"הצמרת הכלכלית": ynet כלכלה מביא אליכם מדי שבוע את הכתבות הנצפות של השבוע, אלה שעשו הכי הרבה כותרות ועוררו שיח, ולצידן המלצה אישית שלנו – כתבה אחת שחמקה מתחת לרדאר ולדעתנו ראויה לתשומת לב מיוחדת.
המשק חזר לפעילות, מערכת החינוך עוד לא
לאחר דרישת משרד האוצר מפיקוד העורף לפתוח מיידית חלק מהמשק כדי למנוע הפסדים של 9.5 מיליארד שקל בשבוע, ולאחר שבתחילת השבוע הקניונים עוד היו סגורים, העסקים חזרו אתמול (חמישי) לפעילות כמעט מלאה, כולל מרכזי קניות וקניונים, מסעדות ובתי קפה, בתי קולנוע, חדרי כושר, משרדים וחוגים פרטיים. מי שטרם חזרו הם משרדי ממשלה שונים, סניפי דואר וכמובן - מערכת החינוך.
"פתיחת המשק נשענת בראש ובראשונה על נכונות העובדים לחזור למקומות העבודה, גם כאשר מערכת החינוך מושבתת ותוך התמודדות עם קושי אישי ומשפחתי לא פשוט, הכל כדי להניע מחדש את גלגלי המשק", אמר ל-ynet נשיא איגוד לשכות המסחר שחר תורג'מן. "כדי שהמהלך יצליח, על הממשלה להפעיל מנגנון חל״ת גמיש ולהבטיח תשלום עבור הימים שבהם העובדים נדרשו להישאר בבתיהם. עובדי המשק אינם חוטבי עצים ושואבי מים, והחיסכון התקציבי לא יכול לבוא על גבם של העובדים המסורים. במקביל, יש לגבש במהירות מתווה פיצויים לעסקים שייתן מענה אמיתי לאובדן ההכנסות ולירידה הצפויה במחזורים עד לחזרה מלאה לפעילות".
העורק הפרסי של סין: המלחמה תחנוק את הכלכלה השנייה בגודלה בעולם?
בעוד ישראל וארה"ב תוקפות באיראן ואיראן מגיבה במתקפות על מדינות המפרץ ותשתיות נפט, סין עוקבת בדריכות בגלל תלות אנרגטית עמוקה: כ-90% מהנפט המיוצר באיראן נמכר לסין, בהנחה של 10-5 דולר לחבית מתחת למחיר השוק כדי לעקוף סנקציות. הסלמה במלחמה תאלץ את סין לקנות נפט יקר בשוק החופשי, והמשמעות היא התייקרות הייצור במיליארדי דולרים. מאז אפריל 2025 סין ואיראן מבצעות עסקאות ביואן סיני (רנמינבי) במקום בדולרים, ניצחון אסטרטגי לבייג'ינג. כ-50% מהנפט שעובר במצרי הורמוז – 20 מיליון חביות ביום – מיועד לסין, והשבתת המצרים מהווה איום ישיר על ביטחונה האנרגטי.
5 צפייה בגלריה
נשיא סין שי ג'ינפינג, ההריסות בטהרן
(צילומים: Majid Saeedi/Getty Images, ALEXANDER NEMENOV/Pool via REUTERS)
סין גינתה בחריפות את המתקפה הישראלית-אמריקנית, אך אינה מאותתת על כוונה לסייע צבאית לאיראן, והיא ממנפת את המדיניות המאופקת הזו להישג דיפלומטי ומנצלת את ההזדמנות להציג עצמה במוסדות האו"ם כ"מבוגר האחראי", תוך התנגחות בול ארה"ב, שנתפסת ככוחנית ושרירותית, תוך שימוש כדי להתנגח בוושינגטון. חברותיה של איראן ב-BRICS ובארגון שנחאי לשיתוף פעולה הופכות את המתקפה עליה להתקפה על המועדון שסין בונה כאלטרנטיבה למערב. בהיבט האסטרטגי, סין לומדת כיצד המערב פועל ומכינה את הכלים ליום שתחליט לנקוט פעולה בטייוואן. המלחמה היא מבחן לכוחן של בריתות, ליציבות שוקי אנרגיה ולתוקפו הממשי של החוק הבינלאומי, והיא עשויה לשמש עבור הסינים אליבי למהלכים עתידיים בחצר האחורית שלהם.
מחשבונות סודיים ועד נדל"ן יוקרתי בלונדון: ירושת המיליארדים של חמינאי
בעוד העם האיראני מתקשה לסגור את היום ולשים אוכל על השולחן, המנהיג העליון עלי חמינאי שחוסל בסוף השבוע שעבר טיפח אימפריה פיננסית בשווי 200-100 מיליארד דולר – יותר מכפול מסך יצוא הנפט של איראן ב-2025. ההון הושג דרך ארגונים ממשלתיים ששולטים בתשתיות, רכוש ונדל"ן, השקעות בזהב ויהלומים, אחוזי שליטה בחברות תקשורת ונפט, וארגוני צדקה בבעלותו העקיפה של חמינאי, והוא מוסתר בחשבונות בוונצואלה, איחוד האמירויות, סוריה, צרפת, אנגליה ומדינות באפריקה. ההון נצבר בעיקר דרך ארגון הסטאד, שהחל כגוף לניהול נכסים נטושים והפך למכונה להחרמת נדל"ן, בסיוע כנופיות עבריינים.
5 צפייה בגלריה
עלי חמינאי
(צילום: Office of the Iranian Supreme Leader/WANA (West Asia News Agency)/Handout via REUTERS)
בעשור האחרון פיזרה משפחת חמינאי השקעות שקטות ברחבי העולם שסייעו להלבנת הון: דירות יוקרתיות ובתי מלון בלונדון, וינה ודובאי, ריזורטים ומשטחי גולף במיורקה. בניו של חמינאי העבירו את ההון דרך איראנים תומכי משטר שחיו בחו"ל, פתחו חברות קש והשקיעו בבנקים בליכטנשטיין ושווייץ שלא שאלו שאלות. בשנתיים האחרונות ניסו גם לקנות רשתות מערביות בעלות מותג עולמי ללא הצלחה. חמינאי התפאר באורח חיים צנוע והזכיר כיצד גדל בבית של 60 מ"ר וישן במרתף, אך למשפחתו יש כל סמלי הסטטוס: מטוסים פרטיים, מסוקים, דירות יוקרה, יאכטות וצי של עשרות מכוניות. השאלה הפתוחה כעת היא מי יירש את ההון, ומה יעלה בגורלו אם המשטר יתמוטט.
הפצצת קטאר כדי להפסיק את המלחמה? "מהלך טיפשי של האיראנים"
מחירי הגז הטבעי באירופה זינקו ב-26% ליום ל-63 אירו למגה-וואט שעה, רמה שלא נראתה מאז פברואר 2023, לאחר שקטאר הפסיקה לחלוטין ייצור גז טבעי מונע בעקבות המתקפה האיראנית על מתקניה בראס לאפאן. קטאר אחראית לחמישית מייצור הגז הנוזלי העולמי, והיא הספקית הגדולה ביותר של אסיה, ועצירת הייצור יצרה תחרות עזה בין אירופה לאסיה על מטענים מצומצמים. גם מחירי הנפט עולים: ברנט הגיע ל-83.7 דולר לחבית ו-WTI ל-76.2 דולר. במקביל, מחיר הביטוח הימי במצרי הורמוז קפץ פי 4 למאות אלפי דולרים, וחברות ספנות מסרבות לעבור במעבר הימי האסטרטגי במפרץ אף שהמצרים אינם סגורים פיזית.
לדברי פרופ' יהושע קרסנה מאוניברסיטת תל אביב, ההתקפה על קטאר והאמירויות היא מהלך טיפשי מצידה של איראן: "אלו מדינות שמעולם לא אהבו את איראן אבל לא נכנסו איתה לעימותים", הוא אומר. "דובאי, למשל, היא אחד המקומות שהאיראנים עושים בהם עסקים, ועכשיו אותן מדינות מסתכלות אחרת על איראן. קשה להעריך מה חשבו לעצמם האיראנים בכך שגרמו נזק כלכלי שכזה למדינות המפרץ, אולי שבכך הן ילחצו על ארה"ב להפסיק את המלחמה".
בול פגיעה: החברה מהקיבוץ שהונפקה ב-900 מיליון שקל בבורסה
סמארט שוטר מקיבוץ יגור, שפיתחה כוונות מתוחכמות לנשק קל המשפרות משמעותית את דיוק הקליעה ללא תלות בכישורי הלוחם, השלימה בהצלחה הנפקה ראשונה לפי שווי של כ-900 מיליון שקל וגייסה כ-200 מיליון שקל. החברה זכתה לביקושים גבוהים של 472 מיליון שקל על רקע המתיחות הגלובלית, ובפרט מאז המלחמה. טכנולוגיית SMASH נועלת ועוקבת אחרי מטרות קרקעיות או אוויריות – לרבות רחפנים וכטב"מים – באמצעות עיבוד תמונה בזמן אמת המבוסס על בינה מלאכותית, ומבטיחה שהכדור ישתחרר רק ברגע שמובטחת פגיעה בוודאות גבוהה. החברה צפויה לסיים את 2025 עם הכנסות של 36.5 מיליון דולר, עלייה של 49% לעומת 2024.
המייסדת והמנכ"לית מיכל מור היא פסיכולוגית קוגניטיבית שעבדה ברפאל ופרשה להקים את הסטארטאפ לאחר שהבינה שמילואימניקים צריכים זמן לחזור לכשירות. היא האישה היחידה בארץ שמנהלת חברת דיפנס-טק ישראלית. מערכות החברה נמצאות בשימוש מבצעי של צה"ל וצבאות בארה"ב, אנגליה, גרמניה ומדינות נאט"ו נוספות. מור הסבירה כי במלחמה הם השתכללו בד בבד עם האיומים – כמו המעבר מרחפנים לכטב"מים שהצריך התאמה לקליעים גדולים יותר. גיוס הכספים ישמש להתרחבות גלובלית ולהקמת מפעלי הרכבה בארה"ב ובאירופה, שיאפשרו לקצר מרחק ללקוחות במקום לספק מקיבוץ יגור.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות – הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
