בימים האחרונים הצטרפו עשרות כלכלנים נוספים לקריאה נגד הרפורמה המשפטית המסתמנת, וכעת מספר החתומים עומד על 310 אנשים, בהם זוכה פרס נובל לכלכלה, אריק מסקין, וחתן פרס ישראל לכלכלה, פרופ' מנחם יערי.
נכון לעכשיו, לא ידוע על אף כלכלן בכיר מקרב אנשי הסגל באקדמיה הישראלית שהתבטא בעד הרפורמה. הכלכלן היחיד שכן עשה זאת, הוא ד"ר אמציה סמקאי, שכתב את המצע הכלכלי של האיחוד הלאומי ושל מפלגת ימינה, ונכון להיום מרצה על כלכלה יהודית בחוג להיסטוריה באוניברסיטת בר אילן.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
4 צפייה בגלריה
זוכה פרס נובל לכלכלה אריק מסקין וחתן פרס ישראל פרופ' מנחם יערי
זוכה פרס נובל לכלכלה אריק מסקין וחתן פרס ישראל פרופ' מנחם יערי
זוכה פרס נובל לכלכלה אריק מסקין וחתן פרס ישראל פרופ' מנחם יערי
(צילום: אלבום פרטי, יותם פרום)
כזכור, שלשום פורסם לראשונה ב-ynet מכתבם של למעלה מ-270 אנשי סגל בתחומי הכלכלה והניהול מאוניברסיטאות ומכללות בארץ ובעולם, בו חתמו על גילוי דעת בנוגע לנזק הצפוי לכלכלת ישראל כתוצאה מיישום הרפורמות המתוכננות במערכת המשפט. זאת, אחרי אזהרת נגיד בנק ישראל לראש הממשלה בנימין נתניהו מפני פגיעה בדירוג האשראי של ישראל ולפני ההחלטה של ענקית ההייטק פאפאיה גלובל ושל קרנות ההון סיכון דיסרפטיב ודיסרפטיב AI להוציא את כספיהן מישראל.
"אנו, מרצות ומרצים בתחומי הכלכלה והניהול, מתריעים בתוקף כנגד היוזמות הנוכחיות של הקואליציה, שמשמעותן היא שינוי יסודי של שיטת המשטר בישראל וסכנה לעתיד המשק והכלכלה הישראלית. אנו מביעים את דאגתנו העמוקה לנוכח מהלכי הממשלה שצפויים לפגוע בעצמאות מערכת המשפט והשירות הציבורי, ושלהערכתנו יגרמו לנזק חסר תקדים לכלכלה הישראלית", נכתב בגילוי הדעת.
4 צפייה בגלריה
 מומי דהן, דלית גפני, איתן ששינסקי, אייל וינטר, אבי בן בסט, רפי מלניק, צביקה אקשטיין, משה חזן, מנואל טרכטנברג, מישל סטרבנצ'ינסקי
 מומי דהן, דלית גפני, איתן ששינסקי, אייל וינטר, אבי בן בסט, רפי מלניק, צביקה אקשטיין, משה חזן, מנואל טרכטנברג, מישל סטרבנצ'ינסקי
מימין לשמאל למעלה: מומי דהן, דלית גפני, איתן ששינסקי, אייל וינטר ואבי בן בסט. מימין לשמאל למטה: רפי מלניק, צביקה אקשטיין, משה חזן, מנואל טרכטנברג ומישל סטרבנצ'ינסקי
בין החתומים על המסמך נמצאים בכירים שגם עבדו וייעצו לראש הממשלה נתניהו בעבר כמו יו"ר לשעבר של המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ן קנדל ומנואל טרכטנברג; משנים לשעבר לנגידי בנק ישראל, צביקה אקשטיין ואביה ספיבק; מנכ"ל משרד האוצר לשעבר אבי בן בסט, וכן איתן ששינסקי, יוסי זעירא, דניאל כהנמן, מישל סטרבצ'ינסקי, אודי ניסן, משה חזן, דן בן דוד, רפי מלניק ואחרים.
במכתב נטען בין היתר כי "הפגיעה ביכולת הממשלה וחברות במגזר העסקי לגייס מקורות מימון תוביל לירידה בהיקף ההשקעות, וזו תפגע בראש ובראשונה בענף ההייטק הישראלי, קטר הצמיחה של המשק. פגיעה זו צפויה להתעצם לנוכח המשבר המסתמן בענף, והאפשרות שחברות הייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ לגבולות המדינה. זאת ועוד, השילוב בין פגיעה בענף ההייטק לבין פגיעה בזכויות הפרט עקב היחלשות מערכת המשפט צפוי גם להוביל לתופעה של 'בריחת מוחות' - הגירה בעלת השלכות על חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל.
4 צפייה בגלריה
מליאת הכנסת
מליאת הכנסת
"מחקרים מראים שללא מגבלות אפקטיביות על כוחם של מוסדות השלטון, גוברת החקיקה הפרסונלית והמנגנון הבירוקרטי נחלש והופך לבלתי מקצועי". נתניהו ולוין
(צילום: אלכס קולומויסקי)
"מעבר להשפעות המיידיות של מהלכי הממשלה, קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תוביל לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק ובאיכות החיים של תושבי ישראל. מחקרים מראים שקיומו של כוח פוליטי רב בידי הקבוצה השלטת, בלא איזונים ובלמים חזקים, הוא גורם עיקרי לנחשלות כלכלית. המחקרים מראים שללא מגבלות אפקטיביות על כוחם של מוסדות השלטון, גוברת החקיקה הפרסונלית והמנגנון הבירוקרטי נחלש והופך לבלתי מקצועי. כמו כן, פגיעה באיכות מוסדות השלטון היא כמעט בלתי הפיכה. שיווי-משקל מוסדי תומך צמיחה הינו עדין, וסטייה ממנו עלולה להיות ארוכת טווח, שכן מוסדות פוליטיים וכלכליים מזיקים נוטים להנציח עצמם לאורך עשורים רבים".

נתניהו: "אין סיבה להפחדות, יש צונאמי של שקרים"

לאחר אזהרת הנגיד ופרסום המכתב הראשוני ביום רביעי האחרון, כינס ראש הממשלה נתניהו מסיבת עיתונאים בה תקף את הטענות וטען כי יש "עודף משפטיזציה" בישראל שפוגע בכלכלה - וכי "אין מקום להפחדות" בנוגע לשינויים המתוכננים במערכת המשפט. כשלצידו שרי האוצר, הכלכלה והחוץ, האשים נתניהו את האופוזיציה ב"צונאמי של שקרים" על פגיעה כלכלית אפשרית בעקבות הרפורמה, והוסיף כי "שלטון החוק והדמוקרטיה דווקא יתחזקו".
4 צפייה בגלריה
ראש הממשלה בנימין נתניהו במפגש עם אנשי עסקים בכירים בישראל
ראש הממשלה בנימין נתניהו במפגש עם אנשי עסקים בכירים בישראל
ראש הממשלה בנימין נתניהו במפגש עם אנשי עסקים בכירים בישראל לאחר אזהרות הכלכלנים נגד הרפורמה
בתוך כך, ברקע היחלשות השקל אל מול הדולר, האירו והליש"ט, ראש הממשלה נפגש היום עם אנשי עסקים בכירים בישראל, בהם מנכ"לי בנק לאומי, הפועלים ודיסקונט, ואנשי העסקים חמי פרס ומייקל אייזנברג, בניסיון להפיג החששות ולגייס תמיכה ברפורמה במגזר העסקי. "בעיית המשפטיזציה בישראל היא חסם אדיר לכלכלה. הרמת המגף הבירוקרטי-משפטי תזניק את הכלכלה הישראלית כמו קפיץ, בין 1-2% לתל"ג", טען נתניהו במסגרת הפגישה, אולם חלק ממשתפי הפגישה אמרו לו בתגובה כי "המהלך הנוכחי מסוכן. לעם ולכלכלה. חייבים לעצור ולהידבר ולפעול בהסכמה רחבה".
לטענת נתניהו, "ההצלחה הגדולה של כלכלת ישראל היא לא בגלל המשפטיזציה אלא למרות המשפטיזציה. זה ש'הכל שפיט' זה חסם לעסקים שלא קיים בשום מקום בעולם המערבי. כל מי שמשקיע בישראל אומר את זה ויש אלפי משקיעים שלא הגיעו לישראל בדיוק בגלל זה. אתם גם יודעים עד כמה המשפטיזציה מעכבת את העסקים שלכם. לכן הרפורמה המשפטית רק תסייע לכלכלת ישראל ולעסקים בישראל".
יחד עם זאת, שעות ספורות בלבד לאחר דבריו של נתניהו במסיבת העיתונאים ביום רביעי האחרון, ענקית ההייטק הישראלית פאפאיה גלובל הודיעה כי החליטה "להוציא את כל כספי החברה מישראל". עינת גז, מנכ"לית ומייסדת החברה, כתבה בחשבון הטוויטר שלה כי "בעקבות ההצהרות של ראש הממשלה נתניהו כי הוא נחוש להעביר רפורמות שיפגעו בדמוקרטיה ובכלכלה, קיבלנו החלטה עסקית להוציא את כל כספי החברה מישראל. ברפורמה המתגבשת, אין שום ודאות כי אנו יכולים לנהל פעילות כלכלית בינלאומית מישראל. זהו צעד עסקי כואב, אך מתבקש".
זמן קצר לאחר הודעת פאפאיה גם קרנות ההון סיכון דיסרפטיב ודיסרפטיב AI של טל ברנח, המנהלות יחדיו 250 מיליון דולר, הצטרפו להודעה של גז והודיעו גם הן למשקיעים שלהם על הכוונה להוציא את כספי הקרן מישראל והעברתם לחו"ל.
לשאלה מדוע החליט להוציא את הכסף, אמר ברנח: "בהנחה שהרפורמה - שהיא הפיכה משפטית - קורית, תיווצר אי-יציבות כלכלית במדינת ישראל כשבפועל תהיה רשות אחת שתעשה מה שהיא רוצה כולל תיקונים ושינויים במיסוי ובצורת העבודה של החברות. כלכלה בנויה על יציבות. אני עכשיו בלונדון, פגשתי משקיעים שלי והם מאוד מודאגים. הם אומרים שאם הרפורמה תעבור, לא ברור להם אם ימשיכו להשקיע בישראל ויכול להיות שיצטרכו לעשות שינוי כי לא רוצים להיות נתונים לחסדי רשות אחת".