העיר קאן, לחוף הים התיכון בצרפת, לבשה חג השבוע. שטיחים אדומים, צלמים והכל. אבל לא להתבלבל עם פסטיבל הקולנוע המסורתי שהתרחש בחודש שעבר: מדובר ב"קונגרס התשתית הדיגיטלית העולמית". כל יזמי מרכזי הנתונים, מקבלי ההחלטות בחברות ההיפר-סקייל, משקיעי חוות השרתים.
מדובר בשוק עולמי ענק, שהולך וצומח במהירות ככל שהשימוש בבינה מלאכותית מתרחב. עבור המשקיעים - זה הזהב החדש - ויש הרבה בהלה להקדים ולהתמקם בשוק הזה ולגרוף את המצלצלים.
בין אלפי המסתופפים באולמות ובחדרי הפגישה היו לא מעט ישראלים. המדינה הקטנה שלנו מציעה בסיס אטרקטיבי לניהול מאגרי נתונים ומודלי AI: שטחים זמינים, חשמל זול, תשתית נתונים ענפה. האישה שלנו בקאן היא שלי לנצמן, לשעבר מנכ"לית מיקרוסופט ישראל והיום שותפה מייסדת בחברת חוות השרתים NED ויושבת ראש הוועדה המייעצת שלה.
"הכנס מתקיים פעם בשנה וזו השנה החמישית שאני בכנס", היא אומרת לנו בשיחה מקאן, "וזה מדהים. פעם הכנס היה מתקיים במונאקו והוא היה קטנטן. היינו כמה אנשים בבית מלון. והיום אתה לא יכול למצוא חדר, דירה או מלון בכל האזור בגלל הכנס. המטוס בדרך לכאן היה מלא. זה משקף את כמות השחקנים והשותפים שנוספו לביזנס הזה".
זה אכן הביזנס של העידן הנוכחי. העולם נחלק לאלה שמפתחים בינה מלאכותית ולאלה שמספקים להם תשתית לפיתוח. ובישראל גילו בשנתיים האחרונות שיותר קל להשקיע בנדל"ן לבינה מלאכותית מאשר בבינה עצמה. חברות נדל"ן ותיקות, קבוצות תשתיות, קרנות השקעה אנשי עסקים מכל הסוגים והמינים, כולל הזמר עומר אדם, כולם מדווחים על כניסה להשקעה בחוות השרתים ומקורות החשמל עבורם. אם אתה לא שם אתה הולך ונעלם.
בחודש שעבר עלה למגרש גם איתן יוחננוף, בעל השליטה ברשת הסופרמרקטים יוחננוף, שרכש קרקע ביבנה להקמת קמפוס של חוות. גם רמי לוי לא יכול להחמיץ את ההזדמנות: הקבוצה שלו בוחנת הקמת חוות על קרקעות בקריית גת ובנתניה
ממש השבוע קרדן ישראל דיווחה על הקמת חברה בת לחוות שרתים, אשר תרכז את הפעילות בתחום. קרדן היא דוגמה לגל החדש של משקיעי נדל"ן נתונים, עם חוות שרתים בכפר סבא ובשוהם, שהיא שותפה בהם. אלון וולקן, מנכ"ל קרדן ישראל, אמר: "תחום חוות השרתים נמצא בצמיחה מואצת בעולם ובישראל, ואנו רואים בו מנוע צמיחה משמעותי עבור הקבוצה". קרדן ישראל מוכרת כמי שפעילה בתחום הנדל"ן המניב, ונראה שהקמת חוות שרתים מייצרת תנובה לא קטנה.
פרויקט נימבוס הביא לישראל את ענקיות הטק
דמות בולטת במגמה החדשה הוא עופר ינאי, בעל השליטה בנופר אנרגיה, שדיווח השבוע על רכישה קרקע בשוהם ב-361 מיליון שקל להקמת חוות שרתים חדשה. "זה לקחת זהב מהרצפה", צוטט ינאי בכלכליסט. "מה שקורה עכשיו עם כל הסיפור הזה של הדאטה סנטרס זה משהו שלא דומה לשום דבר שהיה בעבר מבחינת האפשרות ליצירת ערך. אני הנפקתי את נופר בשיא ההייפ של האנרגיה המתחדשת ב־2021, והיום המצב הוא פי 100 חזק יותר מבחינת העוצמה הכלכלית. אפשר לבנות ולמכור דאטה סנטר תוך שלוש שנים ולהישאר עם 850 מיליון דולר בכיס. וזה עבור דאטה סנטר קטן של 50 מגה־ואט כמו זה שנבנה בשוהם".
עוד השבוע בענף, חברת סטארק פאוור הודיעה על רכישת חברת חוות השרתים סייג' (Sage) מארה"ב. וכמובן קבוצת "ענן" שרושמת הערכות שווי מרשימות, אולי בזכות העובדה שבחזית שלה נמצא המשקיע עומר אדם. חברת ענן הוקמה על ידי יזם הנדל"ן מאור מלול, איש העסקים הישראלי-שווייצרי ניסים שריאל-גאון, ואדם (ביחד עם אביו יניב). הקבוצה מקימה שתי חוות, בצרעה ובעפולה, ומתכננת להגיע להספק כולל של קרוב ל-200 מגה-וואט.
הכניסה של עומר אדם להשקעה בחוות שרתים היא כנראה אחד הקטליזטורים החזקים של הענף. באפריל דיווחה "ענן" על הסכם עם חברת תשתיות ה-AI קרוסו (Crusoe Technologies), שתשמש במרכז הנתונים בהספק של 40 מגה-וואט בעפולה להפעלת מחשב על (HPC) לשימושי בינה מלאכותית. מדובר בחוזה ארוך טווח ובהיקף כספי כולל של מאות מיליוני דולרים. גורמים בענף אומרים בחיוך שההכנסות של אדם מהדאטה סנטרים כבר עוקפות את הרווחים שלו מהמוזיקה.
בחודש שעבר עלה למגרש גם איתן יוחננוף, בעל השליטה ברשת הסופרמרקטים יוחננוף, שרכש קרקע ביבנה להקמת קמפוס של חוות. גם רמי לוי לא יכול להחמיץ את ההזדמנות: הקבוצה שלו בוחנת הקמת חוות על קרקעות בקריית גת ובנתניה, שנמצאות בבעלות החברה, וגם רכישת קרקעות נוספות. כאמור, כולם רוצים נתח מהזהב החדש.
התאוצה חסרת התקדים בשוק המקומי מהדהדת תופעה דומה, היסטרית אפילו יותר, בשוק העולמי. מתחילת השנה, ענקיות הטק הבינלאומיות - בהן מיקרוסופט, גוגל, אמזון (AWS) ואורקל - מדווחות על השקעות עתק של עשרות מיליארדי דולרים להקמת מתקני "היפר-סקייל" (Hyperscale), שהם חוות ענקיות ממדים. החברות האלה חוצות אוקיינוסים ויבשות כדי לשריין לעצמן עוד שבב AI מאנבידיה, עוד מטר רבוע להציב שרת AI, עוד מגה-וואט אספקת חשמל להניע וגם לצנן את המתקן. הביקוש לשירותי ה-AI ואחסון הענן שלהן גואה, אבל יש מחסור מדאיג באמצעים שנדרשים כדי לספק אותו.
בשוק הישראלי פועלות מספר חברות ותיקות כבר עשרות שנים, עוד מהימים שחוות שרתים שימשו לשירותי תקשורת ולאחסון נתונים בלבד. חברות כמו MedOne, שמפעילה ארבע חוות בארץ, בינת, שמפעילה מתקנים בשוהם, ירושלים ותל אביב, או בזק בינלאומי, שמפעילה מתקן תקשורת בפתח תקווה, חלקו את השוק עוד לפני שניצת באש גדולה.
פרויקט הענן הלאומי הישראלי "נימבוס" הביא לכאן את הזוכות - חברות הענן של גוגל ואמזון - שהקימו ארבע חוות בישראל. בהמשך גם החברות שלא זכו במכרז - מיקרוסופט ואורקל – הקימו בישראל חוות, ללמדכם שהצורך היה קיים אפילו ללא העידוד הממשלתי היקר. מכאן הענף זינק קדימה.
על פי איגוד חוות השרתים הישראלי (IDCA), פועלות בישראל עשרות חוות שרתים בהספק כולל של 245 מגה-וואט, מה שמקביל לדאטה סנטר בינוני אחד בארה"ב. בתכנון בימים אלה עוד כמה עשרות חוות, בשלבי הקמה ובינוי שונים, וחוות נוספות בשלבי תכנון ורישוי. כל אלה יביא את היקף השוק הישראלי לטרה-וואט (1,000 מגה-וואט) בשנים הקרובות, גידול של פי 10 בתוך עשור.
4 צפייה בגלריה
רמי לוי ואיתן יוחננוף. כבר מזמן לא מפעילים רק רשתות מזון
(צילום: קונסטנטין גרוסמן, קבוצת שטיר)
החברה הבולטת בתחום היא מגה אור של צחי נחמיאס. היא מעורבת בלא פחות משבע חוות בישראל, בהספק כולל של יותר מ-300 מגה-וואט ומתכננת לפתוח עוד שלוש בהספק כולל דומה. מגה אור חתמה הסכמים עם אנבידיה (להקמת מרכז נתונים ומחשב-על של אנבידיה עצמה במבוא כרמל), ועם נביוס במודיעין. החברה העריכה בתחילת השנה שפעילות חוות השרתים תכניס לה כ-65% מההכנסות התפעוליות בתוך שלוש שנים, עם היקף כולל של יותר ממיליארד שקלים בשנה. מניית מגה אור זינקה בכ-400% בשנה האחרונה והגיעה לשווי שוק כמעט דמיוני עבורה של כ-24 מיליארד שקל.
קבוצת עזריאלי של דנה עזריאלי רכשה את השליטה בחברת מרכזי הנתונים הנורבגית Green Mountain ובחברת COMPASS האמריקנית, ופצחה בפעילות בינלאומית של ניהול קמפוסים באירופה, בצפון אמריקה ובישראל, המושכרים להיפר-סקיילרס הבינלאומיים. היום מהווים הדאטה סנטרים את מנוע הצמיחה העיקרי של הקבוצה, לעומת ההכנסות מהקניונים שמתקשות להדביק את הקצב. חברות נוספות שנכנסו חזק לתחום הן דוראל אנרגיה ואמפא, אלוני חץ, פריים אנרג'י, לודן ואנלייט.
הבעיה הגדולה: נזק סביבתי
חברת נד (NED) מציגה פרופיל שונה מהחברות האחרות בתחום. היא מביאה איתה מומחיות בהקמת מרכזי נתונים והפעלתם, וחוברת לחברות נוספות במיזם הנדל"ני עצמו. המנכ"ל והמייסד השותף דניאל אפרתי היה בנקאי השקעות בארה"ב בתחום הטלקום והטכנולוגיה, ומכאן נדלק על חוות השרתים. "זה היה בעידן שבו באמריקה עוד לא לגמרי הבינו למה חברות צריכות להוציא את מערכות המחשוב שלהן מהמשרדים", הוא מספר. "מאז השוק השתנה ללא היכר".
החברה הוקמה ב-2020 על ידי אפרתי, שלי לנצמן ודייוויד בלום מקבוצת ההשקעות הבריטית Goldacre – Noé. היא פועלת בשותפות אסטרטגית עם Kao Data הבריטית, שהמנהלת חמישה מרכזי נתונים בלונדון ובאירופה. מודל העבודה שלה הוא Wholesale Colocation: מרכזים ענקיים שמארחים מספר לקוחות גדולים במקביל.
בימים אלה מקימה נד בשותפות עם קבוצת לוינשטיין ובביצוע של חברת אלקטרה, בהשקעה של 1.3 מיליארד שקל, קמפוס בנתניה: פרויקט תת קרקעי ממוגן בהספק כולל של 50 מגה-ואט, מחציתו תאוכלס כבר השנה. מדובר בבית חרושת לבינה מלאכותית (AI Factory): חוות שרתים מהדור החדש שמותאמת לעבודה עם AI, אימון AI, יכולות מחשוב על (HPC) וקירור נוזלי ישיר לשבבים.
לא רק בנדל"ן מתלהבים מהזהב החדש, גם בממשלה. בפברואר אישרה הממשלה החלטה המגדירה חוות שרתים כ"תשתית לאומית". המחשבה מאחורי זה היא להפוך את ישראל ליצרנית מובילה בתעשיית בתי החרושת לבינה מלאכותית (AI factories), להקים עשרה כאלה מדי שנה
אפרתי אומר שענף הדאטה סנטרים ניצב בפני אתגרים הנדסיים וסביבתיים עצומים, שמאיימים להאט את קצב הגידול. האתגר העיקרי הוא אספקת החשמל. זו סוגיה כה מרכזית, שגודלם של מרכזי הנתונים נמדד בהספק החשמל שהם צורכים ולא בשטח המתקן או מספר המעבדים שבו. צריכת החשמל של כל ארון שרתים עלתה במאות אחוזים בשנים האחרונות וה-AI דורש כמויות חשמל גדולות במיוחד. ויש גם עניין אקוטי של קירור המעבדים ואולמות האחסון, וגם זה דורש כמויות חשמל אדירות. כך יוצא שקמפוס AI כמו שמוקם היום בישראל צורך חשמל בכמות שיכולה לספק עיר קטנה.
אתגר נוסף הוא החשש מפגיעה בסביבה. מערכות הקירור המתקדמות נועדו לקרר את השבבים ישירות, וזה נעשה באמצעות הזרמת מים בתוספת חומרים כימיים מיוחדים. המודעות הציבורית והביקורת על הפיכת חוות השרתים לצרכניות האנרגיה הגדולות במדינה הובילו לכך שמפעילי חוות נדרשים להוכחות חותכות לאחריות תאגידית וסביבתית.
דניאל אפרתי, מנכ"ל NED צילום: חן אופיר כהןהמעורבות הפעילה של יזמי הנדל"ן בתחום חוות השרתים מביאה לגידול בהיצע האחסון שמוצע בישראל, אבל היא לא בהכרח מבטיחה רמה טכנולוגית מרבית או רציפות תפקודית. תפעול מרכז נתונים הוא עניין מסובך, עם התחייבות לחוזי שירות דרקוניים וקנסות על נפילת המתקן.
"יש הבדל בין לבנות דאטה סנטר ובין לתפעל אותו", אומרת שלי לנצמן. "שחקני נדל"ן עוד לא מבינים מה זה להרכיב את המערכות האלקטרו-מכניות, הם לא יודעים מה זה לתפעל, הם לא יודעים מה זה לעמוד בחוזים, לשלם את הקנסות שיש בחוזים. כשאתה משקלל את כל ההוצאות האלה, יכול להיות שחלק מהשחקנים יגלו שהזהב שחשבו שיש בה הוא רק מתכת פשוטה, אלומיניום".
לא רק בנדל"ן מתלהבים מהזהב החדש, גם בממשלה. בפברואר 2026 אישרה הממשלה החלטה המגדירה חוות שרתים כ"תשתית לאומית". הצעת חוק חדש מציעה ליצור מסלול תכנוני מהיר לחוות בהספק שעולה על 50 מגה-ואט ומותאם ל-AI. המחשבה מאחורי זה היא להפוך את ישראל ליצרנית מובילה בתעשיית בתי החרושת לבינה מלאכותית (AI factories), להקים עשרה כאלה מדי שנה.
שלי לנצמן, שותפה ויו"ר הוועדה המייעצת חברת NEDהיוזמה הזו לא מלהיבה את כולם. בחברה להגנת הטבע למשל הזהירו שהחלטת הממשלה עלולה לפגוע בשטחים פתוחים, להעמיס על משק החשמל ולהוביל לשרשרת השלכות סביבתיות ואנרגטיות. "מדובר בהימור מסוכן על הביטחון האנרגטי של ישראל", אמרו שם.
בעיה נוספת שמלווה את הזהב החדש בישראל היא הצורך באבטחה ומיגון של המפעל. במרץ האחרון פגעו כטב"מים איראניים בחוות שרתים של אמזון (AWS) במדינות המפרץ. הפגיעה לא הייתה חמורה אבל עיכבה שירותים של אמזון למשך מספר ימים. בישראל המכרז הממשלתי נימבוס לא דרש בנייה של אתרים תת קרקעיים. השיקול היה הוזלת ההקמה והעובדה שלכל חווה יש גיבוי בחווה אחות. חברות אחרות בישראל השקיעו ממון נוסף בהקמת מקלטים ענקיים עשרות מטרים מתחת לאדמה.
בהיבט אחר החברות הישראליות יהיו אטרקטיביות: מחיר החשמל בארץ זול יחסית לעולם, ולכן הוא מאפשר להציע ללקוחות בינלאומיים הצעות אטרקטיביות יותר. מה יאזן את הכף בסופו של דבר? כמו שזה נראה כרגע, הלקוחות המיועדים לא ייקחו לעצמם יותר מדי זמן למחשבה: כל שבב פנוי נחטף במהירות ונראה שהמצב הזה יימשך עוד שנים קדימה.
