בצל החששות מפני השלכות המהפכה המשפטית על כלכלת ישראל, סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית מוד'יס הורידה אמש (שישי) את תחזית דירוג האשראי של מדינת ישראל מ"חיובית" ל"יציבה". דירוג האשראי עצמו נותר לעת עתה ללא שינוי, על רמה של A1, אולם מדובר בשינוי משמעותי ראשון לרעה בדירוג האשראי לישראל ובעיקר לאזהרה חריפה של סוכנות הדירוג הבינלאומית מפני המשך החקיקה, אשר עלול להוביל לירידה בדירוג עצמו.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
עם פרסום ההודעה, כתבו בחברה כי "האופן שבו מנסה ממשלת ישראל לבצע רפורמה רחבת היקף בלא חיפוש אחר הסכמה רחבה מצביע על היחלשות מוסדות המדינה ועל הירידה ביכולת לצפות מדיניות קדימה... על אף שההידברות סביב המתווה המדויק של הרפורמה נמשכת, הממשלה הדגישה את כוונתה לשנות את האופן בו שופטים נבחרים בישראל. המשמעות של הדבר היא שהמתח הפוליטי והחברתי בישראל נמשך. אם ימצא פיתרון ללא העמקת אותם מתחים, האופק הכלכלי החיובי שמודי'ס צפתה בעבר יישאר", הדגישו בחברה באופן שלא משתמע לשני פנים.
עוד טענו במודי'ס כי האירועים האחרונים הובילו את החברה לבטל את התחזית החיובית של ישראל, על אף "התפתחויות החיוביות שקשורות לביצועים כלכליים ופיסקאליים והטמעתם של רפורמות מבניות בידי הממשלה הקודמת. השינויים המוצעים עוררו מחאות המוניות, קריאה לשביתה כללית על ידי ההסתדרות ב-27 במרץ וסירובם של כמה חיילים וקציני מילואים להגיע לאימונים, אירועים יוצאי דופן".
עם זאת, בחברת הדירוג ציינו כי האישור מחדש של דירוג האשראי ברמה של A1 משקף את הצמיחה הכלכלית החזקה של ישראל ואת השיפור בחוסן הפיסקאלי, אשר מודי'ס צופה שימשיכו בתרחיש הבסיס שלה: "הכלכלה הוכיחה איתנות בפני זעזועים כלכליים וגיאופוליטיים רבים בעשורים האחרונים וצמחה בקצב מהיר, בסיוע יכולת התחרות הגלובלית של תעשיית ההייטק הישראלית.
"תחזיות הבסיס של מודי'ס מניחות המשך צמיחה איתנה בטווח הבינוני. בנוסף, המדדים הפיסקאליים של הממשלה השתפרו במהירות לאחר הזעזוע הזמני שנגרם ממגפת הקורונה, כאשר יחס החוב הציבורי לתוצר ירד ב-10 נקודות אחוז בתוך שנתיים ל-60.7% ב-2022. מודי'ס צופה ירידה נוספת לכיוון 55% עד סוף השנה הבאה", נכתב בהודעה.
עוד טענו כלכלני חברת הדירוג, שהיא אחת משלוש הגדולות בעולם, כי "רבים בישראל תומכים בשינוי כלשהו במערכת המשפט. עסקים מתלוננים על משך ההליכים בבתי המשפט ויש הכרה שניתן להגדיר טוב יותר את תפקידו של בית המשפט העליון והרכבו מגוון יותר. אולם, ההצעות הראשוניות של רפורמה משפטית של הממשלה הנוכחית לא יתנו מענה לחששות אלה ביעילות. במקום זאת, האופי הרחב של השינויים שהוצעו במקור והמהירות שבה ניסתה הממשלה לדחוף אותם דרך הכנסת, ללא ניסיון להגיע לקונצנזוס רחב, מצביעים דווקא על היחלשות המוסדות.
"בעוד שהאירועים מתחילת השנה הוכיחו את עוצמתה של החברה האזרחית, הם חשפו גם מחלוקות של ממש בחברה הישראלית, אשר עמוקים יותר מהשינויים השיפוטיים וכנראה ישאירו סיכונים חברתיים ופוליטיים גבוהים בישראל למשך זמן מה. קיטוב גדול יותר עלול לערער את יעילות המדיניות ואת החוזק הכלכלי של ישראל בטווח הבינוני", טענו במודי'ס.
אולם, נראה כי לפי שעה, כלכלני החברה לא מודאגים מבריחת כספים מישראל: "בעוד שהתארכות האירועים הנוכחית מהווה סיכונים משמעותיים לתחזית הכלכלה הישראלית, אין עד כה אינדיקציה ליציאות הון מהותיות או לבדיקה מחודשת של השקעות מחו"ל בחברות הייטק ישראליות".
הודעת החברה מגיעה לאחר שבימים האחרונים ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג שוחחו עם בכירי החברה בניסיון לשכנע אותה שלא להוריד את תחזית דירוג האשראי של ישראל. מלשכת הנשיא נמסר שהדבר נעשה לבקשת משרד האוצר.
מה המשמעות של הדברים? דירוג אשראי ניתן בעולם למדינות, לחברות ולאנשים והוא מגדיר את יכולתם לפרוע הלוואות שהם מבקשים ליטול. הדירוג מבוסס על החוזק והאיתנות הפיננסית של אזרח, חברה או מדינה. משקללים בו את נתוני ההיסטוריה הפיננסית, למשל האם הוחזרו תמיד חובות בזמן; מצב הנכסים של נוטל ההלוואה, האם לאזרח או לחברה, למשל, יש דירות, משרדים או נכסים ששווים כסף; ההון העצמי, למשל, אם יש למדינה נכסים רבים או לאזרח מניות; והיקף ההתחייבויות שקיימות כבר.
כל אלה מבהירים מהו היקף הסיכון שהמדינה, החברה או האזרח יוכלו לעמוד בו בעת החזר הלוואה עתידית שהם מבקשים ליטול. כאשר דירוג האשראי יורד, הריבית על הלוואות למעשה עולה והעול הכלכלי על נוטל ההלוואה - שהוא למעשה אזרחי מדינת ישראל במקרה זה - מזנק.
פורסם לראשונה: 23:54, 14.04.23
