מחיר הדלק זינק הלילה (בין שלישי לרביעי) ב-66 אגורות ל-7.72 שקלים לליטר אוקטן 95 בשירות עצמי (כולל מע"מ). מדובר במחיר הגבוה ביותר מאז 2013, ובעלייה של 20% בשנה ושל 10% ביחס לחודש הקודם.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בינתיים, משרד האוצר ביקש ממשרד האנרגיה לבדוק האם יש אפשרות לחשב את מחיר הדלק פעם בשלושה חודשים. במשרד האנרגיה לא פסלו, אך אמרו שמדובר בחישוב בעייתי. שר האוצר אביגדור ליברמן אמר הבוקר כי הוא מתכוון להאריך את הפחתת המס של חצי שקל על הדלק, שאושרה בשלב זה עד סוף יולי, בעוד חודשיים או שלושה, "בהתאם לנסיבות". מה המשמעות של ההעלאה ומה גרם לה? אחרי הזינוק, ynet עושה סדר בכמה מהשאלות הדחופות לצרכנים.
1 צפייה בגלריה
תור בתחנת הדלק
תור בתחנת הדלק
תור בתחנת הדלק לפני הזינוק במחיר
(צילום: יאיר שגיא)
האם מדובר בשיא חדש? עדיין לא, אולם המחיר קרוב מאוד לשיא שנרשם ב-2012 - 8.25 שקלים לליטר דלק 95 אוקטן בשירות עצמי. אלמלא הוריד שר האוצר את מחיר הדלק במחצית השקל באמצע חודש אפריל, היינו כבר נושקים לשיא עם מחיר של 8.22 שקלים.

האם נרשמה בעבר עלייה כה גדולה בחודש אחד? כן, אולם מדובר בשיא של 13 שנים. עלייה של 66 אגורות בחודש אחד היא גבוהה במיוחד ונדירה.
מה המשמעות עבור הצרכנים? מי שממלא מיכל אחד של 50 ליטר בשבוע, וזה הממוצע למעשה, ישלם בכל שבוע 33 שקלים נוספים. בחודש זאת היא תוספת להוצאות על דלק של כ-140 שקל בערך. אם יש שתי מכוניות בבית, וגם אם המכונית השנייה נוסעת רק מחצית מהראשונה, זאת עוד הוצאה של 70 שקל בחודש ובסך הכל 210 שקל. כלומר - תוספת של כ-2,500 שקל בשנה.
יחד עם זאת, מחיר הדלק עלה בכמעט שני שקלים מאז השפל בשנה שעברה, כך שמדובר בהוצאה גבוהה בהרבה. למעשה, המשמעות היא תוספת של 100 שקל בשבוע שהם תוספת הוצאות של כ-400 שקל בחודש או של כמעט 5,000 שקל בשנה. זאת, אם אכן יש מכונית אחת בלבד ולא יותר, אז ההוצאה כמובן גבוהה בהרבה.
האם צפוי "פיצוי" כלשהו לצרכנים? בינתיים הפחית כאמור שר האוצר ליברמן את המס הגבוה על הדלק באמצע החודש שעבר לשלושה חודשים וחצי, עד ל-31 ביולי, רק ב-50 אגורות לליטר. הבוקר הוא אמר כי הוא מתכוון להאריך את הפחתת המס על הדלק בחצי שקל שאושרה בשלב זה עד סוף יולי, בעוד חודשיים או שלושה "בהתאם לנסיבות".


מה מוביל לעליות החדות במחיר הדלק? הפעם חברו סיבות רבות לעלייה, בהם המשך המלחמה באוקראינה, היציאה מהקורונה בעולם וביקוש רב לדלק בארה"ב בימים האחרונים. יחד עם זאת, אין ספק שהמס העצום שגובה הממשלה על הדלק - בסך 26 מיליארד שקל בשנה – הוא סיבה רבת שנים לכך שמחיר הדלק בארץ הוא מהגבוהים בעולם.
מה המשמעות של הפחתת המס? מלבד ההקלה על הצרכנים, יש לזכור שכ-80% מצרכני הדלק הם מארבעת העשירונים העליונים. כלומר, הפחתת המס על הדלק תועיל בעיקר לאוכלוסיות חזקות, בניגוד למשל לסיבסוד וקידום של תחבורה ציבורית.
ומה עוד צפוי להתייקר? הזינוק במחיר הדלק משפיע על המשק כולו. גם כאשר מביאים לחנות מוצרים, מחיר ההובלה יקר יותר, וזה צפוי לגרום לעוד התייקרות. בנוסף, גם התעשייה משלמת יותר כסף על הדלק וצפויה להעלות מחירים. השימוש באנרגיה מתייקר, כאשר מחיר הפחם בעולם זינק ביותר מ-100% בשנה האחרונה, והתוצאה תהיה כבר בקרוב עלייה של מחירי החשמל.
האם זה צפוי להשפיע על האינפלציה והריבית? עלייה כה גבוהה במחיר הדלק והשלכותיה בוודאי יגרמו לגידול באינפלציה, שכבר הגיעה לשיעור שנתי של 4%, מה שיחייב את בנק ישראל להעלות עוד את הריבית הבסיסית במשק, שעלתה רק בשבוע שעבר ב-0.4% ל-0.75% בשנה. כל זה צפוי להביא לעוד התייקרויות ולגידול בהוצאות, בעיקר על הלוואות הדיור.
האם רואים באופק הוזלה במחירי הדלק? כל עוד המלחמה באוקראינה נמשכת, הביקוש לדלק גובר והולך. עם היציאה המוחלטת כמעט ממשבר הקורונה ואי-הוזלה קבועה של המס על הדלק על ידי הממשלה – המחירים לא צפויים לרדת בשיעור משמעותי בזמן הקרוב.
פורסם לראשונה: 06:58, 31.05.22