"הצמרת הכלכלית": ynet כלכלה מביא אליכם מדי שבוע את הכתבות הנצפות של השבוע, אלה שעשו הכי הרבה כותרות ועוררו שיח, ולצידן המלצה אישית שלנו – כתבה אחת שחמקה מתחת לרדאר ולדעתנו ראויה לתשומת לב מיוחדת.
כך ישפיעו על הכיס הרפורמות הכלכליות שאושרו ברגע האחרון בכנסת
מרתון החקיקה לפני פגרת הבחירות הניב אמנם שורת חוקים שישפיעו ישירות על הצרכן, אולם במשרד האוצר וברשות המיסים נשמעו בעיקר טונים צורמים ומרמור על הרפורמות המבניות החשובות שהוכנו בעמל רב והיו אמורות לעלות לקריאה שלישית – אבל טורפדו במרתון החקיקה הסקטוריאלי טרם פגרת הכנסת. עם המהלכים שטורפדו נמנים חוק הבנקאות הפתוחה, הסדרת קרנות הגידור, מיסוי סיגריות אלקטרוניות (שהיה אמור להכניס מיליארד שקל בשנה לקופת המדינה), ורפורמת הקמת הרשויות המטרופוליניות לתחבורה. "הכנסת העדיפה לחוקק את חוקי העריקים, חוק הכשרות וחוק התקשורת", אמר גורם בכיר באוצר. "כל הגחמות של המפלגות החרדיות הועדפו על פני רפורמות מבניות שגובשו במשך שנה שלמה".
בצד החיובי אושרו כמה חוקים כלכליים חשובים, ובהם חוק מאגרי האשראי לעסקים קטנים ובינוניים, שצפוי לחסוך לעסקים לפחות 1.5 מיליארד שקל בשנה ולהוריד ריבית על האשראי ב-1% לפחות – וכן לקצר את תקופת הרישום של נתוני אשראי שליליים משלוש שנים לשנה. כן אושר חוק הגנת הצרכן החדש, שיחייב עסקים להקליט כל שיחת מכירה טלפונית בעסקה מעל 750 שקל, לשמור את ההקלטה שנתיים ולמסור אותה בחינם בתוך עשרה ימי עסקים (ברירת המחדל היא שאם לא נעשה כך, גרסת הצרכן תיחשב כנכונה). רפורמה חדשה שאושרה השבוע בחקיקה, "מה שטוב לארה"ב טוב לישראל", תפתח את השוק למוצרים בעלי תקינה פדרלית אמריקנית. הפעימה הראשונה, שתחל ב-2027, תכלול מוצרי תינוקות, צעצועים, עגלות ומיטות ילדים.
המשקיעים דורשים את ליטרת הבשר שלהם: על פיטורי הענק במאנדיי
מאנדיי הכריזה על פיטורי 20% מהעובדים – כ-620 עובדים, מהם 350 בישראל. ההחלטה מגיעה על רקע לחץ משקיעים חריף: מניית מאנדיי איבדה כ-50% מתחילת השנה, ועם ההכרזה על הפיטורים העלתה החברה את תחזית הרווח התפעולי ל-2026 מ-13% ל-15% – ראיה לכך שמטרת הצעד היא התייעלות. האיום האמיתי הוא מהסטה של מודל ה-SaaS: כלי AI מייתרים עובדים אצל לקוחות, מה שמכווץ את ההכנסות של חברות גמו מאנדיי, שגובות תשלום לפי מספר המשתמשים. שני המנכ"לים כותבים: "הארגון שבנינו עבור הפרק הקודם שלנו אינו הארגון שמתאים לעידן הבינה המלאכותית החדש".
יום ההנפקה של מאנדיי בנאסד"ק, יוני 2021
(צילום: Nasdaq)
מאנדיי מצטרפת לשורה ארוכה של חברות שהמודל שלהן נפגע קשות בשל מהפכת הבינה המלאכותית, ובהן סיילספורס, זנדסק, אדובי, אינטואיט, וויקס ואמדוקס. הניסיון מראה שפיטורים לבדם אינם תרופת קסם: מניית וויקס איבדה כ-50% מתחילת 2026, אינטואיט צנחה בכ-25% בשלושת החודשים האחרונים ואמדוקס ירדה כ-35.5% והגיעה לשפל של שש שנים. המבחן האמיתי יהיה האם מאנדיי תצליח להציג צמיחה מחודשת בהכנסות תחת פלטפורמת ה-AI החדשה.
"רוצים לעשות 4,000 שקל ביום מהבית?": הצד האפל של מודעות הדרושים
מאחורי הצעות "עבודה קלה מהבית" ברשתות החברתיות ובטלגרם מסתתרת תעשייה של הלבנת הון: עברייניים מעבירים כספים מהימורים, סמים או הונאות לחשבון של צעיר, סטודנט או מי שנמצא במצוקה כלכלית, ומבקשים שיעביר לגורם שלישי תמורת עמלה. "בלדרי הכספים" (Money Mules) אלה משמשים צינור הלבנה קלאסי – ולעיתים אינם מודעים כלל לחומרת העבירה. לפי דוח נאסד"ק, כ-3.1 טריליון דולר של כספים בלתי חוקיים זרמו דרך המערכת הפיננסית העולמית ב-2023. בישראל מוערכים הסכומים המגולגלים במיליארדי שקלים, ורשויות הביטחון מזהירות שאותן תשתיות משמשות גם גורמי טרור מאיראן ומחמאס.
אילוסטרציה
(צילום: ג'מיני)
65% מחשבונות הבלדרים בבריטניה שייכים לבני 30 ומטה, והתופעה גדלה ב-14% בארה"ב בין 2019 ל-2023. הבעיה בישראל: המסר על חומרת הענישה אינו מחלחל לקהל היעד. בארה"ב הממוצע הוא 71 חודשי מאסר על הלבנת הון, ובבריטניה עד 14 שנות מאסר. חברת הסייבר ביוקאץ' מנסה להילחם בתופעה באמצעות ביומטריה התנהגותית שמאפשרת לבנקים לזהות חשבונות בלדרים. ללא שיתוף פעולה הדוק בין בנקים, רגולטורים וגופי אכיפה, התופעה צפויה להמשיך ולשגשג.
לקוחה גילתה שהשכנים משלמים פחות – וסופרגז תפצה ב-36 מיליון שקל
לקוחת סופרגז פאוור גילתה שהיא משלמת 66.5 שקל למ"ק גז בעוד שכניה בבניין, המחוברים לאותה מערכת גז, משלמים 44-29 שקל – רק כי התמקחו. היא הגישה תביעה ייצוגית בטענה שהחוק אוסר על חברת גז להציע תנאים שונים לצרכנים באותו בניין, והגיעה עם סופרגז להסדר פשרה שטעון אישור בית המשפט. במסגרתו תפצה החברה צרכנים בכ-36 מיליון שקל: 17 מיליון שקל כולל מע"מ יוחזרו כזיכוי בחשבון הגז השוטף, והשאר כפיצוי בהמשך.
בלוני גז של סופרגז פאוור
ההסדר כולל גם שינוי מבני לעתיד: סופרגז מתחייבת לערוך "השוואת תנאים רוחבית" אוטומטית לכל הצרכנים באותה מערכת גז בבניין אם ניתנה הטבה לאחד מהם, וזאת למשך ארבע שנים בשווי מוערך של לפחות 14 מיליון שקל. סופרגז דחתה מכל וכל את הטענה שהפרה את החוק, וטענה שהחוק נועד רק למנוע שוחד לדייר ספציפי כדי לטרפד מעבר לספק מתחרה – לא להעניק מחיר אחיד לכולם.
לא רק קוטג': התופעה שגורמת להשבתת קווי ייצור שלמים במפעלים בארץ
המחסור בקוטג' של תנובה, שנגרם מתקלה במכונה שנרכשה מחו"ל שאין מי לתקן אותה, חשף תופעה רחבה הרבה יותר: טכנאים זרים מסרבים להגיע לישראל מפחד או בשל איסורי האיגודים המקצועיים – ומפעלים שלמים מושבתים. במפעל קליל עומד קו אריזה חדש שעלה מיליונים בארגזים, מאחר שהטכנאים "מפחדים לבוא". ברב-בריח, מפעל זכוכית חדש שהיה אמור להיכנס להרצה ביולי לא הורץ עדיין, כי טכנאים איטלקים לא קיבלו אישור מהאיגוד המקצועי להגיע. "אתה רואה מכונות מושבתות בסיורים במפעלים", אמר נשיא התאחדות התעשיינים.
קו ייצור. נשאר באריזה
(צילום: צורי דבוש)
הפתרונות שמצאו תעשיינים הם עבודה בזום, גיוס טכנאים ממדינות אחרות (שלעיתים נתקל בחסמי הגירה) או מציאת טכנאי שנשוי לישראלית. "חלק ממחירי המלחמה הם שהתעשייה נפגעת בצורה מאוד קיצונית", אמר בעל מפעל קליל. "יש כאלה שמחליטים להקים קווים בחו"ל. מדינות עשו לנו גם בכוונה שיבושי אספקות – מורידים מכולות של יצוא ישראלי בנמלי ביניים כאילו בטעות". המשרד הכלכלי הפנה לממשלה: "הטיפול בסיווג ישראל כאזור מלחמה הוא דיפלומטי ולא בסמכותנו".
