יש לאן לשאוף: התמ"ג לנפש בישראל עומד על 87% מממוצע התמ"ג לנפש בכלל מדינות ה-OECD; כך עולה מפרויקט השוואה בינלאומי על שווי כוח הקנייה לשנת 2017, שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
נתונים אלו מתפרסמים במסגרת פרויקט השוואה בינלאומי של התוצר המקומי הגולמי (התמ"ג) ומרכיבי ההוצאה במונחי שווי כוח הקנייה, שנערך מדי שלוש שנים על ידי הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח, במשותף עם המשרד הסטטיסטי של מדינות האיחוד האירופי (EUROSTAT). בסבב הפרויקט לשנת 2017 השתתפו 49 מדינות, מתוכן 37 חברות בארגון ה-OECD ו-12 שאינן חברות בו.
1 צפייה בגלריה
ישראל: אחת מחמש המדינות עם רמת המחירים הגבוהה ביותר
ישראל: אחת מחמש המדינות עם רמת המחירים הגבוהה ביותר
ישראל: אחת מחמש המדינות עם רמת המחירים הגבוהה ביותר
(צילום: shutterstock)
שווי כוח הקנייה הוא שער חליפין מיוחד שבאמצעותו ניתן לנכות את ההפרשים ברמת המחירים בין המדינות השונות - כלומר, הוא מאפשר למעשה להשוות סל סחורות ושירותים בעלי מחיר שונה במדינות שונות, וכך ניתן לאמוד את כוח הקנייה של המטבעות השונים על בסיס אחיד.
מהנתונים עולה כי מדד התוצר לנפש במונחי שווי כוח הקנייה במדינות הארגון נע בין 32% בקולומביה ל-253% בלוקסמבורג. בישראל, רמת התמ"ג לנפש עומדת כאמור על 87% מהממוצע במדינות השייכות לארגון ה-OECD.

תוצר נמוך, מחירים יקרים

התמ"ג לנפש על בסיס שווי כוח הקנייה בישראל עומד על 39 אלף דולר, והיא נמצאת במקום 23 בין 37 מדינות הארגון. כך למשל, התמ"ג לנפש בישראל גדול מהתמ"ג לנפש בפורטוגל - 33.1 אלף דולר, ובסלובניה - 36.7 אלף דולר, וקרוב לתמ"ג לנפש בספרד - 39.6 אלף דולר, ובניו-זילנד - 40.3 אלף דולר. זאת, בהשוואה למדינות כמו ארה"ב - 60 אלף דולר, שוויץ - 67.1 אלף דולר, אירלנד - 78.2 אלף דולר ולוקסמבורג, עם תמ"ג לנפש של 112.7 אלף דולר.
עוד עולה מהנתונים, כי רמת מחירי הצריכה בישראל מגיעה ל-127% מממוצע מחירי הצריכה האינדיבידואלית במדינות ה-OECD, וכי היא נמצאת בחמישייה הראשונה של מדינות הארגון עם רמת המחירים הגבוהה ביותר.
בלמ"ס מציינים כי רמה גבוהה של התוצר המקומי הגולמי לנפש לא מעידה בהכרח על רמה גבוהה של צריכת משקי בית, מכיוון שרמת התמ"ג משקפת גם רמות של מרכיבים נוספים, כגון השקעה בנכסים קבועים, הוצאה לצריכה ציבורית ויצוא נטו. על מנת להשוות את צריכת משקי הבית בין המדינות, חישב ה-OECD שווי כוח קנייה עבור "צריכה אינדיבידואלית למעשה", המתחשבת בנוסף להוצאה לצריכה הפרטית של משקי הבית, גם בשירותים אשר מספקת להם הממשלה באופן אישי, כגון שירותי חינוך או בריאות. "צריכה אינדיבידואלית למעשה" לנפש על בסיס שווי כוח הקנייה, מהווה מדד רמת החיים חומרית של משקי בית.
לפי הנתונים, שער החליפין בישראל בשנת 2017 עמד על 3.60 שקל, נמוך משער שווי כוח הקנייה - 3.75 שקל. כלומר, ניתן לקנות במטבע הישראלי בישראל, כמות קטנה יותר של סחורות ושירותים מאשר בשווקים אחרים.