מזה שבועות רבים מתקיימות ברחבי הארץ הפגנות תחת הסיסמה "שכר המינימום - 40 שקל", בתביעה להעלות את השכר הנמוך ביותר שמותר לשלם לעובד בישראל בבבת אחת בשיעור של יותר מ-13%. האם זה ישים? האם זה טוב? האם לא יקרה שייצא שכרו של העובד בהפסדו?
דווקא בשבע שבו פורסמה התוכנית הכלכלית החדשה שיזמו ראש הממשלה נפתלי בנט, שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי, גברה הדרישה - כאשר ברקע ההתייקרויות במשק - להעלות מיידית את שכר המינימום בשיעור גבוה.
4 צפייה בגלריה
שלטים של מחאת "מינימום 40"
שלטים של מחאת "מינימום 40"
שלטים של מחאת "מינימום 40"
(צילום: עומדים ביחד)

מה המצב כיום?

שכר המינימום בישראל עומד כבר ארבע שנים על 5,300 שקל, שהם 29.12 שקל לשעה. בהתאם ל"עסקת החבילה" שעליה חתמו הממשלה, המעסיקים וההסתדרות רק לפני חודשיים, הרי שב-1 באפריל הקרוב צפוי שכר המינימום לעלות ב-100 שקל לחודש וב-54 אגורות לשעה. כאשר האינפלציה בישראל רק בשנת 2021 הסתכמה ב-2.8%, זהו בעצם לעג לרש, שהשכר הנמוך ביותר לעובד בארץ יעלה בפחות מ-2%. כך השחיקה הולכת וגדלה.
על פי הנוסחה שנקבעה ב"עסקה", לאחר משא-ומן ארוך ומייגע, באפריל של השנה הבאה - 2023, צפויה עוד העלאה בשכר המינימום ל-5,500 שקל ובהדרגה יעלה השכר הנמוך ביותר בתוך ארבע שנים עד שיגיע בהדרגה לסכום של 6,000 שקל. בדרך יעלה שכר המינימום בעוד 200 שקל באפריל 2024, ל-5,700 שקל ובאפריל 2025 יגיע בסופו של התהליך ל-6,000 שקל - כלומר, 32.9 שקלים לשעה.

למה לא להעלות ישר ל-6,000 שקל?

לפני שנענה על ההיגיון הכלכלי שמאחורי העלייה רק בהדרגה של שכר המינימום ל-6,000 שקל, נציין כי הארגונים שדורשים ששכר המינימום יעלה מיידית ל-40 שקל לשעה, תובעים למעשה שהשכר הנמוך ביותר בארץ יזנק - לעומת המצב כיום - בשיעור אסטרונומי של 37%, ושהוא יגיע מיד לסכום הגבוה של 7,261 שקל. הרבה יותר מאשר השכר החציוני בישראל שעומד כיום רק על כ-6,100 שקל. ולמה בעצם רק ל-40? האם "כל מספר זוכה"?
על רקע גל ההתייקרויות האחרון שפרץ לפתע בעולם וגם בארץ, הנה מה שאמר בעניין העלאת שכר המינימום נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, רק לפני חודשים אחדים: "לעסקת החבילה הזאת יש גם תרומה בבלימת האינפלציה, שכן העובדה שיש מתווה ברור לשכר המינימום מפחיתה את לחצי השכר כלפי מעלה, לחצים שעלולים לגרום לאינפלציה".
לעליית שכר המינימום יש היבטים רבים ובראשם השפעה של ממש על עלויות השכר במשרדי הממשלה וכמובן גם על היכולת לשלם שכר כזה על ידי המעסיקים.
וזאת בדיוק הסכנה. תתארו לכם שמעסיק ששלם היום לעובד 5,300 שקל יידרש לפתע לשלם לו עוד כ-2,000 שקל בחודש, שהם 24 אלף שקל יותר בשנה. התוצאה החזויה: מעסיקים יפטרו עובדים רבים ויחסכו כך את ההוצאה הגבוהה, או כמו שאמר אחד מראשי ארגוני המסעדות: במקום להעסיק 20 מלצרים יועסקו רק עשרה. השירות ללקוחות אומנם יורע מאוד, אולם העסק לא יפשוט רגל. האם אנו רוצים בגידול עצום באבטלה, בשל מהלך פתאומי של העלאת שכר המינימום בשיעור בלתי סביר?
4 צפייה בגלריה
ח"כ נעמה לזימי עם שלט של הקמפיין
ח"כ נעמה לזימי עם שלט של הקמפיין
ח"כ נעמה לזימי עם שלט של הקמפיין
(מתוך עמוד הטוויטר של נעמה לזימי)
מחקר של פורום ארלוזורוב דווקא הפתיע בממצאיו לאחרונה ולפיהם העלאת שכר המינימום כלל לא גרמה בעבר לעלייה בשיעורי האבטלה. המחקר הציג נתונים שמראים כי העלאה של 10% בשכר המינימום יכולה לצמצם משמעותית את תחלופת העובדים במקום העבודה, כאשר העלאת השכר מעודדת את העובדים להישאר במקום העבודה, לצבור ניסיון ולשפר את איכות עבודתם באמצעות הכשרות מקצועיות. גם צמצום שעות העבודה ללא נגיעה בשכר מהווה בפועל הגדלה של השכר והצמצום בשעות העבודה תורם לא מעט להגדלת הפיריון.

יפגע בעסקים ויוביל לפיטורים? המחקרים מראים אחרת

קיימת הנחה נפוצה שעלייה בשכר המינימום תפגע בעסקים ובעובדים כיוון שהיא מעלה את עלויות ההעסקה ועלולה להביא לפיטורי עובדים. אולם, הנחה זו שנויה במחלוקת. השפעת שכר מינימום על התעסוקה נחקרה רבות בעשור האחרון והתוצאות של מרבית המחקרים מצביעות על כך שלעלייה מתונה בשכר המינימום יש השפעה שלילית מועטה, אם בכלל, על תעסוקת עובדים.
4 צפייה בגלריה
עסקים סגורים בירושלים
עסקים סגורים בירושלים
יפגע בעסקים ויוביל לפיטורים? המחקרים מראים אחרת
(צילום: עמית שאבי)
בדיקת הנתונים בישראל מעלה, כי בין השנים 2005 לבין 2020 שכר המינימום הריאלי למשרה מלאה גדל ב-29%. בתקופה זו התמ"ג בישראל צמח ב-64% והאבטלה ירדה בכ-56%. נתונים אלה אינם מצביעים בהכרח על קשר סיבתי, אך הם מצביעים על כך שהמשק הישראלי התחזק במקביל לעלייה בשכר המינימום.
גם שלושה זוכי פרס נובל האחרון לכלכלה, פרופ' דיוויד קארד, ג'ושוע אנגריסט (הכלכלן הישראלי-אמריקני) וגואידו אימבנס, פרסמו מחקר מפתיע מאוד שמסקנתו סותרת את המסקנה הקלאסית שאותה לומד כל בוגר חוג כלכלה, כי העלאת שכר המינימום מביאה לפיטורים.
כדוגמה, הובא מחקר שמצא כי שכר המינימום לשעה בניו ג'רזי עלה לפני שנים מ-4.25 דולרים ל-5.05 דולרים ובפנסילבניה לא הועלה כלל שכר המינימום. התברר במפתיע שהתעסוקה בניו ג'רזי לא נפגעה כלל ובפרקי זמן אחדים היא אף הייתה גבוהה בשיעורה מאשר בפנסילבניה. הכלכלנים קבעו כי העלאת שכר המינימום "היא לא דבר רע בהכרח", אך זאת אם אין מדובר בהעלאה דרסטית.
וזאת בדיוק הבעיה עם הדרישה של הארגונים השונים בארץ התובעים כעת בהפגנות שונות - כולל בפתחי בתיהם של חברי הממשלה - להעלות את שכר המינימום בבת אחת מ-29 שקל לשעה ל-40 שקל. העלאה כזאת, כך אומרים בביטחון רב במשרדי הממשלה הכלכליים, תביא מיידית לפיטורים המוניים ולגידול עצום באבטלה דווקא בעת הזאת, של התאוששות ממשבר האבטלה הגדול בימי שיא הקורונה. ואת זה, כמובן, איש לא רוצה לראות.