באיחור רב ותוך שהממשלה עוברת על החוק, בשל איחור של 23 ימים, אישרה היום (רביעי) מליאת הכנסת סופית את הצעת חוק התקציב הנוסף לשנת 2024 ואת הצעות החוק הנלוות לו. מדובר בתקציב הגדול בתולדות המדינה בהיקף של 584.1 מיליארד שקל. תקציב הביטחון גדל ל-117 מיליארד שקל, גבוה ב-55 מיליארד שקל מהתקציב המקורי.
מליאת הכנסת אישרה את התקציב בקריאה שנייה ושלישית לא לפני דרמה שכמעט גרמה לדחיית ההצבעות, כאשר מספר חברי מהקואליציה בהם שר החקלאות אבי דיכטר איימו להצביע נגד התקציב או להימנע. המשבר עם דיכטר נפתר על ידי ראש הממשלה שהבטיח לשר החקלאות לפתור את המשבר עד ערב חג הפסח.
הצעת חוק התקציב הנוסף לשנת 2024 שאושרה כוללת את הצעות החוק הנלוות לו, לאחר שנדחו כל אלפי ההסתייגויות של האופוזיציה. בין השאר נאמה ח"כ נעמה לזימי ממפלגת העבודה 3.5 שעות בפיליבסטר כנגד סעיפי התקציב.
תחילה אושרה הצעת חוק התקציב הנוסף לשנת הכספים 2024. בעקבות הוצאות מלחמת "חרבות ברזל", תקציב מגבלת ההוצאה גבוה מהתקציב שאושר במאי 2023 בכ-70.4 מיליארד שקל (14.55%): 55 מיליארד שקל (11.35%) למימון צרכים צבאיים, ו-15.5 מיליארד שקל (3.2%) למימון צרכים אזרחיים. בהשוואה לתקציב שאושר במאי 2023, תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה בהצעת התקציב גבוה ב-59.9 מיליארד שקל (124%), ומסגרת ההרשאה להתחייב בהצעת התקציב גבוהה ב-52.7 מיליארד שקל (35%).
עוד אושרה הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית המגדילה את יעד הגירעון בשנת 2024 ל-6.6% מהתוצר במקום 2.25% כפי שאושר במאי 2023. ההפרש ביעדי הגירעון מסתכם בכ-70 מיליארד שקל, ומיועד לממן את ההוצאות הנוספות הנדרשות כתוצאה מן המלחמה.
כמו-כן, אושרו הצעות כחלק מהתוכנית להשגת יעדי התקציב לשנת 2024 ועל רקע הוצאות המלחמה, וזאת בעוד שלא נסגרו משרדי ממשלה או צומצמו הוצאותיה המיותרות. ואלה הגזירות על הציבור:
• העלאת מחירי הסיגריות ב-2 שקל לחפיסה והעלאת מס הטבק ב-13 אגורות לגרם - כבר נכנסה לתוקף בשבוע האחרון, כדי למנוע אגירה לפני אישור התקציב. כמו כן יועלה המיסוי גם על סיגריות אלקטרוניות, החל מחודש יולי הקרוב.
• העלאת שיעור מס ערך מוסף באחוז אחד ל-18% ב-1 בינואר הקרוב.
• העלאת מס הבריאות ב-0.15%, כדי לממן את התוספת הגדולה הדרושה כעת לתקציב בריאות הנפש.
• תרומת יום הבראה אחד על ידי כל עובד לתמיכה במימון המלחמה בסכומים של 418-470 שקל ואי הצמדת דמי ההבראה למדד.
• הקפאת השכר הממוצע לחישוב תשלומי הביטוח הלאומי, כך שיותר מבוטחים ישלמו דמי ביטוח לאומי גבוהים יותר.
• הטלת מס נסועה של 15 שקל לכל 100 ק"מ על כל הרכבים החשמליים, החל בשנת 2026, כדי לחפות על הירידה בהכנסות מהדלק, עם ריבוי כלי הרכב החשמליים בשנים הקרובות.
• חיוב התקן תדלוק אוטומטי כתנאי לניכוי הוצאות דלק.
• הבנקים ישלמו עוד 2.5 מיליארד שקל כמס מיוחד לרשות המיסים (במקום העלאת המע"מ שהציע האוצר על רווחיהם מ-17% ל-26%). הבנקים צפויים לגלגל חלק מההוצאה החדשה בעמלות על הלקוחות.
לעומת זאת לא עברו עדיין גזירות נוספות, בשל לחץ של יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, להעביר מאות מיליוני שקלים להעלאת שכר המורים החרדיים, כפי שאף דרש אתמול בנאום התקציב שלו מעל במת הכנסת.
הגזירות שטרם אושרו:
• ביטול הפטור ממס לפאקט סיגריות בדיוטי פרי. ההצעה כעת היא לבטל את הפטור בהדרגה רק בשנים 2026 ו-2028.
• הטלת מס פחמן חדש, בהיקף של 225 מיליון שקל מ-2025, שיגרום בין השאר לעלייה במחירי הגז. התאחדות התעשיינים מתנגדת להצעת האוצר בנושא זה.
• ייקור של אגרות הרכב. המס נועד לצמצם את השימוש בדלקים מזהמים, במסגרת אמנה שישראל חתומה עליה.
• העלאות של שורת מיסים בענף הנדל"ן.
• אי דיווח לרשות המסים על השכרת דירות גם אם אין חיוב במס עליהן.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לצד הקיצוצים: מאות מיליוני שקלים למוסדות חרדיים ומשרדים של הציונות הדתית
בסוף השבוע האחרון אישרה ועדת הכספים של הכנסת, אחרי עיכוב של שלושה שבועות, את מסגרת תקציב המדינה ואת רוב סעיפיו החדשים "המתוקנים" ל-2024. באופן חריג שלא זכור דוגמתו, התקציב אושר לקראת קריאה שנייה ושלישית, מבלי שהוועדה סיימה אפילו לדון בכמה הצעות חשובות להקטנת הגירעון, וכך נותרו מחוץ לתקציב שורת סעיפים שאמורים היו להקטינו, כאמור.
אולם, מנגד השערורייה הגדולה היא העברת מאות מיליוני שקלים נוספים למטרות שקידמו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', לטובת מוסדות חרדיים ומשרדי שרים של הציונות הדתית ושל מפלגת נעם.
כך אישרו השרים ממש ברגע האחרון, בתחילת השבוע, במשאל טלפוני, להעביר לפתע 25 מיליון שקל להגברת הזהות היהודית, כדי לזכות בתמיכת מפלגת נעם בתקציב. רק לפני ימים אחדים אישרו השרים ליצור "קופת חירום" עבור שר הדתות, לכיסוי "הוצאות בלתי צפויות" בתקציבי המועצות הדתיות ברחבי הארץ. עוד 200 מיליון שקל נוספו בימים האחרונים לבסיס תקציב משרד ההתיישבות, בראשות השרה אורית סטרוק.
בעניין התנגדות חברי כנסת מהליכוד לבטל את הפטור ממס על קניית סיגריות בדיוטי פרי דנה ועדת הכספים בארבע ישיבות, מאחר שכדברי מרכז הקואליציה בוועדת הכספים, ח"כ אליהו רביבו, "אנשי רשות שדות התעופה הם מצביעים שלנו". זאת בעוד שעל תקציב הביטחון, שיגדל השנה ביותר מ-30 מיליארד שקל, לא התקיים למעשה דיון משמעותי אחד והוועדה שאמורה לדון בו לשנים הבאות טרם הוקמה.
ראש אגף התקציבים, יוגב גרדוס, שעקב בעניין רב אחר הדיונים העקרים בחלקם בכנסת, שיגר מכתב זועם למדי לחברי הכנסת וממש התחנן שהם יאשרו עוד 6.6 מיליארד שקל של הקטנת הגירעון בתקציב המדינה.
השבוע פורסמו נתוני דוח החשב הכללי במשרד האוצר, רו"ח יהלי רוטנברג, כי הגירעון בתקציב המדינה גדל כבר לשיא של 5.6% מהתוצר, עם הוצאות ענק בחודש פברואר של כמעט 50 מיליארד שקל והצטברות גירעון של יותר מ-105 מיליארד שקל בתקציב תוך שנה. על פי תחזיות האוצר, הגירעון אף יגדל לשיעור של 6.6% ואולי אף מעבר לכך, מה שיחייב עוד קיצוצים גדולים בתקציבי משרדי הממשלה וצמצום השירותים לאזרחים בהמשך השנה.
לפי שעה קוצצו כבר תקציבים חיוניים רבים, בהם כ-4.5 מיליארד שקל של תקציבי פיתוח לרשויות הערביות לשלוש השנים הקרובות, וקיצוץ של מיליונים בתוכניות שהממשלה הבטיחה להרחיב, אך הם יצומצמו, נגד אלימות במשפחה ולתמיכה בנוער בסיכון. לעומת זאת יגדל תקציב הישיבות השנה במאות מיליוני שקלים ויסתכם ב-1.734 מיליארד שקל.
בין השאר כלולים בתקציב כ-200 מיליון שקל תמיכה במוסדות החרדיים שאינם רשמיים ושבהם לא מלמדים לימודי ליבה. למניעת נשירה מישיבות יוקצבו 27 מיליון שקל ולפעילות למניעת גיוס תלמידי ישיבות מוקצבים שמונה מיליון שקל. למורשת רחבעם זאבי מוקצבים בתקציב 15 מיליון שקל. 300 מיליון שקל מוקצבים ל"תלושי המזון" למשפחות עניות ברוכות ילדים, שיזם אריה דרעי.
פורסם לראשונה: 07:01, 13.03.24
