תחום הקריפטו בישראל עוד רחוק מלהיות מוסדר ולצד הרישיונות לעסקים בתחום שתקועים אצל רשות שוק ההון, סוחרים רבים עדיין מתקשים להכניס ולהוציא כספים מהמערכת הבנקאית המסורתית לטובת מסחר במטבעות וירטואליים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ברקע, התיקון להוראת ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור של בנק ישראל, אשר קורא לבנקים להפסיק לסרב באופן גורף לכספי קריפטו ולבחון כל מקרה לגופו, צפוי להיכנס לתוקף ב-9.11.2022, אולם בבנק המרכזי מדגישים כי "התיקון של ההוראה לא אומר שכל בנק חייב לקבל כל פעולה בתחום".
ואכן, גם היום - למעלה מחצי שנה מאז שבנק ישראל הביע את עמדתו בנושא (אם כי לא כפה אותה בפועל, כאמור), בנקים רבים בישראל עדיין אוסרים באופן גורף על כל עיסוק במטבעות וירטואליים (קנייה ומכירה) או מערימים קשיים רבים על סוחרים ישראלים לגיטימיים.
אילו בנקים מסכימים לקבל כספי קריפטו?
בנק הפועלים היה בין הבנקים הראשונים בישראל שהתווה מדיניות יחסית מרחיבה של ניהול כספי קריפטו של לקוחות. בהתאם, גם היום הבנק לא אוסר באופן גורף על הכנסה והוצאה של כספים לטובת מסחר בקריפטו, אולם כן בוחן כל מקרה בנפרד ודורש אישורים מיוחדים.
כאשר מדובר בפעילות "פשוטה" שכוללת קנייה ומכירה בלבד באמצעות גוף מפוקח, כדוגמת בורסת המסחר הגדולה קראקן או אחת מחברות המסחר הישראליות כדוגמת ביטס אוף גולד (Bits of Gold) וביטוסי (Bit2C), הבנק עשוי לאפשר את הכנסת והוצאת הכספים באמצעות הוכחת קנייה ומכירה ואישור תשלום על מס בלבד.
במקרים מורכבים יותר, כמו למשל רכישה במזומן או העברה של המטבעות בין ארנקים, אז עשוי הבנק לדרוש אישורים נוספים. "במקרים מסוימים (סכום גבוה או מורכבות), יידרש דוח בדיקה מגורם חיצוני מומחה", ציינו בבנק.
צפו: איך קונים ומוכרים מטבעות וירטואליים?
(בימוי: אסף קוזין, צילום: ירון שרון, עריכה: גיא פוקס)
כמובן שאין הדבר אומר שהבנק יאשר כל עסקה. "פעילות במטבעות וירטואליים היא פעילות בסיכון גבוה בהיבטי איסור הלבנת הון ומימון טרור ועלולה להיות מנוצלת לרעה. מטרת מדיניות הבנק היא הפחתת סיכונים והיא מתעדכנת מעת לעת בגישה מבוססת סיכון.
"הבנק לא יאשר קבלת כספים במקרים בהם נתיב הכספים או המטבעות אינו ברור. לדוגמא - מטבעות בעלי מאפיינים מגבירי אנונימיות, שימוש ב'מיקסרים' או כאשר יאותרו בנתיב העסקאות מאפיינים מגבירי סיכון, כגון: ריבוי עסקאות מול גורמים שאינם גופים פיננסיים מפוקחים (כמו בייננס, למשל - ד.ר.), עסקאות מזומן, מעבר חריג בין ארנקים או אי-התאמה בין מועדי העסקאות לשערי ההמרה", הוסיפו בבנק.
הבנק הבינלאומי נוקט גם הוא במדיניות דומה מאוד לזו של הפועלים ולא אוסר באופן גורף על פעילות הקשורה למטבעות וירטואליים. "העברות ותקבולים מפעילות במטבעות אלה אפשרית בכפוף לסכום, מטרת הפעולה, זהות הלקוח, הגוף שאליו מעבירים ועוד", מסרו בבנק.
עוד נמסר מהבנק, כי "בהעברה מהחשבון הבקשה מוגשת בסניף, בצירוף כל הפרטים. מתבצעות העברות לביטוסי, ביטס אוף גולד ולאלטשולר הוריזון. לגבי גופים בחו"ל מתקיימת בדיקה נוספת וההחלטה מתקבלת לגופה של הבקשה עם עדיפות לגוף מפוקח ו/או עם רישיון.
"במקרה של תקבול לחשבון, הבקשה צריכה לכלול בנוסף גם פירוט של מסלול הכסף, כולל תנועות בארנק האלקטרוני, אסמכתא על מקורות הכספים ששימשו לרכישה ואישור על תשלומי מיסים על הרווח". מדיניות זו תקפה גם עבור לקוחות בנק אוצר החייל ובנק מסד מקבוצת הבינלאומי.
אילו בנקים מסרבים לכספי קריפטו?
בנק לאומי הוא הבנק הגדול ביותר בישראל אשר בו אומנם לא מסרבים באופן גלוי לכל העברת כספים הקשורה במטבעות וירטואליים, אך גם לא מציינים מה הם התנאים לפיהם הבנק קובע האם כן להכניס או להוציא את הכספים, או לא.
6 צפייה בגלריה
מסרבים לפרסם את התנאים להכנסת כספי קריפטו לבנק. סניף בנק לאומי בתל אביב. למצולמי אין קשר לנאמר בכתבה
(צילום: רויטרס)
מהבנק נמסר כי "לאומי פועל בהתאם למדיניות ולהוראות בנק ישראל בנוגע למסחר בנכסים וירטואליים, וכל מקרה נבחן לגופו. בנוסף, פפר - פלטפורמת הבנקאות הדיגיטלית מבית לאומי, צפויה לאפשר שירות מסחר במטבעות קריפטו דרך חשבון העו"ש".
כאמור, בבנק סירבו להתייחס לתנאים הספציפיים בהם העסקה צפויה להיות מאושרת, לרבות אילו מסמכים נדרשים הלקוחות להציג והאם הבנק מבדיל בין פלטפורמת מסחר מפוקחת ללא מפוקחת, או בין פלטפורמה ישראלית ללא ישראלית.
בנק מזרחי טפחות אוסר באופן גורף על כל עסקה הקשורה במטבעות וירטואליים. מהבנק נמסר כי "כרגע אנחנו עדיין לא מאפשרים פעילות ישירה במטבעות קריפטו, אך אנחנו נערכים לאפשר פעילות במטבעות עיקריים מול בורסות מפוקחות, ברוח הוראה 411 של בנק ישראל".
6 צפייה בגלריה
מסרבים באופן גורף לכל פעילות הקשור למטבעות וירטואליים. בנק מזרחי טפחות. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה
(צילום: יובל חן)
בנק דיסקונט לא מגביל הוצאת כספים למסחר במטבעות וירטואליים (כלומר רכישה של מטבעות), אולם כן אוסר באופן גורף על כל הכנסה של כספים מקריפטו בחזרה לחשבונות הלקוחות.
יחד עם זאת, בבנק מבטיחים נהלים חדשים בנושא "בקרוב". מהבנק נמסר כי "הנהלים החדשים של הבנק יאפשרו לקבל תמורה ממסחר במטבעות וירטואליים, ובכלל זה קבלת כספים מבורסות מפוקחות בארץ ובחו"ל, בכפוף לעמידה בתנאים שיבטיחו כי הפעולה לא מפרה את הדין".
בנק יהב אוסר באופן גורף על כל עסקה הקשורה במטבעות וירטואליים. מהבנק נמסר כי "נכון להיום הבנק אינו עוסק בתחום. אנו בוחנים את מדיניותנו בהתאם להתפתחויות הרגולטוריות בנושא".
בבנק ירושלים, אשר בסוף השנה שעברה נחשף ב-ynet כי אינו מאפשר ללקוחות פרטיים להפקיד או להוציא כספים שמקורם במסחר במטבעות וירטואליים בעוד הוא כן מאפשר זאת לגופים מוסדיים - בהם אלטשולר שחם הוריזון, סירבו להתייחס למדיניות הבנק העדכנית בנושא.
הבנק הדיגיטלי One Zero, אשר צפוי להיפתח לציבור הרחב בחודש אוגוסט הקרוב, אוסר כיום באופן גורף על כל עסקה הקשורה במטבעות וירטואליים. יחד עם זאת, במענה לפניית ynet בנושא, הבטיחו בבנק שינוי של מדיניות זו בשבועות הקרובים.
6 צפייה בגלריה
מסרבים, אך מבטיחים שינוי מדיניות בשבועות הקרובים. משרדי One Zero בתל אביב
(צילום: רועי בר)
מהבנק נמסר כי "לקראת סוף חודש יולי תידון מדיניות מעודכנת שתאפשר בכפוף לקריטריונים שיוגדרו פעילות לקוחותיו בקריפטו. במקביל, הבנק פועל לבניית פיתרון ארוך טווח שיאפשר פעילות במטבעות דיגיטליים בצורה פשוטה ונוחה".
המדיניות המעודכנת ככל הנראה תאפשר הכנסה והוצאה של כספים לטובת מסחר בקריפטו בתנאים דומים לאלו שקיימים בפועלים ובבינלאומי, בהם אישורים על "נתיב" הכסף, תשלום מס בגין הרווחים ומסחר באמצעות בורסה מפוקחת בארץ או בחו"ל.
