עולם הקריפטו סוער בשבועות האחרונים, בעיקר בצל שני תהליכים מרכזיים: ראשית, אירוע ה"חצייה" (halving) שיתקיים בעוד כעשרה ימים, במסגרתו היצע מטבעות הביטקוין החדשים שמונפקים בכל עשר דקות במסגרת המנגנון האוטומטי של המטבע ייחתך בחצי (מה שצפוי גם להעלות את ערכו). שנית, נמשכת זרימת הכספים הרבים לקרנות "מחקות" של מטבעות קריפטו, המאפשרות למשקיעי שוק ההון ה"מסורתי" להשקיע באופן עקיף בתחום, באמצעות כמה מהבורסות המובילות בעולם.
כתוצאה מכך, שוק המטבעות הווירטואליים זינק בשנה האחרונה בכ-130%, לשווי כולל של למעלה מ-2.66 טריליון דולר. ביטקוין – המטבע הראשון והמוביל בשוק – שוב שבר שיאים חדשים לאחרונה וכעת הוא נסחר סביב למעלה מרבע מיליון שקל למטבע בודד (כ-70 אלף דולר), שווי שמגלם עלייה של כ-155% בשנה האחרונה בלבד.
בצל הכניסה החדה של תחום הקריפטו ככלל ושל המטבעות הווירטואליים בפרט ל"מיינסטרים" של שוק ההון, כך גם בנקים מסורתיים בארץ ובעולם – אשר במשך שנים ארוכות סירבו להוציא או לקבל כספים שמקורם במטבעות וירטואליים – החלו בשנים האחרונות להקל את דרישותיהם מלקוחות המעוניינים לפעול בתחום.
בניגוד למצב בשוק הבנקאות הישראלי רק לפני כשנתיים, ובעיקר בצל ההנחיה של בנק ישראל להפסיק לסרב באופן גורף לקבל כספים שמקורם בקריפטו, מרבית הבנקים בישראל מוכנים כיום לאפשר ללקוחותיהם להוציא ולהכניס כספים שמקורם במסחר במטבעות וירטואליים – תחת תנאים מגבילים מאוד שנועדו, לטענתם, לצמצם סיכונים לעבירות הלבנת הון ומימון טרור.
למעשה, שני הבנקים היחידים בישראל שעדיין מסרבים באופן גורף לכלל לקוחותיהם לבצע כל עסקה בתחום הם בנק ירושלים והבנק הדיגיטלי וואן זירו, בשליטת פרופ' אמנון שעשוע, ממייסדי חברת מובילאיי ומהאנשים העשירים בארץ.
3 צפייה בגלריה
שני הבנקים היחידים שעדיין אוסרים באופן גורף על פעילות בתחום ללקוחות פרטיים. בנק One Zero ובנק ירושלים
(צילום: רועי בר, אוהד צויגנברג)
בתגובה לשאלת ynet לגבי המשך הסירוב הגורף, טענו בבנק ירושלים כי "עקב אופי פעילות הבנק, התקבל פטור מבנק ישראל מהנחיה זו (שמונעת איסור גורף על כספי קריפטו – ד"ר), והיא איננה חלה על בנק ירושלים כיום". יחד עם זאת, נזכיר כי אותו בנק כן מאפשר לגופים מוסדיים – בהם למשל אלטשולר שחם הוריזון – להכניס ולהוציא כספים שמקורם במסחר במטבעות וירטואליים.
בבנק וואן זירו טענו כי גם הם קיבלו פטור מההנחיה מבנק ישראל, והוסיפו כי "אנחנו מאוד מאמינים בתחום הקריפטו ורוצים לאפשר פעילות בתחום בצורה אוטומטית, חלקה ופשוטה ללקוח שלא תכלול בירוקרטיה וטפסים. אנחנו פועלים כל הזמן להרחיב את סט המוצרים והשירותים ללקוחות ובהמשך נטפל גם בנושא המטבע הדיגיטלי".
"לקוחות מתלוננים על דרישות הזויות מהבנקים"
במקביל, בעוד בנקים נוספים בישראל כן מאפשרים כאמור ללקוחות להכניס ולהוציא כספים למטרות מסחר בקריפטו, בהם גם כאלו שעד לפני כשנתיים סירבו באופן גורף לכך (למשל: בנק לאומי, מזרחי טפחות, בנק דיסקונט ובנק יהב), בשוק המקומי עדיין מדווחים על קשיים רבים שמערימים אותם בנקים על לקוחות שמבקשים לפעול בתחום.
צפו: איך קונים ומוכרים מטבעות וירטואליים?
(בימוי: אסף קוזין, צילום: ירון שרון, עריכה: גיא פוקס)
כך למשל, בן סמוחה, מנכ"ל ומייסד האתר CryptoJungle, סיפר כי "אכן חלק גדול מהבנקים מסרבים להכנסת כספי קריפטו, ולצערי כמי שנמצא בצומת מרכזי בתעשייה אני רואה זאת מדי יום כאשר לקוחות בנקים שונים מתלוננים על היחס ועל הדרישות ההזויות שנערמות על לקוחות קטנים (וגדולים) כאחד.
"הציפייה שמשתמשי קריפטו יאלצו לשלם עשרות אלפי שקלים על דוחות מיוחדים שמנטרים את נתיב הכסף היא אבסורדית, ובמהותה מתייחסת לאוכלוסייה גדולה מאוד של משקיעים – שומרי חוק ומשלמי מיסים – כעבריינים שצריכים להוכיח שהם חפים מפשע".
סמוחה הוסיף וטען כי "יזמים ועסקים ממשיכים לעזוב את המדינה לאור היחס מהמערכת הבנקאית ולקחת את כספי המשקיעים שלהם איתם למדינה אחרת. לקוחות פרטיים נאלצים למצוא פתרונות עקיפים, בין אם באמצעות מסחר בין אנשים פרטיים שמעמיד אותם בסיכון להונאות, בין אם במזומן ובין אם בדרכים אחרות שבמסגרתן לא יקבלו מכתבים עם הר של שאלות מהבנקים".
ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, הבלוקצ'יין וה-Web 3.0, הוסיף: "אנחנו רואים סדרה של שיפורים, למרות שהבעיה העיקרית לא נפתרה. יש לא מעט סניפי בנקים ששומעים 'קריפטו' ונבהלים, תוך כדי שהם שולחים את הלקוחות ברמיזות לסניפים אחרים או דורשים דרישות לא הגיוניות. אם לא נפתור את הבעיה עכשיו, נאבד את התעשייה לארבע שנים הבאות, בתקופה שישראל צריכה כל שקל בהכנסות מדינה ממיסים".
ואכן, בחינה של "האותיות הקטנות" באתרי הבנקים השונים מראה כמה מוגבל ומסורבל האישור שניתן לכאורה ללקוחות לסחור בתחום. כך למשל, מרבית הבנקים מאפשרים קנייה ומכירה של מטבעות מסוג ביטקוין ואתריום בלבד (בכפוף להגשת טפסים, שאלונים ואישורים רבים), ובנק מזרחי טפחות אף אוסר על פעילות שנעשתה באמצעות בורסת קראקן האמריקנית – אחת מהבורסות המפוקחות המובילות בעולם.
בבנק לאומי מקפידים לציין כי "הבנק אינו מחויב לתת שירותים הקשורים לנכסים וירטואליים לגוף, בין יחיד ובין תאגיד, שעיסוקו בנכסים וירטואליים, ועומדת לו הזכות לבחון באופן פרטני כל בקשה וכל פעולה".
האם בנק ישראל יתערב עוד?
כעת, השאלה היא כמה - ואם בכלל - בנק ישראל יחליט להתערב עוד בתחום ולהכריח את הבנקים להקל עוד על המשקיעים. מצד אחד, המגבלות הרבות שמטילים הבנקים עשויות להיות מובנות בראי החששות בתחום, שידוע כי משמש רבות גם גורמים בעלי כוונות פליליות.
מנגד, ברור לכל שמרבית הסוחרים בתחום הם אזרחים שומרי חוק ולכן איסור גורף בפועל או שחיקת הכדאיות באמצעות בירוקרטיה בלתי נגמרת, פוגעת באינטרס הציבורי וברצון הרגולטור לשמור את סכומי העתק שמושקעים בתחום בתוך כותלי מדינת ישראלי.
מבנק ישראל נמסר בתגובה: "אנו נוקטים בגישה לפיה יש לקדם בנייה של תשתית לפעילות של מטבעות וירטואליים לנוכח התועלות הנובעות ממנו, ולכן אנו פועלים באמצעות שורה של צעדים לקידום ועידוד פעילות זו. עם זאת, יש לוודא שהסיכונים הייחודיים הכרוכים בפעילות המטבעות הוירטואליים, מנוהלים באופן נאות ושההסתברות להתממשותם אינה עולה באופן משמעותי.
"בהתאם להוראות הפיקוח על הבנקים, נדרשים התאגידים הבנקאיים לגבש מדיניות ונהלים מבוססי סיכון, לעניין קבלת כספים הנובעים מפעילות במטבעות וירטואליים. נדגיש כי התממשות הסיכונים כמתואר לעיל, תפגע באמון הצרכנים ועלולה לפגוע באופן משמעותי בפיתוח השוק המקומי. לא נתייחס לשיח רגולטורי עם גוף מפוקח כזה או אחר", הוסיפו בבנק בהתייחס לטענות על הדחייה שניתנה לבנק ירושלים ולבנק וואן זירו.
