תזכורת: עלייה במפוטרי ההייטק
(צילום: ניצן דרור)

יותר מ-4,600 דורשי עבודה חדשים ביממה: לפי שירות התעסוקה, מיום ראשון ב-7:00 ועד הבוקר ב-7:00 התקבלו בשירות התעסוקה 1,332 דיווחים על חזרה לעבודה, ומנגד נרשם מספר דורשי עבודה חדשים הגבוה פי 3.5 - 4,685.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מאז תחילת ההקלות לשחרור המשק מהסגר הראשון, ב-19.4, התקבלו בשירות התעסוקה 406,327 דיווחים על חזרה לעבודה, ובמקביל, נרשמו 168,704 דורשי עבודה חדשים. כיום רשומים בשירות התעסוקה 859,994 דורשי עבודה, מהם 575,790 בחל"ת. שיעור האבטלה עומד על 21.2%.
הפגנות השכירים והעצמאים בצל נגיף הקורונה בקריית אליעזר חיפההפגנות השכירים והעצמאים בצל נגיף הקורונה בקריית אליעזר חיפה
73.9 אלף משרות פנויות ברבעון הראשון השנה לעומת 98.9 אלף ברבעון הרביעי של 2019. מחאת השכירים
(צילום: שושן עצמן)
שירות התעסוקה מדווח לאורך המשבר על מספר דורשי העבודה המתווספים (אנשים שפוטרו או הוצאו לחל"ת) מדי יום, לעומת מספר האנשים החוזרים לעבודה.
לפני כשבועיים, ב-5 ביולי, החל היפוך במגמה, אז דווח לראשונה על מספר גבוה יותר של דורשי עבודה, לעומת דיווחים על חזרה לעבודה. מאז, המגמה הולכת ומחריפה, עם עלייה במספר המפוטרים והיוצאים לחל"ת, לעומת אנשים ששבו לעבוד. כך למשל, אתמול דווח כי במהלך סוף השבוע, התקבלו 1,093 דיווחים על חזרה לעבודה, לעומת 2,825 דורשי עבודה חדשים - פי 2.6.
במקביל, שיעור האבטלה מטפס אף הוא בהדרגה לפי דיווחי שירות התעסוקה, מ-21% בשבוע שעבר, ל-21.2% היום.
אמנם יש לסייג, כי בשונה מדורשי העבודה שמפוטרים מעבודתם ונרשמים בשירות התעסוקה על מנת לקבל את דמי האבטלה (ולכן המספרים יחסית מדויקים), הרי שהחוזרים לעבודה מדווחים על החזרה באופן וולנטרי, כך שייתכן כי מספר החוזרים לעבודה מעט גדול יותר מזה המדווח. עם זאת, בשירות התעסוקה מעריכים כי המספרים קרובים למספרים בפועל.
רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה, אמר היום בשיחה עם ynet כי מספר דורשי העובדה החדשים שנרשמים בשירות התעסוקה חוזר לרמות שנרשמו בתחילת חודש מאי, אז הם היו הגבוהים ביותר. "אנחנו רואים כל הזמן עלייה במספר הנרשמים החדשים בשירות התעסוקה לעומת אלו שחוזרים למעגל העבודה. ייתכן שחלק מהנרשמים החדשים הם מהמעגל השני של המשבר, כלומר אנשים שהוצאו לחל"ת, חזרו לעבודה ועכשיו פוטרו. הסיבה לכך היא שחלק מהמעסיקים החזירו עובדים, אבל פשוט לא מתאוששים ונאלצים או לפטר או שוב להוציא לחל"ת. לכך יש להוסיף את מפוטרי הקיץ שבאים בעיקר מתחום החינוך ולרוב מפוטרים בסוף יוני ותחילת יוני".
לדבריו, "חייבים לנצל את הזמן הזה כדי להכשיר כמה שיותר עובדים ולראות איך מייצרים כמה שיותר מקומות עבודה על ידי פרויקטים לאומיים, למשל פרויקטים של תחבורה, או בתחומי חינוך; אם יעברו ללמידה בקפסולות ויצמצמו את מספר התלמידים בכיתה, יהיו יותר כיתות ויותר מורים".
נכון לעכשיו, לא מתקיימות כלל הכשרות מקצועיות של שירות התעסוקה, שכן הנושא לא מתוקצב. גראור מציין כי מאז תחילת המשבר, ההכשרות המקצועיות פסקו. "לא זכורה לי כזו הפסקה של הכשרות מקצועיות", הוא מציין. "עדיין לא קיבלנו תקציבים כדי לאפשר הכשרות. זה בדרך, אבל מתחילת הסגר אין הכשרות בכלל, למעט הכשרות דיגיטליות בהיקפים קטנים, כמו סדנאות לדורשי עבודה בנושאי אוריינות דיגיטלית וכתיבת קורות חיים, שמתקיימות בזום. אנחנו ממתינים לתקציב. זו תקופה שלא הייתה כדוגמתה מעולם, משבר ענק שכולם מתמודדים איתו, ולומדים ומתארגנים תוך כדי".
בדברים שאמר לאחרונה גראור ל-ynet, הוא ציין כי כמחצית מדורשי העבודה שנרשמים בשירות התעסוקה, הם מפוטרים, כרבע הם אנשים שהוצאו לחל"ת, והשאר אנשים שהתפטרו. זאת בשונה מתחילת המשבר, אז שיעור המפוטרים עמד על אחוזים בודדים בעוד שהרוב המוחץ היו אנשים שהוצאו לחל"ת. "השינוי הזה החל במאי", הוא סיפר. "אם בתחילת מרץ מספר המפוטרים נע סביב 5%, בחודש אפריל הוא זינק לכ-12%. ככל שעברו החודשים מגמה זו החריפה ויש פחות אנשים בחל"ת ויותר מפוטרים".
רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקהרמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה
רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה
(צילום: שירות התעסוקה)

צניחה במספר המשרות הפנויות

בתוך כך, מספר המשרות הפנויות ירד ברבעון הראשון של 2020 (בחודשים ינואר-מרץ) ל-73.9 אלף משרות, לעומת 98.9 אלף משרות פנויות ברבעון הרביעי של 2019 (אוקטובר-דצמבר). מדובר בירידה בשיעור של 25.3%. כך עולה מנתונים שמפרסמת היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס).
משרה פנויה היא משרה שאינה מאוישת, או שעתידה להתפנות בקרוב, או משרה חדשה שנוצרה והמיועדת לאנשים מחוץ לארגון ושעבורה המעסיק מחפש עובדים באופן פעיל. מספר המשרות הפנויות מעיד על הביקוש לעובדים מצד המעסיקים ומשקף כמה משרות ממתינות לאיוש. אומדני הביקוש לעבודה משמשים אינדיקטור מקדים לשוק העבודה, מאחר שבעת משבר מעסיקים מפסיקים קודם את גיוסי העובדים, ורק לאחר מכן מתחילים לפטר עובדים בחברתם.
מהנתונים עולה, כי היחס בין ההיצע לביקוש (כלומר בין מחפשי עבודה לבין מספר המשרות הפנויות) עלה ברבעון הראשון ל-4.4 לעומת 3.5 ברבעון הרביעי 2019. המשמעות: על כל משרה פנויה התמודדו 4.4 מועמדים.

ירידה בביקוש לאקדמאים, עלייה במנהלים

יחס בין היצע לביקוש גבוה מ-5 (כלומר מספר המבקשים לעבוד היה גבוה פי 5 ממספר המשרות הפנויות) נמצא בקרב מנהלי ייצור ומנהלים בתחום השירותים המקצועיים, בעלי משלח יד בתחומי המדע וההנדסה, מנהלי חשבונות ובעלי משלח יד דומה, בעלי משלחי יד נלווה בתחומי המשפט, החברה והתרבות ובקרב עובדי מזכירות (כללי).
בחלוקה לפי משלחי יד, מספר המשרות הפנויות בקרב בעלי משלח יד אקדמי צנח מ-20.5 אלף משרות בממוצע לחודש ברבעון הרביעי של 2019, ל-16.4 אלף משרות ברבעון הראשון של השנה, והיחס בין ההיצע לביקוש עלה מ-4.2 מתמודדים על כל משרה, ל-4.4.
בקטגוריה זו, הביקוש הגדול ביותר היה לבעלי משלח יד בענפי טכנולוגיות המידע (ICT) עם כ-51% מהביקוש, ובעיקר למפתחי תוכנה. היחס בין היצע לביקוש בקרב מפתחי תוכנה היה 0.5, כלומר מספר המשרות הפנויות גדול פי שניים ממספר המבקשים לעבוד בו. בקרב בעלי משלח יד בתחומי המדע וההנדסה, המהווה כחמישית מהביקוש לעובדים אקדמאים - היחס בין ההיצע לביקוש טיפס ל-5.5, לעומת 5.1 ברבעון הראשון של השנה.
בקרב הנדסאים, טכנאים, סוכנים ובעלי משלח יד נלווה ירד הביקוש מ-9,100 משרות פנויות ברבעון הקודם, ל-6,600 משרות פנויות בממוצע לחודש, והיחס בין ההיצע לביקוש עלה מ-4.8 עובדים לכל משרה ל-5.9. הביקוש הגדול ביותר בקטגוריה זו היה בתחומי העסקים והמינהל עם 43% מהביקוש, אך גם מספר המתמודדים על כל משרה טיפס מ-6.4 ל-7.2.
בתחומי המדע וההנדסה, מספר המתמודדים מקרב הנדסאים, טכנאים, סוכנים ובעלי משלח יד נלווה על כל משרה טיפס מ-2.7 ל-4.1. בתחומי המשפט, החברה והתרבות טיפס מספר המתמודדים על כל משרה מ-6.2 ל-7.3, ובקרב הנדסאים וטכנאים בענפי טכנולוגיות המידע (המהווים 16.7% מהביקושים) טיפס מספר המתמודדים על כל משרה מ-1.6 ל-2.7.
בקרב מנהלים, מספר המשרות הפנויות ירד מ-1,900 משרות בממוצע בחודש ל-1,700, והיחס בין ההיצע לביקוש ירד ל-4.8 (לעומת 5 ברבעון הקודם). הביקוש הגדול ביותר היה למנהלים אדמיניסטרטיביים ומנהלי מכירות, שיווק ופיתוח (כמעט מחצית מהביקוש), ובעיקר למנהלי מכירות, שיווק ופיתוח. אך נרשמה גם עלייה במספר המועמדים על כל משרה, כאשר היחס בין ההיצע לביקוש טיפס מ-1.9 ברבעון האחרון של 2019 ל-3 ברבעון הראשון של השנה.
בקרב פקידים כלליים ועובדי משרד, מספר המשרות הפנויות ירד מ-6,500 בממוצע לחודש ברבעון האחרון של 2019 ל-4,600 משרות ברבעון הראשון של השנה, והיחס בין ההיצע לביקוש טיפס מ-4 ל-6 מתמודדים על כל משרה. הביקוש הגדול היה לפקידי שירות לקוחות (כ-47% מהביקוש) ובעיקר לפקידים במרכזי מידע ללקוחות, במקביל לעלייה במספר המתמודדים על כל משרה, מ-2.3 ל-4.3.
בקרב עובדי מכירות ושירותים, מספר המשרות הפנויות ירד מ-28.2 אלף ל-22 אלף בממוצע בחודש, במקביל לעלייה ביחס בין ההיצע לביקוש, מ-2.3 ל-3 מתמודדים על כל משרה. הביקוש הגדול ביותר היה לעובדי מכירות (כ-36% מכלל הביקוש לעובדי מכירות ושירותים), במקביל לעלייה במספר המתמודדים על כל משרה, מ-2.6 ל-3.4. כ-17.8% מהביקושים לעובדים במשלח יד זה היה למטפלים סיעודיים וסייעים בתחום שירותי הבריאות, במקביל לעלייה במספר המתמודדים על כל משרה, מ-1.5 ל-1.7.
עוד מלמדים הנתונים, כי בקרב עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים ירד מספר המשרות הפנויות ל-14.5 אלף משרות בממוצע לחודש (לעומת 21.7 אלף משרות פנויות ברבעון הרביעי 2019), והיחס בין ההיצע לביקוש עלה ל-2.2 (לעומת 1.4 ברבעון הקודם). הביקוש הגדול ביותר היה לעובדים בבנייה ובעלי משלח יד דומה (פרט לחשמלאים) - שליש מהביקוש, ובתוכם הביקוש הגבוה ביותר היה לבוני בתים למגורים, מניחי לבנים ובעלי משלח יד דומה, סתתים, חותכים, מנסרים ומגלפים באבן, יוצקי בטון, עובדים בגימור בטון ובעלי משלח יד דומה, עובדי שלד בתחום הבנייה ובעלי משלח יד דומים, רצפים ומניחי אריחים, וטייחים.
בקרב עובדים בלתי מקצועיים ירד מספר המשרות הפנויות מ-10,400 ברבעון הרביעי של 2019, ל-7,300 ברבעון הראשון של השנה, והיחס בין ההיצע לביקוש עלה מ-2.2 ל-2.6. הביקוש הגדול ביותר היה לעובדי ניקיון ועוזרים - כמחצית מהביקוש, ובעיקר לעובדי ניקיון ועוזרים במשרדים, בבתי מלון ובמקומות אחרים.
פרסום ראשוני: 12:58 , 20.07.20