הסיבוב הקצר של האחים מייסדי רשת פרשמרקט בשופרסל הסתיים. יומים אחרי שהוגשה לדירקטוריון שופרסל הצעת הרכש של האחים יוסי ושלומי אמיר לרכישת רבע ממניות שופרסל בעבור 2.4 מיליארד שקל - האחים משכו היום (ד') את ההצעה.
בדיווח מיידי לבורסה שהוציאו לפני שעה קלה נכתב כי השניים הודיעו לדירקטוריון שופרסל שהם נאלצים למשוך את ההצעה. ההסבר: "ההצעה שלנו הותנתה מראש בהסכמת פז לוותר על סעיף אי התחרות, הסכמה שלא ניתנה".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
1 צפייה בגלריה
שופרסל
שופרסל
שופרסל
(צילום: נחום סגל)
כזכור, האחים אמיר מכרו את רשת פרשמרקט לפז בעבור 2.1 מיליארד שקל, כאשר בהסכם המכירה התחייבו האחים לסעיף אי-תחרות למשל שלוש שנים. לכן, ההצעה שהתקבלה על ידם לפני יומיים הייתה תמוהה מלכתחילה, שכן זו הייתה הופכת אותם לבעלי המניות הגדולים ביותר בשופרסל בעוד שהם מעורבים בניהול של הרשת המתחרה פרשמרקט. ואכן, בעליה החדשים של פרשמרקט, פז, הודיעה אתמול לאחים שהיא רואה בהצעתם הפרת חוזה ודרשה מהם למשוך אותה.
בדיווח שהוציאה פז לבורסה נכתב כי "החברה הודיעה לאחים אמיר כי הצעתם מהווה הפרה של התחיבות האחים לאי תחרות לתקופה של 36 חודשים - עד ל-1 בינואר 2025, כפי שהתחייבו במסגרת עסקת המיזוג בין החברה לבין פרשמרקט, כמו גם הפרה של חובותיהם על פי דין כנושאי משרה בפרשמרקט. לאור האמור, הודיעה החברה לאחים כי עליהם למשוך את הצעתם לרכישת מניות בשופרסל".
גורמים בשוק ההון תהו מה עמד מאחורי המהלך של האחים שהיה צפוי מראש לכישלון בגלל סעיף אי-התחרות. אחת ההשערות היא כי האחים, מהסיבות שלהם, רצו להניע את המירוץ לרכישת הבעלות בשופרסל, שמתנהלת ללא גרעין שליטה. הערכה נוספת הייתה כי האחים נהנו מתמיכה של חלק מהמוסדיים כמו אלטושלר, שמחזיקים במניות של שופרסל וייתכן ששוקלים לממש אם תתקבל מגורמים נוספים הצעה ראויה.
לפני כשבועיים נראו ניצנים לכך כאשר ביום מסחר אחד זינקה המניה ב-10%, תוך כדי מחזור ענק של 130 מיליון שקל, כאשר ההערכה הייתה כי מדובר בקונה בודד.
מניות שופרסל מפוזרות בין כמה בתי השקעות בראשם אלטושלר וחברות ביטוח מגדל והראל קופות גמל, כשכל אחד מהם מחזיק עד 10% בלבד, ולא מן הנמנע שישקלו לממש את אחזקותיהם, במיוחד לאור הצפי שרשתות המזון לא יחזרו על ביצועי השיא בשנתיים האחרונות - שנות הקורונה בהן הציבור היה בסגר, ישב בבית וצרך כמויות מזון גדולות. כמו כן, ישנה הערכה כי המלחמה באוקראינה והזינוק החד במחירי המזון שנגרם בעקבותיה, יגרמו לציבור לצמצם צריכה.