים מאלו שצפינו".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
3 צפייה בגלריה
פרופ' יעקב פרנקל, דלית גפני, איתן ששינסקי, אייל וינטר, אבי בן בסט, רפי מלניק, צביקה אקשטיין, משה חזן, מנואל טרכטנברג, מישל סטרבנצ'ינסקי
במכתב השני שמתפרסם כעת ועליו כחתומים למעלה מ-260 כלכלנים בכירים מהארץ ומהעולם, בהם נגיד בנק ישראל לשעבר פרופ' יעקב פרנקל, משנים לנגידי בנק ישראל לשעבר צביקה אקשטיין ואביה ספיבק, יושבי ראש לשעבר של המועצה הלאומית לכלכלה ונוספים, נטען כי "בשבועות האחרונים ניכרים סימנים ראשונים של בריחת הון אשר מחייבת את בנק ישראל להמשיך בהעלאות ריבית בקצב מהיר".
לדברי החתומים על המכתב, "גם אם השווקים יתייצבו בסופו של דבר בטווח הקצר, הרי שהניסיון שנצבר ממדינות אחרות שבהן הייתה פגיעה בעצמאותם של מוסדות משפטיים וכלכליים, וכן מחקר כלכלי מעשרות השנים האחרונות, מצביעים על כך שבטווח הארוך צפויה להיגרם פגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק ובאיכות החיים של תושבי ישראל. עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום".
>> לקריאת המכתב המלא לחצו כאן
הכלכלנים ציינו במכתב את הקולות הרבים שהצטרפו בשבועות האחרונים לקריאה לעצור את החקיקה, בהם חברות הייטק וקרנות הון-סיכון שהודיעו כי יוציאו כספים מישראל, עיתונים כלכליים מובילים ברחבי העולם ואף סוכנויות דירוג האשראי שהזהירו מפני ההשלכות של הרפורמה, והוסיפו כי "לדאבוננו, ההתרעות שהשמענו לא זכו לאוזניים קשובות והקואליציה ממשיכה ביוזמות החקיקה תוך התעלמות מופגנת מהאזהרות מהארץ ומהעולם לנזקים הצפויים לכלכלה.
"למעשה, הקואליציה לא רק שלא עצרה את תהליך החקיקה, אלא שלאחרונה עלו הצעות לפגוע בעצמאותם של מוסדות נוספים מלבד מערכת המשפט. כך עלו הצעות להתערב במדיניות הריבית של בנק ישראל, למנות עסקן פוליטי למשרת הסטטיסטיקאי הראשי, להתערב בניהול הספרייה הלאומית ולפגוע בעצמאות השידור הציבורי ובאקדמיה בישראל. התנהלות זו רק מחריפה את הנזק לכלכלה הישראלית".
3 צפייה בגלריה
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה בנושא תקציב המדינה 2023-2024
(צילום: קובי גדעון, לע"מ)
את המכתב סיכמו הכלכלנים בטענה כי "לא רק שיזמות החקיקה אינן מטפלות בבעיות חשובות אלה, אלא שהן מונעות ביקורת חשובה על הרשות המבצעת ומחלישות את ההגנה על זכויות קניין. כך למשל, ללא מערכת משפט חזקה ועצמאית, עלולה הממשלה בעתיד לפגוע בחסכונות הפנסיה, בבעלות על נדל"ן, או להטיל מיסים בדיעבד על פעילות כלכלית אחרת.
"אנו קוראים לממשלת ישראל להקשיב לקולות האזהרה הרבים מבית ומחו"ל, וביניהם קולות של כלכלנים בכירים שאתם נהג ראש הממשלה להתייעץ לאורך השנים. הניסיון שנצבר במדינות אחרות שבהן התעלמו פוליטיקאים מאזהרות כלכלנים - כמו שקרה בבריטניה רק לפני מספר חודשים - מלמד שהתעלמות כזו עלולה לעלות לכולנו ביוקר. מן הראוי שממשלת ישראל תשקול את צעדיה לבל נצטער כולנו על שלא השכלנו בזמן למנוע פגיעה חמורה ברווחתם של תושבי ישראל ובעתידנו המשותף", נכתב.
חברת הדירוג פיץ': "הרפורמה עלולה לפגוע"
כאמור, טענותיהם של מאות הכלכלנים הבכירים מגיעות יממה בלבד לאחר שחברת האשראי הבינלאומית פיץ' (Fitch) החליטה להשאיר את דירוג האשראי של ישראל ברמה של A+ והותירה את התחזית "יציבה", אך עם זאת הזהירה מהשלכות המהפכה המשפטית.
"אומנם תוכנה הסופי של הרפורמה עדיין נתון לשינויים ולמו"מ בכנסת הישראלית", כתבו בפיץ', "אך אנו מאמינים שלרפורמה יכולה להיות השפעה שלילית על פרופיל האשראי של ישראל. זאת על ידי החלשת האינדיקטורים של הממשלה או במידה והיחלשות האיזונים והבלמים יובילו למדיניות גרועה או סנטימנט שלילי מתמשך של המשקיעים".
על פי החברה, חלק מהמדינות שהעבירו רפורמות מוסדיות גדולות אשר הפחיתו את האיזונים והבלמים המוסדיים ראו היחלשות משמעותית של מדדי הממשל של הבנק העולמי (WBGI), האינדיקטורים המשפיעים ביותר במודל הדירוג הריבוני של החברה, ובמקרים מסוימים הביאו להפחתה של שלב אחד בסולם הדירוג על פי מודל החברה, כאשר ההשפעה נמשכה לאורך מספר שנים. בשלב זה לא ברור אם לרפורמות המוצעות בישראל תהיה השפעה בקנה מידה דומה.
החברה מציינת כי חלק מחברי הכנסת והממשלה הציעו לצמצם את עצמאותו של הבנק המרכזי ולהגביל את עליית הריבית על המשכנתאות. עד כה התנגדו למאמצים אלו ראש הממשלה ושר האוצר. על פי החברה, היחלשות עצמאותו של הבנק המרכזי תוריד את האמינות של קובעי המדיניות בישראל, המהווה כיום נקודת חוזק בדירוג האשראי.
במקביל, ברקע הירידות החדות בבורסה הישראלית בשבועות האחרונים וההצהרות של ראשי הבנקים עצמם על כך שכספים כבר החלו לצאת מישראל, השבוע פרסם גם הבנק האמריקני סיטי אזהרה שהתייחסה למצבם של הבנקים הישראלים וציין כי למרות שלאי-היציבות ואי-הוודאות הפוליטית במדינה אין השפעה מיידית על מאזנם, היא עלולה להשפיע על שווי המניות שלהם בעתיד.
