דירה שנבנתה בשנות ה-70' עברה שיפוץ יסודי והוסבה מדירת 4 חדרים לדירת 5 חדרים. בדירה מתגוררים זוג הורים ושלושת ילדיהם המתבגרים (בגילאי 11,14,16). כל בני המשפחה חירשים מלידה, מה שחייב התנהלות אחרת.
לצורך יצירת חדר שינה נוסף ותוספת של חדר רחצה להורים הוחלט לשפץ את הדירה במקום לעבור דירה. זאת, משום שהם אוהבים את המגורים בשכונה, את הקרבה לבתי-הספר ורוצים לשמר את הקשרים החברתיים שיש להם באזור.
לאחר שחיפשו דירת 5 חדרים באותה השכונה הם החליטו לשנות את חלוקת החדרים בדירה וליצור את התוספות הנדרשות באמצעות שיפוץ מסיבי.
מיקום: ראשון לציון.
סוג המבנה: דירת 4 חדרים בקומה 2 עם מעלית.
גודל: דירת 100 מ"ר, עם שלושה כיווני אוויר.
דיירים: בדירה מתגוררים זוג עם שלושה ילדים מתבגרים.
עיצוב: שני סטביק, מעצבת פנים.
סוג השיפוץ: שיפוץ מאסיבי שכלל הסבת הדירה מדירת 4 חדרים לדירת 5 חדרים.
סכום השיפוץ: 500 אלף שקל.
משך השיפוץ: תהליך התכנון נמשך 3 חודשים והעבודה בפועל נמשכה 4 חודשים.
כאמור, מדובר היה בשיפוץ מאסיבי שכלל הסבת הדירה מדירת 4 חדרים לדירת 5 חדרים. הוסף חדר נוסף למתבגר, תוכנן מטבח חדש, החלל הציבורי שינה את פניו כך שייכנס יותר אור טבעי לדירה ושהנוף הירוק יורגש יותר בתוך הבית.
"הבעל עובד במשרדים של רשת מרכולים גדולה והאישה עובדת כסייעת בכיתת חינוך מיוחד", אומרת מעצבת הפנים, שני סטביק. "מדובר במשפחה חירשת, כך שכל ההתנהלות מול מעצבת הפנים הייתה בכתב, לרוב באמצעות התכתבויות בווטסאפ".
לדבריה, "לפגישת ההיכרות הראשונית הגיעו בני הזוג עם מתורגמנית לשפת הסימנים, אשר לאורך כל הפרויקט ליוותה את בני-הזוג בתקשורת מולי ומול שאר בעלי המקצוע והספקים שלקחו חלק בפרויקט".
"הילדים אמנם קוראים שפתיים, אך ההורים לא (שכן בעבר זה פחות היה נפוץ ללמוד קריאת שפתיים), ולכן היו תלויים במתורגמנית שהגיעה לכל הפגישות", מסבירה סטביק. "היא הייתה איתנו החל מפגישת ההיכרות, דרך שלב הסקיצות, הסיורים באולמות התצוגה השונים לבחירת המטבח, חומרי הגמר והריהוט. היא בהחלט הייתה חלק משמעותי שהקל מאוד על תהליך השיפוץ, המורכב ממילא".
"החירשות היא רק פן אחד במכלול החיים שלהם וצריך לדעת מתי לשים אותה בצד בתהליך העבודה"
לאור העובדה שמדובר במשפחה חירשת, היה צורך בחשיבה על התאמות נדרשות.
"צללתי אל תוך תחקיר עמוק על תחום הנגישות עם דגש על התאמת הבית לסביבה בה מתגוררים חירשים", מתארת סטביק.
ואולם, המוגבלות הייתה חלק מהתהליך, אך לא העיקר. "חשוב לי מאוד להדגיש שכל משפחה היא אחרת. לאורך השנים, נתקלתי במשפחות רבות, ואין שתי משפחות דומות. כשאני חוקרת משפחה על אורח החיים שלה, על הרגלי היומיום ועל הצרכים, אני ממילא עוברת איתם תשאול מלא. לכן, גם במקרה הזה, ראיתי בחירשות רק פן אחד במכלול החיים שלהם, ושמתי את המוגבלות בצד, ורק במקומות שהיא באמת הייתה הכרחית נתתי לה מענה. הרבה לפני שהם חירשים, הם משפחה בעלת צרכים, העדפות, תחביבים, טעם אישי ודינמיקה המאפיינת אותם".
מה בכל זאת היה שונה מבחינת התכנון, העיצוב וההתאמה למוגבלות?
"כחלק משלב התכנון, הוחלפו כל הפונקציות שהחיווי שלהם הוא קולי לחיווי ויזואלי. למעשה, כל מכשיר חשמלי או גוף חימום, תוכנן עם נורית חיווי מאוד בולטת, גם מטעמי בטיחות וגם לצורך נוחות השימוש בו. למשל, הותקן מדיח שמתריע על סיום פעולת ההדחה באמצעות אור על הרצפה. כמו כן, הוחלף פעמון הדלת בפתרון ויזואלי בדמות אורות מהבהבים, כך שבכל פעם שיש צלצול מהאינטרקום, בני הבית ירגישו בכך ויפתחו את דלת הכניסה".
לדבריה, "כיום בעידן הדיגיטלי בו אנו חיים, שממילא פעולות רבות מתבצעות באמצעות הסמארטפון הרי שניתן היה לבצע את מרבית ההתאמות בקלות יתרה".
חוץ מחיווי קולי, היה צורך גם להגדיל משמעותית את מספר שקעי החשמל ברחבי הבית. "הסמארטפון הוא כלי עיקרי עבורם, ואין דבר כזה שתיגמר הבטריה של הנייד, לכן היה צורך בתוספת משמעותית של שקעים", מתארת סטביק.
"זאת, לצורך הטענה נוחה של כמות גדולה של מכשירים ניידים בבית. כמו כן, נוספו הרבה שקעי USB במיקומים נוחים".
לדברי סטביק, "היות שבני המשפחה אמנם לא שומעים, הם מפצים על כך ביתר החושים. למשל, הם הרבה יותר רגישים לוויברציות. לכן, כל קירות הבית הם קירות בלוקים, ולא מגבס, מטעמי בידוד. יש מקרן קול לצורך צפייה בטלוויזיה, כי הם זקוקים לסאב ברמה גבוהה, לצורך הרגשת הוויברציות במהלך הצפייה. מנגד, מי שאינו צופה בטלוויזיה, זקוק ל"ניתוק" מהחוויה, ולכן שמנו דגש לבקשתם, על בידוד איכותי של קירות הפנים בבית".
על חלוקת החדרים ובחירת הסגנון
"מעבר לרצון בתוספת של חדר שינה וחדר רחצה, הייתה חשיבה על מעבר לעיצוב מודרני יותר. הדירה ממוקמת בקומה השנייה בבניין ישן הפונה לכיוון כביש מהיר".
לאור העובדה שמדובר בדירה ישנה אשר אינה עומדת בתקנים החדשים הרי שמרבית קירות הפנים בבית נהרסו. סטביק: "חדר הרחצה המרכזי בדירה היה צר, חשוך וללא חלון. בנוסף, האסלה הייתה ממוקמת בתוך כוך צר עם מרווח של רק 30 ס"מ משני הצדדים".
במסגרת השיפוץ, חלוקת החדרים השתנה, הוחלפו כל מערכות החשמל, צנרת האינסטלציה, מערכת המיזוג והמטבח. כמו כן, חדרי הרחצה פורקו ונבנו מחדש הריצוף הוחלף וכך גם כל הריהוט בדירה.
כעת, בכניסה לדירה ממוקם המטבח, אחריו ישנה פינת אוכל ואחריה הסלון. הכניסה לחדרי השינה היא דרך מסדרון.
מיקום המטבח שונה ובמקומו נבנה חדר רחצה מרכזי. במקום חדר שירות הרי שמכונת הכביסה ומייבש הכביסה שולבו בתוך יחידת נגרות שתוכננה בקפידה עם פתחי אוורור. בכך, הושג ניצול מקסימלי של שטח הדירה.
המטבח החדש תוכנן בתוספת של אי ישיבה. חדר ההורים הוסב לחדר של הילדה, ולהורים תוכננה סוויטת הורים הכוללת חדר רחצה מרווח.
החדר שבמקור היה חדר השירות הוגדל ובמקומו מוקם חדר שינה של אחד הילדים. שירותי האורחים הוגדלו וכוללים גם כיור רחצה.
על בחירת סגנון העיצוב
הדירה, שנבנתה לפני כ-50 שנה, עברה מהפך של ממש. מדירה ישנה שמעולם לא שופצה, היא הולבשה מחדש וכעת מעוצבת בסגנון מודרני-מינימליסטי.
סטביק: "אמנם בהתחלה האישה העדיפה את הסגנון הכפרי והבעל התחבר יותר לסגנון המודרני, אך בסופו של דבר ולאור הצורך שלהם במראה נקי יותר, הוחלט לבחור בכל זאת בסגנון מודרני, אך לעשות שימוש בחומרים טבעיים יותר, המוסיפים חמימות".
לדבריה, "בני הזוג לא אוהבים עומס בעיניים, ולכן למרות שבהתחלה האישה הצהירה שהיא מעדיפה סגנון כפרי, בסופו של דבר התברר כי גם היא נוטה יותר לסגנון המודרני.
"זה קורה לא מעט פעמים שהגדרת הסגנון אינה תואמת את הדוגמאות שנשלחות כהשראה. תפקיד המעצב הוא לבחור סגנון על פי תמונות (ועקביות בבחירה שלהן) ולא על פי בחירה מילולית כזו או אחרת".
האם שונו הפתחים בבית?
סטביק: "פתחי הדלתות שונו, שכן זו דירה ישנה אשר מפתחי הדלתות בה היו ברוחב של 60-70 ס"מ, והיה צורך להרחיב אותם לרוחב של לפחות 80 ס"מ.
"בוויטרינה של הסלון הוחלפו הפרופילים וכך גם בחלון שבמקור היה של חדר הכביסה והפך להיות חדר שינה של אחד הילדים".
גם חלון חדר הרחצה המרכזי הוחלף מבלי שיהיה שינוי בחזית הבניין. סטביק: "חלון חדר הרחצה החדש של ההורים הוקטן, אך רק מתוך הבית, שכן התריסים החיצוניים נשארו כפי שהם, בכדי לא לפגוע בחזית הבניין האחידה".
על המטבח והסלון: מיקומם שונה, והמטבח ופינת האוכל הפכו ללב הבית
צורת המטבח שנבחרה הייתה של האות ר', ולאחר הגשת שלוש סקיצות שונות, בעלי הנכס העדיפו צורה זו, עם תוספת של אי במטבח, בקונספט של מטבח פתוח יחסית לכיוון הסלון.
סידור המטבח היא בהתאם לסדר העבודה בו: בקיר הארונות הגבוהים מוקמו תחילה המקרר, לידו ארון הכולל את התנור והמיקרוגל, אחריו מזווה וארון פינתי עם דלת הרמוניקה.
בארון זה מאוחסנים מכונת האספרסו, המיקסר ושאר מוצרי החשמל בקטנים – בשביל לשמור על מראה אחיד ונקי בעין, כשהם אינם בשימוש.
בקיר השני, מוקם מדיח הכלים, כיור גדול, מגירות אחסון, כיריים ועגלת בקבוקים.
"מאחר שהמטבח הזה מאוד פעיל ובשימוש יומיומי רב, הוחלט למקם לא רק אי, אלא גם פינת אוכל קרובה יחסית", אומרת סטביק.
"בעיני, פינת האוכל צריכה להיות קרובה למטבח. ראשית, מהבחינה הפרקטית: כדי למנוע טיילת עם סירים כבדים.
"שנית, לאור המוגבלות בשיחה, היה חשוב לכל בני הבית שהישיבה תהיה סביב שולחן, שבו כל אחד יראה את שאר הסועדים. האי משמש לאכילה זריזה יותר, אך מדי ערב כל בני הבית יושבים לאכול ארוחת ערב סביב השולחן".
מיקום הסלון נקבע להיות בקצה הדירה, כשהוא משקיף אל הנוף הירוק והמדהים שנשקף מחוץ לדירה.
קיר הכוח בדירה הוא הקיר שמתחיל במטבח וממשיך אל הסלון. בעוד שהמטבח לבן, הבחירה בספריית ברזל דרמטית היא אלמנט עיצובי בולט מאוד בחלל, אשר נמתחת עד למזנון הטלוויזיה.
האם היו רהיטים מיוחדים שהיה חשוב להם לשמור גם לאחר השיפוץ, פסלים או חפצי אמנות?
סטביק: "בעלת הנכס היא אמנית, והיו בבית מספר פרטי אמנות שהיא יצרה והיה חשוב לה לשמור עליהם. כחלק מההתמודדות האישית שלה, הרי שחפצי האמנות עוסקים בעניין החירשות והם חלק מעולמה האישי והאמנותי".
האם היו רהיטים מסוימים שעברו חידוש והתאמה לסגנון החדש?
סטביק: "חלק מהרהיטים נשארו, והתאמת פלטת הגוונים של הדירה הותאמה אליהם. השולחן של פינת האוכל נשאר, אך הכיסאות הכבדים שהיו הוחלפו בכיסאות מודרניים וקלילים יותר. גם המיטה והשידות בחדר ההורים נשארו לאחר השיפוץ".
מה היה חשוב להם שיהיה בדירה המשופצת, שנובע מניסיון החיים בדירה לפני השיפוץ?
סטביק: "לבעלי הנכס היה חשוב שיתווסף מקום למקפיא נוסף, שיהיה נגיש למטבח, אך לא יפגע בעיצוב ויהיה נ סתר. כמו כן, עניין הכביסה היה קריטי עבורם. הם רצו שיהיה להם שטח לתליית הכביסה, כזה שלא ישתלט על החלל הציבורי, כמו שהיה בעבר".
אם כבר עבר זמן מאז האכלוס, מהם הפידבקים שקיבלת מהדיירים?
"לפני השיפוץ, למרות שהיה חלל רב פנוי, הוא היה מאוד ריק ולא מזמין", אומרת סטביק.
"בעקבות השיפוץ, למרות שהחלל הציבורי הוקטן, התחושה היא שהבית יותר מרווח, החלל מאוורר ומזמין יותר לאירוח. ואכן, הם נוטים לאחר יותר חברים ומשפחה מאז השיפוץ.
"התוספת של חדר רחצה נוסף בבית מאוד מורגשת, ועבורם מהווה שדרוג משמעותי. אפילו בדברים קטנים, כמו הוספת הנישות לכלי הרחצה, הפכו את החוויה היומיומית לנעימה יותר".
עוד כתבות בנושא:
על בחירת הגוונים וכמה מילים על עיצוב
לסלון נבחרה פלטת גוונים מונוכרומטית יחסית של לבן ואפור, עם נגיעה של ירוק. במקור, המטבח היה בגוון ונגה כהה ומיושן, ובעלי הנכס רצו מאוד חוויה של מטבח מואר, לכן נבחר הצבע הלבן לחזיתות המטבח.
בחדר השינה של ההורים הייתה בקשה לגוון מרגיע, אך כזה שיהיה מורגש. לכן, נבחר גוון ירוק מעושן כהה, שהדגיש את פרטי הריהוט והכניס עניין לחלל.
לחדרי השינה של הילדים נבחרו גוונים רגועים ובוגרים, עם נטייה לגוונים מעושנים. סטביק: "עיצבנו לכל ילד את הצבע האהוב עליו, אך בגוון מעט כהה ומעושן, שידגיש את הריהוט ויתאים יותר לגיל ההתבגרות".
הבחירה להשאיר את מרבית החלונות חשופים, ללא וילונות, הייתה בשל הרצון לשמור על בית מואר, עם שמש טבעית שחודרת פנימה. "הרצון להרגיש את הנוף הוא שהכתיב את הבחירה הזו, ובייחוד בסלון, הוחלט לא להסתיר אותו עם וילון", מפרטת סטביק.
"לעומת זאת, בשל הצורך להוסיף שטחי אחסון לבית, הוחלט להסתיר עם פרטי נגרות את הארונות שנוספו במסדרונות. הצבע שנבחר להם הוא צבע הקירות, בכדי להסוות אותם בחלל, ולמנוע תחושה של חדר ארונות אחד גדול".
איך זה נראה לפני השיפוץ?
פורסם לראשונה: 08:08, 09.07.21
