"אני מגיע מבית מרוקאי, אם סבתא שלי ז"ל הייתה יודעת שאני מוכר תפוח אדמה מוקרם ולא קוסקוס או מופלטות - היא הייתה מופתעת". כך אומר ל-ynet ליאור אלון (34), הבעלים של רשת המזון המהיר תירס, שמוכרת תפוח אדמה לוהט במילוים וגרגרי תירס ברטבים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
בעידן של המבורגר בכל פינה, למה בחרתם בתירס ותפוח אדמה?
"בעשור האחרון יש זינוק אדיר בנושא המזון הבריא. התחלנו כמה שותפים (בהמשך אלון קנה מהם את חלקם - נ.ז), כשהרעיון היה מזון לא מעובד, כזה שמבוסס על ירקות טריים ואין בו חומרים משמרים, טיגון וכיוצא בזה. הכל טבעי לחלוטין. בנוסף, נושא האוכל ללא גלוטן התפתח מאוד והצורך הלך וגדל. הרבה מהלקוחות שלנו הם צעירים ובני נוער שבהם יש יחסית הרבה צמחונים וצרכני ללא גלוטן. הם לא רוצים את הלחמנייה של ההמבורגר או בשר מבעלי חיים".
"הפסדתי 1.2 מיליון שקל"
לרשת יש היום כמעט 20 סניפים בפריסה ארצית, מרביתם בקניונים ובמרכזי הקניות הגדולים. המתחרה שלה היא רשת מיסטר קורן שמוכרת מוצרים דומים. הסניף הראשון של תירס נפתח בקניון איילון ב-2017. "אבל רק אחרי נידנודים", מספר אלון.
למה היה צריך לנדנד?
"הקניונים לא מאמינים בדברים חדשים. הם רוצים מותגים מוכחים מבחינת מוניטין ומחזור כספי. הם פחות סומכים על היציבות הכלכלית של יזם פרטי שלא יודע כמה זמן ישרוד. לכן היום הם לא מוכנים לחתום הסכמי שכירות מול זכיינים אלא אך ורק מול הרשתות עצמן. הם רוצים לבטח את עצמם מפני סיכונים. זה כמו הביצה והתרנגולת: אם לא ייתנו לך צ'אנס - איך תצמח ותהיה מוכר?".
אחרי שהצליח עם הסניף בקניון איילון המשיך אלון לפתיחת סניף שני, בלוקיישן יוקרתי נוסף: רחוב אבן גבירול בתל אביב. אלא ששם חיכתה לו מפלה צורבת. "הפסדתי על הסניף הזה 1.2 מיליון שקל", הוא מספר. "בדיעבד, זה היה מוקדם מדי. לא היינו עדיין מותג מוכר והמכירות היו ברצפה. בנוסף, רחוב אבן גבירול וחנויות רחוב באופן כללי - הם כבר לא מה שהיה פעם. כל תנועת הלקוחות של המזון המהיר זורמת כיום לקניונים, וברחוב אין מספיק טראפיק. לכן בחרתי להתמקד בקניונים. זה לא קל למצוא מיקום למכירת מזון. זה תחום קשה מאוד, השכירויות בשמים, כל פתיחה זה מלחמה. הביקוש גדול לעומת ההיצע ועל כל פריים לוקיישן מתחרים כמה".
אחרי שסגר את הסניף באבן גבירול הוא פתח סניפים נוספים בזכיינות בקניון מלחה וקניון הדר בירושלים וזמן קצר אחר כך בקניון עזריאלי בתל אביב, שנחשב כיום לסניף הדגל. בתוך פחות משנתיים פתח באמצעות זכיינים יותר מ-10 סניפים נוספים, מקריית שמונה ועד באר שבע. "יש לי מוצר שאני מאמין בו, ואין שום סיבה שלא נהיה גם 100 סניפים ויותר", הוא אומר.
"יש רתיעה הולכת וגדלה מאוכל מעובד"
אלון, יליד באר שבע, מתגורר היום ברמת גן. להוריו היו שני סופרמרקטים בעיר בה גדל, ומגיל צעיר הוא היה עוזר בסידור מדפים ובקבלת סחורה. בגיל 15, כשאביו חלה, נכנס לניהול העסק. בגיל 18 התגייס לצנחנים ובהמשך עבר למשטרה צבאית. עם השחרור חזר לעסקי המזון ופתח מסעדה ראשונה בתל אביב, "אקסטרה דונר", בדרך בגין. בהמשך מכר אותה, הצטרף לצוות הניהול של "לחם בשר" בנמל תל אביב ומשם עבר לנהל את "פרש קיטשן".
תפוח אדמה זה מזון בריא? הוא משתייך לקבוצת הפחמימות.
"יש סטיגמה על תפוח אדמה שהוא משמין, אבל זה לא נכון. אם משווים את זה למנות מבוססות בצקים - זה שמיים וארץ. בבטטה, שגם אותה אנחנו מגישים, יש גם סיבים תזונתיים והיא נחשבת לפחמימה סופר-בריאה ולא מאוד משמינה. מלבד זה אפשר להוסיף אצלנו למנות גם טונה וביצה בשביל חלבונים.
"יש רתיעה הולכת וגדלה מאוכל מעובד. אנשים מחפשים פתרונות טבעיים ובריאים, ובמחיר שפוי. אצלנו ארוחת צהריים משביעה עולה 35 שקל ובמקדונלד'ס תשלמו יותר, וגם בשווארמה. במהלך היום לאנשים אין זמן, הם רוצים לקנות מהר ולהמשיך הלאה, אנחנו מכינים מנה ב-3-4 דקות מרגע ההזמנה. יש לנו גם גידול של כ-30% במשלוחים מאז הקורונה".
תחום המסעדנות מסומן בבנקים כתחום בסיכון, אתה לא חושש?
"צריך להבדיל בין מסעדות ובתי קפה, לבין מזון מהיר בסגנון Grab and Go (קח ולך - נ.ז) כמוני. אצלי האופרציה היא סופר פשוטה. לא צריך להחזיק מלצרים, שף ומארחת. אצלנו הכנת המנות פשוטה, העובדים מתמקצעים תוך כמה משמרות והעבודה מתקתקת. אבל צריך לזכור שמזון הוא בכל מקרה תחום קשה וסיזיפי, וכל אחד ששוקל להיכנס אליו צריך לקחת את זה בחשבון".
אילו טעויות עושים אנשים שפותחים מסעדות ונכשלים?
"וואו, אינספור טעויות. מסעדות נסגרות כל הזמן כי אנשים לא מבינים את הכמות המשוגעת של הפרמטרים שצריך לשקלל. הם בוחרים לוקיישן גרוע, עושים טעויות תקציביות, לא מזמינים מספיק סחורה או מזמינים יותר מדי, מושכים יותר מדי כסף ולא משאירים בצד לעונות חלשות, שוכרים עובדים לא מספיק טובים או חסרי מוטיבציה, מביאים יותר מדי כוח אדם, משקיעים יותר מדי בעיצוב המקום ועוד ועוד.
"טעות נוספת היא שאנשים פותחים מקום ולא נמצאים בו. הם סומכים יותר מדי על העובדים ולא מבינים שכשבעל הבית לא נמצא, דברים עלולים לקרות –ולא לטובתו: משירות גרוע, דרך בזבוז חומרי גלם ועד גניבות. לבעל מקום חדש אני אומר לפני הכל: אם אין לך את הרצון לתפעל אותו ולהיות 100% שם - אל תפתח. אם אתה לא יודע לבנות עסק מאפס, תחשוב פעמיים. זו משימה אדירה שמעטים מצליחים בה, ואין שום דרך לדעת כמה זמן זה ייקח והאם יהיה לך אורך נשימה כלכלי. בהחלט יכול להיות ששכר הלימוד שתשלם ימוטט אותך. אני לא אומר שאין שום סיכוי להצליח, עובדה שאני הצלחתי ורבים אחרים".
יש לך סניפים גם בדרום, שם בעלי עסקים רבים מתלוננים על פשע. נתקלת פעם בפרוטקשן?
"לשמחתי לא. מרבית הסניפים נמצאים בקניונים, שם אין דבר כזה, ובכלל העבריינים הולכים למקומות גדולים יותר מסניפי מזון מהיר - כמו מפעלים וסופרים גדולים. כשהייתי ילד, לאבא שלי באו ורצו פרוטקשן. הוא סירב לשלם, ושרפו לו את אחד הסופרים. זה היה נורא".
